ולדימיר איליץ' לנין
בדף זה נמצאו תכנים שאינם הולמים באופן מלא את האתר.
| |||
בעזרת ה' התכנים שבדף יותאמו בהמשך באופן מקצועי עבור הקוראים שומרי התורה והמצוות, והדף ישוחרר לקריאה מלאה. בשלב זה, לנוחותכם, מוצג בינתיים הפתיח של הערך.
|
|||
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| 200px | |||||
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). | |||||
| לידה |
10 באפריל 1870 סימבירסק, רוסיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 21 בינואר 1924 (בגיל 53) | ||||
| מדינה |
 ברית המועצות | ||||
| מקום קבורה | המאוזוליאום של לנין | ||||
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||||
| שושלת | |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
ולדימיר אִילִיץ' אוּליַאנוֹב (ברוסית: Влади́мир Ильи́ч Улья́нов להאזנה (מידע · עזרה) ; 10 באפריל 1870 (כך על פי הלוח היוליאני שהיה נהוג ברוסיה בזמנו; על פי הלוח הגרגוריאני: 22 באפריל) – 21 בינואר 1924), הידוע בכינוי לֶנִין (Ленин), היה מהפכן רוסי ואידאולוג מרקסיסטי, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות. הנהיג את המדינה הסוציאליסטית בשנותיה הראשונות והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותה.
לנין נודע כסופר מרקסיסטי פורה במיוחד וכנואם מצטיין שהותיר השראה רבה על סובביו. האידאולוגיה שפיתח, שזכתה לכינוי "לניניזם", השפיעה רבות על החשיבה המרקסיסטית בדורות הבאים, והמהפכה הקומוניסטית שהנהיג הייתה לאחד מהאירועים המעצבים של המאה העשרים.
 |
להרחבה בנושא זה ראו: המהפכה הרוסית 1917, מהפכת אוקטובר |
| |
להרחבה בנושא ראו: מלחמת האזרחים ברוסיה |
בתוך ימים אחדים מההשתלטות על פטרוגרד תפסו המשמרות האדומים של הבולשביקים את השלטון במוסקבה ובערים גדולות אחרות – שם נהנו מתמיכה רחבה של הפועלים – אולם במרבית חלקי האימפריה לשעבר התקשו לבסס את שלטונם. הצבאות הלבנים, שהונהגו על ידי גנרלים מצבא הצאר, ביקשו להשיב על כנו את הסדר המלוכני ואת ערכי הלאומנות, והיוו את האיום העיקרי על הבולשביקים. התקדמות הצבא הגרמני לשטחי רוסיה אילצה אותם לחתום על הסכם בְּרֶסְט-לִיטוֹבְסְק, שהיה כרוך בוויתור על שטחים גדולים. במרץ 1918 העתיקה ממשלת לנין את מושבה מפטרוגרד למוסקבה, ושמה של המפלגה שונה ל"מפלגה הקומוניסטית הרוסית".
בחודשים הראשונים שלאחר המהפכה הצטרפו ארבעה מאנשי הפלג השמאלי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית לקואליציה עם הבולשביקים, אך לאחר הסכם השלום עם גרמניה הם פרשו מהממשלה. ביולי רצחו אנשי המפלגה את השגריר הגרמני במחאה על ההסכם, וניסו לתפוס את השלטון בהפיכה, שדוכאה במהירות.
ב-30 באוגוסט ניסתה הסוציאל-רבולוציונרית פאניה קפלן להתנקש בחייו של לנין, בטענה כי שלטונו בוגד בעקרונות המהפכה. לאחר שסיים נאום בפני פועלי בית חרושת הפנתה קפלן לעברה את מבטו של לנין, ומיד ירתה לעברו שלושה כדורים; שניים מהם חדרו לכתפו ולצווארו והשלישי החטיא אותו. לנין סירב לנסוע לבית חולים, מחשש שייתקל במתנקשים נוספים בדרך, ותחת זאת הוחש לקרמלין. רופאיו החליטו שלא לבצע ניתוח להוצאת הכדורים מגופו, מחשש שהדבר יאט את סיכויי החלמתו. לנין החלים במהירות ובתוך שבועיים חזר לעבודתו בממשלה.
החל מהמחצית השנייה של 1918 גבר משמעותית האיום מצד הצבאות הלבנים, ומלחמת האזרחים הגיעה לשיאה במהלך 1919. כוחות נפרדים בראשותם של אדמירל קוֹלְצָ'אק והגנרלים דֶנִיקִין ויוּדֶנִיץ' שלטו על חלקים נרחבים מהמדינה, וזכו לתמיכה צבאית מצד מדינות ההסכמה, שזעמו על נטישתה של רוסיה באמצע המלחמה וחששו מהתפשטות המהפכה הסוציאליסטית לארצותיהן.
