חטיבת הצנחנים
חטיבת הצנחנים | |
![]() ![]() "אחרי לצנחנים" | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ![]() |
שיוך | ![]() |
יחידת אם | ![]() |
סוג היחידה | חטיבת חי"ר מוצנחת ומוטסת |
בסיס האם | מחנה בית ליד |
תאריכים וזמנים | |
הקמת היחידה | 1955 |
מלחמות | כל מלחמות ישראל החל ממבצע קדש |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ, נשק קל נוסף: M16 קצר, מאג, נגב, M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק. כלי רכב: האמר |
פיקוד | |
מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה מובחרת בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש.
חטיבת הצנחנים היא החטיבה הסדירה היחידה בצה"ל המוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה, המתניידת על גבי האמרים ורכבים מיוחדים אחרים. יכולות אלו משפיעות על המקום והאופן בו יופעלו כוחות החטיבה בפעילות מבצעית ובמלחמה.
מיון, קבלה והכשרה[edit | edit source]
לחטיבה, שהיא ממיינת ביסודה, מתמיינים יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. מעט מהמועמדים נושרים עקב תנאי קבלה והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, קליעה, שדאות, מסעות ארוכים עם משא כבד, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, ניווטים, אימוני הסוואה, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לוחמה בשטח בנוי ולו"ז. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.
על מנת להתקבל לחטיבה דרוש מעבר גיבוש אינטנסיבי (גיבוש צנחנים/דובדבן) בן יומיים המשלב מבחנים פיזיים ואתגרים מנטליים קשים הבודקים את התאמת המועמד לשירות (מלש"ב) להיות לוחם בחטיבה.
מסלול לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך שנה והוא כולל ארבעה חודשי טירונות חי"ר ברמת רובאי 05, שלושה חודשי אימון מתקדם שבסופם רמת הרובאי עולה ל-07, קורס צניחה, מסע כומתה בן 65 ק"מ, שלושה חודשי פעילות מבצעית כפלוגת מסלול וחודשיים אימון מסכם בצפון או בדרום (האימון הוא כלל חטיבתי, ומתבצע אחת לארבעה חודשים) ובסופו מסיים הלוחם את המסלול. לוחמי החטיבה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים לוחמי הצנחנים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח.
היסטוריה[edit | edit source]
הקמת החטיבה[edit | edit source]

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. ב-24 במאי 1949 בוטלה ופוזרה היחידה, אך מאוחר יותר באותה שנה נקרא יהודה הררי להקים את היחידה מחדש. הצעד הראשון היה הקמת בית הספר לצניחה בבסיס תל נוף (בה"ד 8). צ'רלי בורץ מונה למדריך ראשי וקרל כהנא מונה למפקד הציוד והביטחון. לאחר מכן הוקם, במסגרת הבה"ד, גדוד 890 ובו שתי פלוגות: פלוגת טירונים בפיקוד מרסל טוביאס ופלוגה א' בפיקוד יצחק ולקר. לסגן מפקד הצנחנים מונה צבי צלנר.
יהודה הררי פיקד על היחידה במשך 4 שנים עד ינואר 1954. לאורך תקופה זו נבנה המסד הארגוני והמבצעי של הצנחנים. יהודה הררי, בהיותו גם צייר חובב, עיצב את המדים (הירכית), הנעלים האדומות, כנפי הצנחן ("המצנח המכונף") ותג היחידה ("השפיפון המעופף"). חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים בפיקודו של הררי התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתת-מקלע עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:
בצנחנים מצאתי שוב את אוירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא היתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן.
— דברים לזכרו של צבי עופר מתוך: יהודה הראל, "המרדף של הצנחנים"
מבצע קדש[edit | edit source]
חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב ולאחר מכן טיהרו את המעבר, וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כוח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח'.
מלחמת ששת הימים[edit | edit source]
במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה.
מלחמת ההתשה[edit | edit source]
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח[1]. דוקטרינה זו גבתה מחיר כבד מלוחמי צה"ל ובמיוחד מכוחות השריון בתחילת המלחמה, שכן המצרים הפעילו מאות "ציידי טנקים" שצוידו בטילים נגד טנקים.
מלחמת יום הכיפורים[edit | edit source]
במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה.
מלחמת לבנון הראשונה[edit | edit source]
במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.
מלחמת לבנון השנייה[edit | edit source]
ב-19 ביולי נכנסה סיירת צנחנים יחד עם הפלחה"ן לכפר מארון א-ראס שם נקלעו לקרב קשה מול לוחמי חזבאללה. במהלך הקרב חיסלה הסיירת 26 מחבלים, על קרב זה קיבלה היחידה צל"ש יחידתי. לילה לאחר מכן נכנסה יחידת ה"עורב" לפעולה בצפון הכפר עייתא א-שעב, לאחר מכן חברה לשאר כוחות הגדס"ר, שם חיסלה היחידה 2 מחבלים נוספים.
ב-28 ביולי, כיומיים לאחר הקרב בבינת ג'בל החלו כוחות גדוד 890 וגדוד 101 לחימה בכפר. במהלך הלחימה חיסלו 26 מחבלי חזבאללה.
ב-11 באוגוסט החל "מבצע שינו כיוון 11". מרגע קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מעוצבת האש, תחת פיקוד איל איזנברג, על מנת לבצע איגוף אנכי, במהלכו הונחתו כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני[2]. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ואלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע[3] כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[4] והן מחטיבה 55[5], במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה[6]. בנוסף לכך הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול, כל הכוחות האלו בעצם שילשו את מספר חיילי צה"ל הנמצאים בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.
מבצע צוק איתן[edit | edit source]
במבצע צוק איתן ביולי 2014 לחמה החטיבה בחאן יונס, איתרה 4 מנהרות לחימה תת-קרקעיות, 47 פירי מנהרות והרגה 141 מחבלים[2].
החטיבה לאחר מלחמת ששת הימים[edit | edit source]
החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב מהצנחנים, ביניהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון ובני גנץ. בשנת 1977 איבדה החטיבה 44 לוחמים ומפקדים מגדוד 890 שנפלו באסון הנ"ד בבקעת הירדן.
בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בסאנור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.
