חישוב הקץ

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

הדף יובא אוטומטית על ידי רובוט ונמצא נקי בסריקה אוטומטית, הדף טרם נבדק ידנית

דף זה עודכן אוטומטית מוויקיפדיה, וטרם עבר בקרה אנושית

תוצאת סריקה אוטומטית: מצב הדף: לא ידוע. מדיה לצפייה: לא אותרו תמונות או קבצי מדיה.

עדכן דיווח: מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר  •  מדיה מוסתרת זמנית נבדק ואושר מסווג  •  אישור טקסט בלבד • אישור תמונות בלבד | הוראות טיפול

מדיה מוסתרת זמנית אשר דף: והמשך לדף אחר || והישאר בדף || וסגור כרטיסיה  •  סווג דף: סווג  •  מדיה מוסתרת זמנית דחה דף: סיבה: מדיה מוסתרת זמנית


ביהדות, חישוב הקץ הוא חישוב מועדו של הקץ, כלומר מועד בואו של המשיח.

בספר דניאל כלולים חישובי קצין סתומים למדי, שהרבה מפרשים השתמשו בהם כדי לנבא את בוא הגאולה, בדרך כלל בצורה שתקרב אותה לזמנם של המחשבים. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך גבריאל נדרש להופיע כדי לתקן אותו.


איסור חישוב הקץ[edit | edit source]

דעתם של חז"ל לא הייתה נוחה מפעילותם של מחשבי קצין, ואמרו "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" ומנמקים זאת: "שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד ב').

במסכת סנהדרין מסופר על יחסו של רבי זירא למחשבי קיצין:

"...כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב".

בתרגום לעברית

"כמו שאצל רבי זירא, שכאשר הוא היה מוצא תלמידי חכמים העוסקים בחישוב הקץ הוא היה אומר להם: בבקשה, אני מבקש מכם שלא להרחיק אותו (את הקץ), שכן כתוב בברייתא: "שלושה באים כשלא חושבים עליהם, ואלו הם: משיח, מציאה ועקרב".

רבי זירא מצביע על העובדה שחלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי, ולכן עצם פעולת חישוב הקץ מרחיקה אותו: ברגע שהקץ מתגלה, מיד הוא בטל ונדחה למועד בלתי ידוע אחר.

במסכת דרך ארץ רבה נאמר: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".

הרמב"ם, באיגרת תימן שלו, קובע: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".

מחשבי קיצין[edit | edit source]

חרף הביקורת המצויה בגמרא, היו רבים שעסקו בחישובי קיצין והרמב"ן הסביר מדוע הסיבות שבגמרא לא תקפות[1]. הבולטים שבהם הם:

  • אברהם בן אליעזר הלוי, בן המאה ה-16, לדעתו, שנת 1522 תהיה שנת הפקידה, היא הגאולה השנייה מארבע הגאולות, ושנת 1530 תהיה שנת הגאולה הסופית. את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנת ה'ר"ע בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "משרא קטרין" (בתרגום חופשי "פותר תעלומות"), העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. במקום אחר כתב שהגאולה תהיה בשנת ה'רפ"ד (1524). רבי אברהם נפטר בשנת 1530 או 1535, בשנת הקץ האחרונה לדעתו או אחריה.
  • שלמה מולכו, בן המאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת 1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.
  • הגאון מווילנה ותלמידיו ראו בפסוק משיר השירים "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנת ה'ת"ר (1840) זו תקופת אתחלתא דגאולה ועלו לארץ ישראל. בספר קול התור מנומק ההיתר שהורו לעצמם לחשב את הקץ: "מה שהזהירו ואסרו חז"ל שלא יחשבו את הקץ, הכוונה על מחשבי קצים גרידא בלי המעשים של איתערותא דלתתא משום שאינם מתחשבים עם האתחלתא דגאולה הבאה על ידי משיח הראשון- משיח בן יוסף".[2]
  • רבי אברהם יעלין, בן המאה ה-19 והמאה ה-20, בספרו "גאולת ישראל" (שנכתב בשנת תרפ"ח), מוכיח כי התחלת הציונות היא קץ הגאולה בעזרת חישובי קיצים ע"פ ספר הזוהר, דעת הגר"א ועל פי ספר דניאל ופירוש המלבי"ם. בחישובו, מביא הרב יעלין תאריכים רבים, בהם מתרחשים שלבים בגאולה, חלקם זמנים שעברו וחלקם זמנים עתידיים. אחד התאריכים שהוא מציב לגמר הגאולה הוא בשנת ה'תש"ח, אולם בחודש טבת.[3]
  • רבי אברהם אזולאי מחברון בספרו חסד לאברהם כתב שזמן קץ הגאולה יהיה בשנת התש"ס.
  • דוגמה לעוסקים בחישובי קיצין הוא הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי של תל אביב בשנים 19741997, שעסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.
  • רבי שניאור זלמן מלאדי, בספר "מאמרי אדמו"ר הזקן * על התורה והמועדים - בראשית שמות", ד"ה "ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.", דף תי"ט עד דף תכ"ג, עסק בזמן הקץ וחזה ששנת ה'תר"ג (1843) היא שנת הקץ[4].
  • דוגמה מודרנית לחישוב קיצין היא החישוב המבוסס על דברי הגמרא, "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב" (ששת אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב). על פי החישוב המקובל ביהדות לראשית העולם, ששת אלפי שנים יסתיימו בשנת ו' אלפים המקבילה לשנה הלועזית 2240.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]


הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ספר הגאולה עמוד ס"ב.
  2. ^ משום כך דברו חז"ל על 'תיפח רוחם של מחשבי קיצין' או 'תיפח עצמן (עצמותיהם) של מחשבי קיצין' בש"ס דסנהדרין (צז,ב) כי הלשון 'עצמותיהם' מורה על פי הגר"א כי הם החוטאים נגד "עצמות יוסף", שבזה צפון סוד משיח בן יוסף בפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".
  3. ^ גאולת ישראל - ילין, אברהם
  4. ^ וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנה-ו מדוע לא התגשמו בפועל קיצים אלו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +80 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.