מאיר וילנר
| מאיר וילנר (קובנר) | |
|---|---|
 | |
| תאריך לידה | 23 באוקטובר 1918 |
| תאריך פטירה | 6 ביוני 2003 |
| כנסות | מועצת המדינה הזמנית, 1 - 12 |
| סיעה | מק"י, רק"ח, חד"ש |
| תפקידים בולטים | |
מאיר וילנר (בכתיב יידי: מייער ווילנער; נולד בשם בר קובנר) (23 באוקטובר 1918 – 6 ביוני 2003) היה פוליטיקאי ישראלי יליד ליטא, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת וממנהיגי התנועה הקומוניסטית הישראלית, במסגרת הסיעות מק"י, רק"ח וחד"ש.
ביוגרפיה[edit | edit source]
נולד בשם בר קובנר בעיר וילנה שבליטא (העיר החליפה ידיים מספר פעמים בשנות חייו הראשונות, עד אשר נכללה לבסוף בתחומי הרפובליקה הפולנית השנייה). למד בגימנסיה העברית "תרבות" בווילנה והיה חבר תנועת "השומר הצעיר". היה ממנהיגי "השומר הצעיר" בעיר יחד עם בן דודו אבא קובנר ואסתר נוביק (לימים אסתר וילנסקה, אשתו וגרושתו). בזכרונותיו מספר וילנר[1] כי זרעי הספק בציונות נבטו בו כאשר תנועת השומר הצעיר בה היה חבר סירבה לבקשתו של הירש גליק לסייע לו במאבק לקיצור יום העבודה שלו מ-14 שעות ל-8 ותמכה בעמדת אבא קובנר שטען כי "בגלות אין תנאים למאבק מעמדי או איגוד מקצועי של הפועל היהודי"
תשובה זו הכזיבה אותנו מאוד. משהו התחיל להתערער אצלנו בנוגע לתנועה שהיינו חברים בה. אנו שאלנו את עצמנו: אם אנו רואים את עצמנו כתנועה סוציאליסטית, כיצד אנו יכולים לסרב לסייע אפילו לחבר שלנו בעניין פועלי אלמנטרי כזה?
עלה לארץ ישראל בשנת 1938. למד באוניברסיטה העברית וארגן שם חוגים קומוניסטים בקרב הסטודנטים.
השם "מאיר" הוא שם מחתרת שקיבל טרם הייתה המפלגה הקומוניסטית של פלשׂתינה חוקית. שם המשפחה וילנר הוא לזכר יהודי וילנה שנרצחו בשואה.
ב-1940 התקבל כחבר המפלגה הקומוניסטית של פלשׂתינה, וב-1943 למזכיר המפלגה בסניף ירושלים. בשנים אלו התחדדה אצלו הדעה שהמפלגה הקומוניסטית היא מפלגה ערבית לאומית, ושיהודי יכול להיות חבר בה רק בתנאי שיכפיף את עצמו לצרכיה של הלאומיות הערבית[2]. מ-1948 ואילך היה חבר הוועד המרכזי של מק"י. כיהן כסגן מזכיר מק"י, חבר הלשכה המדינית והמזכ"ל.
בחודש נובמבר 1945 השתתף וילנר בכנס הייסוד של הפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי שהתקיים בלונדון, כנציגה של פק"פ. הוא השתתף בכנסים בינלאומיים ואזוריים של התנועה הקומוניסטית, וכן בוועידות של תנועות אחיות.
בשנת 1948 היה חבר מועצת העם, בין החותמים על מגילת העצמאות וחבר מועצת המדינה הזמנית.
בשנת 1949 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מק"י. בשנת 1956 חשף מאיר וילנר יחד עם תופיק טובי את מעשה הטבח בכפר קאסם, בזמן שהממשלה עשתה הכול כדי למנוע מהציבור בארץ ובעולם מלדעת על הטבח.
בשנת 1965 התרחש פילוג במפלגה הקומוניסטית על רקע התמיכה בברית המועצות, ביוזמתם של שמואל מיקוניס (מזכ"ל מק"י דאז) ומשה סנה (עורך היומון "קול העם"), אשר ייצגו את הפלג שהיה ביקורתי כלפי מדיניות ברית המועצות ביחס לישראל. השם מק"י נשאר בידי הפלג של קבוצת מיקוניס וסנה, משום שרוב חברי הכנסת של מק"י תמכו בפלג זה. מאיר וילנר ותופיק טובי הקימו את רק"ח הפרו-סובייטית, שאליה חברו רוב החברים הערבים ומיעוט של היהודים. באותה השנה נבחר וילנר לתפקיד מזכ"ל רק"ח.
