ט' בטבת

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הרחבות או שכתובים לערך זה, ייתכן שהתבצעו בעבר באתרים שונים. לבדיקה. הסר



►► טבת ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

חגים ומועדים

ט' בטבת מופיע ברשימת תעניות הצדיקים שבמגילת תענית בתרא,[1], אך לא מובאת ברשימה הסיבה לצום ביום זה, ונאמר: "לא כתבו רבותינו על מה הוא". ט' בטבת אינו מופיע בגרסאות הקדומות של המגילה,, ואזכורו הראשון הוא בספר הלכות גדולות.[2] במהלך הדורות הוצעו מאורעות שונים כסיבה לצום, ביניהם:[3]

  • מות עזרא הסופר (ויש מוסיפים גם את נחמיה בן חכליה).[4] היו שהסבירו את העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו". אולם, ישנו קושי בהסבר זה, שהרי פטירת עזרא מצוינת בספר הלכות גדולות בסמוך לציון התענית, מבלי לקבוע שזהו טעם התענית.[5]
  • פוגרום בגרנדה בשנת 1066. בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב: "ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה."[6]
  • היום בו נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש[7].
  • יום לידת ישו – רבי אברהם בר חייא מציין שתאריך לידתו של ישו הוא ט' בטבת ג'תשס"א, אך אינו מזכיר את הצום. בעקבות דבריו, הציעו מספר פרשנים וחוקרים שהתענית בט' בטבת היא לזכר לידתו, ומשום כך הסתירו את הסיבה.[8]
  • הרב ברוך תאומים-פרנקל כתב: "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים".[9] בפשטות, הכוונה היא למותו של שמעון כיפא, בהתאם לנאמר בספר תולדות ישו שרווח אצל היהודים בימי הביניים שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים. בגרסאות אחדות של ספר תולדות ישו מכונה שמעון כיפא "שמעון הקלפוס", ובקצתן נאמר במפורש שמת בט' בטבת. אולם, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם כותב "ביום זה מת בו שמעון הפריץ" ופירש שהכוונה היא ככל הנראה לשמעון בר גיורא[10].

אירועים היסטוריים

עזרא קורא את ספר התורה בירושלים

נולדו

נפטרו


הערות שוליים

  1. ^ רשימת תעניות קדומה על מאורעות היסטוריים שונים, שנכללה בספרי הלכה שונים, החל מהלכות גדולות (שמעון קיירא, ‏הלכות גדולות, מקיצי נרדמים תשל"ב, הלכות תשעה באב, עמ׳ 397, באתר HebrewBooks), וכלה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ.
  2. ^ Sid Z. Leiman, "The Scroll of Fasts: The Ninth of Tebeth", JQR 74 [2] (october 1983), pp. 193.
  3. ^ חיים סיימונס, "סיבות לתענית תשעה בטבת", סיני 106 (1990), עמ' קלח–קנא.
  4. ^ מות עזרא בט' בטבת מצויינת כבר בהלכות גדולות הנ"ל, ולאחר מכן בסליחה לעשרה בטבת מאת רבי יוסף אבן אביתור הנהוגה בנוסח אשכנז. מאידך, במספר מקורות (בהם סליחות לעשרה בטבת בנוסח הספרדים), מצויינת פטירת עזרא בי' בטבת.
  5. ^ Leiman, "The Ninth of Tebeth", pp. 180-182.
  6. ^ ספר הקבלה, עמ' 73
  7. ^ רמ"א, ‏מחיר יין, ירושלים, תשט"ז, עמ׳ מד, באתר HebrewBooks
  8. ^ רבי יהודה לייב מקרוטושין, תוספות חדשים (פירוש למגילת תענית), ‏מאמר האחרון, דיהרנפורט תק"ל, דף י"ז, עמוד ב', באתר HebrewBooks; רבי שלמה יהודה רפפורט, אגרות שי"ר אשר הריץ אל שד"ל (פרזעמישל תרמ"ה), מכתב לג, י"ז באלול תרי"א, ועוד.
  9. ^ ברוך תאומים-פרנקל, ‏הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שלחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן׳ תק"פ, באתר HebrewBooks
  10. ^ דברי יציב, חושן משפט, סימן פ"א, סעיף ו', עמ' רג, באתר HebrewBooks

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -878 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png