אבוא בחיל להתיצבה
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה (לעיתים: אלהי הרוחות לכל בשר), הוא פיוט הלכתי מסוג "סדר", לשבת הגדול, שכתב רבי יוסף טוב עלם, המפרט את הלכות פסח, החל מבדיקת חמץ, דרך הגעלת כלים ואפיית המצות, ועד לליל הסדר. חלקו האחרון והידוע ביותר של הפיוט, הפותח חסל סידור פסח, הועתק להגדה של פסח ונאמר גם בסיום ליל הסדר.
הפיוט הוא החלק השביעי בקרובה "אלהים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הגדול הנהוגה בנוסח אשכנז המזרחי, והוא כולל שלשה חלקים: רשות, תוכן וסיום.
רשות לפיוט[edit | edit source]
הפיוט פותח בפיוט "רשות", בו מבקש הש"ץ רשות להתחיל לבאר את הלכות פסח. לרשות ששה בתים ובכל אחד ארבע שורות, כאשר האקרוסטיכון יוצר א"ב. כך לדוגמה הבית הראשון:
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה
בְּמַעֲמָד פְּנֵי תֵּבָה
גַשְתִּי לְרוׂמֵם וּלְשַגְּבָה
מֵרְשוּת דָגוּל מֵרְבָבָה
גוף הפיוט[edit | edit source]
גוף הפיוט מורכב מארבעים בתים בני ארבע שורות, כאשר האקרוסטיכון של הבתים יוצר בתחילה את הא"ב, ולאחר מכן את שם המחבר יוסף הקטן בר שמואל חזק.
הבתים מ-א' עד ת' עוסקים בהלכות ביעור חמץ והגעלת כלים, והבתים החותמים את שם המחבר עוסקים בדיני ליל הסדר.
הבית הראשון לדוגמה:
אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר
חוֹק לְעַמּוֹ מָסָר
וְהִזְהִירָם בִּכְתָב מוּסָר
לִבְדּוֹק חָמֵץ אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר
חסל סדור פסח[edit | edit source]
בסיום הפיוט יש עוד שני בתים שיוצרים שוב את המילה "חזק":
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ
כְּכֹל מִשְפָּטוֹ וְחֻקּתוֹ
כַּאֲשֶר זָכִינוּ לְסַדֵּר אֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשוֹתוֹ
זַך שוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל (עֲדַת) מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה
קטע זה הועתק מסוף הפיוט וצורף גם לסיום ליל הסדר תוך שינוי המשמעות. המשמעות המקורית הייתה בקשה שכאשר זכינו לסדר את הלכות הסדר במהלך הפיוט, כן נזכה לעשותו בליל הסדר הקרוב. כאשר אומרים אותו בליל הסדר עצמו, המשמעות היא שכאשר זכינו לסדר את ליל הסדר (ללא קרבן פסח), כן נזכה לעשות את ליל הסדר המלא, עם קרבן פסח.[1]
השפעה[edit | edit source]
הפיוט זכה למעמד של דעה הלכתית בעיני הפוסקים, ובעלי התוספות במסכת פסחים מצטטים אותו מספר פעמים ודנים בדבריו.[2] רבי שמואל מפלייזא, מבעלי התוספות כתב פירוש על הפיוט שקיצור שלו נדפס באור זרוע בסוף הלכות פסח.
בשנת תשס"ה, הוציא מכון ירושלים את הפיוט עם פירושו של ר"ש מפלייזא במהדורה מוערת ומוגהת על פי כתבי יד.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- פיוט אלקי הרוחות לכל בשר לרבנו יוסף טוב עלם עם פירוש רבנו שמואל מפלייזא: מהדורה מתוקנת על פי כתבי יד, (ירושלים: מכון ירושלים בשיתוף ישיבת אור עציון, תשס"ה), באתר אוצר החכמה
- יואל בינדר, "פירוש חדש מכתב יד לפיוט 'אלהי הרוחות לכל בשר'", קבץ על יד כב (תשע"ד), עמ' 137–154.
- משה אהרוני, פיוטי הלכה ומנהג לחג הפסח: מנוקדים, מבוארים ובציון מקורות, (ירושלים: מכללת ליפשיץ, תשנ"ו), באתר אוצר החכמה
- שלום קליין, מקורות הפיוט לשבת הגדול לרבינו יוסף טוב עלם, באתר "דעת"
- הרב עמיחי כנרתי, "אמירת "חסל סידור פסח" בהגדה", המעין מו [ג] (ניסן תשס"ו), עמ' 17–21, באתר HebrewBooks.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- נוסח מלא של הפיוט
- הרב יהודה ברנדס, מאמר העוסק בפיוט, באתר בית מורשה
- איתי מרינברג, חסל סידור פסח - אמנות השיר, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ חסל סידור פסח - אמנות השיר
- ^ למשל, "ולה"ר יוסף טוב עלם שכתב בסדרו 'קימעא לשתות מים יכנס, אם חולה הוא או איסטניס, ואי בעי משתיא חמרא משום אונס, לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס' תימה...", תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, עמוד ב', תוס' ד"ה רביעי.
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3511 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
