מגפת הקורונה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: הטקסט בלבד בדף זה נבדק ואושר מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר  •  מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

מדיה מוסתרת זמנית אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  מדיה מוסתרת זמנית דחה דף: סיבה: מדיה מוסתרת זמנית




שגיאות פרמטריות בתבנית:מגפה

פרמטרים [ מקור המגפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מגפת הקורונה
מדיה מוסתרת זמנית
השפעת המגפה במקומות שונים בעולם
סוג מחלה נגיפית
תאריך התחלה דצמבר 2019
משך דצמבר 2019 – הווה
במדינות או באזורים כל העולם מפה אינטראקטיבית של תפוצת המחלה
מוקד התפרצות ווהאן, סין
מקור המגפה סין
מקרי מוות
מקרי הדבקה

7,849,016

מדיה מוסתרת זמנית

[1]

מדיה מוסתרת זמנית


295,809

מדיה מוסתרת זמנית

מהם כעת במצב קשה
[1]

מדיה מוסתרת זמנית

הבריאו
רענון נתונים
סטטוס פנדמיה (ארגון הבריאות העולמי)
מדיה מוסתרת זמנית

תפוצה ברחבי העולם

  10,000,000 ומעלה מקרי הדבקה מאומתים
  1,000,000–9,999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100,000–999,999 מקרי הדבקה מאומתים
  10,000–99,999 מקרי הדבקה מאומתים
  1,000–9,999 מקרי הדבקה מאומתים
  100–999 מקרי הדבקה מאומתים
  1–99 מקרי הדבקה מאומתים
  לא דווח על מקרי הדבקה

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many[2] הנגיף, מזן SARS-CoV-2 – שעל פי הערכות עבר מבעלי חיים נגועים לאדם (זואונוסיס) – גרם להדבקתם (המאומתת) של יותר ממאה מיליון בני אדם, ולמותם של יותר משני מיליון.[3] המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין, ובאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות בכל רחבי העולםCite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many[4] ועוררה בהלה, מלוּוה במשבר כלכלי משמעותי.

מדינות ברחבי העולם הגיבו למגפה באמצעות הנחיות לשמור על ריחוק חברתי, הטלת מגבלות על תנועה והתקהלויות, הטלת סגרים ועוצרים, ביטול אירועים וסגירת כלל המוסדות הלא חיוניים. כמו כן בוצעו מאמצים ממוקדים לאתר חולים ונשאים ולבודדם, למגן את צוותי הרפואה, ולהגדיל באופן מהיר את קיבולת בתי החולים, כולל בניית מסגרות אשפוז מיוחדות לחולי קורונה. במהלך המגפה היה פרק זמן שבו שליש מהאנושות – כ-2.6 מיליארד בני אדם – נדרשו להישאר בבתים בתנאי סגר.[5]

בסוף שנת 2020 הוחל בחיסון המוני נגד הנגיף.

נתונים עולמיים מצטברים

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – מגפת הקורונה לפי מדינות
מדיה מוסתרת זמנית
התפשטות הנגיף (ינואר–אוגוסט 2020)
מדיה מוסתרת זמנית
ההתפרצות בסין ודעיכת ההתפשטות (ינואר–מאי 2020)
  מחלימים
  חולים פעילים
  מתים

נתוני מקרי ההדבקה המאומתים ומקרי המוות המפורטים מתייחסים לאנשים שנבדקו למחלת הקורונה, כפי שדווחו רשמית על ידי המדינות השונות. למדינות שונות יש מדיניות שונה בנוגע לרמת התסמינים הנדרשת כדי לבצע בדיקה, וחלקן אינן בודקות אנשים המגלים תסמינים קלים בלבד. בחלק ממדינות העולם נרשמו דיווחים מעטים בלבד, וכמה מדינות אינן מדווחות כלל. על פי הערכת מחקר מתחילת 2021 ייתכן שמספר המתים הוא כ-150% לעומת אלו המדווחים[6].

להלן נתונים נכון ל-6 בפברואר 2021 (המספרים מעוגלים) בעולם:

  • מקרי הדבקה מאומתים: 106 מיליון
  • מקרי תמותה מדווחים: מעל 2.3 מיליון
  • מבריאים מאומתים[7]: 78 מיליון
  • מקרים פעילים: 26 מיליון
  • הערכת שיעור קטלניות עולמי מצטבר: 2.2%

המגפה לפי מדינות

נכון לפברואר 2021 ארבעת מוקדי המגפה העיקריים במצטבר הם:

  • אירופה (בעיקר רוסיה, צרפת, ספרד, בריטניה איטליה וגרמניה) - מעל 31 מיליוני נדבקים מאומתים.
  • ארצות הברית - מעל 27 מיליוני נדבקים
  • דרום אמריקה (בעיקר ברזיל, ארגנטינה, קולומביה ופרו) - מעל 16 מיליון
  • הודו - מעל 10 מיליון.

מגפת הקורונה בארצות הברית נכון ל-23 ביולי 2020, 19:47 שעון ישראל‏ [8] [רענון]
מדינה / טריטוריה / ארגון / ספינה מקרי הדבקה מקרי מוות הבריאו
60 מדינות / טריטוריות / ארגונים + 2 ספינות 4,122,834146,5501,944,490
ניו יורק (מדינה)מדיה מוסתרת זמנית ניו יורק436,57632,617257,440
קליפורניהמדיה מוסתרת זמנית קליפורניה422,3138,045126,531
פלורידהמדיה מוסתרת זמנית פלורידה389,8685,52039,951
טקססמדיה מוסתרת זמנית טקסס367,9944,550195,315
ניו ג'רזימדיה מוסתרת זמנית ניו ג'רזי183,74415,785111,635
אילינוימדיה מוסתרת זמנית אילינוי166,4767,540139,593
אריזונהמדיה מוסתרת זמנית אריזונה152,9443,06319,293
ג'ורג'יהמדיה מוסתרת זמנית ג'ורג'יה152,3023,33525,197
מסצ'וסטסמדיה מוסתרת זמנית מסצ'וסטס114,3208,46896,452
פנסילבניהמדיה מוסתרת זמנית פנסילבניה108,5907,14977,547
קרוליינה הצפוניתמדיה מוסתרת זמנית קרוליינה הצפונית106,8931,73478,707
לואיזיאנהמדיה מוסתרת זמנית לואיזיאנה99,3543,67061,456
טנסימדיה מוסתרת זמנית טנסי84,41788849,748
מישיגןמדיה מוסתרת זמנית מישיגן83,7306,38855,162
וירג'יניהמדיה מוסתרת זמנית וירג'יניה81,2372,05410,479
מרילנדמדיה מוסתרת זמנית מרילנד80,8363,4095,434
אוהיומדיה מוסתרת זמנית אוהיו78,7833,23954,426
קרוליינה הדרומיתמדיה מוסתרת זמנית קרוליינה הדרומית75,0421,28527,062
אלבמהמדיה מוסתרת זמנית אלבמה74,2121,39732,510
אינדיאנהמדיה מוסתרת זמנית אינדיאנה59,6022,88041,322
וושינגטון (מדינה)מדיה מוסתרת זמנית וושינגטון (מדינה)50,7221,47616,819
מינסוטהמדיה מוסתרת זמנית מינסוטה48,7211,60142,524
קונטיקטמדיה מוסתרת זמנית קונטיקט48,2234,40620,990
מיסיסיפי (מדינה)מדיה מוסתרת זמנית מיסיסיפי47,0711,42330,315
ויסקונסיןמדיה מוסתרת זמנית ויסקונסין44,84786534,682
קולורדומדיה מוסתרת זמנית קולורדו41,6981,77115,134
איווהמדיה מוסתרת זמנית איווה40,53981628,856
נבדהמדיה מוסתרת זמנית נבדה38,65770424,555
מיזורימדיה מוסתרת זמנית מיזורי38,3981,1957,540
יוטהמדיה מוסתרת זמנית יוטה35,57826022,532
ארקנסומדיה מוסתרת זמנית ארקנסו35,24638027,990
מדיה מוסתרת זמנית חיילים משוחררים34,2971,95426,587
הצבא האמריקנימדיה מוסתרת זמנית הצי האמריקנימדיה מוסתרת זמנית חיל הנחתים האמריקנימדיה מוסתרת זמנית חיל האוויר האמריקנימדיה מוסתרת זמנית משמר החופים האמריקנימדיה מוסתרת זמנית כוח החלל של ארצות הברית[[קובץ:תבנית:דגל/כוח החלל של ארצות הברית|קישור=כוח החלל של ארצות הברית|גבול|22x16pxpx|כוח החלל של ארצות הברית]] הכוחות המזוינים32,7285113,088
אוקלהומהמדיה מוסתרת זמנית אוקלהומה28,06547421,596
קנטקימדיה מוסתרת זמנית קנטקי24,5406777,000
קנזסמדיה מוסתרת זמנית קנזס24,32732113,230
נברסקהמדיה מוסתרת זמנית נברסקה23,48631117,499
רוד איילנדמדיה מוסתרת זמנית רוד איילנד18,1481,0011,749
ניו מקסיקומדיה מוסתרת זמנית ניו מקסיקו17,8285916,974
איידהומדיה מוסתרת זמנית איידהו16,3221354,746
אורגוןמדיה מוסתרת זמנית אורגון15,3932713,381
דלאוורמדיה מוסתרת זמנית דלאוור13,9245297,859
פוארטו ריקומדיה מוסתרת זמנית פוארטו ריקו13,4731881,359
וושינגטון די. סי.מדיה מוסתרת זמנית וושינגטון די. סי.11,5715812,020
מדיה מוסתרת זמנית בתי כלא פדרליים11,033996,302
מדיה מוסתרת זמנית נאוואחו8,6844313,131
דקוטה הדרומיתמדיה מוסתרת זמנית דקוטה הדרומית8,0771197,159
ניו המפשיירמדיה מוסתרת זמנית ניו המפשייר6,2954025,341
דקוטה הצפוניתמדיה מוסתרת זמנית דקוטה הצפונית5,493974,475
וירג'יניה המערביתמדיה מוסתרת זמנית וירג'יניה המערבית5,4801023,765
מייןמדיה מוסתרת זמנית מיין3,7371183,239
מונטנהמדיה מוסתרת זמנית מונטנה2,910431,587
ויומינגמדיה מוסתרת זמנית ויומינג2,288251,745
אלסקהמדיה מוסתרת זמנית אלסקה2,13219753
הוואימדיה מוסתרת זמנית הוואי1,435251,113
ורמונטמדיה מוסתרת זמנית ורמונט1,377561,152
איי הבתולה של ארצות הבריתמדיה מוסתרת זמנית איי הבתולה של ארצות הברית3367182
גואםמדיה מוסתרת זמנית גואם3325242
מדיה מוסתרת זמנית גרנד פרינסס אוניית תענוגות10330
מדיה מוסתרת זמנית דיימונד פרינסס אוניית תענוגות4600
איי מריאנה הצפונייםמדיה מוסתרת זמנית איי מריאנה הצפוניים38219
הרפובליקה העממית של סיןמדיה מוסתרת זמנית ארצות הבריתמדיה מוסתרת זמנית נדבקו בסין300

מדיה מוסתרת זמנית

מדיה מוסתרת זמנית

הדבקה ותסמינים

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות נתז נשימתי וכן אירוסולים המרחפים באוויר, המועברים דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף, נשימה, או מגע.[9] תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many[10] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום.[11]

התסמינים הם לרוב חום, שיעול וקוצר נשימה.[12][10] דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת שפעת, ובהם אובדן זמני של חוש הטעם וחוש הריח וכן שטפי דם באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות, הצטברות קרישי דם ואי-ספיקת כליות. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים.[13][12][14] שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים.[15]

לפי ההערכות, מספר ההתרבות הבסיסי (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many הערכה אחרת מדברת על בין 1.4 ל-3.9. עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים.

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שנשאי־הנגיף אינם מפתחים תסמינים בימים הראשונים, ובשל כך הם ממשיכים לדבק. התסמינים מופיעים עד 14 יום. דגימה של נשא לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, גם ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה.

