יהדות נייבילץ

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
המבנה בו שכן בית הכנסת של העיירה ומשמש מאז 1977 כספרייה
ציור קיר בבית הכנסת של מזל שור, המקושר ביהדות לחודש העברי אייר

יהדות נייבילץ היא קהילה יהודית שהתקיימה בכפר הפולני נייבילץ החל מסוף המאה ה-17 ועד לתקופת השואה. במשך כמה עשורים, בעיקר במחצית השנייה של המאה ה-19 היו היהודים רוב מתושבי המקום. נייבליץ שייכת למחוז סטז'יז'וב (אנ') (דרום-מזרח פולין), והיא במעמד של עיירה (למרות שבעלת דמיון לכפר), וקשורה מוניציפלית לעיר המחוז סטז'יז'וב יחד עם פרישטאק וצ'ודץ ויחד עם עוד מספר כפרים שבהם התגוררו מעט יהודים מלבד בשונה מהכפר לוטצ'ה (אנ') שבו גרו מספר רב של יהודים.

היסטוריה

ראשוני היהודים התיישבו בנייבילץ, כנראה בסוף המאה ה-17, מעל 200 מעת ייסוד הכפר. ב־1766 ישבו בנייבילץ ארבע משפחות יהודיות.[1] בתחילה הקהילה הקטנה הייתה חלק מקהילת סטז'יז'וב, אך עם גדילתה התארגנה במקום קהילה עצמאית עם מוסדות משלה (רב, בתי-תפילה, בית-עלמין).[1]

הקהילה צמחה וב-1865 היהודים הפכו לרוב בעיירה, כשהיו בה 259 יהודים ו-238 פולנים; הקהילה הגיעה לשיא בסוף המאה ה-19 כשהעיירה מנתה כ-600 יהודים.[2]

מלבד התושבים הכפריים השתקעו במקום סוחרים, למדנים וחסידים, ואף בעלי מקצועות חופשיים (בהם רופא). רבים מיהודי העיר היו סוחרי סוסים ובהמות, והם תפסו מקום בולט ביריד בפרישטאק.[3] ראש-הקהילה היהודית באותה תקופה היה יוסף אשר. אחוזת העיר הייתה שייכת ליהודי דתי בשם ר' יוסף אשר ולך.[3] בעיר פעלו גם תנועות פוליטיות, כמו בית"ר.[4]

בני העיר היהודיים התפרסמו בסביבתם כאנשים גאים ומשתררים, והיו נוטים לתגרות ותככים, בדומה לאצילים פולניים זעירים לשעבר.[5]

בתחילת המאה ה-20 וביתר שאת בעקבות מלחמת העולם הראשונה הידרדר המצב הכלכלי בנייבילץ ויהודים רבים היגרו ממנה.[1] ב-1919 נרצחו שישה יהודים בפוגרומים שעשו בהם איכרים פולנים ויותר מ-70 יהודים נפצעו.[6] במפקד של 1921 נמנו רק 283 יהודים, כמחצית מהעיירה.[6][1]

ערב מלחמת העולם השנייה רוב היהודים עסקו בחקלאות ובמסחר. יהודי נייבילץ הסתייעו בתמיכה של הג'וינט ובקופת גמ"ח.[6]

בין רבני העיר נמנו רבי יוסף שיף,[7] ובנו שמילא את מקומו: רבי שמואל שיף (חותנו של רבי שלום שוורצמן[8]).[9]

לקהילת נייבילץ השתייכו מספר כפרים יהודיים שהיו בסביבתה, כמו הכפר לוטצ'ה.[10]

השואה

הגרמנים כבשו את נייבילץ ב-12 בספטמבר 1939.[6] בסוף 1939 נתמנה במקום יודנראט, ולידו פעל סניף יס"ס לסיוע לעניים. בפברואר 1942 תמך סניף זה בכ-100 בני אדם. במהלך השנה שלאחר הכיבוש הגרמני הקהילה קלטה עשרות פליטים מלודז', קאליש וקרקוב והיודנראט דאג למחייתם ולשיכון שלהם, חלקם בכפר הסמוך לוטצ'ה (אנ').[11]

