יושר דברי אמת

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
יושר דברי אמת
Yosher1.jpg

יושר דברי אמת, מהדורת מונקאטש, תרס"ה
מחבר רבי משולם פייבוש הלר
שנת הוצאה ה'תרס"ה
סוגה ספרות חסידית
מהדורה ראשונה לבוב תקנ"ב
מהדורות נוספות לבוב תרל"ה, מונקץ' תרס"ה
מספר כרכים 1
מהדורה מוערת מהדורת "סוד ישרים", מהדורת עוז והדר
הסכמות רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, רבי יוסף הוכגלרנטר, רבי אהרן משה טויבש, רבי צבי הירש שפירא
מקורות לכתיבת הספר תורת החסידות

יושר דברי אמת (נקרא גם: דרך אמת, ובדפוסים הראשונים הודפס תחת השם: ליקוטים יקרים) הוא אחד מספרי החסידות הבולטים והראשונים, אותו חיבר רבי משולם פייבוש הלר. רובו של הספר מורכב ממכתבים שכתב המחבר לידידיו לאחר שהפך לחסיד, בהם פרש את עיקרי משנתה של החסידות, ומיעוטו מאמרים ששמע מרבותיו והעלה על הכתב. הספר זכה לתפוצה רחבה והוא נחשב לאחד מספרי היסוד בספרות החסידית.

תוכן[edit | edit source]

את רובו של הספר ואת משקלו הסגולי העיקרי תופסות שתי אגרות ששלח רבי משולם פייבוש בשנת תקל"ז לידידיו. על פי ד"ר מור אלטשולר האגרות נשלחו לארץ ישראל לרבי יואל, גיסו של רבי משולם פייבוש, שהיה מחשובי העולים בעליית החסידים בשנת תקל"ז (1777).

המחבר, שתואר על ידי גרשם שלום כ"אחד מסופריה המעולים של החסידות", תיעד את עיקרי תפיסתה וחלקים מהווייתה של החצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נושאים עיקריים בספר הם: ענווה, תפילה, תורה לשמה ודבקות בצדיק. המחבר מותח ביקורת על המתנגדים בצורה חריפה, וטוען כי אלו שאינם דבוקים בצדיקים אינם יכולים לזכות לפנימיות התורה, ועוסקים אך בחיצוניותה. לרוב, הוא מטיף לעבודת ה' ברצינות, ללא יומרות וחיפוש אחר השגות רוחניות נעלות. המחבר אינו מטיף לסיגופים אך גישתו לעולם המעשה היא פרושה ומחמירה יחסית.

בפתח האיגרת הראשונה שנכתבה בי"ט בסיוון תקל"ז, מנמק המחבר את סיבת כתיבתה בפרידה מידיד נעורים:

"אני הכותב למען אהבת אמיתי וריעי אשר מעודי גדלתי עמו בתורת ה' ויראתו לפי קט שכלינו, וגבה טורא בינינו, ובעת הפרדי מאתו בקש ממני להעלות לו על הכתב יושר דברי אמת ואמונה הנשמע מפי משכילי הדור אנשי מופת בעלי רוה"ק אשר עיני ראו ולא זר כמלאך א-להים פחדם ויראתם".

יושר דברי אמת, קונטרס ראשון, אות א'

המחבר ייחס למכתביו חשיבות רבה, כנראה ראה בהם טקסט מכונן, וכך הוא כותב בתוך דבריו:

"אם תרצה ליתן עיניך ולבך לדברים אלה, לעיין בהם במתון, כמה פעמים, יבא לך התעוררות גדול בלבך, והעיון בזה יהיה בעת שדעתך ולבך פנוים מהבלי העולם כמו אחר חצות לילה, או ביום בהתבודדתך בבה"מ הקודש עם חברים המקשיבים לקול דברי יראת השי"ת".

יושר דברי אמת, קונטרס שני, אות ח'

האגרת השנייה, נכתבה בתשרי תקמ"ב, בחודש הסמוך לפטירתו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, לפי השערתה של מור אלטשולר.

תפוצה, הערכה והשפעה[edit | edit source]

לספר נודעה תיכף עם פרסומו השפעה רבה. כאחד מספרי החסידות המוכרים ביותר הוא מצוטט רבות בספרים המאוחרים לו, מהצדיקים הבולטים המצטטים אותו הם רבי אברהם דוד מבוטשאטש, ורבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

רבי שמעון מזליחוב אמר על הספר כי בעוד שהבעל שם טוב גילה את עיקר העבודה עבור נשמות גבוהות, בספר יושר דברי אמת נכתבה העבודה עבור היהודי הרגיל. רבי שמעון מזליחוב היה מזרז על הלימוד והשינון בספר, תוך שהוא מציין כי בספר "נתגלה אמת הכולל היסוד לכל הקדושה והעבודה", וכן "עיקרי יסודות החסידות והקדושה לכל באי עולם"[1].

יש הטוענים, שחלק גדול מספר נפש החיים כוון כמענה אידיאולוגי לספר יושר דברי אמת שהיה נפוץ בקונטרסים ובהעתקות, לאור קטעים רבים בספר הנראים כהסברתה של השיטה המתנגדית מבית מדרשו של הגאון מווילנא, בעיקרי המחלוקת עם תנועת החסידות באופן חופף להצגת ערכיה בספר יושר דברי אמת[2].

הדפסה[edit | edit source]

ההדפסה הראשונה של אגרות רבי משולם פייבוש המכונות "יושר דברי אמת", בתוך ספר "ליקוטים יקרים", לבוב תקנ"ב

כתבים אלו נדפסו לראשונה בספר "ליקוטים יקרים" בשנת תקנ"ב (1792), בחייו של המחבר ללא אזכור שמו כ"ליקוטים יקרים אשר השאירו אחריהם ברכה קדושים אשר בארץ המה ארבעה מטיבי לכת בדרכי ה' ובתורתו הקדושה אשר מפיהם אנו חיים", והם: הבעל שם טוב, רבי דב בער ממזריטש, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, אך למעשה, במהדורה זו צוטטו אמרות מהבעל שם טוב ורבי יחיאל מיכל בלבד. המסכימים היו: רבי ישכר בער מזלוטשוב רבי אברהם חיים מזלוטשוב, וכן רבי יוסף הוכגלרנטר שלא נמנה על החסידים. במהדורה זו הושמטו קטעים מאגרותיו של רבי משולם פייביש, בהם הדרוש הארוך של רבי ישכר בער מזלוטשוב, וכן שמות הנמענים ותאריכי כתיבת האגרות.

בשנת תק"ס, בשנים הסמוכות לפטירתו, שוב הודפס הספר בז'ולקייב ובשער המהדורה הוזכר לראשונה של של רבי משולם פייבוש כמחברו. במהלך השנים הבאות הודפס הספר עוד מספר פעמים, חלקן תחת השם "דרך אמת" שניתן במהדורת טשרנוביץ תרי"א, ובעוד מספר הדפסות נוספות בוורשה. שמו "יושר דברי אמת" נקבע בשנת ה'תרי"א על ידי נין המחבר – רבי אהרן אריה הלר - שהתכונן להדפסה מחודשת, וקבע את השם על פי פתיחת האיגרת הראשונה. רבי אהרן אריה אף נטל הסכמות מאת רבי אהרן משה טויבש ורבי יוסף לנדא מיאסי.

רבי אהרן אריה לא הצליח להדפיס את הספר, עקב סיבות כלכליות, וצאצא אחר – שמשון הלר מקולומיי - המשיך כעבור כמה שנים בניסיון ההדפסה; הוא אסף כתבי יד וקונטרסים מהספר, אותם מסר לרבי יחיאל הורוביץ מריישא לעריכה. את ההדפסה מסר לחתנו עוזר הכהן פריד שהדפיסו בבית הדפוס של שמואל זנוויל כהנא במונקאץ' בשנת תרס"ה (1905), בהסכמתו של רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש.

מאז הודפס הספר פעמים רבות במהדורות שונות, עם הערות והרחבות. הבולטות שבהן:

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

  • ויקיטקסט יושר דברי אמת, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[edit | edit source]

    1. ^ יושר דברי אמת <מהדורה חדשה> - אקדמות מילין, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה.
    2. ^ ראו: א.מ.כץ, ‏"במסילה העולה בית א-ל", בתוך: קובץ תורני נחלת צבי, גליון ט"ו, בני ברק תשנ"ז, עמ' קל"ו–קמ"ג, באתר אוצר החכמה.

    NivdakVeushar.png