חם מקצתו חם כולו

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
חם מקצתו חם כולו
(מקורות עיקריים)
טלה צלוי. בצליית קרבן פסח קיים איסור לצלות את הקרבן על שיפוד מתכת, שכן באופן זה הקרבן נצלה גם על ידי השיפוד שעובר בתוך הטלה או הגדי, שהוא מתחמם מהאש המרתיחה אותו בקצותיו
תלמוד בבלי מסכת פסחים, דף ע"ד, עמוד א'
משנה תורה הלכות קרבן פסח, פרק ח', הלכה ט'
שולחן ערוך

ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ"ד, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א'
ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ"ח, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ד'
ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קכ"א, ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, סעיף ו'


סימן צ"ב, סעיף ה'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאוין ק"מ
ספר מצוות קטן, הגהות רבנו פרץ, מצווה ר"ה, הגה' י"ד, ומצווה רי"ג, הגה' י"ב*

חם מקצתו - חם כולו (או בראשי תיבות: חמח"כ) הוא כלל הלכתי הקובע כי מתכת שמקור חום פוגע בחלק אחד שלה, הריהו מחמם את כולה. הכלל מקורו בהלכות קרבן פסח, לגבי צליית הקרבן באמצעות שיפוד מתכת, שהדבר אסור; והרחבת הכלל היא לגבי הלכות איסור והיתר, ביחס לבליעות בכלים של מתכת ועוד.

מקור: הלכות קרבן פסח

צליית טלה בשיפוד של עץ. בקרבן פסח מותרת צליית הקרבן דווקא בשפוד של עץ, שכן עץ גם כאשר מתחמם חלקו - אין החום מתפשט בכולו

המשנה מתארת את אופן צליית קרבן פסח: "כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון, ותוחבו לתוך פיו"...

בתלמוד עולה דיון בעניין:

וניתי של מתכת? איידי דחם מקצתו - חם כולו, וקמטוי מחמת השפוד ורחמנא אמר צְלִי אֵשׁ[1] - ולא צלי מחמת דבר אחר

פירוש הדבר, כיוון שכלי מתכת, השפעת חום על מקום אחד בה מעבירה את החום לכל הכלי, לכך אין צליית הקרבן תקינה באופן זה. שכן הציווי בתורה מורה שהקרבן יהיה צלוי מחמת האש, ואילו אם בשפוד של מתכת החום מועבר מקצותיו אל מרכזו - מקום בו הטלה תחוב בו, והרי מקום תחיבת הטלה מתחמם מחמת חום המתכת, ולא מחמת חום האש בלבד[2].

באיסור והיתר

בספרי הראשונים והאחרונים דנו להקיש מדין "חם מקצתו - חם כולו" המוזכר לגבי קרבן פסח, אל דיני איסור והיתר, לגבי בליעות ופליטות בכלי מתכת. בבסיס הדברים, הנידון הוא רק בכלי מתכת, שבהם שייך הכלל של "חם מקצתו - חם כולו", אך קיימים מקרים שבהם דנים על כלי עץ וחרס. לרוב, הדיון בהם אינו מחמת הכלל של "חם מקצתו - חם כולו", אלא לפי שניתן לדון באותו המקרה שהבליעות או הפליטות מתפשטות בכל הכלי, וכדלהלן.

פליטה מכלי שהוחם מקצתו

כף חלבית שנתחבה מקצתה במרק בשרי רותח, נחלקו הפוסקים בדבר, ולהלכה נפסק כי על מנת להתיר את המרק די שיהיה בו יחס של 1:60 מול החלק שנתחב בו, ולא יחס זה מול הכלי כולו

הנידון הראשון שהוקבל להלכות קרבן פסח הוא מקרה של כלי מתכת שבלוע בו דבר איסור, ונגע חלקו בדבר היתר רותח (וכן כלי מתכת שבלוע בו חלב, שנגע חלקו בדבר בשרי רותח; או הפוך), שיש לדון אם אכן מתחמם כל הכלי כולו ונפלט איסור מכולו אל ההיתר, או שמא אין ההיתר מחמם אלא את המקום בו נגע, ולא נפלט איסור אלא מהשטח שנגע והתחמם:

