מבצע יונתן

מבצע יונתן
מגדל הפיקוח בשדה התעופה הישן של אנטבה
תאריך התחלה:	4 ביולי 1976
תאריך סיום:	4 ביולי 1976
מקום:	אנטבה,
תוצאה:	חילוץ בני הערובה הישראליים
הצדדים הלוחמים ראשי מדינה יצחק רבין  אידי אמין  מפקדים דן שומרון יקותיאל אדם בני פלד יונתן נתניהו ודיע חדאד וילפריד בזה כוחות כ-100 חיילים ישראליים 7 חוטפים למעלה ממאה חיילים אוגנדיים אבידות ישראל: הרוג אחד 5 פצועים 3 בני ערובה הרוגים 6 בני ערובה פצועים חוטפים: 7 חוטפים הרוגים אוגנדה: 45 הרוגים 30-11 מטוסים הושמדו

מבצע יונתן או מבצע אנטבה (כינויו הצבאי של המבצע היה כדור הרעם) היה פעולה צבאית שביצע צבא הגנה לישראל באוגנדה ביום ראשון ה-4 ביולי 1976 (ו' בתמוז ה'תשל"ו), במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פראנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינים, במהלך טיסתם מישראל לצרפת. למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, כמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרגו שלושה בני ערובה וכן מפקד סיירת מטכ"ל, יונתן נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו.

חטיפת המטוס

אנטבה בדרום אוגנדה שוכנת לחופי אגם ויקטוריה. בתוכניות המוקדמות עלה הרעיון להגיע לאנטבה דרך האגם.

ביום ראשון ה-27 ביוני 1976 (כ"ט בסיוון ה'תשל"ו) נחטף מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנתב"ג לפריז. המטוס נחטף לאחר שערך חניית ביניים בנמל התעופה של אתונה. במטוס שהו באותה עת 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות.

החוטפים היו שני מחבלים גרמנים, חברי "תאי המהפכה", ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין:

• וילפריד בזה – גרמני, מפקד חוליית חוטפי המטוס. בעל עבר עשיר בפעילות בארגוני השמאל הקיצוני בגרמניה המערבית וברשת הטרוריסט קרלוס באירופה. הצטרף לארגון של ודיע חדאד והתנדב לביצוע הפעולה.
• בריגיטה קוהלמן – גרמנייה, ידידה של בזה. מתנדבת וחברה בארגונו של חדאד. בעלת עבר עשיר כאנרכיסטית וחברה פעילה בחוליית חוטפי המטוס.
• ג'איל אל-ערג'ה – ממוצא ערבי, מפקד הפעילות הפוליטית של החזית באמריקה הלטינית. שולב מדי פעם במבצעים ובפיגועים של ארגונו של חדאד.
• עבד אל-לטיף עבד אל-ראזק אל-סמראי – ממוצא עיראקי. בעל עבר עשיר בפעילות מבצעית חבלנית בחו"ל ובמיוחד באירופה, מטעם ארגונו של ודיע חדאד.

החוטפים אילצו את הטייסים להנחית את המטוס בבנגאזי שבלוב, שם המטוס חנה במשך שבע שעות, תודלק ושם הצטרפו אל החוטפים עוד 3 מחבלים פלסטינים. נוסעת בשם פטרישיה היימן, אחות במקצועה, הייתה בדרכה ללוויית אמה בלונדון והתחזתה לאישה הרה העוברת הפלה כדי להשתחרר מהמטוס החטוף. פטרישיה, בעלת אזרחות ישראלית ואזרחות בריטית, עשתה שימוש בדרכון הבריטי שלה וכך יצאה מהמטוס החטוף בעצירת התדלוק. המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה, מרחק של כ-3,800 קילומטרים מישראל.

ביום השלישי לחטיפה, 29 ביוני, ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן בשדה התעופה של אנטבה ושיחררו את יתר הנוסעים. חטופים יהודים רבים סיפרו שהפרדתם משאר הנוסעים לקולן של פקודות בגרמנית יצרו אצלם תחושת אי נוחות.

קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. בעקבות מעשהו זה קיבל הקברניט אות הוקרה מראש הממשלה דאז, יצחק רבין.

את המגעים בשם ממשלת ישראל מול ממשלת צרפת ניהלו שגריר ישראל בצרפת בזמן הפעולה, מרדכי גזית, והיועץ הביטחוני סמי דוגן.

דרישות החוטפים

מדינת ישראל ניהלה מגעים עם שליט אוגנדה אידי אמין, ששיתף פעולה עם החוטפים.

החוטפים דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.