מאיר וילנר דגל בעקביות באידאולוגיה הקומוניסטית המרקסיסטית-לניניסטית במשך כל חייו.
וילנר היה במשך שנים עורך ראשי ומו"ל של עיתוני המפלגה וכן של ביטאוניה הרעיוניים בתקופות שונות. הוא כתב מאמרים רבים, וכן הוציא חוברות ופרסומים במגוון רחב ביותר של נושאים.
|
ממשלת אשכול, אשר צרפה אליה את משה דיין מרפ"י כשר הביטחון ואת מנחם בגין, ראש "חרות", כשר בממשלה, פתחה היום במלחמה נגד מצרים. הממשלה החדשה אפילו עוד לא אושרה על ידי הכנסת וכבר החליטה על פתיחת מלחמה, ועתה באה להטיל על העם מסי-מלחמה מיוחדים. המלחמה עלולה להביא אסון על מדינת ישראל. שום אויב לא יכול היה להביא נזק כה רב לישראל כמו הממשלה הנוכחית. אתם אומרים שזוהי ממשלת ליכוד לאומי". אנו אומרים לעם: זוהי ממשלת מלחמה אנטי-לאומית. מי שפותח במלחמה אינו יכול לדעת כיצד היא תיגמר. זאת מוכיח הניסיון העצמי של ישראל. לכן אומרים אנו מתוך אחריות היסטורית עליונה: למען ביטחון ישראל ועתידה כמדינה עצמאית מוכרת על ידי עמי האזור: תופסק המלחמה, יוחזר צה"ל מיד אל קווי שביתת הנשק! המלחמה לא תפתור כל שאלה שנויה במחלוקת בין ישראל ומדינות ערב. המלחמה רק תסבך את ישראל עוד יותר ותגרום לה נזק בל-ישוער באזור ובזירה הבינלאומית. לישראל הזכות לחופש השייט, אך חופש השייט לא יושג במלחמה אלא בדרכי שלום והסכם עם המדינות הנוגעות בדבר. את כל השאלות השנויות במחלוקת בין ישראל ומדינות ערב יש לפתור אך ורק בדרכי שלום על בסיס הכרה הדדית בזכויות הלאומיות החוקיות של עם ישראל ושל העם הערבי הפלסטיני... אנו מציעים להחזיר את בנינו ובנותינו מן המלחמה אל קווי שביתת הנשק, אל חיי שלום ויצירה. מתוך רגש אחריות לאומית אנו מזהירים מפני המשכת המלחמה ומציעים לכנסת להורות לממשלה: להפסיק את המלחמה, להחזיר את צה"ל אל קווי שביתת-הנשק, להחזיר את השלום על כנו! |
| דברי מאיר וילנר בכנסת ב-5 ביוני 1967 (יומה הראשון של מלחמת ששת הימים) |
ב-15 באוקטובר 1967 ברחוב הירקון בתל אביב דקר אברהם בן-משה, חבר תנועת החרות, את וילנר בגבו בסכין מטבח[3], על רקע התנגדותו למלחמת ששת הימים[4]. הדוקר נעצר במקום ווילנר הובהל לבית החולים. בית המשפט מצא את בן-משה אשם בגרימת חבלה חמורה, וגזר עליו עונש קל יחסית של שנה וחצי מאסר, שהוחמרו בערעור לארבע שנות מאסר[5].
באוקטובר 1973, בעת דיון בכנסת בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, האשים וילנר את מדינת ישראל באחריות לפרוץ המלחמה בכך שסירבה לפנות את השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. בתגובה על כך, ניגשו אל הדוכן שני חברי הכנסת ממפלגת החרות, מתתיהו דרובלס ובן-ציון קשת, קרעו את נאומו והורידו אותו מעל הדוכן בכוח[6]. ועדת הכנסת הביעה צער על התקרית ועל דבריו של וילנר[7].
בשנת 1976 היה למאיר וילנר חלק חשוב, ביחד עם תאופיק זיאד, בקבלת ההחלטה על קיום השביתה הכללית ב-30 במרץ באותה שנה, שהובילה ליום האדמה הראשון. לאחר הקמת חד"ש בשנת 1977, כיהן וילנר כיושב-ראש הראשון שלה.