  • לדעת רבנו פרץ ועוד ראשונים אומרים בזה "חם מקצתו - חם כולו", ודנים את כל הכלי כמי שהתחמם ופולט איסור מכולו, ואם אין ההיתר רב בנפחו מכלי האיסור ביחס של 1:60 - ההיתר נאסר. שמכיוון שחלקו שנגע בהיתר התחמם, הרי שהתחמם כולו, וממילא אנו מניחים כי קיימת אפשרות שנפלט איסור הבלוע בכל הכלי אל דבר ההיתר, ועל כן אם ההיתר אינו רב מהאיסור ביחס של 1:60, נאסר הוא מחמת כלי האיסור[3].
  • לדעת רוב הראשונים, וכך נפסק להלכה, למרות שאכן הכלי מתחמם כולו על ידי התחממות חלקו, מכל מקום לא נפלטות בליעות מכולו, אלא רק מהחלק שנגע במאכל הרותח. על פי זה די שיהיה במאכל ההיתר יחס של 1:60 מול החלק של כלי האיסור שנתחב בו, כדי להתיר את אותו המאכל[4].

בליעה בכלי שהוחם מקצתו

בליעה במקום שהוחם

כף שנגע מקצתה בדבר איסור רותח, נחלקו האחרונים עם נאסרת כולה או שנאסר רק החלק שנגע בדבר האיסור. בתמונה: כף נוגעת בבושינטנג (מרק כלב)

באחרונים קיים נידון נוסף - כלי מתכת שנגע מקצתו בדבר איסור רותח (וכן כלי חלבי שנגע מקצתו בבשר רותח, או להיפך), אם נאסר כל הכלי, או שנאסר רק החלק שנגע בדבר האיסור:

  • לדעת רבי מנחם ממירזבורק ("מעיל צדק") והרבה אחרונים, כשם שאין הכלי פולט מכולו על ידי התחממות מקצתו[ב], כך אין הכלי בולע בכולו על ידי התחממות מקצתו. שאין הכלל "חם מקצתו - חם כולו" אמור אלא לגבי חימום הכלי כולו, אך לא לעניין בליעות ופליטות[5]. ויש שהקילו בזה רק בהפסד מרובה או כשהוא לצורך יום טוב[6].
  • אמנם לדעת כמה אחרונים למרות שאין הכלי פולט מכולו אם הוחם מקצתו, מכל מקום חימום מקצתו יש בכוחו להבליע בכולו, ולפיכך במקרה שנגע דבר איסור רותח בחלק מהכלי - נאסר כל הכלי מחמת כן[7]. לדעה זו, הטעם שמבליע בכולו אינו משום "חם מקצתו - חם כולו", אלא שדי בחימום מקצת הכלי להבליע בכולו. מטעם זה אכן - לדעה זו - הדין יהיה זהה גם בלי עץ וחרס[8].
  • יש מי שהשאיר הדבר בספק, ומשכך כתב להחמיר בדאורייתא, ולהקל בדרבנן[9].

בליעה שלא במקום שהוחם

כלי מתכת שהוחם מקצתו ונגע איסור צונן בחלק אחר של הכלי, שלא במקום שהוחם, כתבו רבי מנחם ממירזבורק ("מעיל צדק") ועוד אחרונים שבזה ודאי אומרים "חם מקצתו - חם כולו", ולפיכך האיסור אכן נבלע בכלי במקום שנגע בו[ג], למרות שהאיסור היה צונן וגם מקום מגעו בכלי היה צונן, לפי שהכלל של "חם מקצתו - חם כולו" מחשיב את הכלי כאילו הוא חם כולו[10]. אמנם רבי יהודה לנדא כתב שמכיוון שגם האיסור צונן וגם הכלי במקום מגע האיסור צונן הוא, אין הכלי בולע כלל, ואינו נאסר[11].

כלי שהוחם כולו

כלי מתכת שהוחם כולו באופן ישיר, וכגון שנשפת על האש, כתבו הרבה האחרונים כי אף שאין הכלי פולט מכולו על ידי התחממות מקצתו[ב], וכן אינו בולע בכולו על ידי התחממות מקצתו[ד], מכל מקום אם הכלי הוחם כולו - איסור הנוגע במקצתו מתפשט ונבלע בכל הכלי[12]. וכתבו אחרונים כי דין זה הוא לאו דווקא מחמת הכלל של "חם מקצתו - חם כולו", ולכן גם בכלי חרס האיסור מתפשט בכל הכלי במקרה כזה[13].

אמנם יש מהאחרונים שכתבו כי גם במקרה זה שהוחם הכלי כולו, מכל מקום אין הכלי בולע אלא במקום בו נגע האיסור[14].

ויש שכתבו לחלק בין כלי שהוחם כולו על ידי אש בלבד, כמו שיפוד, שבו הבליעות והפליטות מתפשטות בכולו; לבין כלי שהוחם כולו רק על ידי מים רותחים המעבירים את חומו ("כלי ראשון"), שבו אין הבליעות והפליטות שבו מתפשטות בכולו[15].
ויש מי שכתב שאף אם הוחם כולו על ידי כלי ראשון, הבליעות והפליטות שבו מתפשטות בכולו; אבל אם הוחם כולו רק מכוח "חם מקצתו חם כולו", אף שאכן התחמם כולו לפי ראות העין, מכל מקום אין הבליעות והפליטות שבו מתפשטות בכולו[16].

בכלי המורכב משני חלקים

כלי המורכב משני חלקים נפרדים, שמחוברים ביניהם על ידי מסמרים וכדומה, דנו הפוסקים אם נחשבים הם ככלי אחד לעניין "חם מקצתו חם כולו", או שמא נחשבים לשני כלים:

  • יש סוברים שמכיוון והם למעשה כלים נפרדים, לא ניתן לומר בהם "חם מקצתו חם כולו", וחימום חלק אחד אינו גורם לחלק אחר להתחמם ולהעביר בליעות[17].
  • יש מי שסובר שמכיוון והם למעשה מחוברים ביניהם, התחממות חלק אחד משפיעה על החלק האחר, מכוח הכלל של "חם מקצתו חם כולו"[18].

ביאורים והרחבות

  1. ^ על פי כללי הפוסקים כי דעה ראשונה בשולחן ערוך המובאת בסתם, מול דעה אחרת המובאת כ"יש מי שאומר" - הלכה כדעה הראשונה.
  2. ^ 2.0 2.1 לדעת הסוברים כן, וכפי שנפסק להלכה.
  3. ^ ולדעת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר,
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א, המובא לעיל: בליעה בכלי שהוחם מקצתו, אף נבלע בכל הכלי.
  4. ^ לדעת הרבה אחרונים הסוברים כן.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ח'.
  2. ^ רש"י, מסכת פסחים, דף ע"ד, עמוד א', ד"ה לא על השפוד.
  3. ^ רבנו פרץ, הגהות רבנו פרץ, על ספר מצוות קטן, מצווה רי"ג, דין ב', הגה' י"ב*. הובא ב
    שגיאות פרמטריות בתבנית:טור

    פרמטרים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:טור) יש להעביר ככל היותר 2 פרמטרים.ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ"ד, ובבית יוסף, שם, ד"ה התוחב; דעה ב' ("יש מי שאומר") בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א', וב סימן צ"ח, סעיף ד';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, בדעת הרשב"א, הרא"ה והרא"ש.
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, בדעת הרבה ראשונים; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א', ו סימן צ"ח, סעיף ד'[א], ובהגהות הרמ"א, שם ושם.
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, סעיף ו'; רבי חזקיה די סילוה, פרי חדש, יורה דעה, סימן קכ"א, סוף ס"ק ט"ו, ד"ה ולענין;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, סעיף ו';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ב.
  6. ^ רבי שניאור זלמן מליאדי, שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן תנ"א, סעיף כ"ב; רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, יורה דעה, סימן צ"ד, ס"ק י"ז, בשם רבי עבדאללה סומך.
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א, ושם שכן דעת הרשב"א ושאר ראשונים, שלא כדעת רבנו פרץ שאינו מחלק בין פליטה לבליעה; רבי אברהם דנציג, חכמת אדם, כלל מ"ו, סעיף ו', ובבינת אדם סי' מ"ו; הנצי"ב מוולוז'ין, שו"ת משיב דבר, חלק ב', סימן כ"ג. וראו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א, סעיף י"ב, ד"ה מיהו אם, ומשנה ברורה, סימן תנ"א, סעיף קטן ס"ט.
  8. ^ רבי אברהם דנציג, בינת אדם, שער איסור והיתר, סימן מ"ו (סב-סג), ד"ה וזה צריך עיון.
  9. ^ רבי חיים בן עטר, פרי תואר, סימן צ"ד, ס"ק א'.
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א, סעיף ו', בשם רבי מנחם ממירזבורק;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א'.
  11. ^ רבי יהודה לנדא, יד יהודה, הפירוש הארוך, סימן צ"ב, סוף ס"ק ל"ו, ד"ה הש"ך.
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ט"ז;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף א', סוף ד"ה תשובה, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=". סימן צ"ג, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ד, סעיף א', ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=". סימן צ"ז, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".אורח חיים, סימן תנ"א;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ב, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=". סימן ס"ט, ו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א; רבי עקיבא איגר, הגהות רבי עקיבא איגר, על
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א, ועל
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סימן תנא בחלק יורה דעה.שולחן ערוך, יורה דעה, סימן תנ"א; רבי מאיר איזנשטט, שו"ת פנים מאירות, חלק א', סימן פ"ג.
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ג.
  14. ^ רבי יחזקאל לנדא, דגול מרבבה, על
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ט"ז; רבי ישראל יהושע טרונק, יבין דעת, ‏סימן צ"ד, פירוש הארוך, ס"ק א', פיוטרקוב תרצ"ב, דף פ"ח, עמוד ב' - דף פ"ט, עמוד א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  15. ^ איסור והיתר הארוך, כלל ל"ז, דין ב', והובא ב
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"א;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ ס"ק, מפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "ס"ק=". סימן צ"ד, סעיף א'; רבי יהודה לנדא, יד יהודה, הפירוש הארוך, סימן צ"ב, ס"ק ל"ו, ד"ה וכן ס"ל, ובפירוש הקצר, שם, ס"ק מ"ז.
  16. ^ רבי חיים אלעזר וקס, נפש חיה, ‏על יורה דעה, סימן י"ד, ד"ה והנה אף, וד"ה אך כל הנ"ל, פיוטרקוב תרל"ו-תרל"ז, דף ט"ז, עמוד ב', ודף י"ז, עמוד א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), וראו שם, ד"ה אך נראה, שדימה זאת לכלי שני.
  17. ^ רבי עקיבא איגר, הגהות רבי עקיבא איגר, על
    שגיאות פרמטריות בתבנית:שולחן ערוך

    פרמטרים [ מפרש, ס"ק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"א; רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, סוף סימן תנ"א; רבי יהודה לנדא, יד יהודה, הפירוש הארוך, סימן צ"ב, ס"ק ל"ו, ד"ה ומעתה.
  18. ^ רדב"ז, שו"ת הרדב"ז, חלק ו', סי' ב'ש"ח, והובא אצל רבי שלום מרדכי שבדרון, שו"ת מהרש"ם, חלק ג', סימן קי"ב.

NivdakVeushar.png