הם הציבו אולטימטום, שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי, 1 ביולי, יוצאו להורג שני חטופים בכל שעה, עד שדרישותיהם יענו, או עד שכל בני הערובה ימותו. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את מועד האולטימטום ל-4 ביולי.

מבצע ההצלה

תכנון המבצע

במקביל למשא ומתן לשחרור החטופים, ולמרות התנגדות הרמטכ"ל, בדרגים הנמוכים יותר הועלו הצעות שונות של תקיפה, ביניהן הנחתת כוח משייטת 13 באגם ויקטוריה הסמוך לאנטבה. התכנון הזה לא יצא לפועל, בגלל מידע על הימצאות תנינים באגם ובעקבות הזמן הקצר לתכנון המבצע. בנוסף עלה חשש שחיל האוויר האוגנדי או אזרחים מאוגנדה יזהו אותם. רעיון אחר שעלה היה לכבוש את אנטבה כולה. צה"ל תכנן מבצע חילוץ על סמך נתוני המודיעין על שדה התעופה באנטבה, וכן בהתבסס על מידע מודיעיני שהתקבל מחטופים נתינים זרים ששוחררו ובהם גם נינט מורנו (סבתו של עמנואל מורנו). עם שחרורה מסרה מורנו לאנשי "המוסד" ולנציג סיירת מטכ"ל, רס"ן עמירם לוין, מידע מפורט, אותו תיעדה במהלך החטיפה, בנוגע למבנה הטרמינל, מיקום החטופים והחוטפים וזמני החלפת המשמרות ביניהם. על בסיס המידע שמסרה שירטטו אנשי הביטחון מפה, ששימשה לתכנון פעולת החילוץ.

נינט מורנו, יהודיה קנדית, אשר הייתה בין החטופים, ולא זוהתה כיהודיה על ידי החוטפים, היא ציירה את החטופים היהודיים, כאשר מאחוריהם ציירה גם את דיוקנם של החוטפים ומבנה הטרמינל, ובית הנתיבות בו שהו החטופים. היא ששוחררה יחד עם שאר הנוסעים הזרים, דרשה להיפגש עם אנשי "המוסד" בצרפת והעבירה להם את הציורים עם דיוקני המחבלים, דבר שהקל מאוד על החיילים בזיהוי המחבלים בשעת הפעולה. וכן, הכינה מפה של מבנה הטרמינל בו שהו החטופים. דבר אשר הקל על תכנון המשימה והצבת הכוחות בשטח.

כמפקד המבצע מונה תא"ל דן שומרון, קצין צנחנים וחי"ר ראשי (קצח"ר). לצדו בצוות המתכננים היו סגן מפקד סיירת מטכ"ל רס"ן מוקי בצר, אל"ם אהוד ברק, אל"ם שי תמרי, סא"ל חיים אורן וסא"ל רן בג. אנשי המוסד, ובהם שלמה גל, השתתפו בצוות בדיקת ההתכנות לקראת מבצע אפשרי; הם הפיקו צילום אוויר של נמל התעופה באוגנדה, ומידע על סימון המסלולים שהיה חיוני להנחתת מטוסי התובלה. יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, היה בסיני בעת תכנון הפעולה וכאשר תכנון הפעולה היה בשלבים האחרונים הוא הצטרף לצוות המתכננים ומונה למפקד הכח של הסיירת במבצע.

ראש הממשלה יצחק רבין לא מיהר לאשר מבצע צבאי ושקל חלופות אחרות. שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא למצוא תוכנית, והוא, יחד עם שרים נוספים, תמך בפעולת חילוץ באמצעות צה"ל עוד בטרם הוצגה תוכנית החילוץ המעשית. רבין פסל את התוכניות הראשונות שהוצגו בפניו, אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית מפורטת של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה שבה רוב מוחץ תמך בתוכנית החילוץ. גם בצה"ל היו הדעות חלוקות - הרמטכ"ל מוטה גור התנגד בתחילה נמרצות לכל תוכנית פעולה צבאית, שבה תמכו האלופים בני פלד ויקותיאל אדם. למעשה, רבין אישר את היציאה לדרך, ברגע שהתקבל האישור של אהוד ברק לגבי נחיתת התדלוק בקניה, עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית. ראש הממשלה אף התקשר לרב עובדיה יוסף איתו היה ביחסים חמים, על מנת לקבל אסמכתא הלכתית לביצוע המבצע בשבת. הרב השיב לאלתר שמאחר שמדובר בפיקוח נפש, הדבר מותר ואף ברכו שהמבצע יסתיים בהצלחה.