סמלים וטקסים[edit | edit source]
מדים[edit | edit source]
חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל רגלים, ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים. המדים עוצבו על ידי יהודה הררי המפקד הראשון.
תג היחידה[edit | edit source]
תג "השפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי הפסוק "אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף"(ישעיהו יד כט) אותו ציטט באוזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה[3]. התג תוכנן על ידי יהודה הררי - מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל צפע מעופף כמלאך. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה - חטיבה 202 והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג.
שמות הגדודים והיחידות
שמות הגדודים ויחידות המשנה ניתנו בסוף 1979 בתקופת המח"ט דורון רובין, ע"י קצינת החינוך של החטיבה, יפעת ענבר.
צבע הכומתה[edit | edit source]

צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום[4].
השבעה[edit | edit source]
חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס השבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ב-יוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי[5].
יחידות חטיבת צנחנים[edit | edit source]

גדוד 890 (אפעה)[edit | edit source]
גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל[6]. הוא הוקם ב-1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי כבר בשנת 1952 . במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו[7]. למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה בחזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים[8]. הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן.
מפקדי הגדוד[edit | edit source]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יהודה הררי | 1949 - 1954 | לימים מפקד פה"ד, רמ"ט פיקוד מרכז, שירות ב"מוסד" |
אריאל שרון | 1954 - 1956 | לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11 |
רפאל איתן | 1956 - 1958 | לימים הרמטכ"ל ה-11 |
יהודה רשף | 1958 - 1960 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
עמנואל שקד | 1960 - 1961 | לימים קחצ"ר |
אריק רגב | 1961 - 1963 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
צורי שגיא | 1963 - 1965 | |
דוד ביטון[9] | 1965 - 1967 | |
יאיר תל-צור | 1967 | |
דן שומרון | 1967 - 1969 | לימים הרמטכ"ל ה-13 |
שי תמרי | 1969 - 1971 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
מתן וילנאי | 1971 - 1972 | לימים סגן הרמטכ"ל |
יצחק מרדכי | 1972 - 1974 | לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כאלוף פיקוד הצפון, המרכז והדרום) ושר הביטחון |
יעקב קרן | 1974 | |
מאיר ישראל | 1974 - 1975 | |
נחמיה תמרי | 1975 - 1976 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
עופר כהן | 1976 - 1978 | |
זאב צל | 1978 - 1979 | לימים מפקד חטיבת עודד |
אריק מורן | 1979 - 1980 | לימים מפקד עוצבת האש |
זאב זכרין | 1980 - 1981 | לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון |
מתי הררי | 1981 - 1982 | לימים ראש מנהל הסגל |
משה יעלון | 1982 - 1984 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון. |
הלל בר | 1984 - 1985 | לימים מפקד חטיבת עציון |
עמוס בן-חיים | 1985 - 1987 | לימים מפקד אוגדה 560 |
בני גנץ | 1987 - 1989 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
גדי שמני | 1989 - 1990 | לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
אבי רוטשטיין | 1990 - 1992 | לימים מפקד עוצבת שועלי מרום |
יאיר גולן | 1992 - 1993 | לימים סגן הרמטכ"ל |
רחמים כהן | 1993 - 1994 | |
דרור וינברג | 1994 - 1996 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
הראל כנפו | 1996 - 1998 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
מוטי ברוך | 1998 - 2000 | לימים ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ |
יהודה יוחננוף | 2000 - 2002 | לשעבר מפקד חטיבת החרמון |
אמיר ברעם | 2002 - 2003 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
יהודה לוין | 2003 - 2005 | |
קובי כץ | 2005 - 2007 | |
יקי דולף | 2007 - 2009 | לימים מפקד החטיבה |
גיא לוי | 2009 - 2011 | לימים ראש מחלקת תכנון מבצעי באמ"ץ |
ערן אוליאל | 2011 - 2013 | לימים ראש מחלקת מבצעים באמ"ץ |
יואב ברונר | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבה 55 |
אליאב אלבז | 2015 - 2017 | לימים מפקד בא"ח צנחנים |
אפרים אבני | יוני 2017 - |
גדוד 101 (פתן)[edit | edit source]
גדוד 101, המכונה כיום גם גדוד פתן, הוקם בשנת 1990. לפני הקמתו, "גדוד פתן" נקרא "גדוד 50" וכונה "גדוד הנח"ל המוצנח", בשל העובדה שהשירות בגדוד היה חלק ממסלול חיילי הנח"ל וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. אך בשנת 1990 הועבר "גדוד 50" לחטיבת הנח"ל והוקם גדוד חדש בשם "גדוד 101" שקיבל את כינויו של גדוד 50, "גדוד פתן". הגדוד אימץ את המספר 101 כמספר היחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. גדוד 50 ומחליפו, גדוד 101 (החל מ-1990) נלחם בכל מלחמות ישראל מאז פעולות התגמול. במבצע קדש השתתף הגדוד, עליו פיקד מוטה גור, בקרב המיתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור, שבדרום-מערב חצי האי סיני[10]. בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.
במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח המג"ד דאז, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ[11].
במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע גדוד 101 מספר רב של כניסות לעומק השטח הלבנוני. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בה הצליחו לוחמי הגדוד להרוג 26 מלוחמי יחידת הקומנדו של החזבאללה[12].
הגדוד זכה ב-2010 בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות[13].
במבצע צוק איתן לחם הגדוד תחת פיקוד חטיבת גבעתי בקרבות בגזרת ח'אן יונס וזכה לצל"ש אלוף.
