טבילת מנהג בשבת

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

שאלת טבילת גברים בשבת במקווה נידונה בהרחבה מהגמרא ועד לאחרונים, היא מכילה מספר תת-שאלות שבהם היא תלויה להלכה למעשה, ובקרב הפוסקים הספרדים נוטים להקל בטבילה בצונן, כפי שנבאר להלן. בעיקר נידונים דיני טומאה וטהרה, תקנת עזרא, ושלושה עניינים הנוגעים לשבת: רחיצה במים חמים, רחיצה במים קרים וטבילה במקווה.

רחיצה בשבת

להלכה כתבו פוסקים ספרדים לעניין קילוח בצונן להקל (על פי המבואר להלן), כהאור לציון[1] והילקוט יוסף:

מותר להתקלח בשבת במים צוננים, ואפילו כל גופו, ובלבד שיזהר שלא יבוא לידי סחיטת השיער והמגבת ולפיכך נכון שימתין מעט קודם שיתנגב במגבת, כדי שינטפו המים מעליו, וינגב בנחת. וכן לא ישחוט את המים שבשער הראש והזקן.

ילקוט יוסף, שכו', ד'

ולעומתם פסקו האשכנזים כגון השמירת שבת כהלכתה[2], והאגרות משה[3] להחמיר אלא במקום צער גדול.

רחיצה בחמים - גזירת הבלנים

במסכת שבת[4] הביאה הגמרא שמדאורייתא מותר לאדם לרחוץ גופו בשבת אף במים חמים, אך למעשה חז"ל גזרו את "גזירת הבלנים" האוסרת לרחוץ את כל הגוף במים חמים אפילו אם חיממו את המים מערב שבת, והתירו לרחוץ פנים, ידיים ורגליים, אך לא את רוב הגוף. כדברי הגמרא נפסק להלכה בשלחן ערוך[5].

טעם הגזירה מבואר בגמרא והוא שטרם שגזרוה רבו מקרים בהם הבלנים, שהיו אחראים על בתי המרחץ, מחממים את המים בשבת עצמה, וטוענים בפני הציבור שהמים הוחמו מבעוד יום.

רחיצה במים צוננים

לעניין רחיצה בשבת, כבר בגמרא מובאת מחלוקת בין 3 תנאים:

  • רבי מאיר סובר שאסור לרחוץ בחמים[6] ואף בצונן אסור, שמא יבוא לרחוץ במים חמים
  • רבי שמעון סובר שמותר לרחוץ הן במים צוננים והן בחמים
  • רבי יהודה סובר אמנם אסור לרחוץ בחמים אך בצוננים מותר

הרי"ף[7] והרא"ש[8] פסקו להלכה כדעת רבי יהודה שאסור לרחוץ במים חמים ואילו בצוננים מותר, וכן הביא הלכה למעשה השלחן ערוך[9]. למרות הפסיקה, לא נתבארה בגמרא ובפוסקים מהן תחומי הטמפרטורות בהן נחשב "מים חמים" שאסורים ומה "מים קרים" שמותרים, ומצאנו בכך כמה דעות באחרונים:

  • ערוך השולחן[10] קבע בפשטות שמים שנקראים בפני אנשים "מים חמים" הם שייחשבו לחמים שבהם אסור, ולכן לשיטתו אין הכרח להגיע לחום ש"היד סולדת בו"[11] בכדי שהמים יאסרו ברחיצה בשבת וכן פסקו האגרות משה[12], האור לציון[13] ושמירת שבת כהלכתה[14].
  • דעת יחיד היא של הגר"ח נאה[15] הפוסק שהאיסור הוא רק מחום של "יד סולדת", שהוא כ-40 מעלות, אך פחות מכן מותר.

דעת הפוסקים האשכנזים

אף שמ"דינא דגמרא" התבאר שמותר לרחוץ בצונן בשבת, פוסקים אשכנזים רבים, ובראשם המהרי"ל[16] ותרומת הדשן[17] כתבו שהמנהג שלא לרחוץ בשבת אפילו בצונן ופרטו מספר סיבות לכך:

  • סחיטה - במסכת שבת[18] מובא כי אם יולדת צריכה שמן בשבת, מותר לחברתה להביא לה אותו דרך רשות הרבים כאשר הוא נתון בשערהּ. הגמרא מקשה כיצד מותר - הרי יש לחשוש לסחיטה בהוצאתו עבור היולדת? ומתרצת שמכיוון שהשמן לא נבלע בשיער ממש, אין בכך סחיטה. הרמב"ם פסק להלכה כדברי הגמרא שאין בכך איסור דאורייתא אך[19] איסור דרבנן יש, ובנידון הגמרא התירו איסור דרבנן לצורך היולדת. מכאן למדו שחוששים לסחיטת השיער[20] ואסור להתקלח גם במים קרים. כך הביאו להלכה ערוך השולחן[21], שולחן ערוך הרב[22], וכן המגן אברהם והמשנה ברורה שם.
  • הוצאה מרשות לרשות - חשש נוסף שהעלו הפוסקים[דרוש מקור: איזה?], פחות רלוונטי לימינו בהרבה מקומות שסומכים על עירוב כסדר, הוא שאם אדם יתקלח במקום ללא עירוב ויצא לרשות הרבים כאשר יש מים על גופו, יטלטל באיסור ד' אמות ברשות הרבים.

ניגוב השיער

לעניין ניגוב השיער מצאנו שלוש דעות:

  • דעת החזון אי"ש[23] שמכיוון שהאדם רוצה בסחיטת המים, וכן רגילים לסחוט ביום-יום, אזי גם אם אין רואים את המים נסחטים, יש בכך איסור. וכן פסק הרב זילבר באז נדברו[24].
  • הדעה המקילה ביותר היא של הגרש"ז אויערבך[25] שכל החשש הוא רק מסחיטת השיער עצמו, אבל לסחוט את השיער באמצעות מגבת אין בעיה. ונימק שמכיוון שהמים נספגים במגבת מיד ולא רואים אותם נוזלים בתוספת כך שהאיסור הוא דרבנן, אין בכך בעיה, וכן פסקו האשל אברהם[26] והמנחת שבת[27].

מקווה בשבת


הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ ב', לה'
  2. ^ יד' א'
  3. ^ או"ח ד', עד'
  4. ^ תלמוד בבלימסכת שבתדף ל"ט, עמוד ב'
  5. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ו, סעיף א'
  6. ^ כאמור, מ"גזירת הבלנים"
  7. ^ יח', עמוד א'
  8. ^ ג', ז'
  9. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ו
  10. ^ סעיף קטן ג'
  11. ^ שיעור כ-40 מעלות צלסיוס לערך
  12. ^ אורח חיים, ד', עד:
  13. ^ ב', ה'
  14. ^ פרק יד' הערה ג'
  15. ^ קלג, הערה א'
  16. ^ סימן קלט'
  17. ^ סימן רנה'
  18. ^ תלמוד בבלימסכת שבתדף קכ"ח, עמוד ב'
  19. ^ כפי שהעיר עליו המגיד משנה
  20. ^ בדומה לאיסור להרטיב בגד שמקפידים על רטיבותו משום חשש סחיטה
  21. ^ שכו, ט
  22. ^ סעיף קטן ו'
  23. ^ אורחות רבינו, א', קלז'
  24. ^ ג', י'
  25. ^ שמירת שבת, יד', כב'
  26. ^ שכ', יז'
  27. ^ ו', ו'



הבהרה: המידע באנציקלופדיה היהודית נועד לעיון והעשרת ידע כללית, ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

NivdakVeushar.png