ב-3 ביולי המריאו ארבעה מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף") של חיל האוויר משדה התעופה באופירה וטסו לאנטבה. רק כשכבר היו מעל אתיופיה התקבל אישור הממשלה למבצע. באופן רשמי דובר על כך שאם הממשלה לא תאשר, המטוסים יחזרו על עקבותיהם.

עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה מעל ים סוף בניסיון לחקות טיסות אזרחיות, להנחית את הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי, שהיה אמור לנחות במוצ"ש בשעה 23:20, להתקרב לטרמינל במכונית מרצדס דמוית זו של מנהיג אוגנדה אידי אמין דאדא (שיצא לכנס באיי מאוריציוס ומשם ניהל את המשא ומתן מול ישראל), להשתלט על הטרמינל ולהרוג את המחבלים (בתוך שתי דקות מרגע תקיפת האולם בו שוהים החטופים,) תוך התעלמות ככל האפשר מהחיילים האוגנדים, שיתוק חיל האוויר האוגנדי על ידי פיצוץ מטוסי הקרב שלהם על ידי כוח שיגיע במטוס השני, ולבסוף הנחתת המטוס השלישי והעברת הנוסעים אליו. בחזרה, תוכננה עצירת תדלוק קצרה בניירובי שבקניה. נחיתת המטוסים הנוספים התאפשרה על ידי הפלת מקלות סטיק-לייט מהמטוס הראשון, וכן על ידי יצוות ייעודי שהדליק פנסים לאורך המסלול.

בעלי תפקידים במבצע

דרג מדיני

מס"ד	שם ושם משפחה	תפקיד
1	יצחק רבין	ראש הממשלה
2	שמעון פרס	שר הביטחון
3	יגאל אלון	שר החוץ

דרג מבצע

מס"ד	דרגה	שם ושם משפחה	תפקיד
1	רא"ל	מרדכי (מוטה) גור	ראש המטה הכללי
2	אלוף	יקותיאל אדם	סגן ראש המטה הכללי
3	אלוף	בני פלד	מפקד חיל האוויר
4	תא"ל	דן שומרון	קצין חי"ר וצנחנים ראשי
5	תא"ל	רפי הר-לב	ראש להק מודיעין
6	אל"ם	מתן וילנאי	מפקד חטיבת הצנחנים
7	אלוף (במיל')	יצחק חופי	ראש המוסד

הכוחות המשתתפים וסדרי הכוחות

• כוח יוני

מפקד הכוח: סא"ל יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל.

משימות:

1. השתלטות על הטרמינל הישן.
2. להרוג את המחבלים
3. לשחרר את בני הערובה.

הכוח כלל 66 לוחמים.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד	שם הכוח	מפקדים/בעלי תפקידים	משימה	סד"כ
1	חוליית הפיקוד	יוני נתניהו	תנועה עם הכוח הפורץ ותכלול גם את אליק רון
2	הכוח הפורץ	רס"ן מוקי בצר, מפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל	כלל מכונית מרצדס ושני רכבי לנדרובר.
3	כוח אבטחה נייד	רס"ן שאול מופז, סגן מפקד סיירת מטכ"ל	כלל נגמ"שי BTR-40

• כוח מתן

מפקד הכוח: אל"ם מתן וילנאי, מפקד חטיבת הצנחנים.

משימות:

1. סימון מסלול הנחיתה,
2. להשתלט על הטרמינל החדש ומגדל הפיקוח,
3. תדלוק המטוסים ולהיות כוח עתודה לכוח הפורץ.

הכוח כלל 79 לוחמים ואנשי חיל האוויר.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד	שם הכוח	מפקדים/בעלי תפקידים	משימה	סד"כ
1	חפ"ק	מתן וילנאי, קמב"ץ, קצין קשר, קצין מודיעין, רופא, שני קשרים ונציג חיל האוויר לטיפול בנושא התדלוק.
2	כוח נחמיה	סא"ל נחמיה תמרי, מפקד גדוד 890.	השתלטות על הטרמינל החדש.	כלל 15 לוחמים.
3	כוח שמוליק	סא"ל שמואל ארד, מפקד גדוד 202	השתלטות על חלקה הצפוני של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים	כלל 14 לוחמים
4	כוח דורון	רס"ן דורון אלמוג, מפקד סיירת צנחנים	השתלטות על מגדל הפיקוח.	כלל 6 לוחמים.
5	כוח נלי	סרן נלי פקר, מפקד פלנ"ט צנחנים	השתלטות על חלקה הדרומי של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים	כלל 16 לוחמים.
6	כוח טלי	סגן טלי ורדי מפלס"ר צנחנים	סימון מסלולים ולאחר מכן סיוע בהשתלטות על מגדל הפיקוח	כלל 4 לוחמים.
7	כוח נחשון	סגן נחשון שזר מפלס"ר צנחנים	לשמש עתודה ולסייע בתדלוק.	כלל 6 לוחמים
8	כוח רן	סא"ל רן בג, ראש ענף לוחמה בטרור	מציאת פתחי התדלוק ואבטחת צוות חה"א בעת תדלוק המטוסים	כלל 4 לוחמים וכן מתדלקים מחיל האוויר

• כוח אורי

מפקד הכוח: אל"ם אורי שגיא, מפקד חטיבת גולני.