מפקדי הגדוד[edit | edit source]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מוטה גור | 1956 - 1957 | לימים הרמטכ"ל ה-10 |
דני מט | 1957 - 1959 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
שרגא ישראל | 1959 - 1961 | |
עמנואל שקד | 1961 - 1962 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
עמיחי לוי | 1962 - 1963 | |
חיים נדל | 1963 - 1965 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
שמואל פרסבורגר | 1965 - 1967 | |
טיבי שפירא | 1967 - 1968 | |
משה פלס | 1968 | נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד |
אריה צידון | 1968 - 1970 | |
עמוס ירון | 1970 - 1972 | לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
אמנון ליפקין-שחק | 1972 - 1973 | לימים הרמטכ"ל ה-15 |
יורם יאיר | 1973 - 1975 | לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית |
יעקב בנדל | 1975 - 1976 | |
מנחם זטורסקי | 1976 - 1977 | |
יהודה דובדבני | 1977 - 1978 | לימים נספח צה"ל בארגנטינה |
יאיר רפאלי | 1978 - 1979 | |
מוטי רוזנברג | 1979 - 1980 | |
דורון אלמוג | 1980 - 1981 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
חזי צפריר | 1981 - 1982 | |
גיורא איילנד | 1982 - 1984 | לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ |
יצחק איתן | 1984 - 1985 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
אלי אמיתי | 1985 - 1986 | לימים ראש חטיבת המבצעים |
ישראל זיו | 1986 - 1988 | לימים ראש אגף המבצעים |
יחיאל גוזל | 1988 - 1989 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
יגאל שרון | 1989 - 1991 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
שרון דוידוביץ' | 1991 - 1993 | לימים מפקד נוער חלוצי לוחם |
אביב כוכבי | 1993 - 1994 | לימים סגן ראש המטה הכללי |
פינקי זוארץ | 1994 - 1996 | לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
יוסי בכר | 1996 - 1997 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
איתי וירוב | 1997 - 1999 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
בועז עמידרור | 1999 - 2001 | לשעבר מפקד עוצבת הגולן |
דוד בלומנפלד[14] | 2001 - 2003 | |
איציק בר | 2003 - 2005 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
אליעזר טולדנו | 2005 - 2006 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
אריאל יוחנן | 2006 - 2008 | |
אבי בלוט | 2008 - 2010 | לימים מפקד חטיבת עוז |
אלון מדנס | 2010 - 2012 | לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
יובל גז[15] | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
אבינועם אמונה | 2014 - 2016 | |
אלעד שושן | יוני 2016 - |
גדוד 202 (צפע)[edit | edit source]
גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהפך לגדוד מילואים והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגדוד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ואף לתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.
מפקדי הגדוד[edit | edit source]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אפרים חירם | 1964 - 1966 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
יואב שחם | 1966 | נהרג בעת פעולת סמוע |
דן שומרון | 1966 - 1967 | לימים הרמטכ"ל ה-13 |
צבי בר | 1967 - 1968 | לימים ראש עיריית רמת גן |
יעקב חסדאי | 1968 - 1970 | |
חיים בנימיני | 1970 - 1972 | לימים קצין מודיעין ראשי |
שמואל שחם | 1972 - 1973 | |
דורון רובין | 1973 - 1974 | לימים ראש מחלקת ההדרכה |
אסף חפץ | 1974 - 1975 | לימים מפכ"ל ה-12 |
עמוס קוצר | 1975 - 1976 | |
שמואל ארד | 1976 - 1978 | לימים אלוף פיקוד העורף |
שאול מופז | 1978 - 1979 | לימים הרמטכ"ל ושר הביטחון |
שבתאי פולג | 1979 - 1980 | |
עופר בן צבי | 1980 - 1981 | |
ישראל רמות | 1981 - 1982 | |
מיכה טמיר | 1982 - 1983 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
יום טוב סמיה | 1983 - 1984 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
שמאי רן | 1984 - 1985 | |
אלעזר שטרן | 1985 - 1987 | לימים ראש אכ"א |
יצחק גרשון | 1987 - 1988 | לימים אלוף פיקוד העורף |
מאיר כליפי | 1988 - 1990 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
מוטי יוגב | 1990 - 1991 | |
רמי צור חכם | 1991 - 1992 | לימים נספח צה"ל בסין, ומנכ"ל עמותת הצנחנים |
גל הירש | 1992 - 1993 | לשעבר מפקד עוצבת הגליל |
נועם תיבון | 1993 - 1995 | לשעבר מפקד הגיס הצפוני |
חגי מרדכי | 1995 | נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נועם תיבון |
אמיר נדן | 1995 - 1997 | לשעבר מפקד עוצבת חירם |
חגי מרדכי | 1997 - 1999 | בשנית, לאחר החלמה. לשעבר ראש מטה זרוע היבשה |
אהרון חליוה | 1999 - 2001 | לימים ראש אט"ל |
רוני נומה | 2001 - 2002 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
מיקי אדלשטיין | 2002 - 2003 | לימים נספח צה"ל בוושינגטון |
גיא חזות | 2003 - 2005 | לימים מפקד עוצבת אדום |
יניב אלאלוף | 2005 - 2007 | לימים מפקד בה"ד 1 |
אודי שגיא[16] | 2007 - 2009 | |
גיא ברגר | 2009 - 2011 | לימים קצין אג"ם של מפקדת העומק, לשעבר מפקד חטיבת אפרים |
איתמר בן חיים | 2011 - 2012 | לימים מפקד חטיבת הנגב, לשעבר קצין אג"ם של אוגדת איו"ש |
קובי ולר[17] | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
עמי ביטון | 2014 - 2016 | מעוטר צל"ש מח"ט |
רועי צוויג-לביא | 2016 - 2018 | |
רן פרידמן | אפריל 2018 - |
גדס"ר 5135 (שרף)[edit | edit source]
ערך מורחב – גדוד סיור
גדוד הסיור של הצנחנים (5135), המכונה גם גדוד שרף נוצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן"[18]. הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות[19]. בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמואל קלמי[20]. הגדוד מכונה "גדס"ר צנחנים" או "יחס"ר צנחנים". בעשור השני של שנות האלפיים ייעודו של גדוד הסיור הוא להוות יחידת סיור מובחרת של חטיבת הצנחנים בלוחמה קונבנציונאלית או בלחימה בעצימות נמוכה[21].
