חסידות חב"ד-ליאדי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

חסידות חב"ד-ליאדי הייתה חצר חסידית מענף חסידות חב"ד שנוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון לאחר התפצלות חסידות חב"ד בשנת תרכ"ו.

היסטוריה

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[1]. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא[2].

בעקבות כך עזב רבי יהודה לייב שניאורסון את לובביץ', ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי ישראל נח שניאורסון ורבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח לניעז'ין, ורבי חיים שניאור זלמן עבר לליאדי[3]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות[4].

הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה[דרושה הבהרה][5]. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה[6]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך[7].

שושלת אדמו"רי החסידות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.
  3. ^ בלוי, עמ' ק"ג.
  4. ^ ראו בלוי, עמ' ק"ד.
  5. ^ בלוי, עמ' ק"ט.
  6. ^ בלוי, עמ' ק"י.
  7. ^ בלוי, עמ' קט"ו.
  8. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ‏חלק ב', "רבי יהודה ירחמיאל גוטרמן מסיראטשין", ירושלים תשמ"ו, עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה


NivdakVeushar.png