חדרה
ערך זה עוסק בעיר במחוז חיפה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | חדרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 מתחם "כפר הים", מלון רמדה חדרה וכפר הנופש של האגודה למען החייל בחוף חדרה, ממעוף הציפור
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | الخضيرة (حديرا) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | צביקה גנדלמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 19 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1891 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 91,707 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה
|
18
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה
|
3.3% בשנה עד סוף 2016
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,811 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 50,640 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט
|
47
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   חדרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול | 6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.4107 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני
|
115
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל חדרה נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.hadera.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם הירוקת שבביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה",[2] שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה.[3] העיר חברה בארגון פורום ה-15.
היסטוריה[edit | edit source]
רכישת האדמות[edit | edit source]
בשנים 1880–1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה "סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא (האחת מאלקסוט שבקובנה השנייה מריגה השלישית מוילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890,[4] מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.[5] זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.[6]
חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ובכל זאת, קבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין, שהיה נציגן של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך הותיר לעצמו חלק מן האדמות.
העלייה לקרקע וקשיי התושבים[edit | edit source]
בט"ו בשבט ה'תרנ"א (1891) עלו התושבים לקרקע, היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה. המתיישבים גרו תחילה בחאן שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בשטח העיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל, הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין).[7] בשנת 1891 מפרסם עיתון "האור" (מאוחר יותר שמו שונה להצבי) ידיעה תחת הכותרת "אין עתיד לחדרה", ומסביר; "רוב האנשים אשר התיישבו שם נחלו בקדחת רעה, ולב בעלי האחוזה מר מאד ומבקשים למכור את אחוזתם ואין קונה".[8] בשנת 1896 מפרסם עיתון הצבי ידיעה בשם "מייבשים הביצות בחדרה - העבודה במושבה ליבש הבצות, אשר לקח עליו הנדיב הולכת בזריזות: מאתים אלף אילני אקליפטוס יטעו שמה במרחק חמישה עשר מטר בין אילן לאילן, למען יוכלו לזרוע בין האילנות".[9] בעקבות זאת עזבו רוב התושבים את המושבה וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהם עליהם כבר בנו הצ'רקסים בתים.[10] בכך לא תמו ההתנגשויות וקרב נוסף סביב חלקה של 20 דונם פרץ בתחילת שנת 1914.[11]
בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל, יער חדרה. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שרידים לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון ובשמורת ביצת זיתא במזרח העיר. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.
ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו[edit | edit source]
בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בעת מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנת 1934, הוכרזה חדרה כמועצה מקומית על ידי הנציב העליון הבריטי.
בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הבריטים ארבעה מחנות צבא בעיר ובסביבתה - בחולות שפת הים, באגרובנק, בגן המייסדים וצפונית לכפר ברנדייס. למחנות נסללו כבישי גישה מבטון. מחנות הצבא שימשו מקור כלכלי חשוב למושבה. עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה, כפר ברנדייס ונווה חיים אשר שכנו סביב המושבה. לאחר קום המדינה נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר, גבעת אולגה, שכונת ויצמן, שכונת ניסן ושכונת הפארק. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. לכבוד ההכרזה כעיר נכתב המנון העיר. באותם ימים זכתה לכינוי "בירת השומרון".[12][13][14][15]
בעת העלייה מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90 לשעבר הגיעו עולים רבים לחדרה והעיר הגדילה משמעותית אוכלוסייתה.
בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם ד"ר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-ע'רביה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (בהם מפעלי נייר חדרה ומפעל הצמיגים "אליאנס") וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר, שבהן נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כחמישה חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בפרברי העיר, לראשונה בתולדות חדרה.
בשנת 2010 פוזרה מועצת העיר, במקומה פועלת בעיר ועדה קרואה מטעם משרד הפנים בשל אי-סדרים. ביוני 2013 פשטו חוקרי משטרה על בניין העירייה וראש העירייה אביטן נעצר לחקירה פלילית בתחום השחיתות, שלבסוף נסגרה ב-2015. בבחירות שנערכו באוקטובר אותה שנה, הובס אביטן על ידי צבי גנדלמן שניצח בסיבוב הראשון ונבחר לכהן כראש העיר.
