מדע המדינה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

מדע המדינה הוא תחום ידע בו נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג.

התחום מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים בין מדינות. התחום כולל, בין היתר, את התחומים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי[1] ומחשבה מדינית,[2] וקשור גם להיסטוריה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מאפייני התחום[edit | edit source]

מדע המדינה הוא אחד מתחומי המשנה של מדעי החברה. המחקר האקדמי של התחום מאופיין בריבוי אסכולות, וכנגזרת מכך, בריבוי שיטות מחקר. הסיבה לכך היא חוסר הסכמה בסיסי על מהותו של ה"פוליטי". חילוקי דעות באשר להגדרת התחום הנחקר מוליכים לחילוקי דעות בהגדרת תחום המחקר. כך בשפה האנגלית יש המעדיפים להשתמש בשמות "לימודי הפוליטיקה" (Political Studies) או "חקר הפוליטיקה" (Political Research), משום ש"מדע המדינה" טומן בחובו הכרעה עקרונית סביב גישה מסוימת.

למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות חברתית, משפטית, כלכלית ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת: משפט, רווחה חומרית ושלום. בעוד שהיסטוריונים בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

מדע המדינה הוא מדע מורכב, מאחר שהוא מכיל בתוכו חקר קבוצות רבות המשתתפות בתהליך הפוליטי, בין אם הציבור, מדינאים ופוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אנשי תקשורת המשפיעים על דעת הקהל ורבים אחרים.

חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני הצבעה וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת רפורמות בביטוח לאומי או מדיניות חוץ. וגם, תפקידי המוסדות הנבחרים כמו הקונגרס של ארצות הברית או הכנסת בישראל, בית המשפט העליון ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ו/או התושב.

בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעיתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. לכן, יש הרואים את מדע המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

תולדות חקר המדינה[edit | edit source]

חקר המחשבה הפוליטית ראשיתו בעת העתיקה. הן אפלטון והן אריסטו פיתחו עוד בימי יוון העתיקה תאוריות להסבר החיים הפוליטיים, אך התפתחות הדיספלינה המדעית של התחום התרחשה רק בעידן המודרני.

תחומי מחקר במדע המדינה[edit | edit source]

תחומי המחקר העיקריים במדע המדינה הם:

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • מדע המדינה לגווניו: אסכולות וגישות בחקר הפוליטיקה: מקראה ודיון, בעריכת ברוך זיסר וחדוה ארליך, תשנ"ג, האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדע המדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ גל נור, יצחק, מנהל ציבורי בישראל: התפתחות, מבנה, תפקוד ורפורמות, אקדמון, 2007
  2. ^ אבינרי, שלמה, רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית, ספרית פועלים, תשכ"ו


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2648 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png