משימות:

1. לשמש עתודה לשאר הכוחות

2. העלאת בני הערובה למטוסים.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות:
מס"ד	שם הכוח	מפקדים/בעלי תפקידים	משימה	סד"כ
1	חפ"ק	כלל את אורי שגיא, קצין מודיעין, קצין קשר, רופא ושני קשרים
2	כוח פינוי	רון שכנר, מפקד פלוגה בגדוד 12	לקלוט את החטופים והנפגעים ולהעלותם למטוס מס' 4.	מנה 6 לוחמים.
3	צוות לוחמים	רס"ן גבי אופיר, סגן מפקד גדוד 13		מנה 12 לוחמים.
4	צוות לוחמים	סרן אפי איתם, מפקד סיירת גולני.		מנה 12 לוחמים
5	צוות לוחמים	סגן רמי אמיר, מפקד פלוגה בגדוד 12		מנה 12 לוחמים.

מפקדי המבצע

בהיבט היבשתי-מבצעי

מפקד המבצע בשטח היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל דן שומרון.

בהיבט האווירי

הכוח האווירי פיקד הטייס עמי איילון (להבדיל מאיש חיל הים עמי אילון)

קברניטי ההרקולסים היו:

מפקד טייסת 131 ("הציפור הצהובה"), סא"ל יהושע (שיקי) שני,

אריה עוז

נתן דביר

אמנון הליבני ששהה תקופת מה באוגנדה והכיר את השדה הישן בו שהו החטופים.

מיכאל בן יוסף - טייס הרקולס מספר 2

חפ"ק המבצע

על ניהול המבצע מחדר פיקוד במטוס בואינג 707 הופקד אלוף בני פלד

דרגה	שם ומשפחה	תפקיד
אלוף	יקותיאל (קותי) אדם	ראש אג"ם
אלוף	בני פלד	מפקד חיל האוויר הישראלי
	אהרן זאבי-פרקש	קצין המודיעין

חפ"ק רפואה

על ניהול המבצע בהיבט הרפואי במטוס בואינג 707 הופקד סא"ל ד"ר ערן דולב

דרגה	שם ומשפחה	תפקיד
סא"ל	ד"ר ערן דולב	ראש הצוות הרפואי
סא"ל	ד"ר יוסף פקטור	רופא חיל האוויר וצוות רופאיו
רס"ן	ד"ר אפרים סנה	ראש הצוות הרפואי של החפ"ק הקדמי
תא"ל	גיורא מרטינוביץ'

משתתפים נוספים:

משתתפים נוספים במבצע היו

חטיבת גולני: גבי אשכנזי, רס"ן שלום בן-משה.

חטיבת הצנחנים: גיורא איילנד אריה נייגר, מתי הררי וישי בר.

סיירת מטכ"ל: אודי שלוי, פנחס בוכריס, עמוס בן אברהם, דני ארדיטי, רז גור אריה, עמר בר-לב, תמיר פרדו ויפתח רייכר-עתיר.

מבצע החילוץ

למרות תנאי הטיסה הקשים המטוסים הגיעו בזמן המתוכנן והנחיתו את המטוסים בצורה נוחה, על אף שאורות הנחיתה בשדה התעופה כובו בעיצומה של הנחיתה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי שטס לפניו. לוחמי סיירת צנחנים, תחת פיקודו של דורון אברוצקי (אלמוג), היו הכוח הראשון שפעל באנטבה, ולאחר שקפצו מהמטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי לעשותו מואר עבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. החפ"ק של דן שומרון, מפקד המבצע, וכן לוחמי סיירת מטכ"ל פרקו במהרה מן המטוס הראשון בעוד שלושת המטוסים הנוספים נוחתים. מהמטוסים התקדמו הכוחות אל הטרמינל במספר ג'יפים ובראשם רכב מרצדס מהדגם של רכב השרד של אידי אמין.

