חסידות נובומינסק

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
מייסד השושלת - רבי יעקב מנובומינסק

חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית. מוצא החסידות מרוסיה הלבנה בסגנון החצרות החסידיות באזור זה, בהמשך עברה למינסק מזובייצקי שבפרובינציית מזוביה שבפולין על שמה כונתה, והיא שילבה בתוכה גם מאפיינים מחסידויות במרחב הפולני.

לחסידות נובומינסק מוטיבים רבים שעברו אליה מחסידויות האם שלה, קוידנוב, לעכוויטש, קרלין ונשכיז; מייסדה - רבי יעקב פרלוב (הראשון) נמנה על צאצאי רבי מרדכי מנסכיז, רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אשר מסטולין (הראשון), והיה בן בתו ותלמידו של שלמה חיים מקוידנוב. בפולין כונו לעיתים חסידי נובומינסק "פוילישע קרלינר'ס" (קרלינאים פולניים), עקב הזיקה הבולטת שהייתה להם לאדמו"רי החסידות לחסידות קרלין ולמנהגיה. רבי יעקב פרלוב, מייסד השושלת, אף שינה את שם משפחתו מקנצלבויגן לפרלוב, שם המשפחה של סבו רבי שלמה חיים פרלוב - נכדם של אדמו"רי קרלין[1].

שלושת בניו כיהנו כאדמו"רים בנובומינסק (ולאחר מכן בוורשה), בוולודבה ולאחר מכן בוויליאסמבורג שבניו יורק, ובבולחוב שבגליציה. בעקבות מלחמת העולם השנייה עבר מרכז החסידות לארצות הברית, שם המשיך אותה נכדו רבי נחום מרדכי פרלוב שנטל חלק פעיל בחיים הציבוריים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. בנו וממלא מקומו - רבי יעקב פרלוב, כיהן כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק והיה מהמנהיגים הבולטים של היהדות החרדית בארצות הברית; כמו כן שימש גם כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

אדמו"רי החסידות[edit | edit source]

רבי יעקב פרלוב[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי יעקב פרלוב (הראשון)

מייסד החסידות היה רבי יעקב פרלוב (תר"גכ"ג באדר א' תרס"ב, 1902), בן נינו של רבי מרדכי מנסכיז. אביו, רבי שמעון מזוויחוסט, החליף את שם משפחתו - קצנלבויגן לשם משפחת חותנו - פרלוב[דרושה הבהרה], רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב, נשא את חוה, בתו של רבי לייבוש מפרוסקורוב. מגיל צעיר נחשב לעילוי בחסידות, ועם פטירתו של סבו בשנת תרכ"ב דבקו בו רבים מחסידיו, מה שגרם להתערערותה של חצר רבי ברוך מרדכי מקוידנוב שהיה בנו וממשיכו הסב שנפטר. רבי יעקב התבקש על ידי בני המשפחה להעביר את חצרו והוא עקר לעיירה סטרשלה (בלא') שבבלרוס, הסמוכה לשקלוב, שם כיהן ברבנות. דברי תורתו חרגו במעט מדרך בית אבותיו: חצרות לכוביץ' נסכיז וקוידנוב, והייתה בהם נטייה לדרך חב"ד. גם בין חסידיו נמנו חסידים בני החצר החב"דית, ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה.

בהמשך החליף רבי יעקב את מקום מגוריו מספר פעמים, עד שבסביבות שנת ה'תרל"ג עבר לפולין בעצת דוד-סבו רבי יצחק מנסכיז, וקבע את חצרו בנובומינסק (מינסק-מזובייצקי) הסמוכה לוורשה. בפולין זכה לפרסום רב, בין היתר הודות לתפילותיו הנלהבות ומאמרי החסידות הארוכים שלו, ורבים נהרו לפתחו. בשנת תרנ"ו (1896) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים בראשה העמיד את בנו הגדול רבי אלתר ישראל שמעון[2]. חתנו היה רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה (אביו של הוגה הדעות אברהם יהושע השל).

בניו, רבי אלתר ישראל שמעון, רבי יהודה אריה, ורבי שלמה חיים, כיהנו כאדמו"רים.

