לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית
לאו הראשון (בלטינית: Flavius Valerius Leo Augustus; 401 - 18 בינואר 474) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 457–474. לאו נולד בפרובינקיה הרומאית דאקיה אורליאנה סמוך לתראקיה והיה ידוע בכינוי "לאו התראקי" (ביוונית: Λέων ο Θράξ).
הוא שלט באימפריה הביזנטית במשך כמעט 20 שנה, החל משנת 457 ועד לשנת 474. לאו היה שליט מיומן אשר פיקח על תוכניות מדיניות וצבאיות רבות, אשר רובן באו לעזרת הקיסרות הרומית המערבית בניסיון להשיב שטחים שאבדו לה. לאו הראשון זכור בזכות היותו הקיסר הראשון שחוקק ביוונית ולא בלטינית.
תקופת שלטונו[edit | edit source]
לאו היה האחרון בשורת קיסרים שעלו לשלטון בזכות המנהיג הצבאי מגיסטר מיליטום פלביוס ארדבור אספר, בן האלאנים ששימש כמפקד העליון של הצבא ואשר סבר כי לאו ישמש כמנהיג בובה. לאו הוכתר ב-7 בפברואר 457, טקס שלראשונה כיהן בו הפטריארך של קונסטנטינופול. כדי לחסל את כוחו של אספר כרת לאו ברית עם טרסיקודיסה, מנהיג שבט האיסאורים שבאסיה הקטנה, אשר היה לקיסר זנון בשלהי שנת 474. בתמורה לברית זו השיא לאו את בתו לזנון. בשנת 469 ניסה אספר לרצוח את זנון, ללא הצלחה. לבסוף, בשנת 471 נחשד ארדבור, בנו של אספר, בקשירת קשר נגד לאו והוא ואביו נרצחו בידי הסריסים שפעלו על פי הוראותיו של לאו.
בתקופת שלטונו של לאו הותקף חבל הבלקן פעמים חוזרות בידי האוסטרוגותים וההונים, אולם התוקפים לא הצליחו לכבוש את קונסטנטינופול שהייתה מבוצרת בחומות, אשר חוזקו בתקופת שלטונו של תאודוסיוס השני, כיוון שלא היו מצוידים בכלי מצור מתאימים.
שלטונו של לאו הראשון ראוי לציון אף בזכות השפעתו של הקיסרות הרומית המערבית. בשנת 467 הוכתר אנתמיוס לקיסר בהשפעתו של לאו הראשון. הוא ניסה לנצל את איחוד הכוחות כדי לצאת בשנת 468 למסע מלחמה נגד הוונדלים אולם כשל בגלל יהירותו של גיסו בסיליקוס. מפלה זו הביאה להפסדים גדולים בכסף ובאובדן חיילים. 600 מתוך 1,113 ספינות המלחמה שיצאו למסע אבדו על אנשיהן.
השפעתו הגדולה ביותר של לאו הראשון על המערב הייתה ביד מקרה: המלך האוסטרוגותי, תאודוריק הגדול, התחנך בחצר מלכותו של לאו הראשון בקונסטנטינופול, שם למד את דרכי הממשל הרומאי וטקטיקות צבאיות, ידע שהביא לו לתועלת רבה כאשר הפך לאחר מותו של לאו לשליט הגותי.
לאו מת מדיזנטריה בגיל 73, ב-18 בינואר 474.
נישואיו וילדיו[edit | edit source]
מנישואי לוורינה נולדו ללאו שלושה ילדים. בתם הבכורה אריאדנה נולדה בטרם מת מרקיאנוס (שנת 457). לאריאדנה הייתה אחות צעירה, לאונטיה. תחילה שודכה לאונטיה ליוליוס פטריקוס, אחד מבניו של אספר, אולם הנישואים ככל הנראה בוטלו כאשר אספר ובנו ארדבור נרצחו בשנת 471. לבסוף התחתנה עם פלביוס מרקיאנוס, בנו של הקיסר ארתמיוס, שהיה יורש העצר לקיסר זנון. הזוג הוביל למרד נגד זנון בשנים 478–479, אשר כשל. לאחר מפלתם הם הוגלו לאיסאוריה.
בשנת 463 נולד ללאו הראשון בן אשר שמו לא ידוע והוא מת בעודו תינוק בן חמישה חודשים.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -5095 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
