רבי יעקב לורברבוים
| לידה |
1770 ה'תק"ל |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1832 (בגיל 62 בערך) כ"ה באייר ה'תקצ"ב סטרי (Stryi) שבגליציה |
| מקום קבורה | ק״ק סטריא |
| חיבוריו | נתיבות המשפט, תורת גיטין, ועוד |
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן משפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770[1] - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין. הוא בין הבולטים בין האחרונים, וספריו נלמדים הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
ביוגרפיה[edit | edit source]
רבי יעקב היה בן הרב יעקב משה[2] (- כ"ד שבט התק"ל, 1770), צאצא למשפחת רבנים מיוחסת, ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי מחבר הספר "חכם צבי". אביו, ר' יעקב משה לורברבוים (בן ר' נתן, בנו של בעל "חכם צבי"[3]), נפטר בטרם נולד, והוא גדל בבית רבי יוסף תאומים אב בית דין בורשטין. בהמשך הוא למד אצל רבי משולם איגרא מטיסמניץ.
בתחילה כיהן כרב במנוסטריץ', ובשנת 1791 התמנה לרב בקאלוש שבמזרח גליציה[4], בה כתב רבים מספריו. היה אב בית הדין של קאלוש ובשנת 1809 התמנה לרבה של ליסא. בתקופת כהונתו גדלה הישיבה בעיר במאות תלמידים.
בשנת 1821 עזב בפתאומיות את ליסא, ונסע לגליציה. השערות רבות נאמרו בעניין, החל מבעיות עם פרנסי העיר, ועד המלחמה ברפורמה. אך מתברר כי נסע על מנת לגרש את אשתו, ומאחר ומכר את נכסיו לא יכול היה לשוב לליסא מכיוון והיה נחשב נתין זר, בשל כך חזר שוב לקאלוש, משם נסע ללבוב[5]. בשנת 1828 התקבל לרב בסטרי (Stryi) שבגליציה (מאז פירוק ברית המועצות באוקראינה), שם נפטר בכ"ה באייר תקצ"ב (25 במאי 1832).
רבי יעקב נודע במלחמתו חסרת הפשרות נגד היהדות הרפורמית. במלחמתו שיתף פעולה עם רבי עקיבא איגר מפוזנא, ורבי משה סופר ה"חת"ם סופר" מפרשבורג, עמם היה בקשרים חמים. תלמידיו המפורסמים היו רבי צבי קלישר ורבי אליהו גוטמכר - שניהם ממבשרי הציונות.
פרסומו לדורות בא מספריו ההלכתיים, ובעיקר מספריו "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט". לאחר שפרסם את "נתיבות המשפט" בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב"[6]. ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו.
משפחתו[edit | edit source]
על פי המסופר, היו לרבי יעקב שלש נשים, ומשלשתן התגרש. אשת נעוריו הייתה בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב. אשתו השנייה [או השלישית] הייתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.
ילדיו:
- הרב מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים - גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר בערך, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד.
- הרב יוסף משה לורברבוים
מלבדם היו לו עוד שלוש בנות.
- בת אחת נישאה לרבי צבי הירש תאומים, אב בית דין קאליש.
- בת אחת נישאה לרב אלעזר הכהן, רבה של פולטוסק.
על שמו רחוב נתיבות המשפט במודיעין עילית.
חיבוריו[edit | edit source]
ספריו של רבי יעקב טלטלו את עולם התורה, ואלו הם:
- חוות דעת - על שולחן ערוך חלק יורה דעה (1799).
- מקור חיים - על שולחן ערוך אורח חיים ועל הט"ז ומגן אברהם (1807).
- תורת גיטין - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל סדר נשים (1813).
- קהלת יעקב - על הלכות קידושין והלכות יום טוב (1831).
- בית יעקב - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל מסכת כתובות (1823).
- נתיבות המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט והשגות הספר קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, (1809).
- יאיר נתיב - תשובות להשגותיו של בעל "קצות החושן" על "נתיבות המשפט".
- סידור דרך החיים, עם הלכות יומיומיות (1828).
- מעשה ניסים - על הגדה של פסח (1801). (טקסט באתר ספריא)
- נחלת יעקב - ביאורים נחמדים על התורה (מהדורה חדשה: מכון ירושלים, 2013).
- אמת ליעקב - על אגדות הש"ס (1855, מהדורה חדשה: מכון ירושלים, 2013).
- דרשות מהר"י ליסא (מהדורה חדשה: מכון ירושלים, 2013).
- אמרי יושר - על מגילת רות (1805)
- תעלומות חכמה - על מגילת קהלת (1804)
- צרור המור – פירוש על שיר השירים (1805).
- פלגי מים - על מגילת איכה (1805).
- מגילת סתרים - על מגילת אסתר (1808).[7]
- קונטרס תיקון עירובין - בענייני עירובין
- צוואת רבינו יעקב מליסא זצלה"ה - הודפסה בסוף ספר תולדות יעקב.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- צבי יחזקאל מיכלסון, תולדות יעקב, וורשה, 1913
- יעקב בן יעקב משה מליסא, באתר jewishencyclopedia.com
- יצחק לוין, לתולדות הגאון בעל „חוות דעת” זצ"ל, תדפיס מתוך ספר היובל לכבוד הרב ד"ר אליהו יונג, ניו יורק תשכ"ב, באתר אוצר החכמה
- רבי יעקב לורברבוים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ יש המקדימים בטעות את שנת לידתו לה'תק"ח, ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ג, עמ' 431
- ^ שם אביו היה משה, הוא חלה והוסיף לעצמו את השם יעקב כשם בנו.
- ^ שער ספרו "מעשה נסים", ורשה, 1894 [1]
- ^ אין להחליפה בקאליש הפולנית כפי שעשו כמה מכותבי תולדותיו.
- ^ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', עמ' 432-433.
- ^ הרב דוד מצגר (עורך), משובב נתיבות עם יאיר נתיב... לבעל נתיבות המשפט, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ http://www.hebrewbooks.org/58415
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים (סופר) • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים (סופר) • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +347 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
