ויקטור אורבן

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
ויקטור אורבן
(31 במאי 1963) (57)
ויקטור אורבן ב-2016
מפלגה מפלגת האזרחים ההונגרית (Fidesz)
ראש ממשלת הונגריה ה-8
תקופת כהונה 29 במאי 2010 (10 שנים)
הקודם בתפקיד גורדון ביינאי
ראש ממשלת הונגריה ה-4
תקופת כהונה 6 ביולי 1998 - 27 במאי 2002 (3 שנים ו-46 שבועות)
הקודם בתפקיד גיולה הורן
הבא בתפקיד פיטר מדיישי

ויקטור מיהאי אורבן[1]הונגרית: Orbán Mihály Viktor; נולד ב-31 במאי 1963) הוא ראש ממשלת הונגריה הנוכחי, מאז 2010. בתפקיד זה כיהן גם בשנים 19982002. משמש חבר הפרלמנט משנת 1990.

בנאום משנת 2014 תמצת אורבן חלק מרכזי מהחזון שלו לגבי הונגריה, ואמר שהוא מייסד "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים". לדבריו, "מדינה לא ליברלית עדיין יכולה להיות דמוקרטית"[2]. תחת הנהגתו הונגריה חווה תהליך הדרגתי של שחיקה דמוקרטית לכיוון משטר סמכותני ואימוץ סממנים של דמוקטטורה.

ביוגרפיה

ויקטור אורבן נולד ב-1963 באלצ'וט (אנ') שבהונגריה[3].

בשנת 1987 השלים תואר במשפטים באוניברסיטת בודפשט וכן באוקספורד. בשנה שלאחר מכן זכה למלגה בקבוצת מחקר מרכז-ומזרח אירופאית בחסות קרן סורוס, ארגון פרו-דמוקרטי שהקים ג'ורג' סורוס. שנה לאחר מכן זכה למלגה נוספת של קרן סורוס ללימודי פילוסופיה פוליטית באוניברסיטת אוקספורד[3].

תחילת דרכו הפוליטית

ב-1989 היה שותף להקמתה של פידס - האיחוד האזרחי ההונגרי, מפלגה שהוקמה כפדרציה אנטי-קומוניסטית ופרו-דמוקרטית[3].

ביוני אותה השנה זכה להכרה רחבה כאשר נשא נאום בהלווייתו של מנהיג הונגריה לשעבר, אימרה נוג'. בנאום קרא אורבן לבחירות חופשיות ולנסיגת הכוחות הסובייטים מהונגריה, שאכן נסוגו לאחר שנתיים, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי[3].

בשנת 1990 כיהן בפרלמנט ההונגרי מטעם מפלגת פידס, והפך למנהיג המפלגה בשנת 1993. בבחירות של שנת 1990 ושנת 1994 זכתה מפלגת פידס רק לכמות קטנה של מושבים בפרלמנט, ואורבן החל לקדם את המפלגה באמצעות בריתות בין מפלגות ימין-מרכז.

על רקע אכזבה מקצב השינוי הכלכלי, שיעור פשיעה גובר, ניסיונות כושלים לבצע תוכנית לסכר על נהר הדנובה, ושחיתות במנגנון הממשלתי, חיזקו הבריתות את מפלגת הפידס ובמאי 1998 הצליח אורבן להגיע לרוב יחד עם 2 מפלגות נוספות שהיו בנות ברית של הפידס, וכך התמנה לראש הממשלה בגיל 35, והחליף את המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית בשלטון[3].

כהונתו הראשונה כראש ממשלה

ממשלתו של אורבן הבטיחה להגביר את שיעור הצמיחה, להדביר את האינפלציה ולהפחית את המסים.

