לוקסמבורג
הרחבות או שכתובים לערך זה התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים.
לוקסמבורג | ||
---|---|---|
![]() ![]() | ||
מדינה | הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג | |
תמונת סמל | Coat of Arms of Luxembourg.svg | |
מוטו לאומי | אנחנו שואפים להשאר מי שאנחנו | |
המנון | מולדתנו | |
קובץ המנון | Luxembourg National Anthem.ogg | |
יבשת | אירופה | |
שפה רשמית | לוקסמבורגית (גם שפה לאומית), גרמנית, צרפתית | |
משטר | דוכסות גדולה | |
אירועי הקמה | - הכרזה - אישרור | |
תאריכי הקמה | 1815 1839 & 1867 | |
שמות מנהיגים | הדוכס הגדול אנרי קסאבייה בטל | |
מנהיגים | דוכס גדול - ראש הממשלה | |
ראש המדינה | דוכס גדול | |
העיר הגדולה ביותר | לוקסמבורג | |
אחוז מים | זניח | |
מטבע | אירו[1] | |
סימון מטבע | EUR | |
אזור זמן | +1 | |
סיומת אינטרנט | lu | |
קידומת טלפון | 352 | |
הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה. האוכלוסייה במדינה מונה כחצי מיליון נפש ושטחה 2,586 קילומטרים רבועים.
היסטוריה[edit | edit source]
ערך מורחב – היסטוריה של לוקסמבורג
אף על פי שלפי מספר עדויות, ההיסטוריה הלוקסמבורגית התחילה בזמן האימפריה הרומית,[2] מקובל להתייחס לשנת 963 כנקודת ההתחלה שלה. בחמש מאות השנים שלאחר מכן עלה כוחו של בית לוקסמבורג בדוכסות, וחיסולו גרר את ביטול עצמאותה של לוקסמבורג. לאחר תקופה קצרה של שלטון דוכסות בורגונדיה, עברה לוקסמבורג לשלטון בית הבסבורג ב-1477.
לאחר מלחמת שמונים השנים הפכה לוקסמבורג לחלק מארצות השפלה הדרומיות (הספרדיות), שחזרו לחזקתה של שושלת הבסבורג (הפלג האוסטרי) ב-1713. לאחר הכיבוש בזמן המהפכה הצרפתית, ולפי חוזה פריז מ-1815, הוענק ללוקסמבורג מעמד של דוכסות גדולה הנמצאת באוניה פרסונלית עם הולנד. לפי ההסכם, חולקה לוקסמבורג, דבר שנעשה קודם לכן ב-1659 ופעם נוספת ב-1839. אף כי ההסכמים הללו גרמו להקטנת שטחה של לוקסמבורג, הם חיזקו את מידת עצמאותה. עצמאות זו של לוקסמבורג נקבעה סופית לאחר משבר לוקסמבורג ב-1867.
בעשורים שלאחר מכן, נכנסה לוקסמבורג למעגל ההשפעה של גרמניה, בייחוד לאחר שנפרדה מהולנד ב-1890. לוקסמבורג הייתה תחת שלטון כיבוש גרמני בין 1914 ל-1918 (בזמן מלחמת העולם הראשונה) ומאוחר יותר תחת שלטון גרמניה הנאצית בין 1940 ל-1944 (במהלך מלחמת העולם השנייה). לאחר מלחמת העולם השנייה, הפכה לוקסמבורג לאחת המדינות העשירות בעולם, כאשר היא נשענת על מערכת בנקאית מפותחת, יציבות פוליטית ואינטגרציה אירופית.
פוליטיקה[edit | edit source]
ערכים מורחבים – פוליטיקה של לוקסמבורג, חוקת לוקסמבורג
המשטר בלוקסמבורג הוא במהותו מונרכיה חוקתית, שבה ראש המדינה מקבל את תפקידו בירושה, אך סמכויותיו מוגבלות וטקסיות בעיקרן, ועיקר הכוח הפוליטי מצוי בידי נציגים הנבחרים באופן דמוקרטי. בניגוד למדינות אחרות בעלות משטר דומה, כגון בריטניה והולנד, לוקסמבורג מוגדרת כדוכסות גדולה, והעומד בראשה נושא בתואר דוכס גדול ולא מלך. בשנות האלפיים, לוקסמבורג היא הדוכסות הגדולה היחידה בעולם.
סדרי השלטון במדינה מוגדרים בחוקת לוקסמבורג, שנכנסה לתוקפה ב-1868 ועברה מאז מספר שינויים.
בית הנבחרים המורכב מ-60 צירים אשר נבחרים על ידי האזרחים לתקופה של 5 שנים, ומושבי הפרלמנט מוקצים לפי יצוג יחסי ואחוז החסימה.
מועצת המדינה מורכבת מ-21 חברים, אשר נבחרים על ידי הדוכס לכל חייהם, ותפקידה הוא לחוות דעה על הצעות חוק.