הכוח הלוחם המרכזי של הבולשביקים היה הצבא האדום, שהוקם על ידי הממשלה בפברואר 1918 במקומם של המשמרות האדומים, שסבלו מארגון לקוי. תחת הנהגתו של קומיסר המלחמה טרוצקי, שקיבל את תמיכתו של לנין, הונהגו בצבא אמצעים שהיו אופייניים למשטר הישן, לרבות מינויים של קצינים מהצבא הצארי לשעבר, החזרת גיוס החובה והנהגת משמעת חזקה בהשגחתם של קומיסרים פוליטיים. אמצעים אלו היו הכרחיים לצורך שרידת שלטונם של הבולשביקים. המדיניות הכלכלית שהנהיג לנין בימי המלחמה (קומוניזם מלחמתי) הפנתה לצבא האדום את מרבית המשאבים התעשייתיים, דבר שהיה גם הוא חיוני לניצחונם. עד לאביב 1920 סולקו מרבית הצבאות הלבנים משטחי המדינה.
האידאולוגיה שהפיצו לנין והבולשביקים, שקריאתה הופנתה למעמדות הנמוכים, היוותה מרכיב משמעותי בניצחון במלחמה. הריאקציה החברתית שביקשו לבצע הלבנים הובילה את האיכרים להתקומם נגדם ולתמוך בבולשביקים, על אף שמרביתם התמרמרו על הפקעות המזון במסגרת הקומוניזם המלחמתי.[25] גורם משפיע נוסף היה מנהיגותו הדומיננטית של לנין במפלגה שסייעה לאחד את הבולשביקים סביב מטרתם, בעוד שהכוחות הלבנים היו בעלי אינטרסים סותרים וסבלו מחוסר תיאום.[26] מיד לאחר שחלפה סכנת השתלטותם של הלבנים חלו התקוממויות איכרים רבות נגד המשטר הבולשביקי, שהגיעו לשיאן במרד טמבוב ובמרד קרונשטדט. רק הנהגת הנא"פ, שאומצה על ידי לנין בקונגרס המפלגה במרץ 1921, החזירה את השקט למדינה והביאה להתייצבותם הסופית של הבולשביקים בשלטון.
סוגיה מרכזית שאיתה התמודדו הבולשביקים הייתה לאומי האימפריה הצארית לשעבר. כמתנגד חריף לאימפריאליזם, ביקש לנין לתת הגדרה עצמית לעמי האימפריה, אך עם זאת נעשו מאמצים להביא את מהפכת הפועלים לארצות אלו. רבות מארצות האימפריה לשעבר זכו לעצמאות מלאה לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, אולם במהלך מלחמת האזרחים ולאחריה סייע הצבא האדום לייסד רפובליקות סובייטיות בבלארוס, אוקראינה, אזרבייג'ן, ארמניה, גאורגיה (שלוש האחרונות התאחדו לרפובליקת עבֶר הקווקז) וארצות מרכז אסיה – שאיתן חתמה רוסיה על בריתות.
במהלך 1922 החל לנין תהליכים להקמת פדרציה מאוחדת של שלוש רפובליקות סובייטיות (אוקראינה, בלארוס ועבר הקווקז) עם רוסיה, שבה יינתן מעמד חוקי זהה לכל אחת מהן – זאת במטרה להגדיל את משאביה של המדינה הסובייטית ולחזק את כוחה אל מול המדינות הקפיטליסטיות. הוא דחה את הצעתו של סטלין למזג את אותן רפובליקות כיחידות אוטונומיות לתוך רוסיה, מחשש לדיכוי רוסי כלפי העמים האחרים. ב-28 בדצמבר הוכרז על הקמת ברית המועצות – "ברית [או איחוד] הרפובליקות הסובייטיות [כלומר, המועצתיות] הסוציאליסטיות". בעקבות ההסדרים התחוקתיים שבאו לאחר מכן, בתקופה שבה הושבת לנין מפעילות, צברה רוסיה את עיקר הכוח הפוליטי בפדרציה שהוקמה.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- הארכיון של לנין באתר Marxists.org
- ביוגרפיות של לנין מאת כותבים מרקסיסטים: אנטולי לונצ'רסקי, קרל קאוצקי, לאון טרוצקי (באנגלית)
- ביוגרפיה של לנין מאת גרגורי זינובייב (באנגלית)
- זכרונות מלנין מאת נאדז'דה קרופסקיה, 1933 (באנגלית)
- לנין – המקור לדיקטטורה הסטאליניסטית?, באתר תנועת מאבק סוציאליסטי, 4 באוגוסט 2004
- לה מונד, האם נפתרה תעלומת מותו של לנין?, באתר הארץ, 7 במרץ 2013
לנין, לקט סרטונים, ארכיון הסרטונים של AP- לנין, סטלין וגורל היהודים ברוסיה הסובייטית, ראיון עם מתתיהו מינץ בערוץ YouTube של מיזם "אישי רחוב", 13 באוגוסט 2015
יובל מלחי, פרק 206: מהפכה לא של שמחה – ולדימיר איליץ' לנין, באתר "קטעים בהיסטוריה", 25 ביולי 2017
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2877 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.