על פי התכנון, היה על הכוח לנסוע עד למקום החטופים ולא להשתהות כלל, גם אם הם בסכנה, כדי שלא לאבד את גורם ההפתעה. אולם בכניסה לטרמינל נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדיים, ובמקום להתעלם מהם ולהמשיך בנסיעה עד לטרמינל עצמו, כפי שתוכנן, פקד יוני נתניהו לירות בהם. נתניהו ומפקד נוסף ירו בחיילים באקדחי ברטה המצוידים במשתיקי קול. זאת ככל הנראה עקב חשש של מפקד כוח ההשתלטות, נתניהו, כי הללו יסכנו את הגעת הכוח ליעדו. אחד החיילים האוגנדים התאושש מעט ואז נורה בקלצ'ניקוב ומא"ג. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים לפעולה.

שיירת הרכבים של הכוח, ובה המרצדס ושני הג'יפים מסוג לנדרובר, בלמה במקום. הלוחמים פרקו מן הרכבים במרחק 25 מטרים לערך מבית הנתיבות הישן. מוקי בצר המשיך עם חייליו רגלית למקום החטופים, ויוני נתניהו התקדם לעבר נקודת הפיקוד שנקבעה מראש. בצר השיב אש לעבר מספר חיילים אוגנדים תוך כדי ריצה, וכתוצאה מכך נאלץ להאט מקצב ריצתו ולהחליף מחסנית (על פי גרסה אחרת - השתהה מעט בניסיון לשחרר מעצור בנשקו). נתניהו שחשש כי הכוח לא יגיע מהר דיו ליעד, שינה את תנועתו ותוך שהוא מאיץ בלוחמיו להתקדם נטל את הובלת ההסתערות. לאחר מספר מטרים בראש הכוח הוא נפגע מירי חייל אוגנדי ממגדל הפיקוח על פי הגרסה הרווחת, או מהטרמינל עצמו, על פי גרסה אחרת, ונפצע קשה. סא"ל יונתן נתניהו מת מפצעיו עוד בטרם החל שלב החילוץ של החטופים.

כוח סיירת מטכ"ל הגיע לבניין הטרמינל ופרץ פנימה. אמיר עופר היה הלוחם הראשון שעבר בפתח והרג את המחבל הראשון. אחריו פרצו מפקד הצוות שלו, אמנון פלד, שהרג עוד מחבל ומחבלת, ומוקי בצר ועמוס גורן שהרגו את המחבל הרביעי והאחרון באולם. החטופה אידה בורוכוביץ נהרגה מאש המחבלים; גם פסקו כהן נפגע מחילופי אש, כאשר החיילים ירו לעבר מחבל שישב בקרבתו; כאשר נכנסו כוחות צה"ל, התרומם ממקומו צעיר בן 19 בשם ז'אן ז'אק מימוני וחיילי צה"ל ירו בו בטעות. בצר נטל את הפיקוד על כוח ההשתלטות וביחד עם מפקד המבצע, תא"ל דן שומרון, תיאם את תנועת בני הערובה למטוסי הפינוי.

כוח הצנחנים, בפיקוד מתן וילנאי, נע לעבר הטרמינל החדש והשתלט עליו כמעט ללא התנגדות ונפגעים, זולת סמ"ר סורין הרשקו, מהפלוגה המסייעת של גדוד 890, שנפצע קשה מקליע אקדח שנורה על ידי אדם בלבוש אזרחי, ונותר משותק מהצוואר ומטה. כוח הנגמ"שים בפיקוד רס"ן שאול מופז, שמשימתו כאמר הייתה לרתק באש את מגדל הפיקוח, הצליח לבסוף לנטרל את מקורות הירי. כמו כן השמידו לוחמי הסיירת, בפיקוד עמר בר-לב, שמונה מטוסי מיג שחנו בשדה התעופה, על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר.

אחד ממטוסי ההרקולס נוחת בישראל

בנימין נתניהו משוחח עם סורין הרשקו, אחד מהחיילים שנפצע במבצע אנטבה, 2 ביולי 1986

לאחר פעולת החילוץ

הנצחה ללוחמים שהשתתפו במבצע אנטבה, מתחת לגשר הנשרים בצומת מעריב בתל אביב

הנוסעים, תחת אבטחה של לוחמי חטיבת גולני בפיקוד אורי שגיא, הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה, שם המתין בית חולים שדה צה"לי שנפרס בשדה התעופה בניירובי. בית החולים נוהל על ידי אל"ם אהוד ברק, שהיה ממתכנני מבצע החילוץ. בשדה התעופה גילה ברק על מותו של חברו הקרוב יוני נתניהו. ברק העביר על כך עדכון לרמטכ"ל מרדכי גור וסיכם את השיחה במילים "אבדה נוראה. הישג אדיר". הרופאים ניצלו את הפסקת התדלוק הקצרה כדי לטפל בפצועים ובחלק מבני הערובה. המטוסים תידלקו והמשיכו לישראל.