יחסי חוץ[edit | edit source]
מדיניות החוץ של לוקסמבורג מעודדת אינטגרציה אירופית ושיתוף פעולה בין מדינות המערב בכלל. לוקסמבורג הייתה שותפה-מייסדת של קהילת הפחם והפלדה האירופית, שקדמה לאיחוד האירופי, ושל האיחוד עצמו. כן הייתה מן החברות המייסדות בארגון נאט"ו. למדינה שיתוף פעולה הדוק במיוחד עם בלגיה והולנד, תחת המסגרת המשותפת של בנלוקס.
לוקסמבורג העיר היא אחת משלושת מקומות המושב הרשמיים של האיחוד האירופי, ובה פועלים כמה ממוסדותיו, בהם בית הדין האירופי לצדק, בית המשפט האירופי לביקורת ובנק ההשקעות האירופי.
יחסים עם ישראל[edit | edit source]
ללוקסמבורג יש יחסים תקינים עם ישראל. הדוכסות הקטנה צידדה בקשירת ישראל לשוק האירופי המשותף.
לוקסמבורג היא אחת ממיעוט המדינות המצדדות בישראל ברוב ההצבעות נגדה באו"ם, אולם בהצבעה שנערכה בדצמבר 2014 לגבי ההצעה הפלסטינית ל"סיום הכיבוש" היא הצביעה בעד ההצעה.
צבא וביטחון[edit | edit source]
ערך מורחב – צבא לוקסמבורג
לוקסמבורג נמנית עם המייסדות ברית נאט"ו ב-1949, חרף העובדה שצבאה נמנה עם הצבאות הקטנים בעולם. בצבא משרתים כ-450 חיילי קבע בלבד, ולצידם 340 טירונים שהתגייסו ו-100 אזרחים (סה"כ, 990 חיילים). למרות גודלו הקטן, הוא מתוקצב ב-369 מיליון דולר, משמע מעל ל-370,000 דולר לחייל בממוצע. בראש הצבא עומד ראש ההגנה (הכפוף לשר ההגנה בממשלה), והוא, יחד עם הדוכס הגדול, הם הגנרלים היחידים בצבא. לצבא אין חיל ים או חיל אוויר, אף על פי שיש ברשותו כלי טיס.
הגיוס לצבא לוקסמבורג הוא התנדבותי מאז 1967, והוא מורכב מארבע פלוגות: שתי פלוגות רובאים, פלוגת אימון והדרכה ופלוגה רביעית, האחראית על הכנת מתנדבים לחזרה לחיים האזרחיים. כחברה בנאט"ו, צבאה של לוקסמבורג השתתף במבצעים רבים, חרף גודלו המזערי בהשוואה לצבאותיהם של בנות הברית האחרות, כדוגמת ארצות הברית ובריטניה.
שלטון מקומי[edit | edit source]
ערך מורחב – מחוזות לוקסמבורג
לוקסמבורג מחולקת ל 3 מחוזות, וכל מחוז מורכב ממספר אזורי משנה:
- דיקירך
- דיקירך
- קְלֶרְף / קְלֶרְווֹ
- רֶדַנְז' / רֶדִינְגֶן
- ויאנדן
- וילץ
- גרֶוֶנְמַכֶר
- גרוונמכר
- אכטרנך
- רמיך
- לוקסמבורג
- לוקסמבורג סיטי
- קפלן
- אש-סור-אלזט
- מרש
האזורים המשניים נוצרו בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19. בשנת 1857 נוצר מחוז מרש משני אזורי המשנה "מרש" ו"רגנג'", אולם הוא בוטל בשנת 1967.
כלכלה[edit | edit source]
תל"ג | 18.5 מיליארד דולר (69 בעולם) |
תל"ג לנפש | 41,230 דולר |
צמיחה שנתית | 3.7% |
אבטלה | 4.8% (נכון למרץ, 2006) |
אינפלציה | 1% |
אוצרות טבע | ברזל |
חקלאות | משק חי, מוצרי חלב, יין |
יצוא | 7.5 מיליארד דולר |
אף על פי שלוקסמבורג היא מדינה קטנה ומועטת משאבים, היא נמנית עם העשירות שבמדינות העולם: התוצר הלאומי לנפש של לוקסמבורג הוא הגבוה בעולם, ושיעור האבטלה בה הוא הנמוך באיחוד האירופי.
עד שנות ה-70 התבססה הכלכלה על תעשיית פלדה, אך עם הירידה בביקוש והתחרות הקשה מצד מדינות המזרח הרחוק הורחב הבסיס הכלכלי והיום משגשגות גם תעשיות הכימיקלים, הפלסטיק וההיי-טק.
גם התיירות חשובה, אך בעיקר חשובים השירותים הפיננסיים, במיוחד הבנקאות (בלוקסמבורג יש יותר מ-1,000 קרנות השקעה ו-200 בנקים). הכלכלה נהנית מחברותה של המדינה באיחוד האירופי ובאיחוד בנלוקס, כמו כן לוקסמבורג היא אחת משלושת המרכזים של האיחוד האירופי, ובה נמצאים בנק ההשקעות האירופי ומזכירות הפרלמנט האירופי.
