יום השבת

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
Disambig RTL.svg המונח "יום שבת" מפנה לכאן. לערך העוסק בפיוט המושר בפי יהודי גרמניה ביום שבת, ראו יום שבת (שיר).
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894
המילה "שבת" בארצות אירופה

יוֹם הַשַׁבָּת[1] הוא היום השביעי בשבוע לפי סדר בריאת העולם. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 זהו היום השישי בשבוע (שספירת הימים בו מתחילה ביום שני).

יום השבת בתרבות ישראל[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבת

בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. בתורה מסופר, כי ביום זה הסתיימה בריאת העולם, וה' שָׁבַת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שַׁבָּת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

ספר בראשית, פרק ב', פסוקים א'-ג'

יום השבת ברחבי העולם[edit | edit source]

בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי.

בארצות סקנדינביה יום שבת נקראה lördag, ולפי מסורת עממית ילדים אינם רשאים לאכול ממתקים במהלך השבוע, ורק ביום השביעי הוריהם יכולים להרשות להם לזלול ממתקים. הממתק הנאכל ביותר הוא ממתק דגים העשוי ממח עצם של הדג, ג'לטין.

בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת שבתאי (בלועזית: Saturn, סטורן). בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית אך בחלק ממדינות המגרב נהוג לכנותו "סוף השבוע" כמו כן בטורקית נקראה היום שאחרי "יום ההתכנסות" הלו הוא שישי .

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום השבת בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ על פי האקדמיה ללשון העברית, נהוג לומר 'יום השבת' או 'היום השביעי', על פי לשון המקרא, כגון: "זכור את יום שבת לקדשו" (שמות, כ', ח'), "וישבת ביום השביעי" (בראשית, ב', א'). עם זאת, מותר לומר גם 'יום שבת'. ניתן למצוא לכך סימוכין רבים בקרב השירה והספרות העברית, כגון שירו של שלום שבזי, "ביום שבת".


P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +211 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png