הזמן מאימות החולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות.[16] תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.[17]

השפעות ארוכות טווח של הקורונה

חולים רבים בישראל וברחבי העולם מדווחים על מגוון תסמינים לאחר ההחלמה, הידועים בכינוי "Post-acute COVID-19" או “Long COVID-19”. התסמינים הבולטים ביותר הם עייפות כרונית, כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, נדודי שינה, לחצים בחזה, נימולים בידיים וברגליים ותחושת צימאון. תופעה זאת נלמדת ברחבי העולם במהלך ההתפרצות וישנם חולים שסובלים מתופעות אלה חודשים ארוכים לאחר החלמתם מהנגיף. במחקר שבוצע בארצות הברית על ידי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה על 1,500 מחלימים מהנגיף עלה כמחצית מהמחלימים מדווחים על תופעות אלה ותופעות נוספות לאורך שבועות עד חודשים.[דרוש מקור]

התפרצות המגפה בסין וגילוי הנגיף

מדיה מוסתרת זמנית
אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים מאז 22 בינואר 2020

במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי שבסין, והוא נקשר לשוק הרטוב חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. בתחקיר שערך העיתון SCMP בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, עד סוף נובמבר אותרו בדיעבד 8 חוליםCite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many ועד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר) והצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.[18] נטען גם כי הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי והועבר לרשויות הבריאות הראשיות בסין, בתוספת המלצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה, אך הרשויות התעלמו והמעבדה פרסמה באופן פומבי ועצמאי את הריצוף הגנטי של SARS-CoV-2 באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many צעד שהוביל להחלטת הממשלה כעבור זמן קצר לסגור את המעבדה[18]

הממשלה הסינית הכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.[19] על פי הדיווח הרשמי, ב-10 בינואר היו רק 41 מקרי הדבקה.[20] ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830,[21] ושלטונות סין החלו לנקוט בצעדים מחמירים למניעת התפשטות הקורונה שבעיקרם סגירת האפשרות לנוע בחופשיות מאזורים נגועים ואליהם והטלת עוצר על ערים במחוז חוביי בו פרצה המגפה. כתוצאה מהסגר המוחלט חלה ירידה הדרגתית משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים.[22] המגפה נבלמה לקראת סוף פברואר, ברמה של כ-80 אלף מקרי הידבקות. מתחילת חודש מרץ ירד המספר היומי של מקרים חדשים והגיע למספר זניח.

התפשטות הנגיף בעולם

במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ובסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל ל-60 מדינות.

אך מתחילת מרץ החל מרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה, ספרד ואיראן. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.

  • ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין.
  • ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500).
  • ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה.
  • ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים).
  • ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין.
  • ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין - 3,405 לעומת 3,248.
  • ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם.
  • ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000.
  • ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון.
  • ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000.
  • ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים.
  • ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון.
  • ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון.
  • ב-27 ביוני עבר מספר המקרים בעולם את רף ה-10 מיליון.
  • ב-9 באוגוסט עבר העולם את רף 20 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-22 באוגוסט עבר העולם את רף 30 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-7 בנובמבר עבר העולם את רף 50 מיליון המקרים המאומתים.
  • ב-26 בינואר 2021, עבר העולם את רף 100 העליון

כרוניקה של התפשטות הנגיף

ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר בארצות הברית.[23] החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של סיאטל, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים במדינת וושינגטון. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין.

ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף בפיליפינים.[24]

מדיה מוסתרת זמנית
חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת קת'אי פסיפיק עקב התפרצות הנגיף

ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת אסיה, כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.[25]

ב-21 בפברואר, לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה לישראל לאחר שנוסעים ישראלים מספינת "דיימונד פרינסס" שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד.[26] באותו יום התפשט הנגיף גם ללבנון לאחר שאישה מאיראן נכנסה למדינה.[27]

ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי סיאטל שבמדינת וושינגטון.[28] במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר בצפון איטליה. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין.

ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה.

עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג'ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף.

סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני בסינגפור החמה והלחה[29] ובהתפרצויות בסאו פאולו הקיצית[30] במצרים ובקטר החמות והיבשות.[31][32] במדינות מסוימות, חלקן אפריקאיות, התמודדו עם מיעוט בדיקות ובעיות באבחון המחלה[33].

במקומות שונים, כמו איראן, אזור צפון איטליה, לונדון,[34] ניו יורק,[35] מנאוס, גואיאקיל[36] מצרים ומקסיקו סיטי דווח על עומס רב או קריסה בבתי חולים.

בסוף אפריל היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.[37][38][39] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.[40]

במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך בגרמניה (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שבסין.[41] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מברזיל, הודו, ארצות הברית ורוסיה.[42]

במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.[43] חלק מהמדינות שמרו על תחלואה נמוכה במשך תקופה.

מדינות רבות במזרח הרחוק,[44] במזרח התיכון[45], באירופה ובאמריקה[46] התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה. חלקן אף הטילו סגר נוסף. במדינות שונות, דוגמת ארצות הברית וברזיל, המגפה המשיכה להתפשט באוכלוסייה.[47]

בסוף 2020, היו גופים ומדינות שונות שאישרו חיסון נגד קורונה או היו בהכנה למבצע חיסונים.[48][49] אחר כך, החלו המבצעים. התחסנות האוכלוסייה תסייע לעצור את המגפה.[33][50]

שיעורי קטלניות (CFR)

מדיה מוסתרת זמנית
שיעורי קטלניות (CFR) כתלות בזמן

לא פשוט להעריך שיעור הקטלניות (סך התמותה מתוך סך הנדבקים המאומתים במצטבר) במהלך מגפה. כשהמגפה נבלמת, התמותה ממשיכה לעלות בקרב החולים שכבר חלו. נוסף על כך, מכיוון שחלק מהנדבקים במחלה לא אותרו, קרוב לוודאי ששיעור התמותה האמיתי נמוך יותר מאחוז הקטלניות מכלל החולים המאומתים. שיעור התמותה מהמגפה מושפע ממספר מאפיינים מקומיים כגון רמת הבריאות הכוללת של האוכלוסייה הנובעת בין היתר מגיל ממוצע, מתזונה מיטיבה וגורמים נוספים, אופן הטיפול במגפה ויכולת מערכת הבריאות "לשטח" את גרף ההדבקה על מנת לתת טיפול מיטבי לחולים, וגם היכולת לבודד את החולים בקבוצות הסיכון ואת נשאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואשפוזם המהיר במידת הצורך.

זמינות של טיפול רפואי מהיר ואיכותי לחולים היא הגורם העיקרי המשפיע על שיעור התמותה. כאשר זה מתקיים, כפי שקרה בספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", שיעור התמותה נמוך.[51][52] מצד שני, אחוז התמותה עלול לעלות במקרה שאחוז גדול של חולים באזור נתון ייצור עומס על מערכת הבריאות המקומית וימנע מהצוות הרפואי להגיש טיפול לחולים. באמצע חודש מרץ ותחילת אפריל תרחיש זה התקיים בבריטניה, שם נכון ל-16.4.20 עמד שיעור התמותה מעל ל-13%, מהגבוהים בעולם. גם שיעור התמותה באיטליה עלה במהלך אפריל לכ-13.5 אחוזים. כמו כן שיעור התמותה בספרד והולנד עלה על 10 אחוזים, בצרפת נרשמה תמותה של 14% ואילו בבלגיה העפיל אחוז התמותה לשיא של 15.5%.

במחוז חוביי שבו פרצה המגפה לראשונה היה שיעור התמותה שנמדד ב-11 בפברואר בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים), אולם ככל שעברו החודשים והצטברו הנתונים, גברו ההערכות שחולים א-סימפטומטים רבים בסין לא סווגו כחולים, כך ששיעור התמותה בפועל נמוך יותר.

שיעור התמותה משתנה בהתאם לגיל. לפי נתונים שנצברו בדצמבר 2020, כאשר ניתן טיפול רפואי מתאים - שיעור התמותה החל מגיל 40 הוא 1 מכל 1,500 חולי קורונה, מגיל 60 התמותה היא 1 ל-100, מגיל 80 מת חולה 1 מתוך 12. מגיל 9 ומטה ככל הנראה אין תמותה כלל.[53][54] זאת כתלות ברמת הטיפול הרפואי וגורמים נוספים. הסיכוי להפוך לחולה קשה ומונשם גבוה משיעור התמותה, וכן נחקרים השלכות פוסט קורונה שפוגעים גם במי שחוו מחלה קלה.[54]

התפתחות מוטציות לנגיף

אחד החששות הגדולים בהתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה הוא שנגיף SARS-CoV-2, ישתנה ויתפתח לזן חדש וקטלני יותר, או מידבק יותר. מוטציה (תַשנית) כזו היא אחד המאפיינים של גל שני.

הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש נקבע בסין שבוע לאחר התפרצות המחלה, הרצף נקבע מאדם שעבד בשוק פירות ים בווהאן שבסין, שבו התפרץ הנגיף לראשונה, הפך לבסיס החקר בהתפשטות של הנגיף ברחבי העולם, התברר שהוא מורכב ממולקולת RNA ובתוכה כ-30 אלף "אותיות" גנטיות ומספר קטן של גנים.[55][56] החשש שלאחר חדירת הנגיף לגוף כאשר יפריש חלבון שנקרא Spike, או חלבון S, כדי לחדור לתאים, שם ישחרר את החומר הגנטי שלו על מנת להשתכפל[57] תהיה "טעות" בהעתקה שהתא מבצע ותיווצר בעקבות כך מוטציה, שיכולה להשפיע על תפקוד הנגיף ותכונותיו. מחקרים מראים שהנגיף עבר לא מעט שינויים, אך רוב החוקרים מסכימים שרובם הגדול לא מגדילים את הסיכון של הנגיף לגוף. מחקר ראשוני מארצות הברית ובריטניה פרסם הערכה על המוטציות שהנגיף צבר. החוקרים העריכו שהנגיף עלול לפתח זן זיהומי, קטלני ואגרסיבי יותר, דבר שעורר בהלה תקשורתית.[58][59][60][61] החוקרים הציגו את אחד הגנים המוטנטיים, המכונה D614G, וכינו אותו "סיבה דחופה לדאגה", שכן הוא מתפשט במהירות.

מחקר אחר שנערך בלונדון מצא 198 מוטציות בנגיף.[62] החוקרים הניחו כי הם לא אמורים להוות דאגה, וגילו כי השונות הגנטית של הנגיף גבוהה וטוענים כי זה מעיד על כך שהפצת הנגיף בעולם החלה בסוף שנת 2019, עוד לפני שהוא זוהה לראשונה. ראש צוות המחקר אמר:[63]

"כל הנגיפים משתנים באופן טבעי. מוטציות כשלעצמן אינן דבר רע ואין שום דבר שרומז ש-SARS-CoV-2 משתנה בקצב מהיר או איטי מהצפוי. עד כה איננו יכולים לומר אם חלו שינויים ביכולת ההדבקה או בקטלניות שלו"

בתחילת התפשטות המגפה נטען שקיים זן נוסף של הנגיף שקטלני יותר.[64] מחקר שנערך באוניברסיטת גלאזגו בבריטניה, סתר את הטענה וגילה כי המוטציות שחלו ב-SARS-CoV-s לא הביאו ליצירת זנים אגרסיביים יותר של הנגיף.[65] ברחבי העולם מומחים טענו כי אי אפשר לסתור את האפשרות של הקטלניות המוטציות שעבר הנגיף, אך עד כה אין סימנים שמעידים שהן השפיעו על יכולת ההדבקה או על חומרת המחלה.[66] מחקר מראה שוירוס הקורונה החדש משתנה לאט יותר מנגיפי ה-RNA אחרים, ככל הנראה בזכות תיקון מוטציות.[67][68]

בחודש אוקטובר 2020 אותרה בבריטניה מוטציה חדשה לנגיף אשר ייתכן ומסבירה עליה מהירה בתחלואה באזורים במדינה. בהמשך נמצאה מוטציה אחרת, במהלך מגפת הקורונה בדרום אפריקה, שנחשדה כמדבקת יותר וכך גם במנאוס.[69] לפניהן Cluster 5 הובילה לצעדי מנע.

