חסידות לובלין

מתוך האנציקלופדיה היהודית, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבתו של רבי יהודה לייב איגר בבית העלמין החדש בלובלין

חסידות לובלין היא חצר חסידית שייסודה ומרכזה היו בעיר לובלין שבפולין. מייסדה רבי יהודה לייב איגר היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ושל רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה. שיטתה ודרכה של החסידות היא בדרך החסידות הפולנית מבית פשיסחה ואיזביצה. כיום, ממוקם בית המדרש שלה בבני ברק.

ייסוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אברהם איגר מלובלין
רבי שלמה איגר מלובלין

רבי יהודה לייב איגר (כונה "רבי לֵייבַּלֶ'ה"; תקע"הכ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר. כאבותיו, גם ר' לייבל'ה היה ממתנגדי החסידות.

בהשפעת אחדים מחסידי לובלין נסע, לרבי מנחם מנדל מקוצק והפך לתלמידו. כאשר עזב רבי מרדכי יוסף ליינר את הרבי מקוצק, פרש יחד איתו והיה נוהג לנסוע אליו. עם פטירת רבי מרדכי יוסף ליינר, בשנת תרי"ד, הכתירוהו החסידים לאדמו"ר בעיר מגוריו – לובלין. אחר פטירתו מילאו את מקומו חברו רבי צדוק הכהן מלובלין ובנו רבי אברהם איגר מלובלין.

הדור השני והשלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שלמה אייגר מלובלין

רבי אברהם איגר (תר"וכ"ב בטבת תרע"ד), בנו של רבי לייבלה איגר, החל לכהן כאדמו"ר בלובלין לאחר פטירת אביו. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר מותו[1]. בתו, קיילה נחמה, נישאה לרבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ (בנם הוא רבי שמואל אליהו טאוב). נישואין אלו הסתיימו בגירושיהם של בני הזוג. מאוחר יותר נישאה קיילה נחמה לרבי ירמיה קאליש מאופולה.

רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר מלובלין

בניו של רבי אברהם איגר, רבי שלמה איגר ורבי עזריאל מאיר איגר כיהנו כאדמו"רים בפולין עד תחילת מלחמת העולם השנייה.

  • רבי שלמה איגר (תר"לה' בתמוז ת"ש, 1940), האדמו"ר מלובלין. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא מלובלין כיהן במשך תקופה מסוימת כמנהל ישיבת חכמי לובלין[2]. ספרייתו נחשבה לאחד האוספים התורניים הגדולים בפולין. לאחר כיבוש פולין על ידי הצבא הגרמני ברח לוורשה ושם נפטר. בלווייתו השתתפו אלפים.
  • רבי עזריאל מאיר איגר (תרל"גה' בתמוז תש"א, 1941) כיהן כאדמו"ר בפילוב וממנה עבר לוורשה. חיבר את הקונטרסים "אבני זיכרון" על הש"ס, ו"הצעת תקנת נחוצה" ו"תקנת רבים" שעסקו ביוזמתו למניעת חשש של איסור ריבית על ידי קביעת תקנה של "היתר עסקה". גדולי הדור דנו ברעיון זה[3], אך למעשה התקנה לא התפשטה[4].
    • בנו, רבי שלמה אלעזר איגר, התמנה לאדמו"ר במקומו בפילוב, אך נספה גם הוא בשואה. היה חתנו של הרב דוד ויינפלד[5]. בן נוסף, רבי יהודה לייב איגר (נהרג בשואה), היה נשוי לרחל, בתו של האדמו"ר מסוקולוב-קוצק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן, בנו, רבי מרדכי מנחם מנדל איגר, כיהן כאדמו"ר מלובלין בניו יורק משנת ת"ש עד פטירתו בתשנ"ה.

חסידות לובלין בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו של רבי שלמה אלעזר איגר, רבי אברהם איגר (תרע"ד, 1914כ"ח בתשרי תשס"ג, 2002), עלה לארץ ישראל. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תש"ה. התגורר בבני ברק ושם הקים לו בית מדרש. נטמן בבית הקברות שומרי שבת. בנו רבי שלמה ממלא את מקומו. הוא משתייך לחסידות גור, ומתנהג ללא גינוני אדמו"רות[דרושה הבהרה].

שניים מחתניו של רבי אברהם הם האדמו"ר מאמשינוב, רבי יעקב אריה מיליקובסקי[6] והאדמו"ר מקוזמיר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 208
  • אברהם יצחק ברומברגמגדולי התורה והחסידות יג, ירושלים, תשי"ח, עמ' צא-קנח.
  • שמעון הירשלר, יהודה לקדשו, כרך א' מסכת חייו של רבי יהודה ליב איגר, תל אביב תשנ"ט. כרך ב' מסכת חייו של רבי שלמה איגר וצאצאיו ורבי עזריאל מאיר איגר וצאצאיו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ שבט מיהודה - חלק א', לובלין תרצ"ה, באתר HebrewBooks
    שבט מיהודה - חלק ב', לובלין תרצ"ה, באתר HebrewBooks
  2. ^ באתר דעת
  3. ^ משנת רבי אהרן חלק א' סימן כ'.
  4. ^ אבני זיכרון, לובלין תרח"צ, באתר HebrewBooks
    תקנת רבים, ורשה תר"צ, באתר HebrewBooks
    קובץ דרושים, סימן לח, עמ' 94, פיוטרקוב תרפ"ד, באתר HebrewBooks
  5. ^ חותנם של רבי אברהם ויינברג מסלונים - תל אביב ושל רבי ישראל אלתר מגור מנישואיו השניים.
  6. ^ מוטי אהרונוביץ, האדמו"ר מאמשינוב השתפך בדמעות, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2010

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +375 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png