יוחנן השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית
יוחנן השמיני פאלאיולוגוס (18 בדצמבר 1392 - 31 באוקטובר 1448) היה הקיסר הלפני אחרון של האימפריה הביזנטית.
יוחנן היה המבוגר מבין בניהם של הקיסר הביזנטי מנואל השני (עמנואל השני) ושל רעיתו, הלנה דראגאש, בתו של השליט הסרבי, קונסטנטין דראגאש. הוא היה שותף לשלטון של אביו לפני 1416 והחל מ-1425. יוחנן התחתן 3 פעמים, אך לא היו לו ילדים.
יוחנן ניהל את הגנת קונסטנטינופול בעת המצור שהטיל עליה הסולטאן מורט השני ב-1423. הוא נאלץ להסכים לוויתור שעשה אחיו לוונציאנים, כשהעביר להם את השלטון על סלוניקי. יוחנן חיפש את הדרך לאיחוד הנצרות המזרחית עם הנצרות המערבית ועמד בראש המשלחת הביזנטית, בשנים 1437–1439 שניהלה באיטליה את המסע ומתן בין הנהגות שתי הדתות. המשא ומתן הוכתר בהצלחה ובפירנצה הכריז האפיפיור אאוגניוס הרביעי על האיחוד, אך התנגדות שקמה בקרב הביזנטינים הכשילה את ההסכם.
בעת שהיתו של יוחנן באיטליה מינה את אחיו קונסטנטינוס האחד עשר לעוצר קונסטנטינופול וייעד אותו להיות יורשו.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -42 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.