מניעת התפשטות


סקירה השוואתית של מדיניות הטיפול במשבר

מדיה מוסתרת זמנית

דרכי ההתמודדות עם הנגיף התחלקו לחמישה סוגים עיקריים:

  • סגירת גבולות. בנוסף, אלו שנכנסו חויבו בבידוד במשך תקופה (לרוב שבועיים).
  • אמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה נרחבות וצמצום כולל של מספר המפגשים בין תושבי המדינה או אזורים נרחבים בה. הצורה הקיצונית ביותר של אמצעי זה היא עוצר מלא, שהוטל למשל בעיר ווהאן שבסין, המוקד הראשוני של המגפה. אמצעים מתונים יותר כללו למשל איסור על קיום אירועים מרובי משתתפים ועידוד עבודה מהבית.
  • אמצעים להפחתת ההדבקה בנגיף בשעת מפגש. מדינות שונות חייבו או עודדו בדרכים שונות את אזרחיהן להשתמש במסכות ובחומרי חיטוי, להקפיד על רחיצת ידיים ולעיתים גם על שימוש בכפפות ולהימנע ממגע קרוב ובפרט לחיצת יד. דגש מיוחד ניתן על מיגונם של צוותי רפואה ושל עובדים בבתי אבות.
  • אמצעים לעצירת שרשרות הדבקה באמצעות איתור מוקדם של נשאים ובידודם. לצורך כך נשלחו לבידוד אנשים שהגיעו בטיסה, בפרט ממדינות הידועות כנגועות בנגיף; נעשו חקירות אפידמיולוגיות כדי לזהות מוקדי התפרצות, לאתר אנשים שעלולים להיות נשאים, לשלוח אותם לבידוד ולבדוק אותם. היו שנעזרו בישומים.[70][71]
  • מרגע פרוץ המגפה, עמלו חברות רפואיות מובילות בעולם על פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 (אנ'). נכון לספטמבר 2020 לא היה חיסון מאושר או שיעילותו מוכחת, אולם חלק מהם נמצאים בשלבים מתקדמים של ניסוי קליני.[72] מדינות כמו סין ורוסיה חיסנו אזרחים לפני סוף הניסוי. ב-1 בדצמבר 2020 בריטניה הפכה לראשונה במערב שמאשרת חיסון לשימוש, אחרי שהושלם הניסוי.[73] כעבור שבוע, החלו לחסן.[74][75] ב-12 בדצמבר אושר חיסון ראשון במנהל המזון והתרופות האמריקאי אחרי אישור בוועדת המומחים.[76]

מניעה, מיגון, בידוד וסגר

מדיה מוסתרת זמנית
שדרות שאנז אליזה בפריז ריקות מאדם עקב הסגר שהוטל בצרפת

בתחילה היו מדינות שניסו למנוע טיסה מהמוקד הראשון בסין ובהמשך פסקו רוב הטיסות בין מדינות העולם[77] ונסגרו הגבולות במועדים שונים.[78][79] מדינות רבות הורו לבודד, למשך תקופה מוגדרת, את השבים אליהן ממדינות אחרות. זאת, במטרה למנוע הידבקות על ידי חולים שאינם בעלי תסמיני קורונה.

המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות (כמו דנמרק, סין וניו זילנד) ביצעו סגר מלא ושחררו אותו באיטיות.[80][81] רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי: צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק.[82] אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים. אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן.[83] אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים.[84] דרום קוריאה ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על ריחוק חברתי וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים. מדינות מסוימות חייבו שימוש במסכות ובעולם היה וויכוח על התועלת שבחבישת מסכות, שהוכרע לטובת שימוש בהן.[85][86]

בסוף שנת 2020 פורסמו בכתבי העת Nature[87] ו-Science[88] שני מחקרים שהשוו בין יעילותן של פעולות שונות שבוצעו בקרב כלל המדינות למניעת התפשטות הנגיף. מסקנות המחקרים היו שהפעולות היעילות ביותר, בהתאמה - מניעת התקהלויות (10 איש, להבדיל מהגבלה ל-100 שנמצאה יעילה אך פחות), סגירת מוסדות חינוך (המחקרים לא הבחינו בין גילאים צעירים לבוגרים), סגירת גבולות, הגברת זמינות מסיכות רפואיות והגבלת תנועה.

הפעולות שנמצאו בעלות היעילות הנמוכה ביותר הן, בהתאמה - קבלת סיוע בינלאומי, שיפור יכולת בדיקת המעבדות, הגדלת כמות מבנים המאפשרים בידוד, הגבלת תחבורה ציבורית, ביצוע בדיקות בשדות התעופה ומעקב אחר אזרחים בקנה מידה גדול.

גם סגר לאומי נמצא יעיל למניעת ההיבדקות, אולם נמצא יעיל אך במעט כתוספת לפעולות שנמצאו יעילות ביותר.

יציאה מהסגר

היציאה מהסגר התבצעה באופן שונה ממדינה למדינה, כאשר המדינות הראשונות לבחון טקטיקת יציאה נאלצות להתבצע על הערכות וספקולציות בלבד, והמדינות שהגיעו לשלב זה לאחר מכן מנסות להתבסס על הניסיון שהצטבר, ולבדוק באילו מקרים מדינות שניסו לצאת מהמשבר חוו גל שני של מגפה.

חלק מהמדינות שהחלו להקל על הסגר חוו התפרצויות או גל שני של מגפה שהגיעה מכניסתם של אנשים מחוץ למדינה, מה שהפך את נושא שיקום התיירות למסובך במיוחד, נושא שעורר דאגה במיוחד במדינות שתיירות היא נדבך משמעותי בכלכלתן. המדינה הראשונה שפתחה את שעריה לתיירים, הייתה סלובניה. מדינות אחרות מנסות לבחון "מדיניות בועה", לפיה תתאפשר תיירות בין מספר מצומצם של מדינות שכולן נקיות מקורונה במידה מספקת.[89]

גורמים שונים, ביניהם ה-OECD וקואליציית שרים באיחוד האירופי, קראו לנצל את ההזדמנות לשיקום שייתן דגש על כלכלה ידידותית יותר לסביבה.[90]

האיחוד האירופי פרסם "רשימה בטוחה" של מדינות שתושביהן יוכלו להיכנס לתוך שטחו למטרות תיירות ועסקים. כל מדינה באיחוד יכלה להטיל מגבלות על מבקרים שיגיעו אליה מהמדינות ברשימה וכמעט בוודאות לא תאפשר כניסה של נוסעים אליה ממדינות אחרות. הוגדרו מדינות ששולטות במצב הקורונה בשטחן על בסיס מספר המקרים למאה אלף בני אדם בשבועיים האחרונים. בנוסף למגמה יציבה או לירידה במספר מקרי ההידבקות, מדינות שרצו שתושביהן ייכנסו לשטח האיחוד יהיו חייבות שיהיה להן מערך יעיל של בדיקות, איתור מגעים, מניעה וטיפול כדי להתמודד עם המגפה. הן גם צריכות לשכנע את הגוש האירופי שיש להן מאגר מידע זמין ומהימן. זו בנוסף לקיום אישור כניסה הדדי.[91]

סגרים נוספים


מדינות שונות הטילו סגרים נוספים בהתאם לעלייה בתחלואה. במקרים רבים העדיפו המדינות לבצע סגרים חלקיים, למשל, על אזורים או שעות מסוימות, או במהלך ימי חג בהם היה חשש להתקהלויות.

ארגון הבריאות העולמי

באמצע ינואר הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם.[92]

בסוף פברואר כתב ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, מנכ"ל הארגון: "אם אתם בני שישים פלוס, או שיש לכם מחלה כרונית לבבית, נשימתית, או סוכרת, אתם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בווירוס COVID19. נסו להימנע ממקומות ואזורים בו אתם עלולים לבוא במגע עם אנשים שנושאים את הווירוס".[93]

ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. גבריזוס הבהיר כי הגדרת המצב כמצב חירום במקרה זה, אינו "הצבעת אי אמון בסין", אלא בשל הסיכון להתפשטות עולמית, ובמיוחד למדינות רבות עם מערכות בריאות חלשות יותר, אשר אינן מוכנות להתמודד עם הנגיף."[94][95]

החל מינואר 2020 מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייזוס, קרא למדינות החברות בארגון ולתורמים פרטיים לתרום 675 מיליון דולר כדי לסייע לארגון להתמודד עם הנגיף וכדי לסייע למדיניות עניות לעצור את התפרצות הנגיף בתחומן. בשלב ראשון ההפצרות לא הועילו הרבה, והארגון קיבל תרומות בסך 54 מיליון דולר, (כולל 37 מיליון שהתקבלו בתחילת מרץ מממשלת ארצות הברית), עד לתחילת מרץ שבה התרחשה קריסה בבורסות. ב-3 במרץ הודיע הבנק העולמי על שחרור מהיר של 12 מיליארד דולר לעצירת הנגיף במדינות עניות, וקרן המטבע הבינלאומית הודיעה על הקצאת קרנות בסך 50 מיליארד דולר לתמיכה במדינות מתפתחות ועניות, במאמץ למנוע פגיעה בכלכלה העולמית.Cite error: Invalid <ref> tag; invalid names, e.g. too many

ב-11 במרץ הכיר ארגון הבריאות העולמי בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית.[96]

הנשיא טראמפ הודיע ב-14 באפריל כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי. הוא האשים את הארגון שכשל בטיפול במגפה. טראמפ טען שהארגון הפיץ מידע שפרסמה סין לגבי הנגיף מבלי לבדוק אותו, דבר כנראה, שהוביל להתפשטות רחבה של הנגיף שהייתה יכולה להימנע.[97] מנכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגיב להצהרתו של טראמפ ואמר כי זה לא הזמן לעצור את המימון לארגון הבריאות העולמי או לנהל חקירה על התפשטות הנגיף בעולם. ראשי מדינות נוספים הצטרפו לקריאתו של גוטרש.[98] טרם הובהר אם הצהרתו של נשיא ארצות הברית יכולה להתרגם למעשים, כאישור התשלום התשלום נעשה על ידי הקונגרס.[99] ב-7 ביולי, ארצות הברית הכריזה על פרישה מהארגון.[100] הפרישה הייתה אמורה להיכנס לתוקף לאחר שנה אך בוטלה בינואר 2021.[101]

באוקטובר, כאשר מדינות רבות בעולם היו בשלב בו התמודדו עם הקשיים בהקלות ממצב של סגר נוקשה לצד עליה חוזרת בתחלואה, וניסיון להגיע לשגרה לצד המגפה, הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני מצב שהגדיר בתור "עייפות פנדמית", היא שחיקת יכולתו של הציבור להישמע להוראות ומגבלות לאורך זמן. ארגון הבריאות המליץ לממשלות העולם לפעול בשיתוף פעולה הדוק יותר עם הציבור, על ידי הפגנת אמפתיה כלפיי רגשות הציבור, התנהלות שקופה, בניית אסטרטגיות בשיתוף פעולה עם ראשי קהילות וניסיון להגדיר תנאים קבועים ויציבים לשינוי המגבלות, שיאפשרו מידה של ודאות בקרב הציבור.[102]

הארגון פיקח על הקמת COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.

מזרח אסיה ומרכזה

מדיה מוסתרת זמנית
ממוצע שבועי של מקרי הידבקות מאומתים למיליון איש לפי מדינה[103]m

מזרח אסיה

עקב קרבתן לסין, מדינות האזור היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף. רבות מהן התמודדו עם נגיף הסארס ב-2003.

ב-4 בפברואר 2020 הוטל הסגר של 14 ימים על ספינת התענוגות דיימונד פרינסס שעגנה במים הטריטוריאליים של יפן, לאחר שנמצאו באונייה 10 מקרי הידבקות בנגיף. לאחר הטלת ההסגר מספר הנדבקים עלה בהדרגה והגיע עד 19 בפברואר ל-621. החולים הוצאו מהאונייה לטיפול בעוד יתר הנוסעים אולצו להישאר. ההסגר הוסר לאחר שבועיים. הסגר הוטל על אוניית תענוגות נוספת בהונג קונג לאחר שגם בה נמצאו מקרי הידבקות בנגיף.[26]

מדינות רבות סגרו את הגבולות לחלוטין וחייבו את הבאים בבידוד. כך היה באינדונזיה ובווייטנאם. היה גם איסור על הגעה ממדינות מסוימות. ביפן, נאסרה הגעה ממדינות מסוימות. בשדה התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.[104] במדינות השונות, הוכרז מצב חירום במחוזות ואף בכל המדינה. כך היה גם ביפן.

