טג'יקיסטן
הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה.
טג'יקיסטן | ||
---|---|---|
![]() ![]() | ||
מדינה | רפובליקת טג'יקיסטן | |
תמונת סמל | Coat of arms of Tajikistan.svg | |
מוטו לאומי | אין | |
המנון | המנון טג'יקיסטן | |
יבשת | אסיה | |
שפה רשמית | טג'יקית, רוסית | |
משטר | רפובליקה | |
אירועי הקמה | - עצמאות - תאריך | |
הקמה | פירוק ברית המועצות | |
תאריכי הקמה | מברית המועצות 9 בספטמבר 1991 | |
שמות מנהיגים | אמומאלי רחמון קוחיר רסולזודה | |
מנהיגים | - נשיא - ראש ממשלה | |
ראש המדינה | נשיא | |
העיר הגדולה ביותר | דושנבה | |
אחוז מים | 0.3% | |
מטבע | סומוני טג'קיסטני | |
סימון מטבע | TJS | |
אזור זמן | +5 | |
סיומת אינטרנט | tj | |
קידומת טלפון | 992 | |

רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон) (ברוסית: Республики Таджикистан) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.
המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.
היסטוריה[edit | edit source]
ערך מורחב – היסטוריה של טג'יקיסטן
בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה האימפריה הפרסית, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה.
האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.
במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה בפעולות שונות של מאבק בדת תוך כדי ניסיון לגרום לתהליך של חילון נרחב בקרב תושבי מרכז אסיה. מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחת סבלו מרדיפות דתיות ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.
בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, למרות שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.
בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן הפכה למדינה עצמאית.
תקופת העצמאות[edit | edit source]
טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.
הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמון (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.
חלק מהתושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה וכפועל יוצא אחוז המוסלמים במדינה עלה. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר ותחילת המלחמה באפגניסטן גם חיילים אמריקאים וצרפתים הוצבו באזור הגבול.
כלכלה[edit | edit source]
כלכלת טג'יקיסטן מבוססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.
גאוגרפיה[edit | edit source]
טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין.
רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מ') ו"הר עיסתיקלאליאת (7,134 מ'). במזרחה נמצאים הרי פמיר הגבוהים, כ-5,000 מ' מעל פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.
נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש 6 אגמים אך הם מכסים 1% משטח המדינה.
דמוגרפיה[edit | edit source]
אוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 7.2 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם ממוצא פרסי, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעוריהם של הרוסים והקירגיזים הם מעט יותר מאחוז כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים - טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).
רוב גדול של התושבים הם מוסלמים סונים, כ-5% הם איסמאעילים, ועוד מיעוט קטן הם נוצרים אורתודוקסים, או בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.
השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. כיום נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעיתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאד, ומוערך ביותר מ-99%.
יהדות טג'יקיסטן[edit | edit source]
ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן
יהודי טג'יקיסטן הראשונים הגיעו מפרס ומאוזבקיסטן לפני 1000 שנים לערך משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור מתוך צורך במקלט. בשנת 1945, מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש. לאחר המלחמה, חזרו חלקים מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו ארצה. בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש. בימי פירוק הגוש הסובייטי. כיום חיים במדינה 150 יהודים.
ראו גם[edit | edit source]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מדריכי לונלי פלנט, טג'יקיסטן, באתר ynet, 28 במרץ 2007
- טג'יקיסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- דוח על טג'יקסטן באתר משרד החוץ האמריקני, 1997
- אפרת נקש, על גג העולם בטג'יקיסטן, באתר ynet, 22 באוקטובר 2013
- מסע מצולם ברחבי טג'קיסטן 2014
הערות שוליים[edit | edit source]
מדינות אסיה | ||
---|---|---|
|
מדינות חבר המדינות | ||
---|---|---|
|
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
---|---|---|
חברות | אפגניסטן · אלג'יריה · צ'אד · מצרים · גינאה · אינדונזיה · איראן · ירדן · כווית · לבנון · לוב · מלזיה · מאלי · מאוריטניה · מרוקו · ניז'ר · פקיסטן · תימן · ערב הסעודית · סנגל · פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) · סודאן · סומליה · תוניסיה · טורקיה · בחריין · עומאן · קטר · איחוד האמירויות הערביות · סיירה לאון · בנגלדש · גבון · גמביה · גינאה ביסאו · אוגנדה · בורקינה פאסו · קמרון · קומורו · עיראק · המלדיביים · ג'יבוטי · בנין · ברוניי · ניגריה · אזרבייג'ן · אלבניה · קירגיזסטן · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · מוזמביק · קזחסטן · אוזבקיסטן · סורינאם · טוגו · גיאנה · חוף השנהב | ![]() |
מדינה מושעית | סוריה | |
מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה · הרפובליקה המרכז-אפריקאית · קפריסין הצפונית · תאילנד · רוסיה | |
ארגונים משקיפים | הליגה הערבית · האו"ם · המדינות הבלתי-מזדהות · ארגון אחדות אפריקה |
מדינות ברית המועצות לשעבר | ||
---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +4940 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.