חסידות ביאלא

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.
במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.
הדור הראשון[edit | edit source]
ערך מורחב – יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.
הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.
האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.
הדור השני[edit | edit source]
כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:
- רבי נתן דוד, האדמו"ר מפארציווא (פרצ'ב שבפולין ; תרכ"ו, 1866 - ז' בשבט תר"צ, 1930). דברי תורתו נדפסו בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". את מקומו מילא בנו רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, האדמו"ר מלברטוב, שחיבר ספרים רבים. רבי משה יחיאל אלימלך נהרג בשואה. אחד מבניו הנוספים של רבי נתן דוד היה רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ששימש מספר שנים כאדמו"ר ממונקאטש.
- רבי מאיר שלמה יהודה, אדמו"ר ממזריטש, תרכ"ח - י"ז באדר תש"ב. רעייתו מרים דובה בת הרב אייזיק ברבש מברדיצ'ב. לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה. חלק מחסידיו עלו ארצה לפני השואה ואף פתחו בית מדרש בתל אביב. הם היוו את הגרעין לחסידות ביאלא בת ימינו. הלוויתו הייתה אחת הלוויות האחרונות בגטו ורשה. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון משל"י". בנו יהושע נתן דוד רבינוביץ, נישא לדובריש בת האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מחסידות סוכטשוב, נספה בגטו ורשה.
- רבי אברהם יהושע העשיל האדמו"ר מלובלין. תרל"ה - ח' באייר תרצ"ג. היה חתנו של הרב שמעון אלתר (נכדו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור). דברי תורתו נדפסו בספר "ישועות אברהם". את מקומו מילא בנו רבי אהרן נתן דוד, שנחשב לתלמיד חכם ולמדן מופלג, נרצח בשואה.
- הבן הצעיר רבי ירחמיאל צבי, תרל"ח - ז' בחשוון ה'תרס"ו. היה חתנו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. היה האדמו"ר מביאלא בשדליץ במשך שישה חודשים בדיוק, עד לפטירתו. בנו, רבי נתן דוד רבינוביץ (תרנ"ט - תש"ז, חתן רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק) גדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ואצל דודו (חתן סבו רבי יעקב יצחק) רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין. בשנת תרפ"ח היגר ללונדון וכיהן שם כאדמו"ר. בנו של רבי נתן דוד הוא ד"ר צבי מאיר (הארי) רבינוביץ, שכתב ספרים על חסידות, מדרש ופיוט, בעברית ובאנגלית.
הדור השלישי[edit | edit source]
ערך מורחב – יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.
לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה.
הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.
הדור הרביעי[edit | edit source]
בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ובמקביל החלו שני הבנים האחרים לכהן כאדמו"רים (סודרו להלן לפי סדר לידתם).
- רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא. נפטר בו' טבת תשס"ו.
- רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). נישא ליפה (מרים שיינדל) בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. בדעותיו נטה לציונות[3]. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט אלול תש"ע ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
- רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), היה האדמו"ר מביאלא בני ברק. עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא אור קדושים ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד כתב את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".
- רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון, היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו והוא עומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. במשך שנים היה רב העיר לוגאנו שבשווייץ, וכיום מחלק עיתותיו בין צפת לירושלים. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו דר שנים בגייטסהד. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בכמה ערים בישראל, בהם גם בית כנסת בבית שמש לקהילה של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. בית מדרשו המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. רבי בן ציון משמש כאביו, כחבר מועצת גדולי התורה.
הדור החמישי[edit | edit source]
בני רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא[edit | edit source]
- רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר באשדוד.
- רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
- רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.
- רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. במות אביו ייסד את קהל "ברכת צבי" ביאלא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו, ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, ספרייה תורנית גדולה ואולם שמחות.
- הרב שמחה, מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים.
- חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא (דונולו) בבני ברק.
בני רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא רמת אהרן[edit | edit source]
- רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. כיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים).
- רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי.
בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק[edit | edit source]
בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעת בניו לאדמו"רים.
- רבי יעקב מנחם, האדמו"ר מביאלא בני ברק ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. לחסידיו בתי מדרש בירושלים ובביתר עילית. כמו כן הקים את ישיבת משנת שמעון בביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף, בעל בתו ראצ'ה ברכה[4].
- רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ובית מדרשו בשכונת קריית משה בירושלים. בשליחותו הוקמו מרכזי קירוב ובתי כנסת במנהטן, לוס אנג'לס ומיאמי. חתן רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
- רבי פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא בית שמש, הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה נבחרת מחסידי אביו והקים בית מדרש ומרכז חסידי בבית שמש. ובשליחותו הוקמו מרכזי קירוב בכמה ערים בצרפת, ובקנדה. חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל.
- רבי אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא בבורו פארק, חתן רבי נחום מאיר פנט מדעעש-שאץ. לחצרו בתי כנסת בביתר עילית ובמיאמי
- חתנו רבי יעקב הגר, בן רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסערט ויזניץ בחיפה.
- חתנו רבי יהודה זאב קארנרייך, האדמו"ר משידלובצא, קיבל את בית מדרשו של חמיו בגוש 80 בירושלים. לחסידיו בתי מדרש גם בביתר עילית.
מאפייני חסידות ביאלא[edit | edit source]
- זהירות מגאווה: בביאלא הקפידו על ניקיון הדעת וזהירות קיצונית מהתפארות וגאווה. החסידים אומרים כי חסיד ביאלא לא היה מספר לזולת כמה דפי גמרא הספיק ללמוד, ואיזו מצווה או מעשה טוב עשה, משום שאלה דברים שצריכים להישאר בין האדם לבין קונו.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- מאיר איידלבום, לתולדות חסידות ביאלה, באתר "דעת"
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
- ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
- ^ בתו, הסופרת יוכי ברנדס מספרת: "...למרות שאנחנו ממשפחה חרדית גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי ניצולי שואה וככאלה הם היו ציונים ענקיים, עכשיו פחות כי העולם החרדי פחות מאפשר להם להיות ציונים אז הם יותר מסתירים את זה. אבל אני גדלתי בעולם חרדי פתוח שהיה ציוני, הנפנו דגל ביום העצמאות, חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה" (רונית מזרחי ומושיק לין, בגובה העיניים עם יוכי ברנדס, מקומון "זמן ירושלים", 3 ביולי 2009, מובא באתר nrg מעריב. ראו גם: מירון ח. איזקסון, למה מתגעגעת הסופרת יוכי ברנדס?, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 29 בדצמבר 2010
- ^ ישראל כהן, אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +738 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.