טיוטה:אנציקלופדיה הלכתית רפואית/הבריאות ביהדות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

בהלכה מצוות וחיובים רבים המתקשרים לשמירת בריאות האדם, בגופו ובנפשו. בכלל חיוב שמירת הבריאות: רפואה מונעת, והימנעות מתאונות שונות העלולות לסכן את בריאותו של האדם ואף את חייו. לעיתים שמירת הבריאות נדרשת כטעם למצוות, ולעיתים כהבטחה לשכר בעולם הזה על קיום מצוות התורה, ובמקורות שונים מוסבר שגם זו לא על דרך הסתירה בשל חובת ההשתדלות המוטלת על האדם על אף הבטחת הא-ל. בספרות חז"ל והפוסקים מובאות המלצות רבות לניהול אורח חיים בריא, חלקן אינן עולה בקנה אחד עם הידע הרפואי בימינו.

השפעה על הלכות

לשמירה על הבריאות ולחשש מפני הסכנה חשיבות רבה, שאף מביאה לידי שינויים בהלכות הקיימות והקבועות במצב הרגיל והבטוח. להלן מספר דוגמאות:

  • במקרה של חשש מעקרב מותר לאבל לנעול נעליים.[1]
  • במקרה שהדרכים משובשות ומסוכנות יש שפטרו מן החיוב לעלות לארץ ישראל.[2]
  • על אף מצוות חינוך, קטנים אינם צמים מחשש סכנה .[3]
  • בשל חשש מפני רדיפת גויים שיאמרו שיאשימו את היהודים במעשי כשפים וקמעות יש שפטרו מחובת מזוזה.[4] מאותה סיבה במקרה של חור בקיר בין בית גוי לבית ישראל אין צריך להוציא חמץ הנמצא שם ולבערו, אלא מסתפק בביטול חמץ.[5]
  • על אף שבאופן בסיסי החובה היא להדליק נרות חנוכה בפתח הבית משום פרסומי ניסא, בשעת הסכנה התירו להדליק בתוך הבית.[6]

הלכות פיקוח נפש ודחיית המצוות במקום סכנה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פיקוח נפש

הימנעות מסכנות

"הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות, וכל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם עליו תבוא ברכת טוב"

רמב"ם[7]

"ויזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור... וכל הדברים שהם סכנה שומר נפשו ירחק מהם, ואסור לסמוך על הנס, או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה"

"כל אדם חייב לשמור עצמו ובני ביתו מכל ספק סכנה ונזקי הגוף... והאדם ישתדל לעשות שמירה כל מה שבידו לעשות" .

בחז"ל נקבעו הלכות שונות העוסקות שהימנעות מסכנות. פרק זה עוסק בהלכות הנובעות מחשש סכנה גופנית, ולא באותן פעולות שנאסרו מסיבות סגוליות, עין הרע, רוח רעה, סימן רע וכיוצא בזה.[10]. הפוסקים הדגישו את חובת קיום הלכות אלו, והרמב"ם אף כתב שאדם המזלזל בשמירתן מכין אותו מכת מרדות. החיוב להימנע מסכנות נובע מכמה מקורות: איסור לא תשים דמים בביתך, האיסור לחבול בגופו וחיוב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

דינים הקשורים לשמירת הבריאות ולהימנעות מסכנה

לא תשים דמים בביתך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לא תשים דמים בביתך

כל דיני מעקה [11] נובעים מהטעם של "לא תשים דמים בביתך" ,[12] היינו החיוב להימנע מסכנות:

אסור לעבור תחת קיר נטוי, או גשר רעוע, או להיכנס לחורבה, וכן כל כיוצא באלו משאר הסכנות אסור לעבור במקומן ,[13] והתירו לסתור ולבנות כותל רעוע בחול המועד מפני הסכנה, ואפילו שאין סכנה אם יסתור ולא יבנה, התירו סופו מפני תחילתו, שאם אתה אומר לו שלא יבנה, אף הוא אינו סותר, ונמצא בא לידי סכנה .[14]

אסור לעבור בנהר שמימיו רודפים, אם המים מגיעים למעלה ממותנים משום הסכנה .[15]

אפילו במקום מצווה, אין סומכים על הנס, אם הסכנה ברורה .[16]

גידול כלב

אסור לגדל כלב מפני הסכנה, אלא אם כן הוא קשור בשלשלת .[17] ומי שמחזיק כלב רע בביתו משמתים אותו עד שהורגו .[18]