בשנת 2017 נפתח המלון הראשון בעיר בשכונת גבעת אולגה, במתחם כפר הים על חוף ימה של העיר.[16]
העיר כיום[edit | edit source]
חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה שבין חוף הים לכביש החוף נקראת שכונת גבעת אולגה. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצדו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערכו בעבר אירועים ציבוריים. כיכר מרכזית נוספת בעיר היא כיכר המשטרה, שנמצאת על כביש 4, ובה מזללות, מסעדות, בתי קפה וקניון קטן.
בינואר 2013 חוותה העיר הצפות נרחבות שגרמו לנזק רב.[17] ברבעון השני של שנת 2014 נפתח כביש 9 שמחבר את חדרה ישירות לכביש 6. בשנת 2015 החלו העבודות להקמת מתחם סינמה סיטי בעיר, במתחם העסקים Mixx.[18]
אוכלוסייה[edit | edit source]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בחדרה 91,707 תושבים (מקום 18 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.3%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לחדרה דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-2016) היה 63.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 8,297 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[19]
ביוני 2017 גרו בה 100,147 תושבים לפי נתוני משרד הפנים.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בחדרה:
אתרים חשובים[edit | edit source]
החאן ובית הכנסת הגדול[edit | edit source]
ערך מורחב – מוזיאון החאן
בניין בית הכנסת הגדול של העיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה החאן, מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל כך שלא התקבל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן.
עם השנים נשכח המבנה, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת השטח כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 1936–1940. האדריכלית יהודית שטולצר-סגל (1990-1904) הייתה נשואה לאדריכל איגון שטולצר ושניהם עבדו במשרדו של האדריכל אוסקר קאופמן. תוכניתה של שטולצר-סגל, מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל מאוד אז בארץ, אך ישנן בה נגיעות המקדימות את זמנן, עובדה המשביחה את ערכו הארכיטקטוני של הבניין.
בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים. לימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה. ראשיתו של אוסף המוזיאון הייתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מתוך תחושת אחריות כלפי עדויות העבר, אספו מתנדבים, תושבי חדרה, כלים חקלאיים גדולי ממדים מראשית המאה ה-20, והעבירו אותם למתחם החאן ולחצרות פרטיות. בהדרגה, הלך האיסוף והתמקד גם באובייקטים קטנים, ונעשה רב-תחומי באופיו. לאחר ארבעה עשורים נוספים של פעילות איסוף, מייצג האוסף כיום את התמורות הכלכליות, התעסוקתיות והדמוגרפיות, שהתחוללו בחדרה מאז ייסודה. במוזיאון סיורים ממודרכים וסרטים בעוסקים בתולדות העיר.
רבה הראשון של העיר היה הרב יוסף דב הכהן.
מוזיאונים ואתרים היסטוריים[edit | edit source]
- בית חנקין - בית יהושע ואולגה חנקין על שפת הים בחדרה, במקום פועל מוזיאון ומסעדה. המקום נמצא בתוך אתר נופש, אך הכניסה אליו היא חינם. חנקין רכש את אדמות גבעת אולגה כדי לבנות במקום עיר נופש הוא בנה את ביתו במקום בולט כדי למשוך אנשים להשתקע במקום. הוא לא זכה לגור בבית זה. לאחר מותו הוזנח הבית והתפורר עד ששוקם. הבית צופה על "מפרץ בנימין" הנקרא על שם הברון רוטשילד שספינתו עגנה באותו מפרץ בשנת 1914 וממנה ירד לביקור בחדרה.
- בית פיינברג - אחד מבתיה הראשונים של חדרה שנבנה בידי ישראל פיינברג ונפגע במאורעות תרפ"א. הוא שוחזר ונפתח לקהל הרחב בשנת 2008.
- חוות חפציבה
- יד לבנים - יד לבנים שוכן מול הכניסה הראשית לקניון לב חדרה בשדרת רוטשילד. בגן הסמוך, שעוצב על ידי דני קרוון, ישנם פסלים, בריכות מים, דגים, גשרים ומוזיאון לזכר בני ובנות חדרה שנפלו במערכות ישראל. בנוסף, בכניסה למקום ניצבת הספרייה העירונית של חדרה, בה נמצאים כ-10,000 ספרים.
