מגילת ספר (יעב"ץ)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ כיתוב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מגילת ספר
מגילת ספר.PNG
מחבר רבי יעקב עמדין

מגילת ספר הוא חיבור אוטוביוגרפי של רבי יעקב עמדין ("היעב"ץ") המתאר את הביוגרפיה של המחבר ומשפחתו, וכן היבטים ופרטים רבים מהפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. אופיו וניסוחו של החיבור נותן לו ערך בלטריסטי, ומייחד אותו אף בין ספריו של רבי יעקב עמדין. הפרטים הרבים על חייו ופועליו של המחבר ותקופתו, נותנים לו ערך תיעודי רב.

הספר

לספר קיימת חשיבות היסטורית נודעת בשל תיאורו וסקירתו את הפולמוס הגדול נגד רבי יהונתן אייבשיץ, שבמרכזו עמד רבי יעקב עמדין. פולמוס זה הרעיש את עולם היהדות בזמנו, והותיר פילוג בין חכמי ישראל גם לאחר פטירת השניים. חיבור יוצא דופן זה מתאר גם נושאים שבדרך כלל אינם מופיעים בביוגרפיות של חכמי ישראל מתקופות אלו, כגון התגברות על ניסיון "מעין של יוסף הצדיק" עם בת דודתו שהתאכסן בבית הוריה[1], בעיות בשלום בית עם אשתו השלישית[2], ועוד.

בספר "מגילת ספר" הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה, ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.

המחבר ציין בספרו את הסיבות לכתיבת החיבור[3]:

  • לזכור להודות לה' על חסדיו, וכן שבני משפחתו וצאצאיו יודו לה' על כך.
  • לחזק את אלו הנעלבים והנרדפים, שיבטחו בה' שיציל אותם כפי שניצל הוא.
  • הגנה מפני שונאיו שהוציאו עליו כתבי פלסתר.

החיבור נכתב במשך תקופה של למעלה מעשור, וסיום כתיבתו היה בשנת ה'תקכ"ו[4].

מהדורות

הספר הודפס בשלבים במספר מהדורות. לראשונה הודפסו ממנו הדפים הראשונים של החיבור בתוך כתב העת המשכילי "המאסף"[5], כשהמדפיסים מתקנים בו מספר תיקונים - חלקם מוטעים[6], אך הפסקת הוצאת כתב העת הקפיאה את המשך הדפסת החיבור. דפים אלו הודפסו שוב בסוף החלק הראשון של הספר "נחלת יעקב" מרבי יעקב לורברבוים שהודפס על ידי נכדו[7].

מצב עותק כתב היד של החיבור דרדר, ובשלב מסוים הוא נעלם. מה ששרד הוא עותק בכתב יד, מתוך כתב היד המקורי. כתב יד זה נרכש על ידי האספן חיים מיכל מהמבורג; לאחר מותו, יחד עם כל שאר כתבי היד שבספרייתו שנרכשה על ידי הספרייה של המוזיאון הבריטי, הועבר כתב היד לספרייה הבודליינית. הספר הוהדר בשלמותו לראשונה בוורשה בשנת ה'תרנ"ז, על ידי דוד כהנא. מהדורה זו לקתה בחסרים ובשיבושים רבים, וכן בהשמטות ובצנזורים[6]. מהדורה נוספת הודפסה בשנת ה'תשט"וירושלים בשנת ה'תשל"ט, על ידי אברהם ביק, ואף עליה נטען כי לוקה בחסרים ובשיבושים, ואף בזיופים והוספות כוזבות[9]. מהדורה נוספת יצאה בירושלים בשנת ה'תשע"ב על ידי אברהם יעקב בומבך[10], וגם הוא עצמו השמיט דברי ריב שהיו לרבי יעקב עמדין עם גדולי דורו (כמו עם רבי יהונתן אייבשיץ), כפי שהצהיר בהקדמתו[11].

זהות מחברו

יש מי שניסה לערער על אמינות החיבור, וטען כי הוא מזויף ולא נכתב על ידי רבי יעקב עמדין, אלא על ידי המשכילים[12]. אחרים שללו את הערעור וטענו להתאמה מלאה לדבריו וסגנונו של רבי יעקב עמדין בחיבורים אחרים[13]. מלבד זאת, רבי יעקב עמדין עצמו מציין באחד מספריו לחיבור בשם זה[14], וכן כותב ברמיזה ברורה דברים שבאו בהרחבה בחיבור מגילת ספר[15].

ראו גם

  • ספר החזיונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי יעקב עמדין, ‏מגילת ספר, ורשה תרנ"ז, עמ' 82–83, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). במהדורת בומבך הסיפור הושמט.
  2. ^ רבי יעקב עמדין, ‏מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק כ"ז, עמ' קצ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ רבי יעקב עמדין, ‏מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק עשירי, עמ' ע"ב ואילך, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ ראו אצל דוד כהנא, בהערותיו, ‏מגילת ספר (עם הערות), ורשה תרנ"ז, עמ' 212, הע' ד', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). וראו בדברי רבי יעקב עמדין במהדורה זו עמ' י"א, קנ"ג, קנ"ז, על התאריכים השונים - החל משנת ה'תקי"ב. וראו בהקדמת המהדיר הנ"ל, עמ' 5, שתחילת החיבור הייתה לאחר התגלעות הריב בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ בשנת ה'תקי"א.
  5. ^ קניגסברג, ה'תק"ע, עמ' ע"ט-צ"ו.
  6. ^ 6.0 6.1 ראו אצל אברהם יעקב בומבך, ‏מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ג', באתר אוצר החכמה.
  7. ^ הודפס בברסלאו ה'תר"ט.
  8. ^ על ידי ישראל געלבמאן, יוסף וואלדמאן ודוד צבי טוב. בתוספת "תולדות וזכרונות".
  9. ^ מנחם מנדל סג"ל-גולדשטיין, בתוך: אור ישראל, ‏כרך מ"ג (שנה י"א, גיליון ג'), ניו יורק תשס"ו, אות ה', עמ' ר"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); אברהם יעקב בומבך, ‏מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ג'-ד', באתר אוצר החכמה.
  10. ^ אברהם יעקב בומבך (מהדיר), ‏מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ אברהם יעקב בומבך, ‏מבוא לספר "מגילת ספר", ירושלים תשע"ב, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
  12. ^ ראו את החיבור על כך: אברהם שמואל יהודה גשטטנר, ‏מגילת פלסתר, ניו יורק תשע"ד, באתר אוצר החכמה.
  13. ^ ראו אצל מנחם מנדל גולדשטיין, ‏"ספר מגילת ספר", בתוך: עץ חיים, גיליון ח', ניו יורק תשס"ט, עמ' רמ"ו ואילך, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); אברהם יעקב בומבך, ‏מבוא לספר "מגילת ספר", הע' ט', ירושלים תשע"ב, עמ' ג', באתר אוצר החכמה. וראו עוד אצל עקביא שמש, "על הספר מגילת פלסתר", באתר THE SEFORIM BLOG.
  14. ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, חלק א', בהשמטות.
  15. ^ ראו בסוף הקדמתו למור וקציעה, בעניין ראשי התיבות של ראמי"ם, ופירוט שמותיהם בחיבור מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק שלשים, עמ' רי"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png