בדרום קוריאה, כמו גם בסינגפור והונג קונג, היו קמפיינים גדולים של הסברה ומידע לציבור על אמצעי מניעה כמו שטיפת ידיים, התרחקות מקהל והימנעות מנגיעה בפנים. בדומה למדינות רבות, מיליונים עבדו מהבתים ברחבי אסיה, כאשר גם רשויות ממשלתיות וגם חברות פרטיות ישמו הסדרי עבודה גמישים, או מרחוק, כדי לצמצם סיכוני הידבקות.[105] היו מדינות שעשו מדידות חום בכל בניין, משרד, קניון ובית חולים. התושבים עטו מסכות. ב-20 במרץ דווח על גל התפשטות נוסף בדרום קוריאה. בעזרת ריחוק חברתי, בדיקות המוניות ומהירות בידוד ואיתור חולים, המדינה דיכאה את ההתפרצות בלי להשתמש בסגר מלא. כך גם בסינגפור. כשהיה צורך, בוצע סגר מקומי כמו שבוצע בווייטנאם.

לאחר מה שהסתמן בתחילה כטיפול מוצלח במשבר מצד יפן, בסוף מרץ הסתמנה התפרצות מחודשת. בסינגפור פרץ גל שני שאילץ אותה לבצע סגר. היו עוד מדינות שבצעו סגר מלא. כך הוחלט בהודו. ביפן, הסגר היה וולנטרי לרוב ולפי החלטת המחוז. בפיליפינים, השלטון המרכזי והנשיא החליטו על ביצוע סגר ביישובים ובמחוזות השונים.

מרכז אסיה

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה

ברוסיה, הוקם בפברואר 2020 את "המטה המבצעי למניעת ייבוא והתפשטות זיהום נגיף קורונה החדש בשטחי הפדרציה הרוסית" שנועד למקד את המאבק בנגיף במדינה. במסגרת הצעדים למאבק בהתפשטות הנגיף נסגרו הגבולות עם סין ובכל נמלי התעופה במדינה הוצבו אנשי השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן שפעלו לבדוק כל מי שנוחת במדינה ולוודא שאינו נשא של הנגיף. הוטלה הוראת כניסה לבידוד לכל המבקרים מחוץ למדינה בייחוד במדינות הנגועות. ב-12 במרץ נודע כי מספר הנדבקים ברוסיה הגיע ל-34 איש, במוסקבה הוטלה בשל כך מגבלה על התקהלות של יותר מ-5,000 איש ובהמשך סגר. נכון ל-13 באפריל, ברוב רוסיה התושבים היו בסגר. ב-12 במאי נודע כי הממשלה התירה הקלות והחלה ביישום אסטרטגיית יציאה. הממשלה בוקרה בטענה שהיה אי דיוק בנתונים והנשיא ולדימיר פוטין הואשם שאיחר להגיב ונמנע מהחלטות קשות.

באוזבקיסטן, במרץ, בוטלו טיסות ממוקדי הדבקה ובהמשך הוחלט לסגור את גבולותיה. הוטל סגר בערים ובמחוזות. גם בקירגיסטן נסגרו הגבולות.[106] במקביל, הרשויות בטורקמניסטן אסרו על תושבי המדינה לצאת מהבתים עם מסיכות ואף אסרה על השימוש במילה "קורונה".[107] הכללים שונו ביולי.[108]

הקווקז

גאורגיה ארמניה ואזרבייג'ן, סיכמו על סגירת הגבולות המשותפים. לא הוטלו מגבלות על העברת מטענים וסחורות. נסגרו הגבולות גם עם מדינות אחרות ואף אוטונומיות (כמו דרום אוסטיה). הוכרזו מגבלות. בגאורגיה הוחלט על עוצר כללי בסוף מרץ ובהמשך הוטל סגר על 4 ערים מרכזיות. בארמניה ובאזרבייג'ן הוטל סגר כללי. אחרי תקופה, החלו הקלות. בעת הצורך, נוספו מגבלות.

אירופה

מדיה מוסתרת זמנית
תמותה מצטברת למיליון תושבים על פי דיווחי מדינות באירופה, לאורך זמן. ציר אנכי לוגריתמי. מקור המידע: ECDC[109][110]
מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באירופה

איטליה

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באיטליה

המקרים הראשונים של המחלה באיטליה אושרו ב-31 בינואר, כאשר 2 תיירים סינים נבדקו ונמצאו חיוביים לSARS-CoV-2 ברומא. כאשר מקרי ההידבקות בנגיף החלו לעלות בחדות, ממשלת איטליה השעתה את כל הטיסות מסין וממנה. מאוחר יותר התגלה אשכול לא מקושר של מקרי הידבקות בקורונה החל מ16 מקרים שאושרו בלומברדיה ב-21 בפברואר. ב-22 בפברואר ממשלת איטליה החליטה על סגר של למעלה מ-50,000 אנשים מ-11 ערים שונות בצפון איטליה אשר זוהו כמרכזי התפשטות הנגיף, זאת בנוסף להשבתת מקומות העבודה ואירועי הספורט באזורים אלו.

ב-4 במרץ ממשלת איטליה הורתה על סגירתם המלאה של כל בתי הספר והאוניברסיטאות במדינה שכן איטליה הגיעה כבר ל-100 מקרי מוות מהנגיף. ב-6 במרץ המכללה האיטלקית להרדמה, שיכוח כאבים, החייאה וטיפול נמרץ (SIAARTI) פרסמה המלצות על אתיקה רפואית בנוגע לקביעת סדר העדיפויות של טיפול בחולים בהתאם למצבם.

ב-9 במרץ הודיעה הממשלה כי כל אירועי הספורט באיטליה יבוטלו לפחות עד ל-3 באפריל. בשעות הערב הודיע ראש ממשלת איטליה גוזפה קונטה במסיבת עיתונאים כי כל האמצעים שהוחלו על מוקדי ההתפרצות העיקריים הורחבו לכל המדינה ובכך 60 מיליון איש נכנסו להסגר. ב-11 במרץ הורה קונטה על הפסקת כמעט כל הפעילות המסחרית למעט שירותים חיוניים כמו סופרמרקטים ובתי מרקחת.

ב-19 במרץ עקפה איטליה את סין במספר מקרי המוות מקורונה עם 3405 מתים ובכך הפכה למדינה עם הכי הרבה מקרי מוות מהמגפה בעולם. הצבא נפרס בעיר ברגמו מכיוון שהרשויות כבר לא יכלו לעבד את מספר ההרוגים. ב-20 במרץ משרד הבריאות התקין תקנות מחמירות יותר אשר אסרו ספורט וריצה תחת כיפת השמיים. יום למחרת הורה קונטה על הגבלות נוספות אשר עצרו את כל הייצור, התעשייה והעסקים הלא חיוניים באיטליה. ה-26 במרץ 2020 היה יום שיא במספר הקורבנות שמתו מנגיף הקורונה באיטליה, באותו יום מתו 919 איש מהנגיף. ב-1 באפריל הממשלה האריכה את הסגר עד ל-13 באפריל וב-10 באפריל הסגר הוארך שוב עד ל-3 במאי תוך פתיחה מחודשת של מספר עסקים במדינה. ב-26 באפריל הודיעה הממשלה על תוכנית התחלה ליציאה מהסגר שהחלה ב-4 במאי. התכנית אפשרה פתיחה מחודשת של תעשיות ייצור ואתרי בנייה.

מערב אירופה וצפונה

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה בספרד, התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה, התפרצות נגיף הקורונה בממלכה המאוחדת, התפרצות נגיף הקורונה בשוודיה

ניס הפכה לעיר הראשונה באירופה עליה הוטל סגר. בוטלו אירועים. בהמשך, מדינות רבות ביצעו סגר אחרי תקופה של עליה בהגבלות. למשל, ספרד, שהפכה למוקד תחלואה גדול כמו צרפת ואיטליה, הטילה סגר אחרי תקופה של עליה במגבלות. גרמניה עודדה שימוש המוני של בדיקות מהירות בנוסף לסגר מאוחר יחסית. מדינות כמו פורטוגל חייבו את הבאים למדינה בבידוד למשך 14 יום.

בניגוד לרוב המדינות, בחרה בריטניה במדיניות של בידוד של אוכלוסיית הסיכון בלבד לצד המשך חיי שגרה תוך עידוד חסינות עדר. בתוך פרק זמן שינתה את מדיניותה והכריזה על סגר. חריגה נוספת הייתה שוודיה שלא ביצעה סגר יזמה צעדים אחרים כמו ריחוק וולנטרי והגבלת התקהלויות ל-50. הדבר התבטא באפריל בהאצה של מספר מקרי ההידבקות ובתמותה גבוהה באופן יחסי לשכנותיה: דנמרק, נורווגיה ופינלנד.[111] איסלנד ביצעה בדיקות המוניות והחלה לבדוק חודש לפני הופעת החולה הראשון. הדבר התבטא בתמותה ובתחלואה נמוכה.

בחודש מרץ היבשת שהוגדרה כמוקד התפשטות הקורונה הייתה אירופה. אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את הקורונה בשטחיהן, והמדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[112] נדרש שימוש במסכות וגם בריחוק חברתי במדינות. הראשונות היו דנמרק ואוסטריה.

מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה הטילו הנחיות מקומיות או ארציות. נוסף שימוש בעוצר לילה.[113][114]חלקן נאלצו לשוב לסגר שהיה לעיתים מקל יותר מקודמו.[115][116][117][118] בסלובקיה הוחלט לנסות לבדוק את כל תושבי המדינה בעזרת בדיקות מהירות.[119] באוסטריה למשל הותנתה כניסה בבדיקה שלילית.

מזרח אירופה

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה ביוון, התפרצות נגיף הקורונה בפולין, התפרצות נגיף הקורונה בסרביה

בחודש מרץ, מוקד התפשטות הקורונה היה אירופה אך מרבית המדינות הצליחו לבלום את גל הקורונה הראשון בשטחיהן, ובהמשך המדינות החלו להקל במגבלות שהוטלו בעקבות המגפה.[112] במזרח האיחוד האירופי הצליחו להימנע ממניין מתים גבוה באמצעות הגבלות מחמירות בשלב מוקדם של המגפה.[120] במדינות רבות, נעשו הצעדים הבאים או חלקם: הסגר (כמו ביוון ובאלבניה), סגירת מוסדות, מניעת אירועים, סגירת גבולות (למשל בהונגריה, במקדוניה הצפונית ובבולגריה), סגירת עסקים (כמו בסלובקיה ובפולין) חיוב בשימוש במסכה (כמו בליטא), עוצר (למשל, היה בסרביה בהמשך סופי שבוע יחד עם סגר), חיטוי (כמו בוסניה והרצגובינה) הגבלת אירועים (כמו בקייב שבאוקראינה[121]) וכו'. היו מדינות שהתמודדו עם עליה מחודשת בתחלואה והטילו הנחיות חדשות. בחלקן, הגל השני נחשב קשה מהראשון.

החריגה הייתה בלארוס שלא יזמה הגבלות פרט לבידוד של 14 יום לאנשים הנכנסים למדינה שנפגעו מהמגפה, למעט חריגים. היו אזרחים שניסו להקפיד על ריחוק פיזי בתחב"צ וברחוב. נטען שהוסתר מידע מהציבור.

המזרח התיכון

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה באיראן, התפרצות נגיף הקורונה באיחוד האמירויות הערביות, התפרצות נגיף הקורונה בערב הסעודית
מדיה מוסתרת זמנית
תחלואה מדווחת ביחס לתמותה מדווחת (5 באוגוסט 2020)

איראן הפכה למוקד התפרצות משמעותי עם כ-17 אלף מבודדים וכ-5 אלף מתים. כך גם טורקיה עם 3,894 מתים ו-141,475 נדבקים נכון למאי. במדינה, הייתה עליה מחולה יחיד (ב-11 במרץ) ליותר מ-34 אלף תוך חודש.[122]

היו מדינות שנעזרו בסגרים. בלבנון החלה התפרצות בעקבות נשאית שהגיעה מאיראן. הונהג עוצר. ב-20 במרץ, ירדן הטילה סגר ועוצר.[123] בשטחי הרשות הפלסטינית הוטל סגר על בית לחם בעקבות ביקור של קבוצת צליינים נשאי קורונה מיוון. מדינות כמו מצרים ובחריין סגרו עסקים רבים ומקומות כמו מסגדים, הגבילו התכנסויות וסגרו את הגבול ממדינות אחרות. יש מדינות, כמו מצרים וסוריה, שהטילו עוצר בחלק מהזמן.[124] כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטר נחשבות גבוהות ביחס לעולם. כמות הבדיקות לנפש שדווחו על ידי איראן ועיראק נחשבו נמוכות למדי ביחס לעולם[125][126] ההשוואה אינה מתחשבת בשלב הטיפול במגפה.