- כפר הנופש של האגודה למען החייל - בתוך כפר הנופש נמצא בניין משטרת החופים הבריטית. הבניין הוקם ביחד עם בניין דומה בסידנא עלי כדי לגלות ספינות מעפילים. תחנות משטרה אלה צוידו בראדאר. ב-25 בנובמבר 1945 הותקפו בו-זמנית תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי על ידי יחידות הפלמ"ח. המתקנים פוצצו. הבריטים שיקמו במהרה את התחנה בגבעת אולגה ולכן הוחלט לפוצצה שנית. ב-20 בינואר 1946 הוחדר חומר הנפץ בעזרת אנשי פלמ"ח שהתחזו לצבּעים והכניסו את חומר הנפץ מוחבא בחביות צבע. הבריטים הוזהרו בהודעה טלפונית לפנות את הבניין ולהתרחק ממנו אך לא עשו זאת. בהתפוצצות נפצעו 17 אנשים ואחד הפצועים, חייל בריטי, נפטר מפצעיו.
אתרים אחרים[edit | edit source]
- בית החולים הלל יפה - שוכן בסמוך לצומת חרושת. בית החולים נקרא על שם הלל יפה, רופא מושבות האזורי בתקופת העלייה הראשונה. הרופא הזה ריפא את החולים בעת הקמת העיר חדרה כאשר חלו במחלת המלריה.
- פארק השרון ויער חדרה - בפארק חוות חקלאיות רבות, ומסלולי טיולים. החלק המערבי שוכן סמוך לחוף הים של שכונת גבעת אולגה, והחלק המזרחי סמוך לכביש החוף ונמשך לאורכו לכיון עמק חפר. יער חדרה שוכן סמוך לתחנת הרכבת חדרה-מערב. ביער במה, חניון, ומקומות מסודרים בחלקו הצפוני ומופעים מדי פעם.
- תחנת הכוח אורות רבין - סיורים מודרכים ומסודרים בתחנה, השוכנת לגדות נחל חדרה וסמוך לעיר חדרה. התחנה היא תחנת הכוח הגדולה בישראל.
- פארק נחל חדרה - פארק השוכן לגדות הנחל מול תחנת הכוח "אורות רבין".
- אקו פארק - פארק אקולוגי עם אגם מלאכותי ומתקני משחקים וספורט בשכונת הפארק, שנחנך ב-2017.
- טכנודע חדרה - מרכז ייחודי לחינוך מדעי וטכנולוגי הנצמא בשכונת גבעת אולגה
- קניון לב חדרה - קניון לב חדרה שוכן בלב העיר ברחובות רוטשילד-הגיבורים.
- מלון רמדה חדרה - המלון הראשון והיחידי (נכון ל-2017) בחדרה, הממוקם במרכז רצועת החוף של העיר, לצד מתחם הנופש "כפר הים"
- בית הספר הדמוקרטי בחדרה - בשכונת ברנדס נמצא בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ, ובשכונת גבעת אולגה נמצא בית ספר דמוקרטי חדש.
- ישיבת אור יוסף - ישיבה תורנית בשכונת גבעת אולגה בראשות רב העיר שמעון ח. ביטון.
- מתחם MIXX - הנקרא גם מתחם סינמה סיטי, זה מתחם קניות גדול שנמצא בצפון מזרח העיר בכביש 65 הסמוך זה מתחם המבוקר ביותר בעיר, בפועל בקרוב יעלה במתחם סניף של בית קולנוע סינמה סיטי חדרה.
- שערי חדרה - מתחם קניות הנמצא בסמוך לכניסה לעיר מכביש 4.
- מתחם כיכר אלופים - מתחם קניות בחדרה, הנמצא דרומית לאזור התעשייה בעיר.
- קניון גני הדרים - קניון הנמצא במזרח העיר, בשכונת בית אליעזר.
- מול חוף אולגה או פארק אנרג'י חדרה - זה מתחם קניות חדש שכרגע הוא נמצא בנייה שנמצא בשכונה ויצמן מול גבעת אולגה.