מפקדי הגדס"ר[edit | edit source]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
שמואל קלמי | 2002 - 2003 | לשעבר ראש מחלקת הגנה באמ"ץ |
אבי גיל | 2003 - 2005 | לשעבר מפקד בה"ד 1, כיום מפקד עוצבת עידן |
נמרוד אלוני | 2005 - 2007 | פיקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה[22], לימים מפקד החטיבה |
ירון פינקלמן | 2007 - 2009 | פיקד על הגדוד במבצע עופרת יצוקה[23], לימים מפקד חטיבת גבעתי |
איתן בן גד | 2009 - 2011 | לימים סגן מפקד החטיבה, מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וקמב"ץ פיקוד המרכז |
נמרוד לוטן | 2011 - 2013 | |
ירון שרוני | 2013 - 2015 | פיקד על הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבה 226 |
אורי דאובה | 2015 - 2017 | |
ישי רוזיליו | יולי 2017 - |
- יחידת סיור (פלס"ר) - מכונה גם סיירת צנחנים - טייפן
- יחידה נגד טנקים (פלנ"ט) - פתן שחור, מכונה גם עורב צנחנים
- יחידת חבלה והנדסה (פלחה"ן) - זעמן, מכונה גם חבלה מוצנחת
פלס"ר צנחנים[edit | edit source]
פלס"ר (פלוגת סיור) של חטיבת הצנחנים, נקראת גם "סיירת צנחנים". במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד.
הסיירת הוקמה בשנת 1954 על ידי מאיר הר-ציון ומיכה בן ארי ('קפוסטה'), כפלוגה א' בגדוד הצנחנים 890, ועברה מספר שינויים ארגוניים, עד שבשנת 1956 הפכה לפלוגת הסיור העצמאית של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: 'מבצע חץ שחור', 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע הלם בנגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54–55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון.
במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת בפיקודו של מפקד הסיירת דאז, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג[24], הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. במבצע ליטני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע "מסע בצבעים" במחנה הפליטים בלאטה). בשנות ה-90 פעלה הסיירת בלבנון, בדגש על פעילות עומק, על בסיס פעילות זו, בעיקר בתקופת פיקודם של חגי מרדכי, יוסי בכר ומוטי ברוך. פעילויות אלו, דוגמת מבצע מרכבות האלים ואחרים, הן שסיפקו אבטחה לישובי הצפון בשנות ה-90. על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.
במלחמת לבנון השנייה נכנסו הפלס"ר והפלחה"ן לכפר מארון א-ראס ובקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הפלס"ר להרוג 26 מחבלי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי.
מפקדי הסיירת | ||
---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות |
מאיר הר-ציון | 1954 - 1955 | |
יהודה רשף | 1956 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
מיכה קפוסטה-בן ארי | 1956 | |
יוסי יפה | 1956 - 1957 | |
משה לוי | 1957 | לימים הרמטכ"ל ה-12 |
יאיר פלד | 1958 - 1959 | (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים[25]) |
צורי שגיא | 1959 - 1960 | לימים מפקד מרחב שלמה |
עמוס נאמן | 1960 - 1961 | |
דב תמרי | 1962 - 1963 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
אלי ידגרוב | 1964 - 1965 | |
אריה צידון | 1965 - 1966 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
גיורא חייקה | 1966 - 1967 | לימים מפקד המרכז לאימוני יבשה |
מתן וילנאי | 1967 - 1968 | לימים סגן הרמטכ"ל ושר |
גד נגבי | 1968 - 1969 | לימים מפקד עוצבת חצי האש |
מוטי פז | 1969 - 1970 | לימים מפקד עוצבת אדום |
נחמיה תמרי | 1970 - 1972 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
אבנר חרמוני | 1972 - 1973 | לימים מפקד חטיבה 646 |
שאול מופז | 1973 - 1974 | לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון |
יפתח רייכר-עתיר | 1974 - 1975 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים ונספח צה"ל בסין |
דורון אלמוג | 1975 - 1976 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
מיכה טמיר | 1976 - 1978 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
משה יעלון | 1978 - 1980 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
שמאי רן | 1980 - 1981 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
ישראל זיו | 1981 - 1982 | לימים ראש אגף המבצעים |
אייל קרים[26] | 1982 - 1984 | לימים הרב הצבאי הראשי |
איציק נחמיאס | 1984 - 1985 | |
עדי קדושטביץ | 1985 - 1986 | |
אבי רוטשטיין | 1986 - 1987 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
גדי שמני | 1987 - 1988 | לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
שלמה בן דוד | 1988 - 1990 | |
יהושע רינסקי | 1990 - 1992 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
חגי מרדכי | 1992 - 1994 | לשעבר ראש מטה זרוע היבשה |
יוסי בכר | 1994 - 1996 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
מוטי ברוך | 1996 - 1997 | לימים ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ |
איתן בלחסן | 1997 - 1999 | נפל בקרב מול מחבלי חזבאללה |
אמיר ברעם | 1999 - 2000 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
איתי טוויטו | 2000 - 2001 | |
נמרוד אלוני | 2001 - 2002 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
טל דביר | 2002 - 2004 | |
גיא ברגר | 2004 - 2005 | לשעבר מפקד חטיבת אפרים |
עמית לידור | 2005 - 2007 | |
נמרוד לוטן | 2007 - 2009 | לשעבר מפקד גדס"ר צנחנים |
עמי ביטון[27] | 2009 - 2011 | לשעבר מפקד גדוד 202 |
אלעד שושן[28] | 2011 - 2012 | לימים מפקד גדוד 101 |
יאיר חביביאן | 2012 - 2014 | |
חגי בן-ארי[29] | 2014 | יועד לשמש מפקד הסיירת, נפצע אנושות במבצע צוק איתן, ומונה באופן סמלי, בעודו מחוסר הכרה[30] |
יואב ספקטור | 2014 - 2016 | |
נועם מיכאל | 2016 - 2018 | |
נבו דה-האן | 2018 - |
לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול היה כשנה ושמונה חודשים וקוצר החל משנת 2000 לשנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שלישים להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.
בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 83 מלוחמיה.
חבלה מוצנחת[edit | edit source]
פלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) בחטיבת הצנחנים. נקראת גם "חבלה מוצנחת". יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ומשה פלד (חדד) היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו כשנה ו-3 חודשים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.
מבצעים בהם השתתפה היחידה: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע אנטבה, מבצע ליטני, מלחמת לבנון, פעילות מבצעית בדרום לבנון (עד לנסיגה בשנת 2000), מבצע חומת מגן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן.