בשנת 1978 הצביע וילנר בכנסת נגד אישור הסכמי קמפ דיוויד עם מצרים[8].
ההתפתחות מוכיחה, כי הסכמי קמפ-דייוויד לא רק שלא קידמו את השלום הכולל, אלא אף הרחיקו אותו; לא רק שלא סילקו את סכנת המלחמה, אלא הגבירו אותה, בנותנם יד חופשית יותר למעשי תוקפנות נגד לבנון, נגד העם הפלשתינאי והלבנוני ונגד סוריה
— דיון בעקבות הודעת הממשלה על ההחלטה האנטי-ישראלית של עצרת האו"ם, פברואר 1982[9]
ב-8 ביוני 1982 הגיש מאיר וילנר בכנסת בשם סיעת חד"ש את הצעת האי-אמון נגד ממשלת בגין-שרון על שפתחה במלחמת לבנון הראשונה ב-6 ביוני. נציגי חד"ש היו היחידים בכנסת שתמכו בהצעת האי-אמון.
ב-10 בינואר 1990 התפטר מהכנסת מתוקף הסכם רוטציה בחד"ש, לאחר כהונה בת כ-41 שנה כח"כ ב-12 כנסות שונות. וילנר "מחזיק" במקום השלישי באורך כהונתו בכנסת (אחרי שמעון פרס ותופיק טובי) ובמקום השני במספר ההופעות בכנסת (13 כנסות, כולל מועצת המדינה הזמנית) אחרי שמעון פרס.
ב-6 ביוני 2003 נפטר מאיר וילנר, האחרון מבין חותמי מגילת העצמאות.
בנו, מיכה, פעיל בפורום הקומוניסטי הישראלי.
מפרסומיו[edit | edit source]
- מיר און דער ציעניזם, מוטווידאו, [חמו"ל, 1950?]. (ביידיש)
- ביטחון ישראל: מי פוגע בו? מי מבצר אותו?, [תל אביב]: הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, (הקד’ 1955).
- דער געבאט פון דער שעה - ענדערן די פאליטיק פון מדינת ישראל, [תל אביב]: צ.ק. פון דער קאמוניסטישער פארטיי פון ישראל, 1955. (ביידיש)
- מאבקנו הפוליטי-רעיוני לאור הניסיון ההיסטורי, מתוך הספר "60 שנה למפלגה הקומוניסטית הישראלית", בהוצאת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח), תל אביב-יפו, 1980.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
מאיר וילנר, באתר הכנסת - אתר לזכרו של וילנר
- על החתימה במגילת העצמאות באתר יוטיוב
- מ. מייזלס, רק"ח: אנו גאים בקולות ערביים, מעריב, 15 באוקטובר 1969. ראיון עם מאיר וילנר
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ מאיר וילנר מה הביא אותי להיות קומוניסט?
- ^ שמואל מיקוניס, על: 1) סתירות ומסקנות (פ.ק.פ. - מק"י) 2) על זהות לאומית יהודית והמאבק על העיקר, עמ' 12–13.
- ^ ח"כ וילנר נדקר בגבו, דבר, 16 באוקטובר 1967
- ^ מאסר 18 חודש לדוקר ח"כ וילנר, דבר, 12 במרץ 1968
- ^ ע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פד כב(2) 427 (1968)
- ^ בוגד... טינופת... עוכר ישראל... סוכן זר, מעריב, 24 באוקטובר 1973
- ^ ועדת הכנסת הביעה צער על התקרית עם וילנר, דבר, 5 בדצמבר 1973
- ^ הודעת הממשלה על ההסכמים שהושגו בקמפ-דיוויד 27 בספטמבר 1978
- ^ הישיבה החמישים ושש של הכנסת העשירית
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) | ||
|---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +4351 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
- רשימת חברי הכנסת
- חותמי מגילת העצמאות
- בוגרי השומר הצעיר
- פעילי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה
- חברי כנסת מטעם חד"ש
- חברי כנסת מטעם מק"י
- חברי כנסת מטעם רק"ח
- חברי מועצת המדינה הזמנית
- יהודים ליטאים
- אנשי העלייה החמישית
- קומוניסטים ישראלים
- אתאיסטים ישראלים
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- חברי הכנסת השביעית
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- ישראלים שנפטרו ב-2003