- כיכר התשעה - ברחוב הנשיא ויצמן, בכניסה המזרחית לחדרה. לזכר קרבנות הפיגוע בצומת מגידו ב-5 ביוני 2002. בפיגוע נהרגו 17 איש, מתוכם תשעה בני חדרה. האנדרטה בנויה מתשעה חלקים לזכר תשעת הנספים.
- ישיבת כנסת יצחק - ישיבה תורנית בשכונת שלמה. לומדים בה כ-400 גברים, רובם המכריע אינם תושבי העיר.
שכונות עיקריות[edit | edit source]
- בית אליעזר (ע"ש אליעזר קפלן) היא שכונה בחלקה המזרחי של העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים ונקראת על שם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר אשר הוקמו על ידי עולים מרומניה, מרוקו ותימן. בשכונה היה בית קולנוע קטן ואולם מופעים מקומי. לימים הפכה שכונת וילות בורגנית. בית אליעזר הורחבה בשנות השבעים ונבנו "נווה אליעזר" ו"שיכון יוגוסלבים". בשנות התשעים נבנתה "בית אליעזר החדשה". כיום מונה השכונה למעלה מ-25 אלף תושבים.
- נווה חיים (ע"ש חיים ארלוזורוב) היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה. על השכונה נכתב הספר "שכונה צומחת בחולות".[20] בו ניתן לקרוא על שנותיה של שכונת נווה חיים משנת 1935 ועד קום מדינת ישראל.
- גבעת אולגה (ע"ש אולגה חנקין) היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה בשנות החמישים וקרויה על שם אולגה חנקין, אשתו של גואל אדמות חדרה יהושע חנקין. השכונה נמצאת על חוף הים התיכון. בשנותיה הראשונות התיישבו בשכונה בעיקר עולים חדשים, וכיום היא מורכבת בעיקר ממשפחות צעירות, ומבניה חדשה. כמו כן נמצא במקום כפר נופש "אולגה על הים".
- נחליאל - שכונה בצידו הצפון-מזרחי של מרכז העיר. נוסדה כיישוב נפרד על ידי עולים מתימן ומעדן עוד בשנת 1912, ובהמשך סופחה לעיר. עולים אלה הגיעו מתוך ערגה לציון ועברו את מסעם מדרום מערב חצי האי ערב בדרך לא-דרך, באמצעי תחבורה מסורבלים שונים, כשהם מאבדים בדרכם לארץ הקודש בני משפחה רבים.
- גבעת ביל"ו - בסמוך לשכונת נחליאל התפתחה שכונה של עולים מתימן, שהגיעו אחרי קום המדינה ב"מבצע על כנפי נשרים". סמוך לגבעת ביל"ו המיושבת הייתה גבעה גבוהה יותר שעוררה עניין ארכאולוגי אצל משה דיין, שהיה פוקד מעת לעת את המקום חופר ומחפש שרידים ארכאולוגיים... לימים הוקם במקום זה מטווח.
- חפציבה היא שכונה קטנה וצפונית בעיר שהוקמה בשנת 1946. השכונה מאוכלסת בתושבים בעיקר מיוצאי תימן. בשנת 1992 רכשה חברת החשמל בהשקעה של 20 מיליון שקל את חוות חפציבה. כיום חוות חפציבה הוא פארק גדול ומרהיב אשר פתוח לציבור הרחב.
- שכונת האוצר היא שכונה צמודת קרקע שלאחרונה נבנו בה גם בניינים בצידו הצפוני של מרכז העיר שהוקמה בשנת 1937. מקור שמה בחברת: "אוצר התיישבות היהודים" שנוסדה ביוזמתו של יהושע חנקין, אשר גאלה את אדמות השכונה בתחילת המאה ה-20. במרכז השכונה נמצא פארק "גן יהושע" ע"ש גואל אדמות חדרה יהושע חנקין, שנחנך בשנת 1952.
- שכונת כפר ברנדייס (ע"ש לואי דמביץ ברנדייס) היא שכונה של בתים צמודי קרקע בדרום העיר, אשר הוקמה ב-1928 כ"כפר ברנדייס" - יישוב נפרד מחדרה, אשר לאחר קום המדינה סופח לעיר. בשכונה נמצא בית הספר הדמוקרטי בחדרה.