אחת החטופות, דורה בלוך בת ה-74 (אמו של העיתונאי דניאל בלוך), שאושפזה בבית חולים מקומי בקמפלה לפני המבצע, נרצחה בהוראתו של אידי אמין כנקמה על הצלחת המבצע (רק לאחר 3 שנים, קץ שלטונו של אמין, הוחזרה גופתה לישראל).

שם המבצע

השם שניתן למבצע בעת ההכנות אליו היה "מבצע כדור הרעם". לאחר המבצע ניתן לו השם "מבצע יונתן", על-שמו של יונתן נתניהו, ובעיקר נודע המבצע בישראל ובעולם כ"מבצע אנטבה".

אבידות ונפגעים

במהלך המבצע נהרג יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו במהלך מבצע החילוץ, ואחת (דורה בלוך) נרצחה לאחריו בבית החולים בקמפלה. 6 בני ערובה נוספים נפצעו.

נהרגו כל 7 המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. 11 מטוסי מיג-17 הושמדו על הקרקע.

תגובות למבצע

בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה בעקבות הפעולה הנועזת. צרפת הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; גרמניה כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; שווייץ בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע בבריטניה ובארצות הברית, שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית"; בארצות הברית ראו סמליות מסוימת בתאריך שחרור החטופים - ארבעה ביולי - יום העצמאות המאתיים שלהם.

הגוש הקומוניסטי והעולם הערבי גינו את הפעולה. מצרים, סוריה, עיראק ותימן, שחלקן יצאו בשעת החטיפה וגינו את החוטפים, גינו כעת את פעולת צה"ל כהפקרת חיי אדם ופגיעה בלוחמי חירות. ברית המועצות האשימה את ישראל בחדירה למדינה חופשית שוחרת שלום ופגיעה בריבונותה.

ב-4 ביולי 2016 במסגרת ביקור במספר מדינות באפריקה, נערך בשדה התעופה של אנטבה, ליד בנין הטרמינל הישן, אירוע לציון 40 שנה למבצע הצבאי בנוכחות ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נשיא אוגנדה יוורוי מוסווני והניצולים מהחטיפה.

המבצע נחשב עד היום לאחד ממבצעי הלוחמה בטרור ושחרור בני ערובה הנועזים ביותר. בתקציר לספר "Israel’s Lightning Strike: The Raid on Entebbe 1976" מאת סיימון דנסטן נכתב:

The Israeli Special Forces' operation at Entebbe goes down in history as one of the most audacious counter-terrorist assaults ever conducted. On 27 June 1976, four terrorists - two of the Popular Front for the Liberation of Palestine and two of the German Baader-Meinhof terrorist group - highjacked a passenger jet and forced a landing in Entebbe, Uganda. Here they were met by reinforcements, and - although releasing a few hostages - transferred all the Jewish and Israeli prisoners to the terminal building. As Idi Amin's assistance to the terrorists became increasingly clear, the Israeli government began preparations for a military assault. The element of surprise was crucial; never before had such a large-scale raid at such a long distance been successfully undertaken. This is the incredible story of how the Israeli Special Forces defied radar for over 2,000 miles, masqueraded as a tyrant in a Mercedes and captured uniforms, and defeated an army in brutal combat, in a triumph of sheer audacity and nerve.

— דף הספר "Israel’s Lightning Strike: The Raid on Entebbe 1976" בהוצאת אוספרי הוצאה לאור.

בתרבות

סרטי קולנוע עלילתיים המתארים את מבצע יונתן

• Victory At Entebbe "ניצחון באנטבה" (1976) - עם אנתוני הופקינס, ברט לנקסטר, אליזבת טיילור וריצ'רד דרייפוס, בבימויו של מרווין חומסקי (Marvin Chomsky).
• Raid On Entebbe "הפשיטה על אנטבה" (1977) - עם צ'ארלס ברונסון, מרטין בלזם ויפת קוטו, בבימויו של ארווין קרשנר.
• "מבצע יונתן" (1977) - עם יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו, בבימויו של מנחם גולן.
• "שבעה ימים באנטבה" (2018) - עם רוזמונד פייק ודניאל בריהל, בבימויו של חוסה פאדילה.

