לאופולד השלישי, מלך הבלגים

לאופולד השלישי, מלך הבלגים
	המלך לאופולד (בעת צילום התמונה, היה עדיין נסיך) יחד עם ארוסתו הנסיכה אסטריד, לימים אשתו הראשונה.
לידה	3 בנובמבר 1901; בריסל, ממלכת בלגיה
פטירה	25 בספטמבר 1983 (בגיל 81); ווליוה סן לאמבר, ממלכת בלגיה
מדינה	בלגיה
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
תואר	מלך הבלגים
אב	אלברט הראשון, מלך הבלגים
אם	אליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים
צאצאים	ז'וזפין שארלוט; בודואן; אלברט
	23 בפברואר 1934–16 ביולי 1951; (17 שנים)
	→ אלברט הראשון בודואן ←

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לאופולד השלישי, מלך הבלגים (3 בנובמבר 1901 – 25 בספטמבר 1983) היה מלכם הרביעי של הבלגים, החל מה-23 בפברואר 1934 ועד לוויתורו על הכס לטובת בנו ב־16 ביולי 1951.

ביוגרפיה[edit | edit source]

לאופולד השלישי נולד ב-3 בנובמבר 1901 בבריסל, לאלברט הראשון מלך הבלגים ולאליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים, בתם של קרל תאודור, דוכס בבוואריה ומריה ז'וזה, נסיכת פורטוגל.

בשנת 1926 פגש לאופולד בסטוקהולם את אסטריד, נסיכת שוודיה, בתו של הנסיך קרל, דוכס וסטריטלנד, ואחייניתו של גוסטב החמישי, מלך שוודיה. הם התחתנו באותה השנה ונולדו להם שלושה ילדים

בתאונת דרכים שאירעה בשנת 1935 בקיסנאכט שבשווייץ, נהרגה המלכה אסטריד והמלך נפצע.

אל מול האיום הגרמני, החליטה ממשלת בלגיה בשנת 1936 לשמור על נייטרליות, על אף היותה בת ברית של צרפת ובריטניה עד אז. למרות זאת, נכבשה בלגיה על ידי גרמניה ב-10 במאי 1940. לאופולד אשר שימש כמפקדו העליון של הצבא החליט על כניעה מוחלטת ללא תנאי למרות התנגדות הממשלה, בראשותו של איבר פיירלו. החלטה זו הייתה בין הסיבות ל"בעיה המלכותית", אשר הייתה הבסיס לוויתורו על כס המלכות מאוחר יותר.

הוא נישא שוב בנישואים מורגנטים בשנת 1941 לליליאן באלז; ביקורת נמתחה על העובדה שהוא חוגג את נישואיו בעוד ארצו שרויה תחת כיבוש. ונולדו להם שלושה ילדים. על אף היותם נסיכי בלגיה, ילדים אלו אינם יכולים להיות יורשי הכתר, מאחר שאמם הנה מפשוטי העם.

בניגוד לבית המלוכה של הולנד, שעבר כולו לגלות עם הכיבוש הגרמני, המשיכו לאופולד ובני משפחתו לחיות בארמונם בלאקן במהלך רוב שנות הכיבוש. ליאופולד אף נסע להיוועד עם היטלר בברכטסגאדן. ממשלת בלגיה הגולה בלונדון סירבה להכיר בו כשליט לגיטימי באותן שנים. בשנת 1944, נלקח לאופולד יחד עם משפחתו על ידי הנאצים למעצר בית בטירה בגרמניה ולאחר מכן באוסטריה, והם שוחררו על ידי צבא ארצות הברית במאי 1945. רבים בבלגיה ראו במלך משתף פעולה עם הנאצים, והתנגדו נמרצות לשובו לכס המלכות. אחיו, הנסיך שארל, מילא בינתיים את תפקיד העוצר, בעוד המלך ומשפחתו ממתינים בשווייץ.

בשנת 1950, נערכה בבלגיה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) והוחלט ברוב קטן כי המלך ישוב לתפקידו, למרות התנגדות גדולה של הוולונים, שדוכאו תחת הנאצים (תורת הגזע הנאצית ראתה בפלמים ארים והנאצים הפלו אותם לטובה). משחזר לאופולד לבריסל הוא התקבל בגל של הפגנות ושביתות, שהידרדרו עד מהרה לאלימות. עימותים פרצו ברחבי המדינה, במיוחד בולוניה, בדרישה לבטל את מוסד המלוכה, ומספר מפגינים נהרגו; בשלב מסוים נראה היה כי בלגיה עומדת על סף מלחמת אזרחים. בסופו של דבר נאלץ לאופולד השלישי לתת את המושכות בידי בנו בודואן, על מנת לשמור על אחדות המדינה, ולוותר סופית על הכס לטובת בנו בשנת 1951. לאופולד השלישי השפיע על מלכותו של בנו עד לנישואיו של זה. לאחר מכן, פרש לאופולד לארמון המלכותי בארז'נטיי, והשקיע את מירב זמנו במחקר מדעי ובמסעות מחקר.

לאופולד השלישי נפטר ב-25 בספטמבר 1983.

משפחתו[edit | edit source]

ב-4 בנובמבר 1926 התחתן לאופולד עם אסטריד, נסיכת שוודיה, ממנה נולדו לו 3 ילדים:

ז'וזפין שארלוט, נסיכת בלגיה (1927–2005), התחתנה עם ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
בודואן, מלך הבלגים (1930–1993)
אלברט השני, מלך הבלגים (נולד ב-1934)

ב-6 בדצמבר 1941 התחתן לאופולד עם ליליאן באלז, ממנה נולדו לו 3 ילדים:

אלכסנדר, נסיך בלגיה (נולד ב-1942), התחתן עם לאה וולמאן.
מארי-כריסטין, נסיכת בלגיה (נולדה ב-1951), התחתנה עם פול דרוקר, התגרשה ממנו תוך זמן קצר, ונישאה שוב לז'אן-פול גורז'.
מארי-אזמראלדה, נסיכת בלגיה (נולדה ב-1956), התחתנה עם סלוואדור מונקאדה. עובדת כיום (2006) כעיתונאית תחת השם אזמראלדה דה-רטי, שם הנעורים של אמה.