- שכונת ניסן נבנתה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. שכונה מעורבת של בתי קרקע ובניינים משותפים, הממוקמת בדרום-מזרח העיר, בין השכונות "ברנדייס" ו"בית אליעזר", וקרויה ע"ש ניסן רוטמן, חבר מחתרת ניל"י אשר על אדמותיו נבנתה השכונה. עד לבנייתה היה אזור זה פרדסים ומטעים. כיום (שנות ה-2000) ממשיכה השכונה להתרחב לכיוון מזרח.
- שכונת אפרים היא שכונה שנוסדה בשנת 1930 וקרויה על שם אפרים צ'יזיק שנפל במאורעות תרפ"ט. השכונה נמצאת בצדה הצפון מזרחי של העיר, בסמוך לכביש היציאה מחדרה לכיוון כביש 65.
- שכונת ויצמן היא שכונה שהוקמה בשנת 1940 על שם נשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן. תחילה היה שמה "אגרובנק" שכן השטח היה בבעלותה של חברת קרקעות מיסודו של בנק "אגרובנק".
- שכונת הפארק היא שכונה חדשה הבנויה בדרום-מזרח העיר, בין שכונת ניסן לשכונת בית אליעזר. בלב השכונה נמצא ה"אקופארק", פארק אקולוגי גדול עם אגם.
- שכונות נוספות הקטנות בגודלן; הן שמשון, קלרין (חדרה הצעירה), ביאליק, שלמה, פאר, גני אלון, יוספטל, גזית, הזיתים, בית"ר, הפועל המזרחי, יצחק ונווה עובד.
ספורט[edit | edit source]
כדורגל[edit | edit source]
קבוצת הכדורגל המיצגת כיום את העיר היא הפועל חדרה גבעת אולגה אשר עלתה לליגה לאומית. מגרשה הביתי הוא אצטדיון הפועל הסמוך למרכז העיר.
ערים תאומות[edit | edit source]
בזאנסון, צרפת (משנת 1964)
טומר, פורטוגל (משנת 1983)
נירנברג, גרמניה (משנת 1995).
ריז'או, הרפובליקה העממית של סין (משנת 1995)
ביג ספרינג, טקסס, ארצות הברית (משנת 2001).
דרבנט, רוסיה (משנת 2006)- שארלוט, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית (משנת 2009).[21]
- אל פאסו, טקסס, ארצות הברית (משנת 2015)[22]
ראשי הרשות המקומית[edit | edit source]
ראשי ועד מתיישבים / מוכתרים[edit | edit source]
|
|
ראשי המועצה[edit | edit source]
- שלמה מאירסון (1927–1946) נבחר ב-1936 לראש המועצה המקומית הראשון.
- דוד ברמן (1946–1954) נבחר ב-1952 לראש העירייה הראשון.
ראשי העירייה[edit | edit source]
|
|
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- אהרן עבר הדני, חדרה - ששים שנות קורותיה, 1951
- מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, ערך: חדרה, עמוד 251–252 .
- בוטקובסקי, צבי. מצב המושבה בהוה ודרכי התפתחותה, חדרה, תרפ"ד.
- משה סמילנסקי, חדרה, 1981
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': רשימת מאמרים:
פרק ס"ו, ייסוד המושבה חדרה, משה סמילנסקי, 1891 - פרק ס"ז, מדמויות המתיישבים הראשונים בחדרה, 1891
- פרק ס"ח, רופא בארץ, הלל יפה, 1891 - 1893.
- אות מאבשלום, נאוה מקמל-עתיר. על אבשלום פיינברג
- יהודה זיו, תרמיל-צד - אתרים ושבילים במבט שני, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1988, פרק : "עיר מתוך הביצות - חדרה", עמודים 173–184.
- עירית זהרוני (עריכה), דרך ארץ - עם חייו בנופיו, יהודה זיו, "חדרה עיר מתוך הביצות", קצין חינוך ראשי - "במחנה", משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1984, עמוד 256–261
- מרדכי נאור, עורכת: חנה עמית, "עת-מול - עתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל", הוצאת יד יצחק בן צבי, לא נעזוב את חדרה, אדר ב' תשס"ג, מרץ 2003, כרך כ"ח, גיליון 4 (168), עמוד 10–12.