נכון לאמצע אפריל, המידע שנצבר בסוכנויות מודיעין שונות מצביע שברוב מדינות המזרח התיכון, מצפון אפריקה ועד אפגניסטן לא היו עד אז התפרצויות קשות של המגפה, חוץ מאיראן וטורקיה.[127]

בנוסף לצעדים שבוצעו על ידי הממשלות ולהתנהלות האזרחים, גורם המשפיע על נתוני התחלואה הוא כמות בדיקות הקורונה ומצב שירותי הבריאות[124]. גורם אחר הוא אמינות הנתונים שסופקו על ידי המשטר. לדוגמה, בעיראק ובאיראן המשטר הואשם בהסתרת נתוני האמת.[128] גורמים נוספים ניתן לראות במצרים. חלק מהנדבקים העדיפו לא להגיע לבתי החולים, שכן הם לא סמכו על שירותי הרפואה. יש גם כאלה שפחדו שידווח שהם חולים בקורונה, מחשש שמא יתייגו אותם כמצורעים, וכן שלא יערכו להם הלוויה.[129][130]

כמו כן, רוב מדינות האזור שבהן התנהלה לחימה, ובעיקר מחנות הפליטים, אינן נמנות עם מוקדי המשיכה העולמיים לתיירים. גם אנשי עסקים ומהגרי עבודה לא נהרו למקומות אלה. לכן מספר הנדבקים בהם מצומצם ביחס לגודל האוכלוסייה. לעומת זאת, טורקיה ואיראן נחשבות מתוירות יחסית. את המספר המועט יחסית של החולים במצב קשה ובינוני ושל מתים מהנגיף ניתן להסביר בגיל הצעיר באופן יחסי של אזרחי מדינות האזור. רוב אזרחי המזרח התיכון הם בני פחות מ-60, כלומר בקבוצות הגילאים שבהן נדבקים בקלות בנגיף, אך במקרים רבים מחלימים ממנו בלי תסמינים כלל. הסבר נוסף הוא הסתרה של חלק מהמדינות מחשש ליציבותן.[131]

נכון לתחילת מאי, נראה כי מגפת הקורונה הופיעה באיחור בחלק מהמדינות הערביות. בקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק במצרים נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק. בעוד קצב ההדבקה במדינות כמו ישראל פחת בהתמדה, במדינות ערביות מסוימות נרשמה בתחילת מאי עלייה תלולה: בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות אובחנו בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.[132] מדינות כמו לבנון, ירדן ואיראן התמודדו עם גל שני של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.[45]

בתימן, דווח על תמותה ותחלואה נמוכה. מצד שני, התקיימה מלחמת אזרחים במדינה וכן היה קושי לבדוק את אלו שנחשדו בהדבקות. באמצע מאי, בעיר עדן, נרשם גל של מתים שסבלו מתסמינים של הנגיף.[133]

מדיה מוסתרת זמנית
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא

ישראל

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – מגפת הקורונה בישראל

בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים בישראל. משרד הבריאות קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. משרד הביטחון נערך להתמודדות באמצעות צה"ל ובפרט פיקוד העורף.

אפריקה

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה באפריקה


המדיניות להתמודדות עם הנגיף שונה ממדינה למדינה באפריקה. ברבות מהמדינות המתפתחות, הייתה סגירה של רוב הפעילות הציבורית והעסקית, ריחוק חברתי, סגר ושמירה על היגיינה. הייתה התלבטות בין אימוץ המדיניות במדינות המפותחות לבין שינוי המדיניות עקב מאפייני חלק מהמדינות האפריקאיות כמו עוני רב יחסית, האוכלוסייה שלמחציתה אין גישה לשירותי בריאות, רמת שירותי הבריאות, אוכלוסייה צעירה(6% מתושבי היבשת היו מעל לגיל 65) וכו'.[134] חלק מהמדינות נאבקו במקביל במחלות אחרות כמו מלריה ואיידס שקטלו מאות אלפי אנשים בכל שנה.[135]

ב-14 במרץ, שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן. 14 מתוך 54 המדינות ביבשת דיווחו על חולים בקורונה.[135] באמצע מרץ, כל בתי הספר באתיופיה נסגרו, ונאסר על התקהלות ציבורית ועל פעילות ספורטיבית. בגאנה הוכרז על הגבלות דומות ועל איסור נסיעה למדינות שבהן היו יותר מ-200 מקרי הידבקות בנגיף. בתוניסיה נסגרו כל מעברי הגבול והושהו התפילות במסגדים. במרוקו ובג'יבוטי, הושעו כל הטיסות הבינלאומית. בדרום אפריקה, נאסרה כניסתם אזרחים מהמדינות הנגועות ביותר ועל התקהלויות של יותר ממאה בני אדם, בעוד שבקניה הוטלו מגבלות נסיעה.[136]

נכון לסוף מרץ, חלק מהמדינות, כגון ניגריה, דרום אפריקה וקמרון, נקטו בצעדים אגרסיביים למדי שכללו סגירה של רוב הפעילות הציבורית והפעלת הצבא לאכיפת המדיניות. במדינות אחרות כגון אוגנדה, עוד לפני שהתגלה החולה הראשון ננקטו צעדי מניעה כמו איסור על עריכת חתונות. לעומת זאת, בגבון טרם אימצו כל מדיניות להתמודדות עם המגפה.[134]

בתחילת אפריל עלו טענות על אכזריות משטרתית בכמה מדינות באפריקה, עקב אכיפת העוצר ומגבלות נוספות בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. עם זאת, אוכלוסיות שלא יכלו להרשות לעצמן להישאר בבית לאורך זמן, היוו בעיה עבור הממשלות במדינות שבהן הנגיף היה יכול להציף את מערכות הבריאות השבריריות גם כך. בליל העוצר הראשון בסנגל, פרצה אלימות, בדרום אפריקה תועדה אלימות משטרתית[137] ובניירובי שבקניה פיזרו באלימות התקהלויות אזרחים.[138]

קושי מרכזי הוא בכמות הבדיקות הנמוכה. בסוף באפריל, חודשיים שחלפו מאז הגעת וירוס הקורונה לאפריקה, נערכו ביבשת פחות מ-500 אלף בדיקות בקרב אוכלוסייה של יותר ממיליארד בני אדם. כלומר, רק 325 איש נבדקו לכל מיליון אנשים, זה נתון הנמוך בהרבה מאיטליה, אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף.[139][140] קושי נוסף הוא בדיווח. לדוגמה, דווח שמאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות הכחישו שמדובר בקורונה. לפי השלטונות המקומיים בצפון המדינה, הגורם לכך הוא מחלות כמו לחץ דם גבוה[141] ומלריה.[142]

מדינות שונות יזמו צעדים כמו סגר או עוצר. בניירובי הוחלט להטיל הסגר יומי בין שעות אחר הצהריים ועד הזריחה, והקמת מרכזי בידוד ציבוריים – בתשלום. בקונגו וניגריה בוצע סגר.[143]

החל מחודש מאי, בחלק מהמדינות התחילה התפרצות משמעותית. למשל מספר החולים במצרים עבר ביולי את של סין עם יותר מ-85 אלף נשאים, ודרום אפריקה הפכה למוקד החמור החמישי בעולם (אחרי ארצות הברית, ברזיל, הודו ורוסיה) עם יותר מ-350 אלף נשאים.

אמריקה

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – התפרצות נגיף הקורונה באמריקה הצפונית, התפרצות נגיף הקורונה בברזיל, התפרצות נגיף הקורונה בפרו

ארצות הברית הפכה למדינה בעלת כמות החולים הגבוהה ביותר. היא יזמה צעדים לפי המדינות, ברובן בוצע סגר. באפריל, יותר מ-90% מהאמריקנים התבקשו להישאר בבתים.[144] בסוף החודש הנשיא פרסם המלצה לגבי אסטרטגיית היציאה ולחץ על המושלים לשחרר את ההגבלות.

באמריקה הלטינית, מקרה ההידבקות הראשון נגלה בברזיל, בסוף פברואר. היה חשש שהעוני ומצב מערכת הבריאות בחלק מהמדינות יקשו בטיפול במגפה. ב-17 במרץ, דווח על מספר נמוך של חולים. הערכות היו כי מדוברים במספרים גבוהים בהרבה שטרם נוטרו עקב מערכות בריאות כושלות בחלק מהמדינות.[145]

בתחילת מרץ, מדינות כמו מקסיקו, גואטמאלה ופנמה הכריזו על מצב חירום או אזהרות ברמה גבוהה לקראת התפשטות רחבה יותר.[105] עד סוף מרץ, הנגיף התפשט ופגע במיוחד בברזיל, אקוודור וצ'ילה. רוב מנהיגי אמריקה הלטינית (במדינות כמו פרו, אל סלוואדור, ארגנטינה, ונצואלה וצ'ילה) הגיבו בחומרה להתפשטות הנגיף מיד עם גילוי מקרי ההידבקות הראשונים. הם סגרו את הגבולות, ביטלו טיסות ושלחו חיילים לסייר ברחובות כדי לאכוף את הוראות הבידוד. בבתי החולים נערכו הצוותים לקבלת המוני חולים, ובתי חולים נוספים הוקמו במהלכי בזק. היו מדינות או אזורים שביצעו סגר. למשל, בקולומביה הונהג סגר ארוך. היו הגבירו את הפיקוח על הגבול היבשתי שלהן. כך היה באורוגוואי ובקולומביה. במקביל, נשיאי ברזיל ומקסיקו התעקשו להתייחס למגפה בביטול.[146] נשיא ברזיל אף עודד הפרה של ההנחיות שנקבעו על ידי המושלים והרשויות.. ב-30 במרץ הכריזה ממשלת מקסיקו על מצב חירום בריאותי והוכנסו אמצעים מחמירים שמטרתם לרסן את התפשטות הנגיף.

במאי, המדינה שנפגעה קשה מכולם היא ברזיל אך גם בפרו, מקסיקו וצ'ילה היו מודאגים ממספר הולך וגובר של נדבקים. באקוודור קרסה מערכת הבריאות בשל עומס חולים. ההתפשטות הנרחבת באמריקה הלטינית, הביאה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על אמריקה כמוקד התפרצות המגפה העיקרי.[147][112] בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. ב-23 במאי, ברזיל הייתה שנייה בעולם בנדבקים. במדינות רבות דווח על הצפת יחידות הטיפול הנמרץ בחולים. באקוודור הוטל עוצר בין השעות 2 בצהריים עד 5 בבוקר במרץ, לצד הגבלות נוספות. במדינה, תושבים רבים לא נשמעו להנחיות, ולא היה מי שיאכוף אותן. מאות בני אדם נראו מפירים את העוצר, ומוכרים סחורות ברחובות כדי להמשיך להתקיים. בפרו, רוב החולים היו עובדים העוסקים בעבודות פשוטות כמו מוכרים בשווקים. בחלק מהמדינות היה מחסור בערכות בדיקה.[148]

בסוף מאי, היו גם מדינות שדיווחו על נתוני תמותה ותחלואה נמוכים. כך היה בג'מייקה וגם בארגנטינה, בסורינאם, באורוגוואי וכו'.[149]

אוקיאניה

רוב המדינות באזור היו מדינות אי. התחלואה המדווחת הייתה נמוכה. בניו זילנד הייתה תוכנית להתמודדות עם המגפה. היא כללה מספר רמות. הצעדים היו ארציים. באוסטרליה[150] הצעדים בוצעו בהתאם למדינות ולטריטוריות. בוצע סגר. באזור היו מספר איים מרוחקים וכמה טריטוריות שהיו בלי חולים מדווחים בסוף אפריל. כולן השתמשו בסגרים, עוצרים והנחיות מחמירות על טיסות והתקהלויות.[151]

אנטארקטיקה

כל אדם שמגיע לאנטארקטיקה צריך להיכנס לבידוד, אך עדיין יש בכמה תחנות מחקר באנטאקטיקה מכונות הנשמה. אנטארקטיקה הייתה היבשת היחידה ללא מקרים מאומתים של קורונה עד 22 בדצמבר 2020.[152]

