ישכר דב רוקח (הראשון)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה יובא לאתר על ידי רובוט, ולא עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: נמצאו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר  •  מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

מדיה מוסתרת זמנית אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  מדיה מוסתרת זמנית דחה דף: סיבה: מדיה מוסתרת זמנית


רבי ישכר דוב רוקח מבעלז
מדיה מוסתרת זמנית
לידה 1854
ה'תרי"ד
פטירה 31 באוקטובר 1926 (בגיל 72 בערך)
כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז
בלז
מקום קבורה בית הקברות בבלז
מקום מגורים בלז
בת זוג בזיווג ראשון בתיה רוחמה בת רבי ישעיה זושא טברסקי מטשרנוביל, בזיווג שני חיה דבורה
אב רבי יהושע רוקח
אם רבקה מרים
צאצאים בניו: רבי אהרן רוקח, רבי יהושע מירוסלב, רבי מרדכי רוקח ורבי שלום מאפטא
אדמו"ר בעלז ה־השלישי
ה'תרנ"דה'תרפ"ז
חתימה מדיה מוסתרת זמנית
מדיה מוסתרת זמנית
רבי ישכר דב (במרכז), מוקף חסידים בעיירת המרפא מרינבד
מדיה מוסתרת זמנית
רבי ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854[1] או תרי"ב[2]תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").


קורות חייו

נולד כבן שני לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, ולרבקה מרים רוקח, נינת רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. בתרכ"ח, בגיל 14, נשא את בתיה רוחמה טברסקי, נכדת רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (בת רבי זושא טברסקי). לאחר נישואיו עבר להתגורר בחצר האדמו"ר מטשרנוביל רבי אהרן. לאחר פטירתו, נשאר שש שנים נוספות תחת הנהגת חמיו רבי זושא. בסביבות תרל"ו חזר לבעלז. עם פטירת אביו בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר כרב העיירה בעלזא וכאדמו"ר מבעלז.

הרב רוקח נחשב היה מנהיג יהודי בולט בגליציה והונגריה. נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו.

התנגד בצורה חריפה לציונות ולתנועת המזרחי עליהם אמר "הם - אנשי המזרחי... בשם התורה פועלים נגד התורה, לכן יש להיזהר מפניהם ביותר"[3]. התנגד גם לתנועת אגודת ישראל[4].

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, התיישב זמנית בעיר מונקאץ' בהונגריה, שם פרצה מחלוקת בינו ובין רב העיר והאדמו"ר ממונקאץ', רבי חיים אלעזר שפירא. כתוצאה מכך עזב רבי ישכר דוב את העיר ועבר לראצפרט.

עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וביתו שגם הוא נפגע קשות.

נפטר בליל שבת קודש כ"ב במרחשוון ה'תרפ"ז (1926). אלפים לקחו חלק בהלווייתו. הוא נקבר ליד אבותיו בבית העלמין בעיירה בעלזא.

משפחתו

רבי ישכר דב נישא לבתיה רוחמה, בתו של האדמו"ר רבי ישעיה זושא טברסקי מצ'רנוביל, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אחרי שנפטרה בצעירותה נישא בשנית לחיה דבורה בת בן דודו רבי אברהם שמואל פצ'ניק, האדמו"ר מברזנה, צאצאית של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ושל רבי אהרן מצ'רנוביל.

מנישואיו הראשונים נולדו בנו הבכור ויורשו, רבי אהרן רוקח, וחנה רחל אשת רבי פנחס טברסקי מאוסטילא.

מנישואיו השניים נולדו שבעה ילדים:

  1. רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה
  2. רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא
  3. רבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין
  4. שֶבֶע, אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה
  5. העניא, אשת רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, ובנישואים שניים אשת רבי נפתלי פרלוב, בנו של רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ'.
  6. אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן א') אב בית דין הורבישוב, בנו של רבי משה מרדכי מלובלין
  7. אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן ב'), בנו של הרב נחום משה מקובלה (בן רבי זאב מרחמסטריווקא)

מחסידיו המפורסמים

תורתו

דברי תורתו התפרסמו בספרים:

  • מהרי"ד, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
  • לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
  • ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזאירושלים
  • הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים, תשע"ה

לקריאה נוספת

  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות: האדמו"רים לבית בלז, המכון לחסידות בסיוע מוסד הרב קוק, תשט"ז, עמ' קכז-קנג
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, המכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח-תשס"ה, כרך ד', עמ' 872–877

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, אות י', עמ' תפו; מפעל הביבליוגרפיה העברית בערכו, המתבסס על מאיר וונדר, חכמי גליציה, ד, עמ' 872.
  2. ^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג'
  3. ^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג', עמוד תא
  4. ^ צבי זאב פרידמן, זכור ימות עולם פרק לה, השקפת הנצח לשאלות הזמן, עמוד 313


תקופת חייו של הרב ישכר דב רוקח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםמדיה מוסתרת זמנית


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -4 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.