כ"ד באדר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"א חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ד באדר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברוב השנים הפשוטות פרשת ויקהל-פקודי. בשנים פשוטות מקביעות השא פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי לבד ובשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, עבור ילד שנולד באדר א', פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל, ברוב השנים המעוברות, אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (בשנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.
אירועים היסטוריים[edit | edit source]

- היום השני של שבעת ימי המילואים
- ה'תש"ו (אדר א') – אנשי אצ"ל ולח"י מפוצצים עשרות מטוסים של הצבא הבריטי בשדות התעופה בלוד, קסטינה וסירקין
- ה'תש"ח (אדר ב') – פורץ קרב משמר העמק במלחמת העצמאות
- ה'תש"י – הכנסת מעבירה את ישיבותיה לבית פרומין, שישמש אותה במשך 16 השנים הבאות
- ה'תשי"ד (אדר ב') – בעקבות טבח מעלה עקרבים כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פשוט על הכפר נחאלין שבסביבות בית לחם
- ה'תשל"ד – מסתיים משבר האנרגיה העולמי שיזם אופ"ק והחריף במהלך ולאחר מלחמת יום הכיפורים
נולדו[edit | edit source]
- ה'תר"כ – רבי יהושע השיל רבינוביץ, האדמו"ר ממונסטריטש
- ה'תרע"ב – שמחה זיסל ברוידא, היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- ה'תש"ג (אדר א') – זאב בנימין בגין, שר וחבר הכנסת מטעם הליכוד
- ה'תשכ"ב (אדר א') – צחי גראד, שחקן ובמאי קולנוע ישראלי
- ה'תשל"ה – מיכל אמדורסקי, שחקנית וזמרת ישראלית
נפטרו[edit | edit source]
- ה'תרצ"ח (אדר א') – הרב בן ציון וזל רבה של טורדה בטרנסילבניה (נולד י"ז בתמוז ה'תרכ"ד)
- ה'תשל"א – פרץ ברנשטיין, ממנהיגי הציונות הכללית, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל (נולד ה'תר"ן)
- ה'תשל"ו (אדר ב') – רבי יהושע מנחם אהרנברג, רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב (נולד י"ב בטבת תרס"ה)
- ה'תשנ"ט – יהודי מנוחין, כנר (נולד ה'תרע"ו)
- ה'תשס"ח (אדר ב') – רבי אליהו ברוך פינקל, ראש ישיבת מיר, (נולד י"ב טבת ה'תש"ח)
- ה'תשע"א – נתיבה בן-יהודה, סופרת, אשת רדיו ומילונאית
- ה'תשע"ט (אדר ב') הרב משה יהודא ליב לנדא, רב העיר בני ברק.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -390 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.