זיידל רובנר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
זיידל רובנר
זיידל רובנר1.jpg
זיידל רובנר
מידע כללי
שם לידה יעקב שמואל מרגובסקי
תאריך לידה 1856
מקום לידה רדומישל, אוקראינה
תאריך פטירה 1943
מקום פטירה ניו יורק, ארצות הברית

זיידל רוֹבְנֶרכתיב יידי: ראָוונער, באנגלית: Zeidel Rovner; בשמו המקורי: יעקב שמואל מָרָגוֹבְסקי;‏ 18561943) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.

קורות חיים

נולד כיעקב שמואל מָרָגוֹבְסקי (Maragowsky) בעיירה רדומישל. שמו ניתן לו על שם סבו, אב אמו, אשר כינתה אותו בכינוי החיבה "זיידל", שפירושו סבא. אביו נפטר בהיותו פעוט, ואמו מסרה אותו לחזן העיירה, משה שפילנסקי, שגידל אותו עם ילדיו[1]. כבר בגיל שמונה הוא הראה כישרון מוזיקלי, והחזן ביקש לצרפו למקהלתו, אולם האם סירבה כי רצתה שרובנר יגדל להיות רב. לכשגדל התחבר לחסידיו של הרבי ממקארוב, הרב יעקב יצחק טברסקי, אשר סיפרו לרבם על כשרונו והלה הזמינו להתפלל בבית מדרשו בימים הנוראים. הצלחתו בתפילות אלו פרסמה את שמו בכל האזור.

רובנר החל ללמוד קריאת תווים, במקביל לעבודתו כסוחר קמח. הוא גם הוזמן לשמש כחזן בימים הנוראים בקייב. לאחר זמן בהוראתו של הרבי ממקארוב עזב רובנר את עיסוקיו האחרים והיה לחזן מקצועי[2]. הוא הוזמן בשנת 1881 לשמש כחזן בזסלב בהמלצת הרבי ממקארוב. הוא הקים במקום מקהלה וחיבר יצירות רבות לביצוע, בהם "עזרת אבותינו", "אמת ואמונה", "ובמקהלות", "כי כל פה" ו"קדושה". בשנים 1882–1884 הוא שימש כחזן ברובנו והעמיק את ידיעותיו בחיבור יצירות מוזיקליות. על שם עיר זו הוא כונה "רובנר". בשנת 1884 עם עזיבת ניסן ספיבק את קישינב הוא המליץ על רובנר כיורשו. שנתיים לקח עד שאנשי רובנו הסכימו לשחררו ואז הוא עבר לקישינב. אולם בשלב זה נוצרה מחלוקת סביב משכורתו[3] והכדאיות לשלמה[4]. בתפקידו כחזן הוא גם הופיע בחגיגות בבית הכנסת לכבוד הקיסר בהשתתפות שר המחוז ושר ברוסית את המנון האימפריה הרוסית י-ה מלכנו נצור[5][6].

לעיתים הוא היה מתפלל אצל הרב ישראל הגר, האדמו"ר מחסידות ויזניץ, שגם נתן לו פעם אחת לשיר את יצירתו על שירו לה' במהלך קבלת שבת בבית מדרשו[7]. בשנת 1904 נתקבל כחזן בלבוב[8][9]. וקיים קונצרטים גם בבית הכנסת הפרוורי[10].

גלויה בכתב ידו של רובנר, מיולי 1914 (חודש אב ה'תרע"ד), בה הוא מזמין את קרוב משפחתו לבוא אליו לניו יורק לשמוע ממנו את הקינות של תשעה באב בבית הכנסת של הרומנים (שערי שמים)

בשנת 1914 היגר לארצות הברית, ובה ניצח על מקהלות. בשנת 1926, כאשר תכנן לעלות לארץ ישראל, הוזמן לבקר אצל נשיא ארצות הברית קולידג', ושורר לו אחת ממנגינותיו על פרק תהילים[11]. תוכניתו לעלות לארץ ישראל לא יצאה לפועל, והוא נשאר בארצות הברית עד מותו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ Samuel Vigoda, Legendary voices: the fascinating lives of the great cantors, Volume 1, 1981, p. 202
  2. ^ Jewish music: its historical development, p. 434.
  3. ^ ב. פאטין, קישינוב, הצפירה, 17 בינואר 1890
  4. ^ ב. פאטין, חלק ליבם על כן יאשמו, המגיד, 22 במאי 1890.
  5. ^ מכתבי סופרים - קישינוב, היום, 5 ביוני 1887
  6. ^ ב. פאטין, מכתבי סופרים - קישינוב, הצפירה, 30 באוקטובר 1889
  7. ^ לדברי יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן, אתר הזמנה לפיוט, האדמו"ר אף נתן לו להתפלל במקומו במוסף של הימים הנוראים.
  8. ^ מאיר הארטיגר, מכתבים מגליציא, הצפירה, 1 באוגוסט 1904.
  9. ^ מערי המדינה - לבוב, מחזיקי הדת, 29 בדצמבר 1905
  10. ^ כסיל שונה באוולתו, מחזיקי הדת, 5 בפברואר 1909
  11. ^ החזן זיידל רובנר לפני הנשיא קולידז', הצפירה, 11 בנובמבר 1926.


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1603 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.



NivdakVeushar.png