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב וצאצאיו[edit | edit source]

רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב (חשוון תרל"הו' בטבת תרצ"ג) היה בנו הגדול של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי מנחם נחום בן רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל) התמנה לראשות הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה קרוב לאביו והיה רושם גם את דברי תורתו. בשנת תרס"ב (1902), בהיותו בן 27, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו, לצד אחיו רבי יהודה אריה ורבי שלמה חיים שהקימו חצרות מקבילות בערי מגוריהם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה ובה נשאר להתגורר גם לאחר המלחמה. התפרסם בגדולתו בתורה בצדקותו ובמידת אהבת ישראל שבלט בה. הרבה גם בצומות ובסיגופים. היה מראשי התומכים באגודת ישראל בפולין, וקיים קשרים קרובים עם גדולי האדמו"רים בפולין. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג; על המועדים - ירושלים תשכ"ט). בנו רבי יוסף, שהיה כבן 17 בפטירתו, הוכתר לממלא מקומו בוורשה. בנו הגדול רבי נחום מרדכי היגר קודם לכן לארצות הברית והחל לכהן באדמו"רות במקום מגוריו -לואר איסט סייד שבניו יורק. גידל את אחיינו אברהם יהושע השל שהתייתם מאביו[3].

בניו
רבי נחום מרדכי פרלוב
רבי יעקב (השני) מנובומינסק, (השני מימין) עם הרבנים: הרב ברוך דב פוברסקי, רבי אהרן לייב שטיינמן, ורבי שמואל וואזנר

רבי יהודה אריה פרלוב[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי יהודה אריה פרלוב

רבי יהודה אריה פרלוב (תרל"חי' באלול תשכ"א, 1961) היה בנו השני של רבי יעקב פרלוב, וחתן רבי דוד טברסקי ממקארוב. התגורר בוולודבה ושימש שם כרב וכאדמו"ר. במלחמת העולם הראשונה ברח למינסק, וכשחזר ממינסק קבע את מגוריו בלובלין. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית. בתקופה הראשונה בארצות הברית התגורר בלואר איסט סייד, כשמקום תפילתו היה מתחילה בבית הכנסת של קהילת יוצאי אופעלע, ובהמשך בקהילה שהקים - בשם "מנחת יהודא". מאוחר יותר עבר לויליאמסבורג, ברוקלין. התפרסם בבקיאותו התורנית. היה ממייסדי אגודת האדמורי"ם ואגודת ישראל בארצות הברית. פעל רבות למניעת חילולי שבת, והקים ישיבה על שם זקנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ספריו "לב אריה החדש" ו"קול יהודה".

רבי שלמה חיים פרלוב[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי שלמה חיים פרלוב (בולחוב)
רבי שלמה חיים פרלוב (במרכז) עם מחותנו רבי קלונימוס קלמיש שפירא (לימינו)

רבי שלמה חיים פרלוב (תר"מ – י"א בתמוז תש"ג, 1943) היה בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב. התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו, ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר וכרב במקומו. הקים ישיבה בעירו בה למדו כ-60 תלמידים. הנהגתו בדרך אדמו"רי נובומינסק הבלתי שגרתית בסביבת גליציאנית בה התגורר עוררה התעניינות רבה סביבו. חצרו היתה המרכז העיקרי של תנועת אגודת ישראל בעיר. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו, וסירב לברוח מעירו. בשנת ה'תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה, מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות"[6].

הקטנה (5 תמונות)

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק.
  2. ^ אודותיו ראו: שמואל מאירי, ‏שושלת נובומינסק, בית יעקב, גיליון 212/213, עמוד 17.
  3. ^ אודותיו ראו כאן; ספריו: תפארת איש על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג, באתר HebrewBooks.
  4. ^ אבל ביהדות החרדית: הרבי מנובומינסק זצ"ל ראש אגו"י באמריקה - בחדרי חרדים, חדרי חרדים (בעברית)
  5. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; גם במיידאנק ואושביץ זהרו פניהם, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9, באתר HebrewBooks.
  6. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה.


שושלת חסידות נובומינסק


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון
ומייסד חסידות נובומינסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי אלתר מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי יהודה אריה פרלוב.PNG
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבי שלמה חיים מבולחוב (cropped).png
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי נחום מרדכי פרלוב.png
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
הרב שטיינמן הרב וואזנר נובומינסק הרב פוברסקי (cropped).jpg
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל (אנ')
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8273 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.



NivdakVeushar.png