חסידות קוסוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

חסידות קוסוב היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן רבי שרגא פייבוש הגר בבורו פארק.

תולדות החסידות

שער הספר "תורת חיים", דברי תורתו דל רבי חיים הגר מקוסוב

החסידות כיום

רבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק ונכדו של רבי משה הגר מקוסוב, מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר לכהן כאדמו"ר מקוסוב בבורו פארק, כדי להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת ה'תש"ס. את מקומו ממלא בנו הרב שרגא, ובימיו התפתחה וגדלה החסידות.

רבי מנחם מונדרר (נפטר בשנת ה'תשע"ג (2013) צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב ותלמיד של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, כונה בשנותיו האחרונות "האדמו"ר מקוסוב". לאחר פטירתו התמנה בנו הרב חיים אהרן מונדרר, רב שכונת "יפה נוף" בבית שמש, לאדמו"ר מקוסוב. בנו הרב פנחס יוסף מונדרר משמש כאדמו"ר בירושלים. בנו הרב אברהם משמש כאדמו"ר בלונדון.

בשנת ה'תשע"ה (2015), לאחר פטירת רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, הוכתר חתנו הרב נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר מקוסוב-ויז'ניץ. מתגורר בבית שמש.

רדוביץ

רבי יוסף אלתר (-ח' בתמוז תרל"ט) - בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו[1] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדוביץ שבמחוז קובל וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה מבוקאווסק. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה[2]. בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "ויקח משה"[3]. חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו תרס"ב[4]. בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת תש"ב. בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.

זבלטוב

רבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) היה חתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם, וכיהן באדמו"רות בזבלטוב. לאחר פטירתו ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים. בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני נשא לאשה את פרידא קילא בת הרב ישעיה שור רבה של יאס (בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי יצחק לייבוש מקאליב). רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי יצחק לייביש מחאטין (בן רבי משה חיים מראזלא, בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב [1], וחתן הרב ישעיה שור). בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה שם נפטר. את מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת תש"ב.

במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א.

בנים נוספים של רבי דוד
  • רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מלינסק. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
  • רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים. נכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
  • רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.
  • מרת שיינא רחל אשת רבי יצחק מבוהוש
  • מרת יוכבד אשת רבי ישראל הורביץ מבארנוב.
  • מרת פעליא רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה מסאווראן

צאצאי חתנו רבי ברוך משמשים כיום באדמו"רות סאווראן אך ללא חסידים.

צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן תקופה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים. בנו רבי משה לייב החל לכהן לאחר פטירתו בבית שמש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • על שושלת רדוביץ בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
  • דוד הגר, ‏צמח דוד, ורשה תרפ"ט (1929), באתר HebrewBooks
  • תמונות האדמו"ר מקוסוב -ארצות הברית בביקורו בכותל המערבי ( כסלו תשע"ה )

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ אלפסי כותב בנו.
  2. ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה ישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "עדה המצבה".
  3. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ויקח משה -- הגר, משה בן יוסף אלטר, www.hebrewbooks.org
  4. ^ ספר ויקח משה, אוצר הספרים המרכזי שע"י ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ, תשס"ד, פרק "בית צדיקי ראדאוויץ" (כתב: שלמה יוסף אוביץ), עמ' יג


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -272 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png