רבי חזקיה די סילוה
 | |
| דמות דיוקנו כפי שמתואר בציור הנמצא בחדר הרבנים של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. | |
| לידה |
 ליוורנו, טוסקנה |
|---|---|
| מקום קבורה |
 בית הקברות בהר הזיתים, ירושלים |
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695[1]) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17. מחבר הספר פרי חדש.
Contents
ביוגרפיה
נולד לרבי דוד בן סילוה, בליוורנו שבאיטליה. בהיותו כבן 20 עלה לארץ והתיישב בירושלים. במהלך התקופה הקצרה מעלייתו עד לנישואיו, חתם על תקנה שנהגתה על ידי חכמי ירושלים כדי למגר את הרווקות המאוחרת ועיקרה היה שכל בחור שהגיע לגיל 20 ולא נישא - חייב לגלות מהעיר. הרב עצמו היה רווק ולכן כיבד את התקנה וגלה זמנית מהעיר. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי משה חגיז, ואחותו של רבי עזרא מלכי (בעל "שמן למאור" על בעל המאור ו"מלכי בקודש" על הרמב"ם)[2].
בשנים שלאחר נישואיו עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי שלמה קוסטא ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי משה גלנטי בירושלים. לאחר פטירת של הרב גלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30. בין השנים 1688–1692 נסע בשליחות לאירופה וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה-17 המתאר את די סילוה. התפרסם בשל ספרו "פרי חדש" על השולחן ערוך. חיבר גם ספר בשם מים חיים - חידושים על הרמב"ם, ושו"ת. היה בקיא גם בקבלה.
בשובו משליחותו למצרים התמנה לרבה של ירושלים, מ-1694 ועד למותו. מתלמידיו: רבי יצחק הכהן רפפורט, מחבר ספר "בתי כהונה", ורבי שלמה אלגאזי (השני) רבה של מצרים. נפטר בגיל 39 בלבד. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
הנצחה
בשכונת זיכרון משה בירושלים, קיים רחוב על שם ספרו "פרי חדש".
ספרו "פרי חדש"
הספר מקיף את החלקים אורח חיים ויורה דעה, ופירוש לתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם. החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, רבי דוד, לאחר פטירתו. חלק גדול מהספר על חלק אורח חיים נקבר עמו בטעות ביחד עם כתבי קבלה שלו.
ספרו מתאפיין בגישה מקורית ביותר, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים, חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת.
בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים[3] מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. אמנם תלמידו של הפרי חדש, ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים והיה שם רב במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו[4].
בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפסו ליקוטים מדבריו ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה. רבי חיים בן עטר כתב את ספרו פרי תואר ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה.
משפחתו
- בנו רבי דוד די סילוה - רופא בירושלים.
חיבוריו
- פרי חדש על שולחן ערוך
- מים חיים על הרמב"ם.
- חידושים לגמרא על דרך הסוד שנגנזו
- בינה ודעת (קונטרס דבי שמשא) על בין השמשות.
| תקופת חייו של הרב רבי חזקיה די סילוה על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם
- רבי דוד די סילוה
לקריאה נוספת
- יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות רבינו חזקיה די סילוה זצ"ל, ירושלים תרפ"ט.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בא"י (ב', עמ' 481–482).
- אברהם יערי, שלוחי א"י (עמ' 295–298).
קישורים חיצוניים
- "סילוא, חזקיה ב"ר דוד", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 178, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי חזקיה די־סילוה (בעל „פרי חדש”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- חזקיה סילוא, אנציקלופדיה יהודית - אתר דעת
- כתביו
- ספר מים חיים
- ספר פרי חדש דפוס אמסטרדם ה'תנ"א
- ספר בינה ודעת
הערות שוליים
- ^ לפי: דניאל טואיטו, מבוא היסטורי וביבליוגרפי להוצאה העברית של דרשת הפרי חדש, בתוך: זכור לאברהם, תשנ"ו, עמ' נג. ומקורותיו בהערות 1 ו-4 שם.
- ^ לפי אברהם יערי בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב פרומקין (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.
- ^ חלק יורה דעה כלל ג' סימן ג'
- ^ שם הגדולים
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים (סופר) • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים (סופר) • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +45 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