מפקדי הפלחה"ן | |||||
---|---|---|---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות | |||
משה פלד | 1963 - 1965 | מפקדה הראשון של היחידה. לימים מפקד הנדסה פיקוד צפון במלחמת יום כיפור. | |||
יהודה בר | 1965 - 1966 | לימים מפקד עוצבת הגליל | |||
יצחק מרדכי | 1966 - 1968 | לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הביטחון | |||
משה לשם-אדלשטיין | 1968 - 1970 | ||||
עוזי בן יצחק | לימים מפקד אוגדת יהודה | ||||
רן בג | 1970 - 1971 | לימים ממקימי ומפקדי הלוט"ר | |||
מנחם זטורסקי | 1971 - 1973 | לימים מפקד פיקוד הנח"ל | |||
שמעון נוה | 1973 - 1974 | ||||
אהרון סבג | 1974 - 1975 | לימים מפקד חטיבת הבקעה | |||
אריק מורן | 1975 - 1977 | לימים מפקד עוצבת האש | |||
ישראל רמות | 1977 - 1978 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל | |||
אמל אסעד | 1978 - 1980 | לימים מפקד מנהלת התאום והקישור | |||
יחיאל גוזל | 1981 - 1983 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |||
בני גנץ | 1983 - 1984 | לימים הרמטכ"ל ה-20 | |||
אהרון זיו | 1984 - 1985 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ונספח צה"ל ביפן | |||
יגאל שרון | 1985 - 1986 | לימים מפקד חטיבת יהודה | |||
אבי זהבי | 1986 | ||||
רוני אלשיך | 1986 - 1988 | לימים סגן ראש השב"כ ואחר כך מפכ"ל משטרת ישראל | |||
גל הירש | 1988 - 1989 | לימים מפקד עוצבת הגליל | |||
יוסי בכר | 1989 - 1991 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי | |||
הראל כנפו | 1991 - 1993 | לשעבר מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה | |||
עופר צוברי | 1993 - 1995 | ||||
לאון בן מוחה | 1995 - 1997 | ||||
נדב מילוא | 1997 | ||||
איציק בר | 1997 - 1998 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף | |||
גדעון תמר | 1998 - 2000 | ||||
אסף אסולין | 2000 - 2001 | ||||
גיא לוי | 2001 - 2003 | לימים ראש מחלקת תכנון מבצעי באמ"ץ | |||
איתן בן גד | 2003 - 2004 | ||||
ערן אוליאל | 2004 - | לימים ראש מחלקת מבצעים באמ"ץ | |||
דרור שאול | לשעבר קמב"ץ פיקוד העורף, מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה | אייל בלומנשטיין | |||
אלעד פרץ | מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה | ||||
עומר כהן | - 2011 | כיום מפקד גדוד נחשון | |||
עודד זימן | 2011 - 2013 | ||||
טל זורבלוב | 2013 - 2014 | ||||
אלמוג רותם | 2014 - 2016 | ||||
דור מנשאוף | 2016 - 2017 | ||||
הוד מעודה | 2017 - |
עורב צנחנים[edit | edit source]
עורב צנחנים היא יחידה מובחרת של חטיבת הצנחנים (יחידת הנ"ט), נקראת גם "פלנ"ט צנחנים". במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה היחידה למפקדת גדוד סיור, ב-29 בנובמבר 2002.
יחידת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב, עקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות, את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית ליחידה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" - ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד - מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט.
היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה[31], מבצע סיגל, מבצע לבלוב, מבצע ליטני, מבצע שלכת, מבצע מוביל, מלחמת לבנון הראשונה, פעילויות עומק בדרום לבנון כגון:מבצע סחרור מסוכן, מבצע פנתר ורוד, מבצע פינה אחרת (עד הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000), מבצע חומת מגן, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן הייתה ליחידה הראשונה בצה"ל שקלטה ועשתה שימוש במשגר האחוד.
בנוסף לייעודה כיחידת נ"ט חטיבתית, משמשת גם כיחידת חי"ר מובחרת המשתתפת בכל המשימות החטיבתיות.
לוחמי היחידה נבחרים בגיבוש יחטיות המתרחש סמוך לגיוס. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה בן כ-16 חודשים: טירונות, אימון מתקדם, קורס צניחה וקורסים ייעודים כגון-ניווטים, אימוני לוחמה בכל מתארי הלחימה, קורס נ"ט, קורס צלפים ועוד.
מפקדי העורב | ||
---|---|---|
שם | תקופת כהונה | הערות |
אמנון דותן | 1974 | |
יואב גוטסמן | 1974 - 1975 | |
יוסי דישון | 1975 | |
נלי פקר | 1975 - 1976 | |
ישראל גל | 1976 - 1977 | |
אבנר טלמון | 1977 | |
יוסף זימבריס | 1977 - 1978 | |
הלל בר | 1978 - 1980 | |
אברהם קפלן | 1980 - 1981 | |
ניר שרוף | 1981 - 1982 | |
שאול אריאלי | 1982 - 1984 | לשעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
אורי יעקובי | 1984 - 1985 | |
יאיר גולן | 1985 - 1986 | לימים סגן הרמטכ"ל |
מתי הורביץ | 1986 - 1988 | |
אביב כוכבי | 1988 - 1989 | לימים אלוף פיקוד הצפון |
גדי ורשמה | 1989 - 1991 | |
זאב ברנשטיין | 1991 - 1992 | |
הרצי הלוי | 1992 - 1993 | לימים ראש אמ"ן |
אבי שטיינבוק-שוהם | 1993 - 1994 | |
אמיר ברעם | 1994 - 1996 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
גיא חזות | 1996 - 1998 | לימים מפקד עוצבת אדום |
נמרוד אלוני | 1998 - 1999 | לימים ראש חטיבת יבשה בזרוע היבשה |
אבי גיל | 1999 - 2000 | לימים מפקד עוצבת עידן |
אודי שגיא | 2000 - 2002 | לימים מפקד גדוד 202 |
קובי ולר | 2002 - 2003 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
עמית לידור | 2003 - 2005 | |
ירון שרוני | 2005 - 2006 | לשעבר מפקד גדס"ר צנחנים, כיום מפקד חטיבה 226 |
ייטב מזור | 2006 - 2008 | |
יניב בארוט | 2008 - 2009 | לשעבר מפקד גדוד חרוב |
אורי דאובה | 2009 - 2011 | לימים מפקד גדס"ר צנחנים |
לירון ביטון | 2011 - 2012 | |
אפרים אבני | 2012 - 2013 | לימים מפקד גדוד 890 |
יותם רוף | 2013 - 2015 | |
אמיתי סטביצקי | 2015 - 2016 | |
יונתן שניידר | 2016 - 2017 | |
אמיר פורי | 2017 - |
פלוגת ח"ץ[edit | edit source]
פלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים) מיועדת לציבור החרדי תחת פיקוד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים. הגיוס הראשון לפלוגה החל בחודש נובמבר 2016. רבני "נצח יהודה" (נח"ל החרדי) מלווים את החיילים, בדומה לגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר[32]. הפלוגה מוגדרת כקרבית, וחרדית לחלוטין, והשירות בה הוא נפרד מנשים.
בא"ח צנחנים[edit | edit source]
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים לחטיבת הצנחנים ולמערך המוצנח. הבסיס השוכן באזור קריית גת ושומריה, קרוי על שם רב אלוף רפאל איתן. הבנייה של הבסיס הסתיימה בשנת 2001 במימון אמריקאי כחלק מהסכם עם ארצות הברית, ונועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם. המעבר של הבא"ח שהיה אמור להתבצע בסיום הבנייה, נדחה בעקבות סירובו של מפקד הבא"ח דאז איתי וירוב לעזוב את המשכן הישן בסנור, כדי שלא יווצר הרושם של נסיגה משטח הבסיס, תחת אש המחבלים באינתיפאדה השנייה שהחלה באותה עת[33]. בחודש מאי 2003, תחת פיקוד מפקד הבא"ח אהרון חליוה, עבר הבא"ח למשכן החדש שלו, ואוחד תחת קורת גג אחת, לאחר שהיה ממוקם קודם לכן בשלושה בסיסים שונים בשומרון ובבקעת הירדן, בבסיס מתקיימות פעילויות הכשרה ואימון של לוחמי חטיבת הצנחנים[34], יחידת מגלן, יחידת דובדבן, מדריכי צניחה, סיירת מטכ"ל, יחידה 669, יחידת ההנחתה הקדמית- יחידה 5700, תלפיות ח"א, ותומכי לחימה.
מפקדי הבא"ח[edit | edit source]
רשימת המפקדים[35]:
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
עמוס ירון | 1967 - 1969 | לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
אהרון אשל | 1969 - 1971 | |
יצחק מרדכי | 1971 - 1972 | לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (פיקוד דרום, מרכז וצפון) |
אסף חפץ | 1972 - 1973 | |
יהודה דובדבני | 1973 - 1974 | לימים נספח צה"ל בדרום אמריקה |
יעקב בנדל | 1974 - 1975 | |
גיל דוד | 1975 - 1977 | |
יחזקאל צפריר | 1977 - 1978 | |
נפתלי מנדלוביץ[36] | 1978 - 1980 | |
גיורא איילנד | 1980 - 1981 | לימים ראש אמ"ץ ואג"ת |
דורון אלמוג | 1981 - 1982 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
יום טוב סמיה | 1982 - 1983 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
חי אדיב | 1983 - 1984 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
אלעזר שטרן | 1984 - 1985 | לימים ראש אכ"א |
יואב הירש | 1985 - 1986 | |
יחיאל גוזל | 1986 - 1987 | לימים נספח צה"ל בצרפת |
אהרון זיו | 1987 - 1988 | לימים נספח צה"ל ביפן |
מוטי יוגב | 1988 - 1990 | לשעבר מפקד חטיבת אפרים |
שאול אריאלי | 1990 - 1992 | לשעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
פיני לוי | 1992 - 1993 | |
ערן דובדבני | 1993 - 1995 | |
אביב כוכבי | 1995 - 1997 | לימים אלוף פיקוד הצפון |
פינקי זוארץ | 1997 - 1998 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
יוסי בכר | 1998 - 1999 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
איתי וירוב | 1999 - 2001 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
אהרון חליוה | 2001 - 2003 | לימים ראש אט"ל |
שמואל קלמי | 2003 - 2005 | לשעבר רמ"ח הגנה באמ"ץ |
איציק בר | 2005 - 2007 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
יניב אלאלוף | 2007 - 2009 | לימים מפקד בה"ד 1 |
יקי דולף | 2009 - 2011 | לימים מפקד החטיבה |
גיא ברגר | 2011 - 2013 | לשעבר מפקד חטיבת אפרים |
איתמר בן חיים | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
יואב ברונר | 2015 - 2017 | לימים מפקד חטיבה 55 |
אליאב אלבז | יולי 2017 - |
מפקדי החטיבה[edit | edit source]
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אריאל שרון | 1956 - 1957 | לימים ראש ממשלת ישראל ה-11 |
מנחם אבירם | 1957 - 1960 | לימים מפקד עוצבת נתיב האש |
אלי זעירא | 1960 - 1962 | לימים ראש אמ"ן |
יצחק חופי | 1962 - 1964 | לימים אלוף פיקוד הצפון וראש המוסד |
רפאל איתן | 1964 - 1967 | לימים הרמטכ"ל ה-11 |
דני מט | 1967 - 1969 | לימים מתאם הפעולות בשטחים |
חיים נדל | 1969 - 1971 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
לוי חופש | 1971 - 1972 | |
עוזי יאירי | 1972 - 1973 | נהרג שנתיים אחר כך בפיגוע במלון סבוי |
אריה צידון | 1973 - 1975 | |
מתן וילנאי | 1975 - 1976 | לימים סגן הרמטכ"ל |
עמוס ירון | 1976 - 1977 | לימים ראש אכ"א |
אמנון ליפקין-שחק | 1977 - 1979 | לימים הרמטכ"ל ה-15 |
דורון רובין | 1979 - 1981 | לימים ראש מה"ד |
יורם יאיר | 1981 - 1982 | לימים ראש אכ"א |
שמואל ארד | 1982 - 1984 | לימים אלוף פיקוד העורף |
מנחם זטורסקי | 1984 - 1985 | |
נחמיה תמרי | 1985 - 1986 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
שאול מופז | 1986 - 1988 | לימים הרמטכ"ל ה-16 |
דורון אלמוג | 1988 - 1990 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
משה יעלון | 1990 - 1991 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
מתי הררי | 1991 - 1993 | |
ישראל זיו | 1993 - 1995 | לימים ראש אגף המבצעים |
בני גנץ | 1995 - 1997 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
יצחק גרשון | 1997 - 1999 | לימים אלוף פיקוד העורף |
גדי שמני | 1999 - 2001 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
אביב כוכבי | 2001 - 2003 | לימים סגן הרמטכ"ל |
יוסי בכר | 2003 - 2005 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
חגי מרדכי | 2005 - 22 באוגוסט 2007 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
הרצי הלוי | 22 באוגוסט 2007 - 20 באוגוסט 2009 | לימים ראש אמ"ן |
אהרון חליוה | 20 באוגוסט 2009 - 14 באפריל 2011 | לימים ראש אט"ל |
אמיר ברעם | 14 באפריל 2011 - 16 במאי 2013 | לימים מפקד הגיס הצפוני |
אליעזר טולדנו | 16 במאי 2013 - 1 ביולי 2015 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
נמרוד אלוני | 1 ביולי 2015 - 16 באוגוסט 2017 | לימים ראש חטיבת יבשה בזרוע היבשה |
יקי דולף | 16 באוגוסט 2017 - |
נשק ואמצעים[edit | edit source]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו חמושים הצנחנים בתת-מקלע עוזי. כיום, חיילי חטיבת הצנחנים חמושים ברוס"ר מדגם קרבין M4A1. שאר כלי הנשק זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל.