התמודדות עם מידע כוזב

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס התייחס במהלך פברואר לריבוי השמועות והידיעות הכוזבות ואמר שמדובר במגפה בפני עצמה, או כפי שתיאר זאת, "אינפו-דמיה" (על משקל המונח פנדמיה).[153] בראשית אפריל חברת פייסבוק הודיעה כי אפליקציית ווטסאפ תמנע הפצה של הודעות שעברו דרך מספר משתמשים.[154]

ב-1 באפריל הוציא ה-EUvsDisinfo, גוף מחקר השייך לאיחוד האירופי, דוח בנושא ידיעות כזב שמפיצות מדינות שונות ברשת האינטרנט. הידיעות המופצות מנסות לערער על היכולת של מדינות דמוקרטיות להתמודד עם המגפה, לטעון שקבוצות מיעוט שונות הם הסיבה להתפשטות המגפה ולהתסיס יריבויות גאוגרפיות. בטורקיה מידע בריאותי כוזב על וירוס הקורונה, שעל פי כותבי הדוח, מטפח שיח ביקורתי נגד האיחוד האירופאי. רוסיה וגופים מטעמה הפיצו מעל ל-150 ידיעות כוזבות. לעומת זאת, כלי התקשורת שבשליטת רוסיה, מדגישים את המוכנות של המדינה להתמודדות עם הנגיף ואת הסיוע שרוסיה נתנה באיטליה. באפריקה, בחלק מהמדינות, מתנהלים מסעות השמצה נגד קבוצות אתניות וחברתיות. סין מפיצה באפריקה מסרים על תרומתה הרבה למניעת התפשטות המגפה.[155] סין ורוסיה מקדמות את הטענה שארצות הברית משתמשת במגפה כנשק כדי להעמיק את שליטתה בעולם.[156] רשת הטלוויזיה האיראנית, PRESSTV, טוען כי מדענים ישראלים פיתחו את הנגיף כחלק מהמלחמה הביולוגית של ישראל וארצות הברית נגד איראן.[157]

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ופילנתרופ, הואשם שאנשיו יצרו את נגיף הקורונה והוא רוצה כיום להרוויח ממנו. בהרצאה[158] שנתן גייטס ב-2015 במסגרת TED הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לאנושות היא לא נשק גרעיני אלא וירוס שיאיים על חייהם של מיליונים. מידע כוזב שהופץ טען שמלבד רצונו להרוויח מהמגפה הוא מבקש לבחון את האפשרות לצמצם את האוכלוסייה העולמית.[159]

לאורך המגפה, הופץ מידע שגוי אודות המגפה ותרופותיה.[160] נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ,[161] למשל, עודד שימוש בתרופה למלריה[162][163] והציע לבדוק אפשרות טיפול באמצעות הזרקת חומרי חיטוי.[164] דבריו אלו ואחרים סוקר בהרחבה בתקשורת ועל ידי מכוני בדיקת עובדות שהדגישו שמדובר במידע לא מבוסס.

השפעות עולמיות

המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור ולעלייה ניכרת באבטלה. היא הביאה לשינוי משמעותי באורחות חיי היום יום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. בתחילת המשבר הגיבו לו הבורסות בירידות חדות, אולם מאוחר יותר הן התאוששו ואף שברו שיאים חדשים.

המגפה שיבשה את ההגירה. בחלק מהמדינות, הייתה צניחה בלידות. למשל, בארצות הברית נסוג קצב גידול האוכלוסייה לרמה שהייתה ב-1918 (במהלך השפעת הספרדית ומלחמת העולם הראשונה) וביפן נפל מספר הלידות ב-11%.[165] זאת כחלק ממגמה מתמשכת בעולם שהחריפה.[166]

בעקבות המגפה דווחו ברחבי העולם מקרים רבים של שנאת זרים וגזענות כלפי בני אדם ממוצא אסייתי.[167] תופעות דומות אירעו כלפי יהודים בעיקר בארצות הברית, וכך גם כלפי זרים באפריקה. בסין,[168] היו תופעות כאלה כלפי אפריקאים, תופעות שאף הדרדרו לאלימות.[169] בנוסף לכך; דווחו על מקרי קסנופוביה וגזענות כלפי העם הסיני או כלפי אלו שמגיעים מהאזורים הנגועים של המגפה ואף דווח על קריאות להשמיד את סין.[170][171][172]

כמו כן דווח ברוב המדינות על גידול במקרי אלימות במשפחה, במיוחד מקרי אלימות נגד נשים והתעללות בילדים.[173]

השפעה על החינוך

מדיה מוסתרת זמנית ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

להתפרצות הקורונה הייתה השפעה רבה על תחום החינוך. בתחילה מוסדות חינוך רבים נסגרו ובהמשך המדינות החלו להחזיר את התלמידים למוסדות. הראשונים שנסגרו היו בתי הספר בסין. בסוף אפריל 2020, מיליארד וחצי (90 אחוזים מהתלמידים בעולם) מ-190 מדינות שהו בביתם. במדינות רבות, התלמידים ששהו בבית ביצעו למידה מרחוק. הלימודים במוסדות החינוך כללו צעדים כמו חיטוי ושמירת מרחק.

השפעות כלכליות

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה
מדיה מוסתרת זמנית
מדפי נייר טואלט ריקים בעקבות אגירת מוצרים

התפרצות הקורונה השפיעה בצורה רחבה וחמורה על השווקים הפיננסיים, כולל שוקי מניות, אג"ח וסחורות (נפט גולמי וזהב). המיתון הכלכלי הבינלאומי שהחל בתחילת 2020, נחשב למיתון התלול ביותר מאז השפל הגדול.[174] אירוע מרכזי בתחום הכלכלי שהושפע מהמגפה הוא מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה. התפשטות הנגיף למדינות רבות הביאה לירידות שערים בבורסות העולם. עסקים רבים בתחומים שונים הושפעו. מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות. הן גבשו תוכניות שונות.

על אף המשבר הכלכלי העמוק, באופן כללי עשירי העולם לא רק שלא נפגעו ממנו אלא אף נצלו הזדמנויות להגדיל את הונם. במחצית הראשונה של 2020, על פי פורבס, הגדילו 20 עשירי העולם את הונם האישי בסכום עתק של כ-65 מיליארד דולר.

השפעות סביבתיות

על פי דיווחים של נאס"א - חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר מעל סין, כפי הנראה עקב ההאטה הכלכלית שהביאה עמה ההתפרצות.[175] גם במדינות נוספות, ההאטה בנסיעות ובפעילות התעשייתית הביאה לירידה בזיהום האוויר.[176] מחקרים נוספים הראו כי צמצום התחבורה והעבודה הובילו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת פחמן דו-חמצני ברחבי העולם – למשל, בסין, באיטליה ובארצות הברית.[177] בהודו, נהר המזוהם הפך לנקי בשל סגירת התעשייה.[178]

בין 1 בינואר ל-11 במרץ 2020, סוכנות החלל האירופית צפתה בירידה ניכרת בפליטות חמצן דו-חנקני ממכוניות, תחנות כוח ומפעלים באזור עמק הפו בצפון איטליה, במקביל לסגירת האזור.[179] הלוויין קופרניקוס סנטינל 5P של האיחוד האירופי וסוכנות החלל ההולנדית המנטר זיהום אוויר מאז 2017, שלח תמונות הנקיות ביותר מאז החל לפעול.[180] באמצע מרץ, פרסם המערך הארצי לניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה כי חלה ירידה של 30% בחנקן הדו-חמצני ברחבי ישראל.[181] שבועיים לאחר מכן, זיהום האוויר בישראל ירד ב-40%.[182]

לפי האו"ם, המגפה הביאה לצניחה בפליטות גזי חממה, אבל לטווח הארוך תהיה ירידה מינורית של 0.01 מעלות בלבד בטמפרטורה הצפויה ב-2050.[183]

בעקבות אי-נוכחות האדם והידללות תנועת כלי הרכב, עלתה נוכחתם של בעלי חיים במרחבים אורבניים.[184]

מחקר נוסף הצביע על ירידה משמעותית בהשפעות הסייסמיות של האדם על כדור הארץ, לפיו התנודות שהאדם יוצר פחתו בקרוב לחצי.[185]

מומחים רבים מאמינים שמגפת הקורונה היא קדימון למשבר האקלים הצובר תאוצה, ושאנו אמורים להפיק לקחים ולנקוט בצעדים כדי להימנע מקטסטרופה גדולה בהרבה על סמך התמודדותינו עם מגפת הקורונה.[186][187]

ביטול אירועים המוניים

מחשש להדבקה בוטלו אירועים המוניים, ובהם:

השפעות על עולם הספורט

מדיה מוסתרת זמנית ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט
מדיה מוסתרת זמנית
גינה ציבורית שנסגרה כחלק ממאמצי מניעת ההתפשטות של מגפת הקורונה

בעקבות ההגבלות על התקהלות של אנשים רבים במקום אחד, נערכו מספר משחקים ללא קהל, אך עד אמצע מרץ השביתו רוב הליגות הבכירות את המשחקים.

אולימפיאדת טוקיו (2020) נדחתה בשנה וצפויה להתקיים ביולי 2021. גם יורו 2020 שתוכנן לקיץ נדחה באופן רשמי ל-2021, בין השאר בעקבות העובדה שלא הושלמה זהות כל העולות, ומשחקי המוקדמות שנותרו לא יכלו להתקיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by WorldDoMeter מתוך אתר WorldDoMeter, נכון לתאריך 14 ביוני 2020, 01:13 שעון ישראל
  2. ^ מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, .jdn.co.il, ‏11 בפברואר 2020 (בעברית)
  3. ^ Coronavirus Update (Live): 4,750,616 Cases and 313,805 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  4. ^ Coronavirus Update (Live): 1,778,964 Cases and 108,766 Deaths from COVID-19 Virus Pandemic - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  5. ^ ynet, החל מהלילה: 1.3 מיליארד הודים בסגר; "איסור מוחלט לצאת מהבתים", כלכליסט, ‏24 במרץ 2020
  6. ^ אטילה שומפלבי, החוקר הישראלי שבדק: כמה אנשים באמת מתו בעולם מקורונה?, באתר ynet, 31 בינואר 2021
  7. ^ נמצאו שליליים לנגיף
  8. ^ COVID-19 Coronavirus Outbreak - United States, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 23 ביולי 2020, 19:47 שעון ישראל
  9. ^ Transmission of COVID-19, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 Rothan HA, Byrareddy SN (February 2020). "The epidemiology and pathogenesis of coronavirus disease (COVID-19) outbreak". Journal of Autoimmunity: 102433. doi:10.1016/j.jaut.2020.102433. PMID 32113704.
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כאן