סיכונים במזון ובשתיה

לא יניח פיו על הסילון המקלח וישתה, ולא ישתה בלילה מן הנהרות ומן הבארות ומן האגמים, שמא יבלע עלוקה והוא אינו רואה .[19]

אסור לשתות מכוס ולתת לחברו, מפני הסכנה .[20] ויש מי שכתב, שבזמן הזה אין נמנעים מלשתות יין של קידוש מכוסו של המקדש, כי ברור להם שבעל הבית הוא נקי, ואין בו חולי .[21]

אסור לשתות משקים מגולים, מפני חשש סכנת נפשות, שמא שתו מהם הנחש וכיוצא בו מזוחלי עפר, והטילו בו ארס ,[22] ואף אסור להשהותן מפני הסכנה, שמא ישתה אדם מהן .[23] יש מהפוסקים הסבורים, שאין דין גלוי נוהג בזמן הזה [24]; ויש שפסקו להיזהר בזה גם בזמננו .[25] אמנם גם לשיטה זו אין להקפיד במים מגולים לנטילת ידיים ליד המיטה, כי האיסור הוא בשתיית מים מגולים ולא ברחיצה בהם ,[26] ואין לחשוש מדין מים מגולים כשהם נמצאים במקרר, כי אין דרך נחשים להיכנס למקומות קרים .[27]

אסור לאכול בשר בהמה שאכלה סם שהורג את האדם, או שהכישה נחש, שאמנם מותרת היא משום טריפה, אך אסורה משום סכנת נפשות .[28]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חמירא סכנתא מאיסורא

באופן כללי יש להחמיר יותר בדבר של סכנה מאשר בדבר של איסור.[29] מכאן קבעו הפוסקים כללים וגדרים שונים, מחמירים יותר, למקרים של מזון ששנתערב בו מזון שיש בו סכנה:

לחלק מהפוסקים מאכלים שיש בהם סכנה אינם בטלים בשישים; ספק ספיקא לא מועיל בדבר שיש בו סכנה[30], אולם יש שהבדילו בין סכנה סגולית, שאז מקילים בספק ספיקא, לבין סכנה טבעית, שאין להקל אפילו בספק-ספיקא;[31] ספק סכנתא מדרבנן לחומרא;[32] בספק סכנה אין מעמידים על חזקת היתר;[33] אין הולכים אחר הרוב במקום סכנה[34].

שביתת רעב

יש מי שכתב, שאסור לשבות רעב, גם כאשר מדובר במטרה נעלה, כי אסור לפגוע בבריאות הגוף .[35]

שימוש מסוכן באביזרים

אין מחתכים בשר בקרומית של קנה, שמא ישארו קיסמים ממנה בבשר, וכן אין מחצצים בה את השיניים מאותה סיבה, ואין מקנחים בה, שמא קיסמים ממנה יפצעו את אזור פי הטבעת .[36]

אסור למכור סנדל של עור העשוי מבהמה שמתה מאליה מפני הסכנה, שמא מחמת נשיכה מתה והארס נבלע בעור .[37]

אסור ללכת יחף ,[38] משום הצינה .[39]

אסור לחתוך בשר על גב היד, משום סכנה, שמא יקוץ ידו .[40]

סיכונים בשכיבה וישיבה

אסור לשכב על הקרקע ,[41] ואסור לשבת על אצטבאות של אבנים ,[42] ובשניהם הטעם משום צינה .[43]

סיכונים בזיעה וברוק

צריך להיזהר מזיעת אדם, שכל זיעת האדם סם המות, חוץ מזיעת הפנים .[44] ובטעם הדבר: יש מי שכתב, שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין או מצורעים או זיעה [45]; ויש מי שכתבו, מפני שיד הכל משמשת בהן, ויש מהם חולים וזוהמתן דבקה בהן, ואותה זוהמה קשה לאדם כשנותנה לפיו .[46]

צריך להיזהר מליתן מעות בפיו, שמא יש עליהן זוהמה של חולים .[47]

מניעת תאונות

על פי יסודות ההלכה על חיוב ההימנעות מסכנה, יש לציין את החשיבות הרבה של נהיגה זהירה, להימנע מסיכון עצמו ואחרים בדרכים, לשמור על הכללים הבטיחותיים שנקבעו בחוקי התעבורה ובתקנות-תעבורה, כגון חגירת חגורות בטיחות, מהירות נכונה, שמירת מרחק נכון, והקפדה על תמרורים ואזהרות וכד' על מנת למנוע תאונות דרכים .[48]

כמו כן יש חיוב מדין חובת עשיית מעקה למנוע תקלות בטיחותיות במקומות עבודה .[49]

סכנת נכרים

חז"ל והפוסקים הטילו איסורים שונים משום סכנת עובדי כוכבים שמא ירצחוהו, כגון שלא יתייחד עם העכו"ם, ולא יתלווה עמו בדרך, ולא יתרפא ממנו, ולא יסתפר אצלו, ולא ישא ויתן עמו .[50] יש שכתבו, שבזמן הזה אינם חשודים על שפיכות דמים .[51]

אכילת בשר ודגים/חלב ודגים

אסור לאכול בשר ודגים ביחד, משום שקשה לריח ולצרעת .[52] איסור זה כולל גם בשר עוף ודגים, אלא שבזה יש להקל בביטול ששים .[53] יש מי שכתב, שהאיסור כולל גם אכילת דגים וחלב ,[54] ויש מי שחולק על כך .[55] ובזמן הזה, יש מי שכתבו שאין סכנה, ואולי נשתנו הטבעים .[56]

מאכלים מזוהמים

אסור לאכול ולשתות מאכלים ומשקים מגואלים ומלוכלכים בצואה או בקיא וכיו"ב, וכן אסור לאכול בכלים מלוכלכים ובידים מזוהמות .[57]

מים אחרונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מים אחרונים

מים אחרונים שחייבו חכמים, הוא כדי להגן על העינים מפני מלח סדומית, או כדי לנקות הידיים מזוהמת המאכל .[58] ובזמן הזה שלא מצוי המלח הזה בינינו יש אומרים, שאין חובה של מים אחרונים אלא למי שהוא איסטניס [59]; ויש אומרים, שגם בזמן הזה נשארה החובה למים אחרונים .[60]

רחצת ידיים ונטילת ידיים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – רחצת ידיים, נטילת ידיים

מדיחה אשה ידה אחת במים ביום-הכיפורים, ונותנת פת לתינוק ,[61] לפי שרוח רעה שורה על הלחם הנלקח בידיים שלא נטלן שחרית, ושם השד שיבתא [62]; ויש מי שכתב, שאין הכוונה לשחרית בלבד, אלא כל היום כולו, שהיה מצוי ביניהם רוח רעה, שחונקת את התינוק, כשנותנים לו לחם בלא נטילת ידיים, אפילו כל היום .[63] אכן כיום אין אנו נזהרים בזה, לפי שאין אותה רוח רעה שורה באלו המלכויות, כמו שאין נזהרים על הגלוי ועל הזוגות .[64]

חיוב נטילת ידים לאכילת פת, לפי אחד הטעמים הוא משום נקיות .[65]

אסור לדבר בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לוושט ויסתכן בחניקה .[66]

צורות אכילה

אכילת תמרים מרים על קיבה ריקה, חגירת חבל פשתן לח על המותנים, אכילת לחם ושכיבה לישון ללא הליכה של ארבע אמות, כל אלו גורמים למחלות שאין להן מרפא .[67]

מניעת מחלות תורשתיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורשה

מגפות ומחלות מדבקות

תשובות רבות דנו בהתנהגות הרצויה בזמן מגפות, ובעיקר נידון העניין במגפות הדבר .[68]. וראה ע' מחלות, הע' 71 ואילך" (ואגב יש להעיר, שהמונח "דבר" במקרא אין כוונתו למחלה מסויימת, כגון Pest, אלא במובן של מגיפה או נגף); }} הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת ההדבקות .[69] העצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש דבר בעיר .[70] קיים איסור תענית בזמן מגיפה ,[71] ומסופר שבשנת תר"ט, בזמן מגיפת החולי רע ,[72] הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביום הכיפורים, וללכת לטייל באוויר צח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל .[73] כמו כן התירו שינויים שונים בדיני קבורה במקרי זיהום ומגיפות .[74]

אסור לרחוץ עם אדם שהוא מוכה שחין, ולכן על מוכה שחין להזהיר מי שרוצה לרחוץ עמו שהוא מוכה שחין, כדי שלא יעבור על "לפני עור לא תתן מכשול" .[75] וכן כל חולה במחלה מדבקת, חייב להודיע על כך .[76]

