טיוטה:אבני נזר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
אבני נזר
אבני נזר
שער הספר אבני נזר
מחבר רבי אברהם בורנשטיין
שנת הוצאה ה'תרע"בה'תרצ"ד
סוגה שאלות ותשובות
עורך רבי שמואל בורנשטיין
מהדורה ראשונה פיוטרקוב תרע"ב
מהדורות נוספות ירושלים תשל"ד
מספר כרכים 7
מהדורה מוערת ירושלים תשס"ו
ויקיטקסט
  • ויקיטקסט אבני נזר, באתר ויקיטקסט
  • היברובוקס אבני נזר - חלק א-ב, פיוטרקוב תרע"ב, באתר HebrewBooks
    אבני נזר - חלק ג-ד, פיוטרקוב תר"ע, באתר HebrewBooks
    אבני נזר - חלק ה-ו, לודז' תרפ"ו, באתר HebrewBooks
    אבני נזר - חלק ז, פיוטרקוב תרצ"ד, באתר HebrewBooks

    אבני נזר הוא ספר השאלות ותשובות של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. הספר הוא מהבולטים בספרי השו"ת של דורו, תוכנו וסגנונו למדניים, והוא נחשב כמייצג את שיטת הלימוד שיצר המחבר. הספר היה מקובל מאוד בעיקר ביהדות פולין וכיום בקהילות יוצאי פולין, כאחד מספרי הפסיקה והלימוד החשובים.

    תוכן[edit source]

    הספר מכיל 1,689 תשובות הלכתיות המסודרות לפי ארבעת חלקי השולחן ערוך שנכתבו במשך כ-55 שנים למגוון שואלים; רובם לתלמידים ורבנים מפולין הקונגרסאית, וחלקם גם לשואלים מהמדינות הסמוכות. בין המכותבים בולטים ידידיו ותלמידיו הקרובים, בהם: רבי חיים אלעזר וקס, רבי ישראל יהושע מקוטנא, רבי יצחק פייגנבוים, רבי יואב יהושע וינגרטן, ורבי אריה צבי פרומר. וישנם גם סימנים שנכתבו כנושא בפני עצמו ללא שנשאל על כך.

    התשובות שהועתקו בחיי רבי אברהם סודרו ונערכו לדפוס על ידי בנו יחידו רבי שמואל בורנשטיין שהקדים את הדפסתם לכתביו האחרים של המחבר מפני נחיצותם הלכה למעשה. בכמה מקומות הוסיף רבי שמואל גם הערות.

    כמה מהתשובות חורגות מסדר הגודל של תשובה הלכתית ונכתבו כקונטרס בנושא מסויים. המפורסמות שבהם: קונטרס "שש מעלות לכסא" בנושא ירושת משרת רבנות[1], ובענין "מצות ישוב א"י בזה"ז"[2].

    סגנון ושיטה[edit source]

    המחבר נחשב כיוצר שיטה חדשה בדרך הלימוד שהיתה נפוצה בפולין. הוא היה מהראשונים ששללו את סגנון הפלפול המקובל בפולין, והצביע על העיון הפשטני והיסודי, תוך חישוב שיטות הראשונים שאותם החשיב מאוד, כדרך הלימוד האמיתית. שיטה שהתפתחה במקביל לשיטת בריסק שהפיץ רבי חיים מבריסק באותן שנים בישיבות ליטא.

    מלבד שלילת הפלפול וסגנונו הביקורתי, דרכו של רבי אברהם מתאפיינת בדימויים למדניים מנושאים שונים זה מזה, שהקנו לו את עיקר פרסומו. הוא הדגיש פעמים רבות שיש לעיין בדבריו "כמו בדברי הראשונים".

    לעתים נדירות מסתייע המחבר גם מדברי אגדה לחידושיו, אף שבדרך כלל הוא מקפיד שלא לערב הלכה ואגדה זה בזה, ולפעמים משתדל הוא להתאים את חידושיו גם לתורת הקבלה. בשל סגנונו המקצר וחידושיו הראשוניים, ישנן תשובות רבות בספר שנשלחו כתגובה להשגות וקושיות על דבריו.

    בשל סגנונו הלמדני והחידושים הרבים הממלאים אותו, נפוץ לימודו של הספר כלימוד אף שלא להלכה למעשה. והוא חביב על לומדים רבים. תלמידיו וחסידיו ייחדו מדור ליישוב תמיהות והשגות על דסבריו בקובץ התורני "בית אברהם" שהוציאו לאור לזכרו בפולין.

    הספר מפורסם בלשונו הקצר והתמציתי, שלרוב חוסך משפט שלם בהדגשת מילה. בכל זאת סגנונו בהיר ורהיט, ומציע כל קושיא ותירוץ בבירור, בלי רמזים והבלעת דברים.

    פסיקות בולטות[edit source]

    באופן כללי, היה המחבר שמרן בפסיקותיו, והתנגד לכל שינוי הלכתי. כך אסר מצות מכונה כדעת רבו רבי יצחק מאיר אלתר, התנגד לפתרונו של רבי גרשון חנוך הניך ליינר בהצבת דלתות בשערי הערים כהיתר לטלטול ברשות הרבים. ועוד, וכלשונו "והחדש אסור מן התורה בכל מקום ובכל זמן"[3].

    עם זאת, הספר מתאפיין בחידושים רבים, חלקם יוצאי דופן. מהבולטים שבהם: היתר לאכילת אפיקומן אחרי חצות הלילה, חיוב בניית סוכה לפני שבת שחלה בין הימים שבין יום כיפור לסוכות, משום אין מעבירין על המצוות, ועוד.

    קישורים חיצוניים[edit source]

    הערות שוליים[edit source]

    1. ^ יורה דעה, ח"ב סימן שי"ב.
    2. ^ יורה דעה, ח"ב סימן תנ"ב.
    3. ^ יורה דעה, ח"א סימן מ"ב אות ב.