רבי יוסף שאול נתנזון

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות גליציה במאה ה-19, ומגדולי המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

ביוגרפיה

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ה נישא לבת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.

בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.

הרב יסד חבורת אנשי מעמד בלבוב. מטרת החבורה היה שישבו עשרה אנשים תלמידי חכמים מופלגים יראים ושלימים בבית המדרש כל היום ללמוד ללמד, ולהתפלל בעד כלל ישראל, ויקבלו את תמיכתם מתושבי העיר.[1]

בשנת תרי"ח בחן מכונה לשם הכנת מצות מכונה, ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם ביחד עם גיסו, רבי מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר, החת"ם סופר. סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו[2] התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת.

העמיד תלמידים רבים, מהם שכיהנו במשרות רבניות בערים שונות[3].

שו"ת שואל ומשיב, חלק חמישי, למברג, 1879

חיבר גם ספרים על התנ"ך, השולחן ערוך, המשנה, וכן ספרים רבים אחרים. כמו כן כתב למעלה משלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.

למרות שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה.

הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875[4], הוא לא השאיר אחריו צאצאים[5].

מספריו

לקריאה נוספת

  • הרב משה לייטר, "המחבר שו"ת שואל ומשיב - קוים לדמותו", בתוך: הדרום, ניו יורק תשכ"ט, חלק כ"ט, עמ' 146–170.
  • רבי אברהם יצחק ברומברג, בעל השואל ומשיב, מגדולי התורה והחסידות, חלק ט"ז, תש"כ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תקנות מהחבורה קדושה אנשי מעמד, לבוב תרפ"ה
  2. ^ שואל ומשיב, כרך ב', תשובה ה'
  3. ^ בהם: רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא, אב"ד בעיר לבוב; רבי צבי מאיר בר אבד"ק דוברי, בעל אמרי הצבי; ;רבי אורי זאב סאלאט, מו"ץ בלבוב; רבי יחיאל מונד, אב" בעירד מאסט. לתלמידים נוספים ראו באשכול בעניין, בפורום אוצר החכמה.
  4. ^ רבנו יוסף שאול נאטאנאזאהן איננו!, הלבנון, 10 במרץ 1875.
  5. ^ חדשות שונות מתפוצות ישראל: לעמברג, הלבנון, 17 במרץ 1875.




Emojione 1F4DC.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1616 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png