הימנעות מעישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עישון

סמים

חובת ההימנעות משימוש בסמים כלולה באיסור ההסתכנות, ובנוסף לקלקול הגוף, הם גם מקלקלים את הדעת, וגורמים לתאווה גדולה .[77] וכבר קבעו חז"ל שאסור לשתות סמים ,[78] מפני שנקבע להם הרגל, ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות, ואפילו לרפואה לא תשתה אם אפשר לרפואה אחרת .[79]

הנהגות חז"ל בימינו

חלק גדול מעצות חז"ל לשמירה על הבריאות אינן תקפות על פי הרפואה בת ימינו, מה שעורר דיון הן בפן המעשי, והן בפן ההגותי. כבר הרמב"ם בספרו היד החזקה כותב עצות לשמירת הבריאות שאינן עולות בקנה אחד עם דברי חז"ל. האחרונים התיחסו לשאלת להבנת הנהגות חז"ל ביחס לידע הרפואי העדכני וכתבו שחלק מההנהגות הרפואיות שבגמרא היו דווקא לפי רפואת והנהגת מלכות בבל, שבה היו חכמי הגמרא, והם משונים משאר ארצות [80], או שבימינו נשתנו הטבעים [81]. בפן המעשי כתבו הפוסקים שהיות וכל ההנהגות הנכונות בענייני מזון, משגל, שינה, פעילות גופנית וכיוצא בהם, מטרתן לשמר את הבריאות, כל העצות הנוגעות לרפואה מונעת בתחומים אלו שבדברי חז"ל והפוסקים, היו טובים ונכונים לפי זמנם והבנתם, ואילו כיום יש לשמור על הוראות הרופאים ברפואה מונעת כפי הבנתם .[82] יש שהוסיפו שאין לנהוג בהנהגות הבריאות המתוארות בתלמוד, כדי שלא יבואו להרהר אחר חז"ל .[83].

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שפ"ב, סעיף ג'.
  2. ^ שו"ת רשב"ש סימן ב'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת העשור, פרק ב', הלכה י"א. וראה בתלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ו', הלכה ד'.
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן רפ"ו סעיף א, ובש"ך שם סק"ו.
  5. ^ ב"ח על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תל"ג, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תל"ג; מג"א שם סקי"ב, וט"ז שם סק"ו.
  6. ^ מסכת שבתדף כ"א, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה ז'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרע"א, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ה'.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"א, הלכה ה'; סיום שו"ע חו"מ.
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה.
  9. ^ בן איש חי, שם.
  10. ^ על חלק מפעולות אלו ראה ע' רפואה, חלק ו. וראה בבן איש חי, שנה ב', פר' פינחס.
  11. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"א, הלכה א-"ד; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז, סעיפים א'-ז'. וראה בבן איש חי, שנה ב' פר' פינחס אות' א-ז.
  12. ^ Cite error: Invalid <ref> tag; no text was provided for refs named דברים כב ח
  13. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"ב, הלכה ו'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ה'. וראה מסכת ברכותדף ג', עמוד א'; מסכת שבתדף ל"ב, עמוד א'; מסכת ראש השנהדף ט"ז, עמוד ב'. וראה בס' חסידים הוצאת מק"נ סי' קסג-קסה.
  14. ^ מסכת מועד קטןדף ז', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות יו"ט, פרק ח', הלכה ו'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תק"מ, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"מ, סעיף א'.
  15. ^ מסכת יומאדף ע"ז, עמוד ב'.
  16. ^ מסכת קידושיןדף ל"ט, עמוד ב'.
  17. ^ מסכת בבא קמאדף ע"ט, עמוד ב', ובפירש"י ד"ה את הכלב; משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'; ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ת"ט, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"ט, סעיף ג'.
  18. ^ מסכת כתובותדף מ"א, עמוד ב'.
  19. ^ ברייתא מסכת עבודה זרהדף י"ב, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"א, הלכה ו'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז, סעיף ט';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה.
  20. ^ מס' דרך ארץ, פ"ו; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"ע, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ע, סעיף ט"ז; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ז'.
  21. ^ "ביצחק יקרא על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"ע, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ע, סעיף ט"ז" (בן איש חי, שנה ב, בראשית סכ"ג. וראה באריכות בילקוט יוסף ח"ג סי' קע סק"ג, ודיונו שם בעניין שתיה מכוס של קידוש, ומכוס של ברכת חתנים. ומכל מקום אם המקדש יודע שיש לו מחלה מדבקת, אסור לתת לאחרים לשתות מכוסו).
  22. משנה, מסכת תרומות, ‏פרק ח', משנה ד'; משנה מסכת חוליןדף ט', עמוד ב';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:בבלי

    פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר ככל היותר 3 פרמטרים.מסכת עבודה זרהדף ל', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"א, הלכה ו-ט"ז; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף א'. וראה בפיהמ"ש להרמב"ם תרומות שם; קרית ספר, רוצח פי"א אזהרה רצב.
  23. ^ מסכת שבתדף קכ"ח, עמוד ב'.
  24. ^ תוס', מסכת עבודה זרהדף ל"ה, עמוד א' ד"ה חדא; תוס', מסכת ביצהדף ו', עמוד א' ד"ה והאידנא; שו"ע שם; דרכ"ת שם סק"ז. וראה בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ב סי' ק, הטעם שהאיסור בטל בזמן הזה.
  25. ^ של"ה ח"א שער האותיות; מעשה רב, סי' צה, ופאת השולחן סי' ב סקל"ב, בשם הגר"א; פר"ח על יורה דעה, סימן קט"ז ; בן איש חי, שנה ב' פר' פינחס אות ט. וראה עוד בשו"ת פאת שדך סי' פו; ס' שמירת הגוף והנפש, ח"א סי' יח וסי' מד. וראה באריכות פרטי הדינים באנציקלופדיה תלמודית ע' גלוי. וראה עוד בע' השתנות הטבעים, הע' 30-31.
  26. ^ שערי תשובה על אורח חיים, סימן ד' סעיף קטן ז. אמנם ראה בס' שמירת הגוף והנפש, שהביא שיש מקפידים גם בזה.
  27. ^ שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' סג.
  28. ^ מסכת חוליןדף נ"ח, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק י', הלכה ח'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"ב, הלכה א'; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן ס', ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס', סעיף ב'. וראה בס' שמירת הגוף והנפש ח"א סי' מד.
  29. ^ מסכת חוליןדף י', עמוד א', ורי"ף שם; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ג, סעיף ב';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה. וראה בתו"ש בראשית פל"ח אות נה, מחלוקת הראשנים אם שייך דין חמירא סכנתא מאיסורא בקטלנית במקום ייבום, עיי"ש.
  30. ^ פמ"ג יו"ד סי' ד במשב"ז סק"י. וראה עוד בעו"ש סי' קעג; שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' נג; שו"ת יביע אומר ח"א חיו"ד סי' ט אות ח ואות יג.
  31. ^ שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' עו; שו"ת טוטו"ד מהדו"ג ח"ב סי' קצח; שו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ס; שו"ת תורת חסד חאבהע"ז סי' ה אות ה; שו"ת מהרש"ג סוסי' רמ; שו"ת יביע אומר ח"א חיו"ד סי' ט אות ח ואות יג, ובס' חזון עובדיה ח"א כרך א, סי' טו עמ' רכז. וראה עוד בס' שמירת הגוף והנפש, מבוא פ"ט.
  32. ^ שו"ת שואל ומשיב מהדו"ו סי' סא. וראה מנ"ח מ' תקמו.
  33. ^ מסכת חוליןדף ט', עמוד ב', וברש"י וראש יוסף שם.
  34. ^ שו"ת נובי"ק חאבהע"ז סי' י; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח. וראה באריכות בשו"ת יביע אומר ח"א חיו"ד סי' ט אות' י-טז.
  35. ^ "הובא באוצרות הראי"ה ח"א עמ' 393" (הגראי"ה קוק במכתב לזאב ז'בוטינסקי וחבריו שהכריזו על שביתת רעב כאשר נאסרו על ידי הבריטים בפסח תר"פ);
  36. ^ מסכת חוליןדף ט"ז, עמוד ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח', הלכה ו', בשינויים קלים. ופלא שלא הובאו דברים אלו להלכה בפוסקים.
  37. ^ מסכת חוליןדף צ"ד, עמוד א', ובפירש"י שם. ועיי"ש עוד טעם מפני הונאה, ובמשנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ב', הלכה ו', וב ארבעה טורים, חושן משפט, סימן רכ"ח, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכ"ח, סעיף ח', הביאו רק הטעם משום גניבת דעת. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' קלג.
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ב' סעיף ו.
  39. ^ מהרש"א מסכת שבתדף קכ"ט, עמוד א'. אמנם רש"י שם, ורשב"ם פסחים קיב א פירשו, שזה מדין ביזוי וגנאי. וראה באריכות בשו"ת לב חיים ח"א סי' נט, ובס' שמירת הגוף והנפש, ח"א סי' קיב.
  40. ^ מסכת ברכותדף ח', עמוד ב'.
  41. ^ מסכת ברכותדף ס"ב, עמוד ב'; מסכת גיטיןדף ע', עמוד א'.
  42. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביצה, פרק א', הלכה ז'.
  43. ^ הג' היעב"ץ גיטין שם. וראה עוד ב פר"ח על יורה דעה, סימן קט"ז סעיף קטן ט; כף החיים על יורה דעה, סימן קט"ז סעיף קטן א.
  44. ^ ירושלמי תרומות פ"ח; רי"ף ורא"ש פ"ב דע"ז; משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"ב, הלכה ד'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ד'.
  45. ^ רמב"ם, שם.
  46. ^ ר"ן, פ"ב דע"ז; חכ"א סח ב.
  47. ^ ירושלמי שם; רמב"ם שם; שו"ע שם ס"ה. הרמב"ם נקט כאן לשון "אסור", ובשו"ע הלשון "צריך ליזהר".
  48. ^ וראה בעניין חיוב הזהירות בנהיגה בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' יא, ובשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' קמח. וראה עוד מאמרו של י. דומב, בד"ד, 5, תשנ"ז, עמ' 69 ואילך.
  49. ^ שו"ת פסקי עוזיאל, שאלות הזמן, סי' מז.
  50. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח, פרק י"ב, הלכה ז-ט"ו; שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) יש לציין מספר סימן אחד בלבד, ניתן להפריד באמצעות |.שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנא-קנ"ו.
  51. ^ חיי אדם יא מב; משנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים כ'-ז'. וראה בע' גוי, הע' 99 ואילך, והע' 119 ואילך.
  52. ^ מסכת פסחיםדף ע"ו, עמוד ב', וברש"י שם; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ב'. וראה פרטי הדינים באנציקלופדיה תלמודית, ז, עמ' רכד-רכה. והרמב"ם השמיט דין זה, וראה בהערות הבאות.
  53. ^ שו"ת דעת כהן סי' נו.
  54. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ב"י על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן פ"ז .
  55. ^ דרכי משה שם, אות ד. וראה בנידון: ש"ך על יורה דעה, סימן פ"ז סעיף קטן ה; ט"ז שם סק"ג; מג"א על אורח חיים, סימן קע"ג סעיף קטן א; כנה"ג יו"ד הגהות בית יוסף שם אות יט; פחד יצחק מע' ב', דס"ט ע"ב; מחזיק ברכה, ארבעה טורים, יורה דעה, סימן פ"ז, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ד'.
  56. ^ "ראה בנושאי כליו שם" (מג"א סי' קעג סק"א; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' קא-קב; שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ע; שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' נג. וראה במשנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט', הלכה כ"ג. ובהסבר שיטת הרמב"ם שהשמיט דין זה); יש"ש חולין פ"ז סי' טו; שו"ת חת"ס שם; שו"ת דברי מלכיאל שם; שו"ת שם משמעון חיו"ד סי' יג. וראה עוד בס' שמירת הגוף והנפש, ח"א סי' ב. וראה ע' השתנות הטבעים, הע' 18 ואילך.
  57. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ו'; חכ"א סח ה. וראה בס' הרפואה והיהדות, עמ' 65–68. ובגמ' מסכת עבודה זרהדף כ', עמוד ב', נקיון מביא לידי פרישות וכו'.
  58. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:בבלי

    פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר ככל היותר 3 פרמטרים.מסכת חוליןדף ק"ה, עמוד א'. ומה שהזכירה הגמ' עניין הרוח הרעה המצויה במים המלוחים, לא הזכיר זאת המשנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ו', הלכה ט"ז. וראה בשו"ת יביע אומר ח"א חיו"ד סי' ט באריכות, בשיטת הרמב"ם והחולקים עליו בעניין רוח רעה.
  59. ^ תוס', מסכת ברכותדף נ"ג, עמוד ב' ד"ה הייתם; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"א, סעיף י'.
  60. ^ מג"א שם, בשם המקובלים; הרש"ל וברכ"י, הובאו במשנה ברורה, סימן ", סעיפים קטנים ש"ם-ב'; באור הגר"א ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קפ"א, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"א, סעיף א'; ערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קפ"א, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"א, סעיף ה'.
  61. ^ מסכת יומאדף ע"ז, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת העשור, פרק ג', הלכה ב'.
  62. ^ רש"י שם ד"ה מדיחה.
  63. ^ ערוך ע' שבחא; תוס' יומא שם ד"ה משום; רא"ש יומא פ"ח סי' ג.
  64. ^ תוס' שם.
  65. ^ תוס' מסכת חוליןדף ק"ו, עמוד א'; סמ"ג מ"ע כז; ראב"ד בשו"ת תמים דעים סי' סו; תו"ש כרך יד, במילואים, עמ' רצה-רצט. וראה עוד בתו"ש ויקרא פי"א אות רעט מהזוהר.
  66. ^ מסכת ברכותדף מ"ג, עמוד א'; מסכת תעניתדף ה', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ז', הלכה ה'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"ע, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ע, סעיף א'; שם, קעד ח. וראה עוד בערוה"ש ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"ע, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ע, סעיף א'; תו"ש בראשית פכ"ד אות קמב; שמירת הגוף והנפש ח"א סי' כד.
  67. ^ מסכת בבא מציעאדף קי"ג, עמוד ב'.
  68. ^ ראה שמו"ב כד טו, כא, וראה תרגום אנקלוס דברים כח כא: דבר - מותא. וראה מסכת תענית, ‏פרק ג', משנה ד', שגם שם משמע שמדובר במגיפה מכל סיבה, ולא ממחלה מוגדרת ומסויימת.
  69. ^ ראה באריכות בספרו של צימלס, עמ' 99–110, ובס' הרפואה והיהדות, עמ' 35–39. וראה על המשמעות האפידמיולוגית של עצות חז"ל בהתנהגות בזמן מגיפה במאמר Zilber N and Kottek S, Koroth, 9:249, 1985.
  70. ^ ראה מסכת בבא קמאדף ס', עמוד ב'; שו"ת מהרי"ל סי' נ; יש"ש ב"ק פ"ו סי' כו; שו"ת זרע אמת סי' לב;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור/נושאי כלים

    פרמטרים [ 3, 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית.

    פרמטרים [ ללא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמ"א על ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה; של"ה ח"א שער האותיות; שו"ת רשב"ש סי' קצה; באור הגר"א, ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ז'; מג"א סי' תרכו סק"ג. וראה זוהר וירא דקי"ג ע"א; וראה בס' חסידים הוצאת מק"נ סי' שעב.
  71. ^ מג"א סי' תעו סק"ב.
  72. ^ cholera.
  73. ^ ש"י עגנון, ימים נוראים, תרח"ץ, עמ' רעג.
  74. ^ ראה שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' צז; שו"ת ערוגת הבושם ח"ב חיו"ד סי' רנא. וראה פת"ש ארבעה טורים, יורה דעה, סימן שס"ג, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ג, סעיף ה'.
  75. ^ ס' חסידים מהד' ר"ר מרגליות סי' תרעג-ד; ארבעה טורים, חושן משפט, סימן תכ"ז, ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז, סעיף י'.
  76. ^ שו"ת הרמ"א סי' יט, ודרכי משה יו"ד סי' קטז אות ה; שו"ת הרשב"ש סי' קצה; נשמת כל חי ח"ב חחו"מ סי' מט. וראה עוד במקור חסד על ספר חסידים, שם הע' ד.
  77. ^ שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' לה; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם, חחו"מ סי' קנה סק"ב.
  78. ^ מסכת פסחיםדף קי"ג, עמוד א'.
  79. ^ רשב"ם שם ד"ה לא תשתי.
  80. ^ כס"מ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ד', הלכה י"ח.
  81. ^ מג"א סי' קעג סק"א.
  82. ^ רבי שלמה זלמן אוירבך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חחו"מ סי' תכה סק"ד.
  83. ^ "דת ומדע" (ספר הקובץ על המשנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ד', הלכה ח'. וראה עוד בשו"ת אור לי לבעל השדי חמד, סי' עו. וראה בכרך א, מבואות, ב);