גאוגרפיה[edit | edit source]

לוקסמבורג היא אחת המדינות הקטנות ביותר באירופה (2,586 קמ"ר בלבד). המדינה נמצאת בחלק המערבי של אירופה ממזרח לבלגיה, צפון לצרפת ומערבית לגרמניה.
טבע הארץ הוא קונטיננטלי בדרום, גבעות ועמקים נרחבים והצפון הררי. בלוקסמבורג יש מספר מקווי מים והם: נהר מוזל, ויובלי הנהר זואר. האקלים בה הוא ממוזג, מבלי טמפרטורות קיצוניות, כשהחורף קר, הקיץ קריר והגשם נפוץ. בחלק מהאזורים, הגשם יכול להגיע עד ל-1,200 מילימטרים בשנה.
דמוגרפיה[edit | edit source]
אוכלוסיית לוקסמבורג מונה כ-521,000 נפש (הערכת ספר העובדות העולמי מ-2014).
על-פי נתוני מפקד אוכלוסין שנערך ב-2000, מתפלגת האוכלוסייה מבחינה אתנית באופן הבא: 66% הם לוקסמבורגים, 10% הם פורטוגלים, 5% איטלקים, 3.5% צרפתים, 2% גרמנים, ו-3% בלגים. מבחינה דתית רוב האוכלוסייה של המדינה (87%) הם נוצרים קתולים וקיימות קהילות קטנות של יהודים, נוצרים פרוטסטנטים, יוונים ומוסלמים.
יהדות לוקסמבורג[edit | edit source]
ידיעות ראשונות על קיומם של יהודים בלוקסמבורג קיימות משנת 1267. בית הכנסת הראשון הוקם בשנת 1823. בשנת 1828 השתקעו בשלייפמיהל על גדות הנחל אלזט שני האחים גטשליק ושמשון גודשו (Godchaux) מהעיר תיונוויל שבחבל לורן הסמוך, והקימו מפעל טקסטיל גדול. הם נחשבים לחלוצי המהפכה התעשייתית בלוקסמבורג, רחוב נקרא על שמם וב-2006 נחנך בנוכחות כמה עשרות מצאצאיהם (ביניהם אחדים החיים בישראל) מסלול הליכה לכבודם, שלאורכו מוצבים פאנלים מאוירים המספרים על פעולתם.[2], [3]. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 גדלה הקהילה באופן משמעותי בעקבות נהירת יהודים מגרמניה אליה. רוב יהודי המדינה גורשו ממנה או נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר כיבוש המדינה על ידי גרמניה. בבניין עיריית לוקסמבורג נחתם ב-10 בספטמבר 1952 הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה.
כיום חיים בלוקסמבורג יותר מ-1600 יהודים, רובם גרים בעיר הבירה לוקסמבורג. קיימים שני בתי כנסת, בעיר הבירה לוקסמבורג ובעיר אש-סור-אלזט (השנייה בגודלה במדינה), הפועלים רק בשבת, בחגים ובאירועים מיוחדים. בשנת 2005 נפתח במדינה גם בית חב"ד.
בית הכנסת הגדול בעיר לוקסמבורג נהרס עד היסוד בעת הכיבוש הגרמני, ונבנה מחדש ב-1953 על ידי ממשלת לוקסמבורג. ליד דלת הכניסה הצדדית משובצת בקיר הבניין אבן יחידה ששרדה מבית-הכנסת ההרוס.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- לוסי דווידוביץ', המלחמה נגד היהודים, תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1982. עמ' 382-381.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- לוקסמבורג, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- מידע פוליטי-חברתי על לוקסמבורג, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ג'ון טאליאבו, ניו יורק טיימס לוקסמבורג, לתושבי לוקסמבורג נמאס לחיות באגדות, באתר הארץ, 16/04/09
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ לפני שנת 1999 - פרנק לוקסמבורגי.
- ^ יוליוס קיסר התייחס לטריטוריה בה נמצאת לוקסמבורג המודרנית בספרו "פרשנות על המלחמה הגאלית". ראו גם [1], באתר האנציקלופדיה הקתולית
מדינות אירופה | ||
---|---|---|
|
מדינות האיחוד האירופי | ||
---|---|---|
מדינות מייסדות | איטליה · בלגיה · גרמניה[1] · הולנד · לוקסמבורג · צרפת | ![]() |
מדינות נוספות | אוסטריה · אירלנד · אסטוניה · בולגריה · דנמרק · הונגריה · הממלכה המאוחדת · יוון · לטביה · ליטא · מלטה · סלובניה · סלובקיה · ספרד · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · קפריסין · קרואטיה · רומניה · שוודיה | |
מועמדות להצטרפות | אלבניה · טורקיה · מונטנגרו · מקדוניה · סרביה | |
[1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990. |
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי | ||
---|---|---|
|
מונרכיות | ||
---|---|---|
ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סווזילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • שוודיה • תאילנד | ![]() |
מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
נסיכויות | אנדורה • ליכטנשטיין • מונקו | |
סולטנויות | ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
קיסרויות | יפן | |
אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית. |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +5208 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.