יחזקאל פייגין
הרב יחזקאל פייגין (מכונה חאטשע) (ה'תרנ"ה, 1895–י' בכסלו ה'תש"ב, 20 בנובמבר 1942) היה מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים, ומזכירו האישי של האדמו"ר השישי מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
ביוגרפיה[edit | edit source]
נולד לאביו הרב שמואל שהיה חסיד של האדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר החמישי מחב"ד, בעיירה לוקימה שברוסיה הלבנה.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ', שם שימש כ'חוזר', אחד הכותבים של תורתו של האדמו"ר הרש"ב. בשנת 1912 (ה'תרע"ב) יסד רבו הרש"ב ישיבת תורת אמת בחברון, ושלח לשם את פייגין וקבוצת תלמידים לבנות את הישיבה, הוא למד שם עד סגירת הישיבה בשנת 1914 (הישיבה נפתחה מחדש בשנת 1921), וחזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבלובביץ'.
בשנת 1918 לאחר העברת הישיבה לעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה, נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גורארי' העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.
בשנת 1920 נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מהומל (בן דודו של הסופר הלל צייטלין). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר קרמנצ'וג, עד לחורף 1921 שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.
עבודתו בישיבת תומכי תמימים[edit | edit source]
בשנת 1922 (ה'תרפ"ב) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה בפולטבה, מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון בר"מ ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף 1923 (ה'תרפ"ג) שעה שהנ.ק.ו.ד. (המשטרה החשאית של ברית המועצות) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד שעברו - על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ - לעיר חרקוב, שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד שעברה בחזרה לעיר רוסטוב. בשנת 1924 חזרה הישיבה לחרקוב, שם שהתה עד חורף 1927.
בנוסף לעבודתו כר"מ, ראש ישיבה ומשפיע, כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי ברית המועצות[דרוש מקור]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב לוי יצחק שניאורסון רב בעיר יקטרינוסלב ואביו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד.
עבודתו כמזכיר הריי"צ[edit | edit source]
בשנת 1927 מינהו האדמו"ר הרב יוסף יצחק שניאורסון כמזכירו האישי, לאחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב.
בקיץ 1927 כשנאסר רבו הריי"צ, שלח מברק לחסידים "עיין בראשית, ל"ט, כ'." (שם כתוב הפסוק "ויקח אדני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסהר").
במכתב מתאריך כ"ב בטבת ה'תרפ"ח כותב הריי"צ: "בכל העניינים הנאמרים במכתבו, וכן בכללות העניינים, מלאתי ידי ידידנו הרי"פ שי' אשר יכתוב עליהם בפרטיות".
במכתב מחודש אייר אותה השנה כותב הריי"צ במכתב אל הרי"פ: "בזה הנני ממלא את ידיו לבא בכתובים עם ידידנו אנ"ש שיחי' בכל אתר ואתר . . כן הנני ממלא את ידו לחתום הקבלות על כל שלוחי סכומי המעמד הנשלחים והמתקבלים על שמי ולברך את העושים ואת המעשים."
בשנת 1930 נסע עם הרב חיים ליברמן לארצות הברית על מנת להכין את ביקורו של הריי"צ שם.
מאז התמנותו למזכיר ומנהל רשת הישיבות, התלווה אל רבו הריי"צ בכל נדודיו, ממקום ממקום. כך בשנת 1933 עבר עם רבו לעיר ורשה שבפולין, ומשם בשנת 1935 לאוטווצק. שם כיהן גם כמשפיע הישיבה.
היה מעורכי הירחון "התמים" שיצא לאור על ידי איגוד תלמידי ישיבת תומכי תמימים, ואף היה עורך המדור "שערי חסידות". בשנת 1934 התמנה לשמש משגיח בישיבת זיכרון יוסף.
בתקופת מלחמת העולם השנייה[edit | edit source]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בקיץ 1939, עבר הרי"פ עם רבו לוורשה על מנת לנסות לחצות משם את הגבול לריגה. בתקופת שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב הלל צייטלין.
בחודש טבת ה'ת"ש (1940) הצליח הרי"פ עם רבו הריי"צ לחצות את הגבול לריגה. רבו הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע לארצות הברית. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.
בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו.
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ, הוציא את הספר תורה מארון הקודש ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה" ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו הי"ד.
בשנת 1945 כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לרבם הריי"צ התעלף הרבי מרוב צער.
משפחתו[edit | edit source]
- בתו מאשא הי''ד
- בתו רחל הי''ד
- בתו חנה הי''ד
- בתו עלקא הי''ד
- בנו שמואל ליב הי''ד
כולם נרצחו על ידי הנאצים בריגה.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -972 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