- 'חדרה', בתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- אתר עיריית חדרה
- מידע על אתר חדרה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אתר מוזיאון החאן
- דף הפייסבוק העירוני הרשמי
- המנון העיר חדרה
- האתר העירוני לתיירות ובילוי בחדרה
- פרויקט חידוש מרכז העיר חדרה (כולל מצגת), באתר LCUD, אוניברסיטת תל אביבנדב מן, ביקור בית: מסע בין המבנים הישנים של חדרה, באתר ynet, 4 במרץ 2011
- מנחם תלמי, על ביצות יושבת עיר, מעריב, 8 ביולי 1966
- נעמה ריבה, כך פיספסנו עיר: איך קוראים למקום שנמצא ליד מחלף חדרה?, באתר Xnet, 18 באוגוסט 2013
- אלי אלון, סיפורו של בית הכנסת הגדול בחדרה, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe, 27 בספטמבר 2016
- אמיתי גזית, חדרה: עיר עם אנרגיה שלילית, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2017
חדרה בשנת 1913, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
- ^ במסגרת הפינה "באופן מילולי" בגלי צה"ל (26/11/07). ראו
אבשלום קור, מילים מקבילות בעברית ובערבית, יישובים ערביים שקלטו את שמם מיישובים יהודיים, באתר iCast, 1.6.10
- ^ יישוב בעל שם זהה היה גם בדרום מישור החוף, ועל שמו נקראת העיירה גדרה.
- ^ חבצלת, "חנקין קונה אדמות חדרה", ט"ז כסליו תרנ"א, (1890)
- ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2004, עמוד 229
- ^ חדרה, הפועל הצעיר, 03 מאי 1908
- ^ תיאור הקשיים של מתיישבי חדרה הראשונים, כפי שהם מתוארים בכתבה בעיתון "צפירה"
- ^ האור, ז' תשרי א'תתכ"ג לחורבן (1891)
- ^ הצבי, "מייבשים הביצות בחדרה", י' סיוון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, שער שני, "שחקי, שחקי על החלומות", פרק משנה : מושבות, עמוד 75
- ^ בארץ ישראל, הצפירה, 16 בפברואר 1911
- ^ חדרה, הפועל הצעיר, 13 בפברואר 1914
- ^ אברהם בן-שלום, גיולה מאנדי - חלוץ שיטת הכדורגל ההונגרי, דבר, 14 ביוני 1959
- ^ צ. טל, "המיעוט" ו"הרוב" בחדרה, חרות, 30 במאי 1965
- ^ איתן אורטסמן, חדרה לא ניצלה ביתיותה והרכב חסר של ירושלים, מעריב, 20 בפברואר 1972
- ^ אלכס פרלסמן, קרית-שמונה ונצרת-עלית במבחנים קשים ב,ארצית', מעריב, 8 באוקטובר 1982
- ^ מלון רמדה חדרה ייפתח עוד לפני פסח. כמה יעלה לילה?, באתר וואלה, 5 במרץ 2017
- ^ רענן בן צור, חדרה: מפלס המים ירד, חודש החשמל ברוב העיר, באתר ynet, 9 בינואר 2013
- ^ http://www.hadera.muni.il/web/8888/nsf/arclookup.taf?&_id=23135&did=8553&title=%F2%E9%F8%20%E4%F1%F8%E8%E9%ED
- ^ פרופיל חדרה באתר הלמ"ס
- ^ http://www.visiteme.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=383856
- ^ באתר charmeck
- ^ El Paso Texas and Hadera Israel – Sister Cities and a New Economic Alliance - See more at: http://itrade.gov.il/us-houston/2015/05/22/el-paso-texas-and-hadera-israel-sister-cities-and-a-new-economic-alliance/#sthash.Ly29F2MM.dpuf, 22 במאי 2015
- ^ http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1348
- ^ http://www.khan-hadera.org.il/othmanframe.html
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה · נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרבייה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · דלית אל-כרמל · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · עספיא · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
| חברות פורום ה-15 | |
|---|---|
|
| ראשי עיריית חדרה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +14474 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
