|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
| יום טוב / שבתון
|
חג שאיננו שבתון
|
יום זיכרון או צום
|
|
כ"ב בשבט הוא היום העשרים ושניים בחודש החמישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר
למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.
אירועים היסטוריים
נולדו
- ה'תקפ"ג – רבי צדוק (רבינוביץ') הכהן מלובלין, אחד מהיוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. שייך לחסידות איזביצה ראדזין, אם כי הושפע גם מספרי ברסלב וחב"ד. (נפטר ט' באלול ה'תר"ס)
- ה'תרס"ח – הרב שלום משאש, רב ופוסק מיהדות מרוקו. מחברם של ספרי הלכה ומחשבה. כיהן כרבה הראשי של העיר קזבלנקה במרוקו ואחר כך כרבה הראשי של כל מרוקו, וכן כרב הראשי של ירושלים במשך 25 שנה (נפטר י' בניסן ה'תשס"ג)
- ה'תרפ"ז – יצחק חופי, איש הפלמ"ח, אלוף פיקוד הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים וראש המוסד (נפטר בה'תשע"ד)
- ה'תשי"ז – חגי סגל, עיתונאי, פובליציסט ופעיל ימין ישראלי
- ה'תשכ"ה – הרב שי פירון, חבר כנסת ושר ממפלגת יש עתיד
- ה'תשל"ז – דודו טסה, זמר ומוזיקאי ישראלי
- ה'תשל"ח – הרב יואל קפלן, רבה של אלבניה ושליח חב"ד לסלוניקי, יוון ומדינות הבלקן הסמוכות.
נפטרו
- ה'תק"ב – רבי יעקב פופרש כ"ץ, אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט דמיין, מחבר שו"ת שב יעקב
- ה'תרי"ט – רבי מנחם מנדל מקוצק, מייסד חסידות קוצק
- ה'תר"ך – יצחק בר לווינזון (ריב"ל) - חלוץ תנועת ההשכלה ברוסיה (נולד ה'תקמ"ח)
- ה'תרמ"ח – רבי יהודה לייב איגר, מכונה "רבי לייבל'ה איגר מלובלין", מייסד חסידות לובלין
- ה'תשכ"ח – רבי מרדכי אריה הורוביץ (הרב מבאנילא), רב וראש ישיבה בעיר בנילה (רומ') בבוקובינה
- ה'תש"ל – אריה בן אליעזר, איש התנועה הרוויזיוניסטית והאצ"ל וחבר כנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-ה'תרע"ד)
- ה'תשל"ו – פנחס לבון, מזכ"ל ההסתדרות ושר הביטחון, עמד במרכז "הפרשה" (נולד ב-ה'תרס"ד)
- ה'תשמ"ז – מאיר יערי, מראשי מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם)
- ה'תשמ"ח – הרבנית חיה מושקא שניאורסון אשת הרבי מלובביץ'
- ה'תשע"ד – רבי יעקב גלינסקי, מגיד מישרים ומראשי תנועת המוסר בארץ ישראל