    לא נמצא templatedata תקין
    מערכת כאן חדשות, לא סבלה משום תסמין - והדביקה חמישה אנשים בקורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  12. ^ 12.0 12.1 Cite error: Invalid <ref> tag; no text was provided for refs named cdc2019ncov
  13. ^ "Q&A on coronaviruses". World Health Organization (WHO). 11 February 2020.
  14. ^ "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)". Centers for Disease Control and Prevention. 11 February 2020.
  15. ^ https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2
  16. ^ נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020 (בעברית)
  17. ^ N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏2020-06-19
  18. ^ 18.0 18.1 אופיר דור, ‏הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם, באתר גלובס, 21 במרץ 2020
  19. ^ ynet, מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-15
  20. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 31/12/20)
  21. ^ [2](הקישור אינו פעיל, 31/12/20)
  22. ^ ב-13 בפברואר חל בסין שינוי באופן הזיהוי של חולים (הוחל בזיהוי חולים גם על פי תסמינים בלבד, ולא רק על פי תוצאות מעבדה), ועקב כך נוצר גידול חד-פעמי חריג במספר מקרי ההדבקה והתמותה בהשוואה ליום הקודם.
  23. ^ מקרה ראשון של הווירוס הסיני התגלה בארצות הברית, באתר ynet, 21 בינואר 2020
  24. ^ ערוץ 7, מקרה מוות ראשון מנגיף הקורונה מחוץ לסין, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2020
  25. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט: מקרה מוות ראשון באירופה, הווירוס הגיע לאפריקה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2020
  26. ^ 26.0 26.1 רויטרס ודנה ירקצי‏, מחשש לקורונה: אלפי נוסעים בספינות תענוגות מוחזקים בבידוד ביפן והונג קונג, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בפברואר 2020
  27. ^ רויטרס‏, נגיף הקורונה מתפשט באיראן; מקרה הידבקות ראשון בלבנון, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בפברואר 2020
  28. ^ ynet והסוכנויות, מקרי מוות ראשונים מקורונה בתאילנד, אוסטרליה וארה"ב, באתר ynet, 1 במרץ 2020
  29. ^ שגרירות ישראל בסינגפור, Stevens Close, Singapore, סינגפור – מדריך למטייל בוויקימסע, he.wikivoyage.org (בעברית)
  30. ^ ד"ר רן בליצרמזג האוויר / טמפרטורות בסאו פאולו, טויטר, ‏10 במאי 2020 (בiw)
  31. ^ בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעתדווח על התחלואה היומי בקטר, טויטר, ‏9 במאי 2020 (בiw)
  32. ^ דוחה, קטר - תחזית מזג אוויר, forecast7.com
  33. ^ 33.0 33.1 מכון דוידסוןדיווחים שוטפים על המגפה
  34. ^ "צונאמי מתמשך": בתי החולים בלונדון מוצפים בחולי קורונה, news.walla.co.il, ‏26 במרץ 2020
  35. ^ בחדר מיון בניו יורק כרעו תחת הנטל: "עומס חולים בלתי ייאמן", הארץ
  36. ^ גופות עטופות ניילון, מוטלות ברחוב: העתיד של אמריקה הלטינית כבר מתממש באקוודור, הארץ, ‏9 באפריל 2020 (בעברית)
  37. ^ משרד החוץהשוואת אסטרטגיות יציאה, שאול אמסטרדמסקי, טוויטר.
  38. ^ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: שגרה בצל הקורונה - חדשות בארץ, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  39. ^ ראה ערכי ההתפרצויות במדינות
  40. ^ לא רק בישראל מסירים מגבלות: כך זה קורה בעולם, N12, ‏10 במאי 2020
  41. ^ חדשות 13, נדב איילעל התפרצויות מחודשות, יוטיוב, ‏16 במאי 2020
  42. ^ שיא נדבקים בקורונה ביממה ברחבי העולם, N12, ‏21 במאי 2020
  43. ^ המסעדות בצרפת חוזרות, בבריטניה ייפתחו חנויות ברחוב, ynet, ‏28 במאי 2020
  44. ^ N12 - הונג קונג חווה "גל שלישי" - ומחמירה את ההגבלות פעם נוספת, N12, ‏2020-07-13
  45. ^ 45.0 45.1 קבוצה של חוקרים מקבוצת אקדמיה Il, מחקר המציג את נתוני התחלואה במדינות ערב, הטויטר של נדב איל, ‏15 מאי 2020 (בiw)
  46. ^ Short of oxygen, Brazilian state overwhelmed by Covid-19 despite ferocious first wave, France 24, ‏2021-01-15 (באנגלית)
  47. ^ קולו אור, ‏קורונה: האם "המודל השוודי" פועל?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בנובמבר 2020
  48. ^ אוני, אסף (23 בנובמבר 2020). "כך מתכוננים באירופה למבצעי חיסון המוניים נגד קורונה". Globes. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2020. 
  49. ^ האמירויות על החיסון הסיני לקורונה: "יעיל ב-86%", וואלה!News, ‏9 בדצמבר 2020 (בעברית)
  50. ^ N12 - "אוגרות מנות חיסון": המדינות העשירות משתלטות על כל..., N12, ‏2020-12-11
  51. ^ אסף, ‏המחקר המפתיע על ספינת הקורונה שסותר את כל מה שקורה באיטליה, באתר גלובס
  52. ^ במחקר התבססו החוקרים על 6 מקרי תמותה, נכון ל-7.4 מתו 11
  53. ^ ארגון הבריאות העולמי: אחוז התמותה מנגיף הקורונה גבוה יותר ממה שחשבנו, באתר ‏mako‏
  54. ^ 54.0 54.1 "מדוע ארוץ להתחסן ברגע שאוכל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-9 בדצמבר 2020. 
  55. ^ מעגל החיים של נגיף הקורונה, מעגל החיים של נגיף הקורונה, ‏2020-03-18 (בעברית)
  56. ^ Jon CohenJan. 31, 2020, 6:20 Pm, Mining coronavirus genomes for clues to the outbreak’s origins, Science | AAAS, ‏2020-01-31 (באנגלית)
  57. ^ Hongliang Wang, Peng Yang, Kangtai Liu, Feng Guo, SARS coronavirus entry into host cells through a novel clathrin- and caveolae-independent endocytic pathway, Cell Research, 18, 2008-02, עמ' 290–301 doi: 10.1038/cr.2008.15
  58. ^ המחקר הראשוני, פרסום בbioRxiv https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.04.29.069054v2.full.pdf
  59. ^ What Do Studies on New Coronavirus Mutations Tell Us?, VOA (באנגלית)
  60. ^ Zimmer, Carl (6 במאי 2020). "Did a Mutation Turbocharge the Coronavirus? Not Likely, Scientists Say". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  61. ^ The Coronavirus Is Mutating. Here's What That Means., NPR.org (באנגלית)
  62. ^ Lucy van Dorp, Mislav Acman, Damien Richard, Liam P. Shaw, Emergence of genomic diversity and recurrent mutations in SARS-CoV-2, Infection, Genetics and Evolution, 83, 2020-09-01, עמ' 104351 doi: 10.1016/j.meegid.2020.104351
  63. ^ UK lab publishes landmark genetic study on coronavirus, www.aa.com.tr
  64. ^ Xiaolu Tang, Changcheng Wu, Xiang Li, Yuhe Song, On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2, National Science Review doi: 10.1093/nsr/nwaa036
  65. ^ SARS-CoV-2 has not mutated into different types, new research confirms, www.gla.ac.uk (באנגלית)
  66. ^ "What do studies on new coronavirus mutations tell us?". Reuters (באנגלית). 8 במאי 2020. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  67. ^ הנגיפים שמחליפים זהויות, הנגיפים שמחליפים זהויות, ‏2020-03-16 (בעברית)
  68. ^ Corum, Jonathan; Zimmer, Carl (30 באפריל 2020). "How Coronavirus Mutates and Spreads". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  69. ^ Short of oxygen, Brazilian state overwhelmed by Covid-19 despite ferocious first wave, France 24, ‏2021-01-15 (באנגלית)
  70. ^ N12 - גרמניה מציגה: האפליקציה שתמנע את גל הקורונה השני, N12, ‏2020-06-16
  71. ^ שירות כלכליסט, יפן חוזרת לשגרה עם מסכות יוניקלו ואפליקציית מעקב, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-21
  72. ^ ד"ר איתי גל, המרוץ לחיסול הקורונה: אלה 6 החיסונים הצפויים, באתר ynet, 20 במאי 2020
  73. ^ בריטניה מאשרת לשימוש את החיסון של פייזר, ynet, ‏2020-12-02 (בעברית)
  74. ^ "ההתחלה של סוף הקורונה": בבריטניה יוצא לדרך הבוקר מבצע החיסונים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  75. ^ דיווחים שוטפים על המגפה, מכון דוידסון
  76. ^ "ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון של פייזר; הצעד צפוי להאיץ את אישורו בישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2020. 
  77. ^ מיכל רז-חיימוביץ', התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל, גלובס, ‏2020-04-09 (בעברית)
  78. ^ version 7.10.4, הודו- סגירת גבולות המדינה בפני זרים עקב התפשטות מגפת הקורונה, www.chamber.org.il
  79. ^ רוסיה: הממשלה הורתה על סגירת גבולות המדינה החל מ-30 במרץ, ynet, ‏2020-03-28 (בעברית)
  80. ^ N12 - סגר רק בסופ"ש, כרטיסי בריאות: הדרכים המקוריות של מדינות..., N12, ‏2020-04-21
  81. ^ N12 - בתי ספר בדנמרק וחנויות בגדים באיטליה: כך נראית..., N12, ‏2020-04-16
  82. ^ גלי וינרב, מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2 מטרים, גלובס, ‏2020-03-24 (בעברית)
  83. ^ שני אשכנזי, במשרד התחבורה מתכננים: כך ייראו הרחובות ביום שאחרי הקורונה, גלובס, ‏2020-05-06 (בעברית)
  84. ^ N12 - יוצאים מהסגר בעולם: מסע קניות נקמה בסיאול ושעה למבוגרים..., N12, ‏2020-05-08
  85. ^ מסכות קורונה: כל מה שחשוב לדעת, www.clalit.co.il (בעברית)
  86. ^ [https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-c708c10bfe5e171027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802
  87. ^ Nils Haug, Lukas Geyrhofer, Alessandro Londei, Elma Dervic, Amélie Desvars-Larrive, Vittorio Loreto, Beate Pinior, Stefan Thurner & Klimek, Ranking the effectiveness of worldwide COVID-19 government interventions, Nature
  88. ^ Jan M. Brauner, Sören Mindermann, Mrinank Sharma, Inferring the effectiveness of government interventions against COVID-19, Science
  89. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ישראל היום