בסוף 1941 או בתחילת 1942 הוכרזה השכונה היהודית בנייבילץ גטו, כמו שנעשה בשאר יישובי נפת ז'שוב.[6][11] בגטו כונסו כ-450 יהודים נייבילץ ויישובים קרובים אליה.[1][11] הגטו לא גודר, אך נאסר על יהודים לצאת ממנו ללא אישור של לשכת העבודה הגרמנית או של תחנת המשטרה בסטז'יז'וב. את הרישיונות ליציאה חילקה לשכת העבודה הגרמנית ליהודים שעבדו מחוץ לתחום הגטו, ובמקרים אחרים נתנה אישורים תחנת המשטרה בסטז'יז'וב.

ב-14 באפריל 1942 ירו אנשי גסטפו בשבעה או ב-17 יהודים שנקברו לאחר מכן בבית הקברות היהודי בקבר אחים.[11][6]

הגטו בנייבילץ חוסל ביוני 1942, כאשר תושביו גורשו אל גטו ז'שוב, שם רוכזו כ-22,000 יהודים ששהו בנפה. קרוב לוודאי שהחולים והתשושים שבהם נרצחו בעת הגירוש במקום. בז'שוב היה גורלם של יהודי נייבילץ כגורל היהודים שם; ביולי 1942 שולחו רובם למחנה המוות בלז'ץ.[11][6]

ב-19 בנובמבר 1943 כוחות של הגסטפו ירו למוות בתשעה יהודים ו-11 פולנים שהתחבאו בכפר הסמוך פולומיה (אנ').[11]

אתרים יהודיים

בית העלמין היהודי בנייבילץ נמצא על הגבעה שמצפון לעיר. באזור בית העלמין ביצעו הנאצים הוצאות להורג המוניות של יהודים מקומיים. אין זכר לקיר בית הקברות ולבית הלוויה. בין העצים יש עדיין שתי מצבות.[12]

מבנה בית הכנסת של נייבילץ (פול') השתמר בצורה טובה יחסית לאחר המלחמה, ובמיוחד ציורי הקיר שבו; תחילה הוא שימש בתור מחסן לדשן ומאז 1977 הוא משמש כספרייה.[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות נייבילץ בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 היסטוריה של הקהילה היהודית בנייבילץ באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
  2. ^ דמוגרפיה של הקהילה היהודית בנייבילץ באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 יצחק ברגלס, ‏"הסביבה", בתוך: סטריזוב - ספר סטירזוב והסביבה, תל אביב, עמ' 172, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ מ. מוסינגר, ‏"תנועות נוער יהודי ברודקי בשנים 1920–1927", בתוך: רודקי, תל אביב, עמ' 109, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ יצחק ברגלס, ‏"השואה ואחריה", בתוך: סטריזוב - ספר סטירזוב והסביבה, תל אביב, עמ' 131, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 נייבילץ (Niebylec), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
  7. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ‏חלק ו', "שיף", ירושלים תשס"ה, עמ' 1206, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ עליו, ראו כאן. היה חסיד סדיגורה. עלה לארץ בעלייה החמישית, והתגורר במאה שערים בירושלים. ראו מסמכי עלייה של הנ"ל, וכן הצהרת רבנות והיתר הוראה, בארכיון המדינה, בית דין רבני – רישיונות עלייה, עמ' 293-303.
  9. ^ שלמה יהלומי, ‏"מהווי החיים וזוטות", בתוך: סטריזוב - ספר סטירזוב והסביבה, תל אביב, עמ' 131, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ יצחק ברגלס, ‏"הסביבה", בתוך: סטריזוב - ספר סטירזוב והסביבה, תל אביב, עמ' 173, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 יולנטה קריימר, נייבילץ, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 542–543), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
  12. ^ בית הקברות של נייבילץ באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
  13. ^ בית הכנסת של נייבילץ באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2209 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.



NivdakVeushar.png