- מקלעים: מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג.
- רובי צלפים: רמינגטון M24 (רובה צלפים בריחי מדויק ואמין), רובה SR-25 (רובה קלעים/צלפים חצי-אוטומטי מדויק) ו"ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR, רובה צלפים בריחי ארוך טווח).
- רימונים: רימוני יד רגילים, M-203, מקלעי רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 וסטרייקר Mk-47 בקליבר 40 מ"מ.
- מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ומטאדור.
- כוונות ואמצעי ראיית לילה: "ליאור" (אמר"ל), טריג'יקון חץ (כוונת לקלעי סער).
בדומה לחטיבות חי"ר אחרות בצה"ל, משתמשים הצנחנים באמצעי ראיית הלילה המכונה "ליאור" שהחליף בשנת 2006 באופן מלא את אמצעי בשם "אקילה" שקדם לו. בנוסף לכך, בשנת 2007 נכנסה לשימוש בגדודי הצנחנים כוונת חדשה לקלעים המכונה "טריג'יקון חץ". ב-2009 נכנס לחטיבת הצנחנים רובה הצלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) בקליבר 0.338 לפואה מגנום המיועד לצליפה בטווחים ארוכים.
החטיבה מצוידת בנגמ"שי ה-M-113 על שלל תצורותיהם אך בעיקר בג'יפים ממוגנים מדגמי "האמר" במגוון תצורות. כמו כן, מצוידת היחידה בטרקטורונים לסיור מהיר ופרישה מהירה של ציוד מחלקתי בשטח.
נשק אישי: רובה M4A1 פלאט-טופ
מק"כ M2 בראונינג
ראו גם[edit | edit source]
- יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל
- חטיבה 226 (חטיבת הצנחנים במילואים הראשונה)
- חטיבה 55 (חטיבת הצנחנים ששחררה את ירושלים במלחמת ששת הימים)
- חטיבה 646 (חטיבת הצנחנים במילואים של פיקוד הדרום)
- חיים קונביץ (יו"ר "הוועדה לאימוץ הצנחן", כונה "האבא של הצנחנים")
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- אורי מילשטיין, ההיסטוריה של הצנחנים : ממלחמת העצמאות עד מלחמת לבנון, תל אביב: הוצאת שלגי, 1985-1987.
- יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990.
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
- יוסי ברגר, חופשת קיץ, הוצאת רימונים, 2010.
- אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2005.
- מאיר הר-ציון, "פרקי יומן", (עורכת: נעמי פרנקל)תל אביב: הוצאת א. לוין אפשטיין, 1968. - בספר גם כלולים ראיונות שערכה פרנקל עם הר-ציון.
- מרדכי גור, "פלוגה ד'" - קורותיה של פלוגת הצנחנים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1977.
- הדס ועופר רגב "לא חוזרים עד שמבצעים - סיפורו של גדוד 890".
- הדס ועופר רגב הזכות לעשות מורשת גדוד 101.
- הדס ועופר רגב אחרי מורשת חטיבה 35.
- רמי בר-אילן, שלום לאהבה - מסמך: התחקיר המקורי על פלוגה ו' מגדוד 890, בהוצאת ענת ורמי בר-אילן, ביצרון, יוני 2012.
- חיים נדל, המעז מנצח
- חיים נדל, בין שתי המלחמות 1967 - 1970
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת הצנחנים
- חבלה מוצנחת (פלחה"ן) - האתר הרשמי
- סיירת צנחנים (פלס"ר) - האתר הרשמי
- עורב צנחנים (פלנ"ט) - האתר הרשמי
- אתר הצנחנים בעשור הראשון 1948 - 1958. אלבום תמונות של הקמת הצנחנים בישראל, פעולות תגמול מלחמת סיני.
שירו של צנחן, סרטון באתר יוטיוב
- העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- חטיבת הצנחנים באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
תרגיל חטיבה 35 בסיני בחודש פברואר 1973 בנוכחות הצמרת הצבאית, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
תיעוד לחימת הצנחנים בגדה המערבית של תעלת סואץ, במלחמת יום הכיפורים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- כתבה בעיתון במחנה על גדוד 890 במבצע עופרת יצוקה
- ספרות ומקורות לתולדות הצנחנים בישראל באתר הצנחנים בעשור הראשון.
- יואל פיקסלר, תרנגול 53 המבצע להבאת המכ"ם ממצרים 26 - 27 בדצמבר 1969.