    לא נמצא templatedata תקין
    שמעון יעיש, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 13 במאי 2020
  90. ^ נועה שטיינר‏, מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה - אנחנו, באתר וואלה! NEWS‏, 03 במאי 2020
  91. ^ האיחוד האירופי פותח את גבולותיו ל-14 מדינות - ארה"ב וישראל בחוץ, Haaretz הארץ (בעברית)
  92. ^ איתי גל, מגפת הווירוס המסתורי מסין: סינון בשדות תעופה; חשש מהתפשטות בעולם, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  93. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    ארגון הבריאות העולמי: על בני 60 ומעלה להימנע משהייה במקומות עמוסים, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2020
  94. ^ Statement on the second meeting of the International Health Regulations (2005) Emergency Committee regarding the outbreak of novel coronavirus (2019-nCoV), באתר ארגון הבריאות העולמי, 30 בינואר 2020
  95. ^ רועי ברק, ‏ארגון הבריאות העולמי הכריז: מצב חירום עולמי, וירוס הקורונה מתפשט, באתר גלובס
  96. ^ JAMIE DUCHARME, The WHO Just Declared Coronavirus COVID-19 a Pandemic, Time, ‏MARCH 11, 2020 (באנגלית)
  97. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, 2 מיליון נדבקים בעולם, טראמפ עוצר את המימון לארגון הבריאות העולמי, ynet, ‏2020-04-15 (בעברית)
  98. ^ טראמפ הורה להקפיא את המימון שמעבירה ארה"ב לארגון הבריאות העולמי, www.haaretz.co.il (בעברית)
  99. ^ טראמפ בהצהרה דרמטית: ארה"ב תפסיק את המימון לארגון הבריאות העולמי, גלובס, ‏2020-04-15 (בעברית)
  100. ^ שירות גלובס, טראמפ מימש את ההבטחה: ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי, גלובס, ‏2020-07-07 (בעברית)
  101. ^ "אין זמן לבזבז": בליץ הצווים הנשיאותיים של ביידן, ynet, ‏2021-01-21 (בעברית)
  102. ^ שני אשכנזי, ‏ארגון הבריאות העולמי מזהיר מתופעה חדשה: "עייפות פנדמית" בצל הקורונה. ככה אפשר לטפל בה, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2020
  103. ^ Daily confirmed COVID-19 cases: are we bending the curve?, Our World in Data, ‏Retrieved 18 May 2020
  104. ^ שמעון יעישגאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה, www.israelhayom.co.il
  105. ^ 105.0 105.1 אסף אוני, חשבתם שבישראל מגזימים? כך מתמודדים בעולם עם הקורונה, גלובס, ‏2020-03-05 (בעברית)
  106. ^ קירגיסטן הודיעה על סגירת גבולותיה לנוכח התפשטות הקורונה, www.maariv.co.il
  107. ^ אמרתם 'קורונה' אתם עלולים להילקח למאסר, בחדרי
  108. ^ N12 - חשש מקורונה? המדינה שלא דיווחה על תחלואה במסר לציבור:..., N12, ‏2020-07-13
  109. ^ COVID-19 situation update for the EU/EEA and the UK, as of 24 May 2020, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  110. ^ archive from 4 March 2020, web.archive.org, ‏2020-03-04
  111. ^ אסף, הגרף היומי: בשבדיה ממשיכים ללכת לבתי קפה - ומשלמים את המחיר, גלובס, ‏2020-04-14 (בעברית)
  112. ^ 112.0 112.1 112.2 ראש עיריית סאו פאולו, אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים במדינה, הזהיר כי בעוד שבועיים מרכזים רפואיים לא יוכלו לקלוט חולים נוספים., news.walla.co.il, ‏18 במאי 2020
  113. ^ "בשש בערב החיים נעצרים", ynet, ‏2021-01-14 (בעברית)
  114. ^ אוני, אסף (11 בפברואר 2021). "אירופה מחולקת: מסעדות מלאות במילאנו, רחובות שוממים בברלין". Globes. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2021. 
  115. ^ ויקטור מאלט וגאי שזאן, פייננשל טיימס, חג מולד עצוב באירופה: עוצר וסגרים מלונדון ועד רומא, כלכליסט, ‏2020-12-14
  116. ^ COVID-19: What are the Christmas coronavirus rules in other European countries?, Sky News (באנגלית)
  117. ^ תני גולדשטיין, נתניהו ממשיך להשוות, אבל כאשר באירופה אומרים "סגר", מתכוונים למשהו אחר לגמרי, www.zman.co.il, ‏2020-11-05
  118. ^ Europe's coronavirus crisis is resurging. For months, 3 Nordic nations kept it under control — without lockdowns, CNN (באנגלית)
  119. ^ הבדיקות לכלל האוכלוסייה בסלובקיה - האם זה עבד?, ynet, ‏2020-11-11 (בעברית)
  120. ^ החקלאים במזרח אירופה מנהלים מלחמה כפולה: בנגיף ובבצורת הקשה זה מאה שנה, www.haaretz.co.il (בעברית)
  121. ^ הקורונה בעולם: מספר הקורבנות באיטליה מזנק, וושינגטון מבטלת התקהלויות, www.maariv.co.il
  122. ^ ב-11 במארס היה בטורקיה חולה קורונה אחד, עכשיו יותר מ-34 אלף. החדשות הרעות: השיא עוד לפניה, www.haaretz.co.il (בעברית)
  123. ^ רויטרס‏, עונש מאסר למפירי הסגר: ירדן תחת עוצר במטרה לעצור את התפשטות הקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במרץ, 2020
  124. ^ 124.0 124.1 כך נאבקים בעולם הערבי בהתפשטות הנגיף, כיכר השבת (בעברית)
  125. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  126. ^ Coronavirus Update (Live): Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  127. ^ הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל, ynet, ‏2020-04-14 (בעברית)
  128. ^ זירות הקרב זזו הצדה לטובת מלחמה בנגיף: קורונה במזרח התיכון - תמונת מצב, www.haaretz.co.il (בעברית)
  129. ^ עידית בר, מקור ראשון, בעולם הערבי, הידבקות היא לא הסכנה היחידה במשבר הקורונה, www.makorrishon.co.il
  130. ^ במדינות ערב, חולי הקורונה אשמים עד שיוכח אחרת, www.haaretz.co.il (בעברית)
  131. ^ הקורונה טלטלה את המזרח התיכון, ויכולה לייצר גם הזדמנויות לישראל, ynet, ‏2020-04-14 (בעברית)
  132. ^ N12 - כך מתמודדות מדינות ערב עם נגיף הקורונה, N12, ‏2020-05-12
  133. ^ מאות מתים בשבוע: הקורונה משתוללת בתימן ההרוסה, news.walla.co.il, ‏17 במאי 2020
  134. ^ 134.0 134.1 N12 - הקורונה באפריקה: האם להציל את הילדים או את המבוגרים?, N12, ‏2020-03-30
  135. ^ 135.0 135.1 שורת מדינות אפריקאיות דיווחו על מקרי הידבקות ראשונים בשטחן, www.haaretz.co.il (בעברית)
  136. ^ עם התפשטות הנגיף, באפריקה מעלים הילוך במאבק בקורונה, news.walla.co.il, ‏16 במרץ 2020
  137. ^ עוצר הקורונה סוגר על אפריקה, והאלימות המשטרתית נגד אזרחים גוברת, news.walla.co.il, ‏12 באפריל 2020
  138. ^ קורונה בקניה: שוטרים הכו באכזריות אזרחים, באתר ‏mako‏
  139. ^ הבאה בתור? באפריקה ההתפרצות עדיין מוגבלת, ynet, ‏2020-04-12 (בעברית)
  140. ^ האזהרות מתממשות: זינוק של 43% בכמות חולי הקורונה באפריקה, news.walla.co.il
  141. ^ חולי לחץ דם גבוה הם חלק מקבוצות הסיכון של הקורונה, קבוצות הסיכון של הקורונה, ‏2020-05-06 (בעברית)
  142. ^ מאות מתו בניגריה מדלקת ריאות, אבל הרשויות מכחישות שמדובר בקורונה, www.haaretz.co.il (בעברית)
  143. ^ N12 - ארגון הבריאות העולמי מזהיר: "רבע מיליארד חולי קורונה..., N12, ‏2020-05-20
  144. ^ 10,000 מתו בארה"ב, ניו יורק מאריכה את הסגר, ynet, ‏2020-04-06 (בעברית)
  145. ^ וול סטריט ג'ורנל, פצצה מתקתקת: מה מצב הקורונה באפריקה ובאמריקה הלטינית, גלובס, ‏2020-03-17 (בעברית)
  146. ^ באמריקה הלטינית נערכים לאסון, אבל מנהיגי ברזיל ומקסיקו עוד שאננים, www.haaretz.co.il (בעברית)
  147. ^ שיא מתים בברזיל, שמגדילה את השימוש בתרופה למלריה, ynet, ‏2020-05-20 (בעברית)
  148. ^ ברזיל שנייה בעולם בנדבקים: הנגיף מתפשט באמריקה הלטינית, ynet, ‏2020-05-23 (בעברית)
  149. ^ Luisa Horwitz, Paola Nagovitch, Holly K. Sonnel, Carin Zissis, Where Is the Coronavirus in Latin America?, AS/COA (באנגלית)
  150. ^ Wahlquist, Calla (1 במאי 2020). "Australia's coronavirus lockdown – the first 50 days". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2020. 
  151. ^ מהן המדינות הנקיות (באמת) מקורונה?, www.haaretz.co.il (בעברית)
  152. ^ N12 - נגיף הקורונה הגיע לראשונה גם ליבשת אנטארקטיקה, N12, ‏2020-12-22
  153. ^ יפתח בריל, ‏אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו, באתר גלובס, 18 במרץ 2020
  154. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    רפאל קאהאן, ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  155. ^ EEAS SPECIAL REPORT UPDATE: Short Assessment of Narratives and Disinformation Around the COVID-19 Pandemic, EU vs DISINFORMATION, ‏2020-04-01 (באנגלית)
  156. ^ PATRICK TUCKER, Iranian, Russian, Chinese Media Push COVID-19 ‘Bioweapon’ Conspiracies, Defense One, ‏MARCH 10, 2020
  157. ^ Zionist elements developed deadlier strain of coronavirus against Iran: Academic, PRESSTV, 05 March 2020
  158. ^ The next outbreak? We’re not ready, Bill Gates, Apr 3, 2015. TED
  159. ^ Wakabayashi, Daisuke; Alba, Davey; Tracy, Marc (17 באפריל 2020). "Bill Gates, at Odds With Trump on Virus, Becomes a Right-Wing Target". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  160. ^ Rachel Clamp, Coronavirus and the Black Death: spread of misinformation and xenophobia shows we haven't learned from our past, The Conversation (באנגלית)
  161. ^ טענות ועובדות: השטויות שטראמפ אמר על הנגיף, ynet, ‏2020-04-27 (בעברית)
  162. ^ Trump Misleads on Hydroxychloroquine, Again, factcheck.org
  163. ^ עמיחי שטייןכתב רשת FOX שהיה המום מהדברים של טראמפ, נאלץ להזהיר את הצופים: "אל תעשו את זה", טויטר, ‏18 במאי 2020 (בiw)
  164. ^ "Outcry after Trump suggests injecting disinfectant". BBC News (באנגלית). 24 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  165. ^ "לא עושים תינוקות בקורונה: הילודה קורסת - וזה רע לעסקים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2020. 
  166. ^ "התינוקות נעלמים: נפילה של 15% במספר הלידות בסין ב-2020". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2021. 
  167. ^ Nylah Burton, The coronavirus exposes the history of racism and "cleanliness", Vox, ‏2020-02-07 (באנגלית)
  168. ^ ""נכנסתי למעלית - וכל הסינים יצאו": היום שבו הגזענות המפחידה הרימה ראש בסין". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  169. ^ רועי ברק, על רקע חשש לגל מגפה שני: אלימות כלפי אפריקאים בסין, גלובס, ‏2020-04-20 (בעברית)
  170. ^ Celine Sui, China’s Racism Is Wrecking Its Success in Africa, Foreign Policy (באנגלית)
  171. ^ Tavernise, Sabrina; Jr, Richard A. Oppel (23 במרץ 2020). "Spit On, Yelled At, Attacked: Chinese-Americans Fear for Their Safety". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  172. ^ Davidson, Lily Kuo Helen (29 במרץ 2020). "'They see my blue eyes then jump back' – China sees a new wave of xenophobia". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020. 
  173. ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל, ‏2020
  174. ^ editor, Larry Elliott Economics (14 באפריל 2020). "'Great Lockdown' to rival Great Depression with 3% hit to global economy, says IMF". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  175. ^ Airborne Nitrogen Dioxide Plummets Over China, באתר נאס"א.
  176. ^ Watts, Jonathan; Kommenda, Niko (23 במרץ 2020). "Coronavirus pandemic leading to huge drop in air pollution". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2020. 
  177. ^ Coronavirus: Air pollution and CO2 fall rapidly as virus spreads באתר ה-BBC
  178. ^ הודו בסגר: הנהר המזוהם הפך לנקי, ynet, ‏2020-06-05 (בעברית)
  179. ^ "Air pollution clears in northern Italy after coronavirus lockdown, satellite shows". Reuters (באנגלית). 13 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2020. 
  180. ^ ניר חסון, המפה לא משקרת: כך שינתה הקורונה את העולם מאז נכנסנו לסגר, www.haaretz.co.il, ‏05.04.20 (בעברית)
  181. ^ שני אשכנזי, אפקט הקורונה: ירידה של 30% בזיהום האוויר, גלובס, ‏2020-03-18 (בעברית)
  182. ^ דן לביא, כך מפחיתה הקורונה את זיהום האוויר בארץ, www.israelhayom.co.il, ‏05.04.2020
  183. ^ כך השפיע הסגר על ההתחממות הגלובלית, ynet, ‏2020-12-10 (בעברית)
  184. ^ גיא רייט, ‏התפרצות הקורונה לחיינו - וחיות הבר אל ביתנו, באתר ‏mako‏‏, ‏3 באפריל 2020‏
  185. ^ אסף רונאל, מחקר ראשון מאשר: הקורונה הקטינה את רעשי האדמה שיוצר האדם בקרוב לחצי, באתר הארץ, 23 ביולי 2020
  186. ^ How climate change and the coronavirus are linked, World Economic Forum (באנגלית)
  187. ^ Vijay Kolinjivadi, The coronavirus outbreak is part of the climate change crisis, www.aljazeera.com (באנגלית)
  188. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    שירות כלכליסט, בעקבות נגיף הקורונה: בוטלה תערוכת המובייל MWC בברצלונה, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2020
  189. ^ עלייה חדה בנדבקים באיטליה; הקרנבל בוונציה בוטל, באתר ynet, 23 בפברואר 2020
  190. ^ Povoledo, Elisabetta (12 באפריל 2020). "Pope Francis Says the Coronavirus Is ‘Testing Our Whole Human Family’". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2020. 
  191. ^ Meeting Cancellation, באתר APS
  192. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    בגלל הקורונה: פייסבוק מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  193. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    אחרי פייסבוק: גם גוגל מבטלת את כנס המפתחים השנתי, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2020
  194. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    לא נמצא templatedata תקין
    טוויטר לעובדיה: "תעבדו מהבית", באתר כלכליסט, 4 במרץ 2020
  195. ^ יסמין יבלונקו, ‏גוגל מבקשת מעובדיה בעולם ובישראל: הישארו לעבוד מהבית, באתר גלובס, 11 במרץ 2020


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראן • ארמניה • בחרייןהודו • הפיליפינים • וייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודית • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיה • צרפת • קריית הוותיקן • רומניה • רוסיה • שוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביה • ברזיל • פרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלות • אירופה • ארצות הברית • הודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבור • כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסונים • ריחוק חברתי • מספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועיםדת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופה • להט"ב • הסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל

הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +8617 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.