סרטים נוספים הקשורים למבצע

• "מיס אנטבה" (2003) - עלילת 'מיס אנטבה' עוקבת במשך ארבעה ימים אחר חבורת ילדים בירושלים של קיץ 1976. את החבורה מנהיגה נועה בת ה-12. חטיפת המטוס לאנטבה באותו קיץ, אשר בתוכו נמצאת אמו של דני, אחד מהחבורה, נותנת להם עניין חדש להתעסק בו. כתגמול לחטיפת המטוס, הם 'חוטפים' נער ערבי שתקן, בנו של מנקה הבניין, ומנסים להחזיק בו, בדרכם הילדותית והאנושית כקלף מיקוח עד שחרורה של האם החטופה.
• "המלך האחרון של סקוטלנד" - עלילות משטרו של אידי אמין. לקראת סוף הסרט מופיע סיפור חטיפת המטוס ונחיתתו באנטבה. לפי כתובית בסוף הסרט, רק חטופה אחת לא ניצלה (הכוונה לדורה בלוך).

סרטי תעודה

• "לחיות ולמות באנטבה" - סרט דוקומנטרי אישי של הבמאי אייל בורס העוסק בטרגדיה האישית של משפחות החטופים שנהרגו ושסיפורם לא פורסם עד כה.

אמנות

• "אנטבה (טריפטיך), 1977" - מרדכי ארדון.

ספרים עלילתיים

• המבצע תואר על ידי גלילה רון פדר-עמית בספר השמיני בסדרת הספרים מנהרת הזמן, בו שני ילדים חוזרים בזמן ונחטפים יחד עם שאר האנשים במטוס, וניצלים במבצע יונתן.
• ב-2011 יצא לאור "כדור הרעם", ספר קומיקס מאת ג'קי ירחי המתאר את המבצע.
• ב-2017 יצא לאור ספרה של אורה מורג, "55 דקות באנטבה", הספר ה־17 בסדרת ספרי המתח ההיסטוריים לנוער פרי עטה.

תערוכה

• באוגוסט 2015 הוצגה במרכז יצחק רבין תערוכה המתארת את המבצע לרגל 40 שנה למבצע, בין המוצגים: יומן של אחד מן החטופים, האפוד של יונתן נתניהו, סרטון הנפשה המתאר את פרטי המבצע, וכן חילופי מכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין לחברי הקבינט הביטחוני.

גלריה

• 

  מטוס הרקולס ממול למסוף הישן, נושא עמו אספקה למחנה פליטים מרואנדה בשנת 1994. ניכר הנזק שנגרם למבנה כתוצאה מהירי במבצע.

• 

  נמל התעופה הישן באנטבה כפי שהוא כיום

• 

  חזית המבנה

• 

  תקריב- מגדל הפיקוח

• 

  לוח הנצחה המוצג בחזית המבנה

• 

  המסוף הישן כפי שצולם ב-2008

• 

  המסוף הישן באנטבה- מן האוויר

מסמכים

• 

  מברק (טלפרינטר) מהמוסד, הודעה ראשונה על חטיפת מטוס צרפתי, 27 ביוני 1976

• 

  הודעה על החטיפה, מזכר אל ראש הממשלה רבין מאת המזכיר הצבאי פורן, 27 ביוני 1976

• 

  מזכר עמדה, אל ראש הממשלה רבין מאת הרמטכ"ל מוטה גור, 30 ביוני 1976

• 

  החלטת הממשלה לאשר את ביצוע פעולת החילוץ באוגנדה, 3 ביולי 1976

ראו גם

• ברוס מקנזי

לקריאה נוספת

• אורי דן, מבצע אוגנדה – הסיפור מאחורי הקלעים, ירושלים, 1976
• איתן הבר, ישעיהו בן פורת, זאב שיף, מבצע אנטבה, טיסה 139, תל אביב, 1991
• שמעון פרס, יומן אנטבה, תל אביב, ידיעות אחרונות, 1991
• אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993.
• עדו נתניהו (עורך), סיירת מטכ"ל באנטבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006
• שרה דודזון, אנטבה 1976 – יומן אישי, רמת גן: מסדה, 1977
• יצחק דוד, חזרתי גם מאנטבה, הוצאת זוהר, 1978.
• משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000.
• אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014.
• מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015.
• אורי מילשטיין, תוכנית אוגנדה, (40 שנה לאנטבה, הגיבורים האלמונים, - תחקיר מיוחד), מעריב - המוסף, כ"ב בסיוון תשע"ז, 1.7.2016, עמודים 6–13.
• שרה ליבוביץ-דר, פצעים פתוחים, (40 שנה לאנטבה, ההרוגים הנשכחים), מעריב המוסף, כ"ב בסיוון תשע"ז, 1.7.2016, עמודים 20–26.
• זאב דרורי, מנהיגות שקטה - דן שומרון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016.
• [איתי בלומנטל], ההקלטות נחשפות: שפרס ורבין הודו לגיבורי אנטבה, ynet, 2017

