ישעיהו אילן

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
לידה 19 באפריל 1931
ב' באייר ה'תרצ"א
אוסטריה
פטירה 6 במרץ 1999 (בגיל 67)
י"ח באדר תשנ"ט
ירושלים, ישראל
פרסים
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקרית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר, קריית אתא – מקום ראשון.
פרויקטים ידועים ישיבת עתניאל, בניין הפקלוטה לרופאה בטכניון.

ישעיהו אילן (19 באפריל 1931– 6 במרץ 1999) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[edit | edit source]

אילן נולד באוסטריה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1935. למד במדרשיית "נעם" פרדס חנה במחזור א'. בין השנים 1952–1960 למד ב"טכניון" בחיפה לימודי ארכיטקטורה לתואר ראשון ושני, וסיים בהצטיינות. בשנת 1962 התמנה למרצה בסגל האקדמי של הטכניון ובשנת 1966 מונה למרצה בכיר. גר ברובע היהודי בעיר העתיקה, בשכנות לאדריכל יוסף שנברגר.

אילן עסק רבות בנושא הארכיטקטורה בהגות היהודית ("תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד, 1962", "המוחשי והמופשט בארכיטקטורה במשנה ובתלמוד, 1974" ועוד).

אילן היה פעיל גם בפעילות ציבורית שאינה אקדמית. בשנת 1970 היה חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן, היה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז חיפה בשנת 1970, חבר בוועד הארצי של איגוד הארכיטקטים. אילן תכנן מגוון רחב של מבנים, בהם: בתי ספר, בתי תרבות, בתי כנסת, בתי ספר גבוהים, ופרויקטים עבור משרד הביטחון.

עבודותיו האדריכליות[edit | edit source]

מוסדות השכלה גבוהה
  • בניין מדעי המחשב, טכניון
בניין הפקולטה לרפואה של טכניון
משרד הביטחון
ישיבות
מרכז חסידות נדבורנה – "היכל רוזנטל", בני ברק
בתי כנסת
בית כנסת (כיום ישיבה) בשכונת עין הים, חיפה

פרסומים[edit | edit source]

  • "תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד", 1962.
  • "השלכות חברתיות של שיקום עירוני: בתי הכנסת האתניים בואדי סליב ותפקידם החברתי", (יחד עם משה חזני), 1970.
  • "חלל מגורים אפקטיבי וחלל מגורים לכאורה: החלל האינטרא-דורמלי", 1970.
  • "22 עיירות פיתוח: בדיקת הצדקת קיומן", 1970.
  • "אבחון תמורות חברתיות בעקבות שיקום משכנות עוני", 1971.
  • "שיקום משכנות עוני בישראל: רמת השירותים לפני השיקום ואחריו", 1972.
  • "הבית והספר – הארות ארכיטקטוניות ל"עד הנה". לש"י עגנון", דבר המוסף הספרותי, 11 בספטמבר 1970.
  • "ארכיטקטורה ויישומיה – חדש לעומת ישן", הארץ, תרבות וספרות, 1.1.1971.
  • "ירושלים: מרכז עסקים ראשי", הארץ, תרבות וספרות, 19.2.1971.
  • "יפיפיותו של יפת באוהלי שם", הארץ, תרבות וספרות, 19.3.1971.
  • "הקיפאון בארכיטקטורה יהודית בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני", 1974.
  • "מקדש הורדוס ומקדש חוניו – מניעים ותפיסות", 1974.
  • "סימון גאביל – לדמותו של ארכיטקט בן דורנו" 1974.
  • "בית הכנסת – הגדרות ותפיסות בתכנון", בתוך ספר "מקדש מעט"[1].

זכיות בתחרויות[דרושה הבהרה][edit | edit source]

  • 1960 – מרכז הסטודנטים בטכניון – מקום ראשון.
  • 1960 – בית הכנסת המרכזי בנצרת – מקום שני.
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקרית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר – קריית אתא – מקום ראשון.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • חרל"פ עמירם, בתי כנסת בארץ ישראל, מימי קדם ועד ימינו , משרד הביטחון, תשמ"ה.
  • ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קסוטו, החורבה, יד יצחק בן צבי, 2010.
  • ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט- קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט: קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1376 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png