- עמוס הראל, החיילים מתאמנים, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי נלחמים, באתר הארץ, על האימונים בבא"ח, 13 בפברואר 2010
- שאול מופז, המלחמה שלי רב-אלוף שאול מופז (מיל):300 קילומטר בעומק סוריה, באתר nrg, 5 באוקטובר 2003
- כתבה בעיתון במחנה תרח"ט של חטיבת הצנחנים
- פליקס פריש, מח"ט הצנחנים: "אין מקום סגור בפני צה"ל", באתר ynet, על כיבוש מחנה הפליטים בלאטה, 28 בפברואר 2002
- "בין דפי ההיסטוריה", ערב מורשת ומפגש מפקדי עבר בגדוד 101 של הצנחנים, אתר זרוע היבשה
- עמוס הראל, מח"ט הצנחנים, אלוף משנה אהרון חליוה, ל"הארץ": ניצחנו, חד וחלק. הטרור לא חזר להשתולל, באתר הארץ, ראיון עם מח"ט הצנחנים, 29 בספטמבר 2010
- אתר סיירת צנחנים
- הקמת סיירת הצנחנים עם מאיר הר-ציון בשנת 1954
- סיירת הצנחנים ב אתר "יחידה"
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: סיירת צנחנים, באתר ynet, 29 בינואר 2008
- זוכרים את חללי סיירת הצנחנים, במחנה, 3 במאי 2008
- אמיר בוחבוט, מפקד הסיירת מספר: כך זכינו בצל"ש, באתר nrg, 29 בספטמבר 2007
- לילך שובל, המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
- פלורית שויחט, גדוד 890 של חטיבת הצנחנים ציין שישים שנה להיווסדו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 בספטמבר 2011
- חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח חוזר לחטיבה, באתר ערוץ עשר, 9 באוקטובר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- פלורית שויחט, לראשונה מזה 15 שנה: לוחמי חטיבת הצנחנים מתרגלים צניחה מבצעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בינואר 2012
סרטון סוף תרגיל חטיבתי של הצנחנים, ביוטיוב
פצצה של אימון: צפו בלוחמי פלחה"ן צנחנים בפעולה, אתר צה"ל, 2 בנובמבר 2017
אימון החורף של חטיבת הצנחנים, אתר צה"ל, 26 בינואר 2018
- בבלוג של ארכיון צה"ל ביוטיוב:
מפגן צניחה, יומני כרמל 1954 (התחלה 7:37)
תרגיל של הצנחנים, יומני כרמל 1953 (התחלה 6:39)
תרגיל של הצנחנים, סרטי גבע (באנגלית), 1957 (התחלה 3:20)
מפגן צניחה ביום הצנחן, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, יולי 1958 (התחלה 2:48)
מפגן צניחה לים ביום הצנחן, יומני כרמל, מאי 1968 (התחלה 2:08)
כנס חטיבת הצנחנים, במעמד משה דיין, דוד אלעזר, עוזי יאירי, ארכיון צה"ל, מרץ 1973
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ מילשטיין, א. (1985). ההיסטוריה של הצנחנים, כרך ב'. תל אביב: שלגי. עמ' 563, 568-567, 864-857
- ^ חטיבת הצנחנים איתרה 4 מנהרות וחיסלה 141 מחבלים בעזה, וואלה, 26 ביולי 2014
- ^ בקרוב: תג יחידה חדש ללוחמי הצנחנים, מעריב
- ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5
- ^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
- ^ עמוס הראל, "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם - חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם" "הארץ" 16 בפברואר 2003
- ^ אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002, "ציון הדרך הבא היה מג"ד 890, הזירה העיקרית הייתה דרום לבנון, שבה חווה ארבע היתקלויות"
- ^ ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמודים 107-108
- ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958"
- ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמ' 93-106
- ^ ירדן בן צור, מחכים לזכות השיבה, במחנה, 6 בספטמבר 2006
- ^ עוזי ברוך, הערב: פרס הרמטכ"ל ל-16 יחידות, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2010
- ^ פליקס פריש, מסוקים תקפו בבית לחם; כוחות צה"ל יצאו ממחנה הפליטים בלאטה, באתר ynet, 3 במרץ 2002
- ^ אמיר בוחבוט, מתכוננים למלחמה הבאה: הצצה לאימונים של גדוד 101, באתר וואלה! NEWS, 15 בפברואר 2014
- ^ נועה בן אהרון, מג"ד חדש לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים באתר זרוע היבשה
- ^ אתר חטיבת הצנחנים
- ^ דורון אלמוג, הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 26-31
- ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר 2005
- ^ "גדס"ר שרף"
- ^ שיר אהרון ברם, אתר חיל האוויר, כשהנחש של הצנחנים פגש את טייסת הצפע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בדצמבר 2012
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 עמודים 272-273
- ^ אמיר בוחבוט, דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה, באתר nrg, 14 בינואר 2009
- ^ דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, ישראל היום, 04.07.2011
- ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ עמוס הראל, "עשה לך קרב", הארץ, 10.03.2000
- ^ עמי ביטון, דבר המפקד, אתר סיירת צנחנים
- ^ אורי בינדר, אהבה עזה: הנישואים פורחים תחת אש, באתר nrg, 10 במרץ 2011
- ^ אבי אשכנזי, רגע לפני שקיבל את הפיקוד: חגי נפצע בהיתקלות, באתר וואלה! NEWS, 2 באוגוסט 2014
- ^ עדו בן פורת ויוני קמפינסקי, הפצוע אנוש מונה למפקד סיירת צנחנים, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2014
- ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם: הוא מבצע אנטבה", הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 273
- ^ "40 החרדים הראשונים בצנחנים הושבעו בכותל - כיכר השבת". כיכר השבת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2017.
- ^ מאת עמוס הראל, בעקבות ניסיונות הפיגועים: צה"ל עומד לפנות בסיס טירונים מסאנור, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001, כפי שהועלה באתר וואלה!
- ^ עמוס הראל, תצלום: אליהו בן יגאל, החיילים מתאמנים, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי נלחמים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2010
- ^ מפקדים, אתר חטיבת הצנחנים (לצפייה בדפדפן אקספלורר בלבד)
- ^ אבי שאולי, גורו ההשקעות נפתלי מנדלוביץ' נמצא מת במכללת מגמות שוקי הון, באתר גלובס, 21 בפברואר 2012
![]() ![]() | |
---|---|
|
![]() ![]() | |
---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +20696 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.