קישורים חיצוניים

• דיווח "קול ישראל" על מבצע אנטבה, סרטון באתר יוטיוב מבצע אנטבה, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
• תחקיר ויומן המבצעים של מבצע אנטבה נחשפים לעיון הציבור -תערוכה באתר ארכיון צה"ל
• ניר דבורי, ‏הדיון הגורלי: האם לחלץ את חטופי אנטבה?, באתר ‏mako‏‏, ‏5 באוקטובר 2014‏
• פרוטוקול הדיון ( 1 יולי 1976) בו הוצגה תוכנת חילוץ החטופים באנטבה לשר הביטחון שמעון פרס, באתר ארכיון צה"ל
• מוטה גור כותב על מבצע אנטבה
• יריב פלג, ‏מבצע יונתן: שלב אחר שלב, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בספטמבר 2013‏
• יובל אזולאי, הקלטות הקשר שטרם פורסמו ממבצע אנטבה, באתר הארץ, 5 במאי 2008
• ynet, עכשיו, במבצע, 31 במרץ 2008 הדיווח ב"קול ישראל" על מבצע אנטבה
• וידאו: תוכנית של ה-BBC על מבצע אנטבה
• אלי אשד, אגדת מבצע אנטבה
• אלי אשד, האמנים של מבצע אנטבה, על יצירות האמנות והקריקטורות השונות שנוצרו בעקבות המבצע
• סדרת כתבות לציון 30 שנה למבצע יונתן:
• שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, 1 ביולי 2006
• שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", 2 ביולי 2006
  • איל בן, למה שכחו את הגיבור שלנו?, 2 ביולי 2006
• הפרוטוקולים של מבצע אנטבה, באתר ערוץ עשר (במקור, מאתר "nana10")
• עמיר רפפורט, ‏35 שנה אחרי אנטבה: מוקי בצר מפרסם ספר, באתר "IsraelDefense"‏
• חני זיו, ‏שבוע גורלי באנטבה, באתר "IsraelDefense"‏, 29 ביוני 2011
• שמעון כהן, 'הפרק בדו"ח צה"ל על הסיירת באנטבה - שגוי', באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2011
• דיוני הממשלה - אנטבה 27/6-5/7/1976
• טלי ליפקין-שחק, השחקן הראשי, מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש.
• גדי זהר, "ציונות מאוחרת באוגנדה - המודיעין למבצע אנטבה", בספר:עמוס גלבוע ואפרים לפיד (עורכים): מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 78–83.
• ‫עדי לרנר ואליענה שפר, מעורר מחלוקת: סגנו של יוני נתניהו משחזר את מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 8 ביולי 2012‬.
• עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2013.
• סרט חיל האוויר שצולם בעת קבלת הפנים לחוזרים מאנטבה, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
• יוחאי עופר, בקשר דיווחו מאנטבה: "יוני, כנראה המוכר, נפצע", באתר nrg‏ - יומן המבצעים של מבצע יונתן נחשף
• עופר אדרת, מבצע אבנר, בעקבות הזיכרונות מאנטבה, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
• 39 שנים למבצע יונתן - בבלוג של ארכיון המדינה
• רשתות הקשר במבצע יונתן, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• סמדר רייספלד, רינה רייספלד, מחטופי טיסה 139 של אייר פראנס: "החוטפים היו משכילים, השיחות איתם היו מרתקות", באתר הארץ, 1 ביוני 2016
• ליאור בן עמי ורונן ברגמן, מונולוגים מהטרמינל, באתר "ידיעות אחרונות", 9 ביוני 2016
• מולי ברוג, מ"כדור הרעם" ל"מבצע יונתן" — כך נוצר המיתוס של יוני נתניהו, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
• עופר אדרת, מיהם החוטפים השמאלנים מאנטבה - ומה הם רצו?, באתר הארץ, 1 ביולי 2016
• אורי מילשטיין, ‏40 שנה לאנטבה: הדרמה מאחורי ההחלטה לחלץ את החטופים, באתר מעריב השבוע, 2 ביולי 2016
• תחקיר חיל האוויר בראשות בני פלד, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• לציון 25 שנים למבצע-שחזור פעולת חיל האוויר, על ידי צוות טייסי ה"קרנפים" ,בראשות תא"ל (מיל') יהושע (שיקי) שני, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• מוקי בצר, כך פרצנו לטרמינל באנטבה, באתר הארץ, 14 ביולי 2016.
• "הלבטים של הקברניטים", מבט שני, רשות השידור, 6 ביולי 2016
• אין חילוץ בלי טייסים, מבט שני, ערוץ כאן 11, 6 ביולי 2016

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +9143 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים