טג'יקיסטן

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר

טג'יקיסטן
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מדינה	רפובליקת טג'יקיסטן
תמונת סמל	Coat of arms of Tajikistan.svg
מוטו לאומי	אין
המנון	המנון טג'יקיסטן
יבשת	אסיה
שפה רשמית	טג'יקית, רוסית
משטר	רפובליקה
אירועי הקמה	- עצמאות - תאריך
הקמה	פירוק ברית המועצות
תאריכי הקמה	מברית המועצות 9 בספטמבר 1991
שמות מנהיגים	אמומאלי רחמון קוחיר רסולזודה
מנהיגים	- נשיא - ראש ממשלה
ראש המדינה	נשיא
העיר הגדולה ביותר	דושנבה
אחוז מים	0.3%
מטבע	סומוני טג'קיסטני
סימון מטבע	TJS
אזור זמן	+5
סיומת אינטרנט	tj
קידומת טלפון	992
(למפת טג'יקיסטן מוגדלת)   דושנבה חודג'נט קורגונטפה חורוג סין קירגיזסטן אוזבקיסטן אפגניסטן פקיסטן טג'יקיסטן (למפת טג'יקיסטן רגילה)   דושנבה חודג'נט קורגונטפה חורוג סין קירגיזסטן אוזבקיסטן אפגניסטן פקיסטן טג'יקיסטן

נשים צעירות מטג'יקיסטן

האוניברסיטה הלאומית של טג'יקיסטן בדושנבה

אגם באזור ההררי של המדינה

רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон) (ברוסית: Республики Таджикистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של טג'יקיסטן

בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה האימפריה הפרסית, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה.

האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.

במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה בפעולות שונות של מאבק בדת תוך כדי ניסיון לגרום לתהליך של חילון נרחב בקרב תושבי מרכז אסיה. מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחת סבלו מרדיפות דתיות ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.

בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, למרות שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.

בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן הפכה למדינה עצמאית.

תקופת העצמאות

טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.

הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמון (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.

חלק מהתושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה וכפועל יוצא אחוז המוסלמים במדינה עלה. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר ותחילת המלחמה באפגניסטן גם חיילים אמריקאים וצרפתים הוצבו באזור הגבול.

כלכלה

כלכלת טג'יקיסטן מבוססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.

גאוגרפיה

טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין.

רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מ') ו"הר עיסתיקלאליאת (7,134 מ'). במזרחה נמצאים הרי פמיר הגבוהים, כ-5,000 מ' מעל פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.

נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש 6 אגמים אך הם מכסים 1% משטח המדינה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 7.2 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם ממוצא פרסי, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעוריהם של הרוסים והקירגיזים הם מעט יותר מאחוז כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים - טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).

רוב גדול של התושבים הם מוסלמים סונים, כ-5% הם איסמאעילים, ועוד מיעוט קטן הם נוצרים אורתודוקסים, או בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.

השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. כיום נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעיתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאד, ומוערך ביותר מ-99%.

יהדות טג'יקיסטן

ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן

יהודי טג'יקיסטן הראשונים הגיעו מפרס ומאוזבקיסטן לפני 1000 שנים לערך משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור מתוך צורך במקלט. בשנת 1945, מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש. לאחר המלחמה, חזרו חלקים מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו ארצה. בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש. בימי פירוק הגוש הסובייטי. כיום חיים במדינה 150 יהודים.

ראו גם

• אימפריית קושאן
• ספיטמנס

קישורים חיצוניים

• מדריכי לונלי פלנט, טג'יקיסטן, באתר ynet, 28 במרץ 2007
• טג'יקיסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• דוח על טג'יקסטן באתר משרד החוץ האמריקני, 1997
• אפרת נקש, על גג העולם בטג'יקיסטן, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
• מסע מצולם ברחבי טג'קיסטן 2014

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3015 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים