כ"ג באדר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"א חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ג באדר הוא היום העשרים ושלושה בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ובר המצוה היא בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרב פרשת ויקהל, אך היא פרשת פקודי אם בר המצווה בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג). אם בר המצווה חלה בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת ויקהל-פקודי. אבל אם בר המצוה חלה בשנה פשוטה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא), פרשת בר המצוה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.
אירועים היסטוריים[edit | edit source]
- הוקם המשכן על ידי משה רבנו במדבר והחל שבעת ימי המילואים
- ה'תרע"ח – ייסוד מפלגת הפועלים הגרמנית, שממנה תצמח מאוחר יותר המפלגה הנאצית
- ה'תש"ח (אדר ב') – החל מבצע נחשון, הנחשב לנקודת מפנה במלחמת השחרור
- ה'תשי"ט (אדר ב') – ליל הברווזים - תרגיל לגיוס מילואים מושמע ברדיו במפתיע וגורם למתיחות רבה בין ישראל ושכנותיה
- ה'תשל"ה – הפיגוע במלון סבוי בתל אביב
- ה'תשל"ט – הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים
נולדו[edit | edit source]
- ה'תקפ"ט (אדר א') – לוי שטראוס, ממציא מכנסי הג'ינס (נפטר ה'תרס"ב)
- ה'תרצ"ח (אדר ב') – הרב יצחק חיים פרץ, פוליטיקאי ישראלי ורבה הראשי של רעננה
- ה'תש"ד – אמנון ליפקין-שחק, רמטכ"ל שר וחבר כנסת לשעבר (נפטר בה'תשע"ג)
- ה'תשי"ד (אדר א') – יולי תמיר, שרה וחברת הכנסת מטעם העבודה
נפטרו[edit | edit source]
- ה'תרכ"ו – רבי יצחק מאיר אלתר, בעל חידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון של חסידות גור (נולד ב-ה'תקנ"ט)
- ה'תרנ"א (אדר ב') – רבי יעקב רקח, רב בטריפולי, בעל ספר שלחן לחם הפנים (נולד ב-ה'תק"ס)
- ה'תרס"ב (אדר א') - רבי יעקב פרלוב, האדמו"ר הראשון של חסידות נובומינסק (נולד בה'תר"ג)
- ה'תרס"ה (אדר ב') – רבי יצחק יעקב רבינוביץ, בעל דברי בינה, האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא (נולד ב-ה'תר"ז)
- ה'תרפ"ב - רבי משה נחום ולנשטיין, ראב"ד בד"ץ העדה החרדית, וממייסדיה (נולד ב-ה'תר"א)
- ה'תשכ"ה – אליה שמואל הרטום, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא ומחבר "תנ"ך קאסוטו" (נולד ב-ה'תרמ"ז)
- ה'תשל"ג (אדר א') - רבי יהודה משה דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר (נולד ב-ה'תרנ"ג)
- ה'תשל"ד – לואיס קאן, אדריכל יהודי ממוצא אמריקאי (נולד ב-ה'תרס"א)
- ה'תשס"ז – הרב ישראל גרוסמן, ראש ישיבת פינסק קרלין (נולד ב-ה'תרפ"ג)
- ה'תשע"ג – הרב מנחם פרומן, רב ההתנחלות תקוע, פעיל שלום ומשורר (נולד ב-ה'תש"ה)
- התשע"ד (אדר א') – מנשה הראל, פרופסור לגאוגרפיה וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל (נולד ב-ה'תרע"ז)
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -41 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.