לוי אשכול

		בדף זה נמצאו תכנים שאינם הולמים באופן מלא את האתר.
		בעזרת ה' התכנים שבדף יותאמו בהמשך באופן מקצועי עבור הקוראים שומרי התורה והמצוות, והדף ישוחרר לקריאה מלאה. בשלב זה, לנוחותכם, מוצג בינתיים הפתיח של הערך.

הרחבות או שכתובים לערך זה התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים. הסר

לוי אשכול
תאריך לידה	25 באוקטובר 1895
תאריך לידה עברי	ז' בחשוון ה'תרנ"ו
תאריך עלייה	1914
תאריך פטירה	26 בפברואר 1969
תאריך פטירה עברי	ח' באדר ה'תשכ"ט
ממשלות	3 - 13
כנסות	2 - 6
סיעה	מפא"י, העבודה
תפקידים בולטים	ראש הממשלה שר הביטחון שר האוצר יו"ר מפלגת העבודה מנכ"ל משרד הביטחון מנכ"ל מקורות ראש מחלקת ההתיישבות

לוי אשכול (שְׁקוֹלְניק) (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל ושר בממשלות ישראל.

אשכול נולד בכפר אוֹראטוֹבו בדרום האימפריה הרוסית (אוקראינה) בשנת 1895. אשכול למד ב"חדר", ואחר כך בגימנסיה העברית בווילנה, בירת ליטא. עלה לארץ ישראל בשנת 1914 במסגרת העלייה השנייה. בימים שטרום הקמת המדינה היה פעיל במוסדות המרכז החקלאי והסוכנות היהודית לארץ ישראל; הוא היה ממייסדי ארגון ההגנה וחבר המפקדה הארצית שלה כמה פעמים, היה בהרכב הראשון עם הקמתה ולימים שימש בתפקיד גזבר ההגנה בימי מלחמת העולם השנייה. כן הוא נמנה עם מייסדי הסתדרות העובדים הכללית והיה מנהל החברה הכלכלית של ארגון זה, ניר. אשכול עמד בראש ועדת ההתיישבות של הקונגרס הציוני ולקח חלק במפעלי ההתיישבות הגדולים כמו התיישבות האלף ויישובי חומה ומגדל. כן עסק, במסגרת חברת "העברה", בשליחויות לקהילת יהודי גרמניה כשהמפלגה הנאצית כבר הייתה בשלטון. ב-1937 מימש את התוכנית אותה קידם במשך כ-10 שנים, והקים את חברת מקורות - בראשה גם עמד עד 1951. בתקופת מלחמת העצמאות פיקד על מרכז הגיוס הארצי ועם הקמת הממשלה הזמנית כיהן כמנכ"ל משרד הביטחון, ובו-זמנית גם כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, כראש מחלקת ההתיישבות שלה (בתקופת קליטת העלייה ההמונית ועד 1963) וכגזבר הסוכנות.

במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כשר האוצר - תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון, וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "עסק הביש". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון כלכלי.

במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת המערך הראשון וב-1968 ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה מפלגת העבודה הישראלית. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כשר ביטחון את משה דיין, ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות תנועת החרות. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-1964 להעלאת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להחזיק בתפקיד ראש הממשלה עד יום מותו מהתקף לב ב-26 בפברואר 1969.

קישורים חיצוניים

• לוי אשכול, באתר של משרד ראש הממשלה
• לוי אשכול, באתר הכנסת
• יד לוי אשכול
• סיפור חייו של לוי אשכול - מסע בזמן, סיפור מקומי
• לוי אשכול (1969-1895): איש העשייה והפשרות, באתר הסוכנות היהודית
• שילה הטיס רולף, אשכול (שקולניק), לוי (1895–1969), מתוך "הלקסיקון הפוליטי של מדינת ישראל", בית ההוצאה הירושלמי והוצאת כתר, ירושלים, 1998

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +32441 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים