רבי חיים ויטאל
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| תאריך לידה | א' בחשוון ה'ש"ג |
|---|---|
| מקום לידה | צפת, ישראל |
| תאריך פטירה | ל' בניסן ה'ש"ף (בגיל 77) |
| מקום פטירה | דמשק, סוריה |
| תאריך לידה לועזי | 1542 |
| תאריך פטירה לועזי | 1620 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו | משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י |
| תלמידיו | בנו שמואל ויטאל, הרב חיים הכהן מארם צובא, רבי אברהם אזולאי |
| חיבוריו | כתבי האר"י |
הרב חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג (1542) - ל' בניסן ה'ש"ף (1620)) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
ביוגרפיה[edit | edit source]
נולד ב-21 באוקטובר 1542 (ראש חודש חשוון ה׳ש"ג) בצפת לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'[1]. הוא גדל בצל תקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.
כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודו,[2] ואף כתב בספריו מזה.
פגישתו עם האר"י[edit | edit source]
עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1569 (ה׳ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרב משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו הרב חיים את האר״י כרב.
היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. ולדבריו האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרו, ושהסיבה היחידה שירד לעולם הוא ללמד אותו קבלה.
לאחר מות האר"י[edit | edit source]
אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב, והאר״י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה.[3] לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז ויטאל סירב ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.
תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות ויטאל, ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.
בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה׳של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת. "(1577). בראש חודש כסלו (11 בנובמבר), לאחר זריחת השמש, כוכב גדול, עם זנב ארוך, מצביע כלפי מעלה, נראה בחלק הדרומי-מערבי של השמיים. חלק מהזנב גם הצביע מזרחה. הכוכב נשאר בשמיים כשלוש שעות. ואז שקע במערב מאחורי הגבעות של צפת. ככה נמשך מזה יותר מחמישים לילות. בחמישה עשר כסלו, עברתי לגור בירושלים".
בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.
על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה׳שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי הרב משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה׳שנ"ד).
משנת 1595 (ה׳שנ"ה) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד הוא הוויכוח עם הרב יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו[4].
מותו וקבורתו[edit | edit source]
הלך לעולמו ב-3 במאי 1620 (ל׳ ניסן ה'ש"ף), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.[5][6]
רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.
חיבוריו[edit | edit source]
- עץ חיים - ספרו המפורסם המחולק לשמונה שערים, עליו עמל במשך כ-21 שנה. לאחר פטירתו, בנו הרב שמואל ערך וסידר את הספר באופן אחר, אותו מצא קל ונכון יותר ללימוד. עם השנים השתנה שמו של ספר זה ונקרא שמונה שערים.
במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו מהגניזה הצפתית על ידי הרב אברהם אזולאי, והועברו לרב יעקב צמח, שערך אותם והוציא לאור את הספרים
- אוצרות חיים
- אדם ישר
- מבוא השערים
- עולת תמיד
- קהילות יעקב
לאחר פטירתו של הרב יעקב צמח, הרב מאיר פאפירש, תלמידו, ערך את כל ספרי הרב חיים בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:
- דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
- פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
- נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות
ספרים נוספים שכתב הרב חיים:
- שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של הרב משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - על ידי תיקון המידות והמצוות שבין אדם לחברו, קיום המצוות והידור בהן.
- ספר החזיונות - כולל שני חיבורים שונים בתכלית:
- יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
- קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של הרב חיים ויטאל
שני החיבורים האלו נמצאים בכתב ידו של הרב חיים. הם נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד, והם שני חיבורים שונים לגמרי בתוכנם. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי על ידי נכדו הרב משה ויטאל.
יש שטענו שספר זה מזויף. כתב היד הופץ כמאתיים שנה אחר מותו, מלא גידופים וסיפורים מכוערים על סכסוכים שלו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.
- עץ הדעת טוב - ששה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים[7].
- ספר התכונה - על חכמת התכונה
- ספר הגורלות
- ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד
- תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
- גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
- ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
- מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
- משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- רבי חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חכם חיים ויטאל, באתר החכם היומי
- על חייו ומשנתו של מהרח"ו, באתר הידברות
- רבי חיים ויטאל באתר "אהלי צדיקים"
- יעל בוכמן, 'פנקס המרשמים' של רבי חיים ויטאל, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 64-37
- תומר פרסיקו, על "ספר החזיונות", יומנו המיסטי של ר' חיים ויטאל, בלוג באתר "רשימות", 10 בינואר 2007
- דוד הלחמי, רבי חיים ויטל, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
- ^ החזיונות חלק א סי' ב וח"ד סי' ט"ז ועוד
- ^ חיים ויטאל, ספר החזיונות, נספח ב', עמ' רנב, תשי"ד
- ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
- ^ היכן קברו של מהרח"ו ?, הידברות
- ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
- ^ חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
| תקופת חייו של הרב רבי חיים ויטאל על ציר הזמן |
|---|
 |
| מקובלי צפת בימי הביניים | |
|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1532 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
