יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול. על פי החוקרים, חובר הספר או נערך בשנת 953 לספירה, באחת מערי דרום איטליה,[1] והוא עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו (המכונה ביוונית: יוספוס), המכונים "פסאודו-הגסיפוס" (על שם שגיאת תעתיק שזיהתה את יוספוס עם הגסיפוס, אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה שהעיבוד יוחס לו[2]), וליקוט של מקורות נוספים.
הספר מחולק לשישה ספרים, וכל ספר מחולק לפרקים. בסך הכל יש תשעים ושישה פרקים.
מקורותיו של הספר[edit | edit source]
המחבר האנונימי מציין כי הוא מעתיק מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, אותו הוא מכנה בשיבוש "יוסף בן-גוריון", ובכתבי היד המאוחרים שובשו דברי המחבר, והחיבור יוחס ל"יוסף בן-גוריון" עצמו (ובתולדות יהודי המרד הגדול בסוף ימי בית שני אכן היה מנהיג ששמו יוסף בן גוריון), ובשל כך המחבר אף זוהה במשך הדורות עם התנא רבי יוסי הכהן. מלבד התרגום לעברית נעשו בעריכת ספר יוסיפון מאמצים להתאים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו לדברי חז"ל.
מטרת הספר[edit | edit source]
מטרת הספר היא ספור מלחמות היהודים והרומאים ותולדות חורבן בית המקדש לשם כך הביא הסופר סקירה היסטורית נרחבת מתולדות בני יפת בן נח לשמותיהם ולמקומותיהם, מלכות בבל ומפלתה, קורות בני ישראל וזרובבל, תולדות אלכסנדר מוקדון ויורשיו עד לחורבן הבית בידי הרומאים.
היחס לספר[edit | edit source]
החיבור היה נפוץ בקרב חכמי אשכנז וצרפת, פרשני המקרא ופרשני התלמוד, ואף בקרב חכמים לא-יהודיים, וכבר בימי הביניים הוא תורגם לערבית ולשפת געז.
כמה עשרות שנים לאחר חיבורו, העתיק רבנו גרשום את הספר בכתב ידו, וישנם שלושה כתבי יד המבוססים על כתב יד זה.[3] מאוחר יותר השתמש רש"י בחומר שהגיע אליו דרך "יוסיפון" לצורך פירוש ספר דניאל ופירוש הגמרא.[4]
הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו (המאה ה-16) על ספר יוסיפון:
"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."
— "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט
בזכות סגנונו הרבני, זכה הספר ללגיטימציה מסוימת כספרות יהודית מסורתית. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מתאר ברשימת זיכרון ('בדרך רחוקה'. נכלל בזכרונותיו 'מערפילי הנוער') כיצד נחשף לספר יוסיפון בילדותו בעיירה יהודית מסורתית בתחום המושב, ועד כמה השפיע עליו הספר. ברדיצ'בסקי מצא בספר שבחים לגבורה הירואית של יהודים בקרב, ומצא בכך אנטיתזה לנטייה מסורתית של היהדות הרבנית ה'גלותית'. אולי כהד לכינויו של המחבר הימי-ביניימי או לדמות הגיבור בן התקופה המתוארת בספר (יוסף בן גוריון), החליט ברדיצ'בסקי המבוגר לעברת גם את שם משפחתו שלו ל'בן-גוריון'.
שינויים[edit | edit source]
אחרית גורלם של הסיקריים במצדה זכתה לתיאור שונה לחלוטין בספר יוסיפון מאשר ב"מלחמת היהודים" של יוספוס, והפסאודו-הגספוס של כתביו. מחד, מתאר יוספוס התאבדות המונית של מתבצרי מצדה ומאידך, ספר יוסיפון בוחר לאמץ את המודל הקלאסי-יווני בתארו את אחריתם של נאמני אלעזר בן יאיר כמוות אציל של גיבורים בקרב בשילוב דימויים של פולחני קורבן מרטירולוגיים. הבדל עקרוני נוסף בין שני החיבורים הוא ההקשר המתקיים בין הפסקה הראשונה של ספר יוסיפון הנפתחת במילים 'ויהי אחר הדברים האלה...' ובין סיפור העקדה בבראשית כ"ב, הנפתח אף הוא באלו המילים, הקשר שלא קיים בחיבורו של יוספוס[5]. הר יוסיפון נקרא כך על שם הספר.
מהדורות[edit | edit source]
- ההדפסה הראשונה של הספר נערכה על ידי רבי יהודה ליאון בר רבי משה אבן משקוני. הוא אסף את המהדורות השונות של הספר, השווה ביניהן, ערך את סגנון הלשון והשתדל ליצור מהדורה מתוקנת ביותר. בהקדמה שלו מצוין שמקורותיו הסתמכו על שתי מהדורות קודמות: מהדורה של רבי אברהם בן דוד הלוי בן אלצדיק, מגדולי חכמי גרנטה - מהדורה מקוצרת מאד וכן מהדורה של רבי שמואל הנגיד מגדולי מדינת קורדובה - אף היא מקוצרת דיה.
לאחר מכן הוצא הספר בשלוש מהדורות:
- מהדורת דפוס מנטובה
- מהדורת דפוס קושטנטינה
- מהדורת דפוס וינציאה
מהדורות בזמננו[edit | edit source]
דוד פלוסר הוציא את הספר במהדורה מדעית אקלקטית המורכבת מליקוט קטעים שונים מכתבי יד שונים בשאיפה ליצור מסמך הקרוב ביותר לטקסט המקורי המשוער. שנתיים לפני שנסתיימה העבודה על המהדורה המדעית, נמצא כתב יד קדום של הספר הקרוב למהדורתו של פלוסר.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- דוד פלוסר, ספר יוסיפון, מוסד ביאליק, ירושלים, 1978. ובמהדורה מעודכנת בת שני כרכים, כולל הגהה, ניקוד ופירושונים, 2009.
- Carmela Saragana, "Between the Book of Jossipon and teh Book of Jasher", The Jews in Italy , Academic Studies, Press, Boston 2019, pp. 127-160
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ספר יוסיפון, באתר ויקיטקסט ביבליוגרפיה של ספר יוסיפון ב"שרי האלף", באתר ויקיטקסט- יוסיפון (ספר), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- גרסת לובלין, תרפ"ז 1927 של ספר יוסיפון, באתר "דעת"
- יוסיפון, הורדת הספר אתר היברו בוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] יוסיפון, מנטובה, ה'ר"מ (1480), במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- יוסיפון (על פי כתבי יד ובצירוף ניתוח מילוני), באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 79–80.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009, עמ' 16 במבוא
- ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 80.
- ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 81.
- ^ יעל פלדמן, יוספוס או יוסיפון?, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2157 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