אורבן נקט במספר צעדים במטרה לקדם את הונגריה לעבר כלכלת שוק חופשי. במקביל, היה דומיננטי ביחסו עם מדינות אירופה, ובתקופתו הצטרפה הונגריה רשמית לנאט"ו, בשנת 1999מיעוט ההונגרי במדינות הסובבות את הונגריה. ביוני 2001 אישר הפרלמנט חוק המקנה להונגרים אתניים החיים ברומניה, סלובקיה, סרביה, קרואטיה וסלובניה זכות לעבוד, ללמוד וליהנות מביטוח רפואי בהונגריה באופן זמני. נושא שהעסיק את הפרלמנט ההונגרי פעמים רבות מאז[דרוש מקור].

בשנת 2000 נאלץ להתפטר מתפקידו כראש מפלגת פידס, כאשר הפרלמנט ההונגרי העביר חוק להפרדת זהות ראש הממשלה מזהות ראשי המפלגות[3].

כראש האופוזיציה וכסגן נשיא EPP

אורבן ומפלגתו הפסידו בבחירות ב-2002 למפלגה הסוציאליסטית ההונגרית, ואורבן עמד בראש אופוזיציה ימנית שמרנית עד 2010.

בתקופה זו החל אורבן לכהן - החל משנת 2002 ועד היום נכון לשנת 2020 - כסגן נשיא מפלגת ה-EPP, מפלגה החברה בפרלמנט האירופי ונכון לתחילת שנת 2020 היא המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי[4].

אורבן חזר לראשות מפלגת הפידס בשנת 2003, אולם הפסיד למפלגה הסוציאליסטית ההונגרית פעם נוספת בבחירות של שנת 2006. לאחר ההפסד נשמעו קריאות להתפטרותו, אולם זכה מחדש בפופולריות כאשר התברר שהמפלגה הסוציאליסטית ההונגרית זייפה נתונים לגבי הכלכלה המקומית, באופן שסייע לה בבחירות. אורבן תמך בגל הפגנות שהתעורר סביב הפרשיה, אולם הרחיק עצמו מההפגנות כאשר אלו הפכו לאלימות. אורבן נבחר מחדש בשנת 2009 לראש מפלגת הפידס לקראת הבחירות של שנת 2010[3].

כהונתו הרציפה כראש ממשלה, והמשך כהונתו ב-EPP

אורבן התמודד עם מפלגתו בשתי מערכות בחירות רציפות בשנים 2009–2010, מערכת בחירות אחת לאיחוד האירופי והשנייה לממשלת הונגריה, והוא הצליח לנחול הצלחה בשתיהן.

בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2009 זכתה מפלגתו של אורבן ברוב מוחץ בקרב מצביעי הונגריה. הניצחון בבחירות אלו היה הקדמה לתוצאות בבחירות הלאומיות של שנת 2010, בהן זכו אורבן ומפלגתו ברוב גדול של 52% מהקולות - רוב המאפשר שינויים דרסטיים ורפורמות מרחיקות לכת. אורבן קיבל לידיו כלכלה במצב משבר, כאשר למרות סיוע של 25 מיליארד דולר מהבנק העולמי ומקרן המטבע הבינלאומית בשנת 2008, מדינתו מתקשה להתמודד עם משבר חובות, והוא פנה מיד לניסיונות לחלץ את המדינה ממשבר, ופתח את כהונתו עם שורת של קיצוצים[5].

לאורך העשור השני של המאה ה-21, בו כיהן ברציפות, הונגריה תחת ויקטור אורבן שאפה למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית"[6]. בעשור זה ביצע מספר צעדים לחיזוק במשילות בארצו. בסוף שנת 2011 העביר חוק לפיו מפלגתו תוכל להחזיק בשני שלישים מהמושבים בפרלמנט ההונגרי גם אם זכתה ב-25% מהקולות, וכך יכלה מפלגתו להעביר חוקים בעזרת רוב בפרלמנט ללא צורך בשיתוף פעולה עם מפלגות נוספות. בנוסף, השתמש במספר סמכויות שהיו ברשותו לשינוי מפת ההצבעה על פי מחוזות, כך שמחוזות בהם היה צפוי להפסיד יחולקו באופן שונה כדי לחזק את היתרון של מפלגתו[2].

בשנת 2011 העביר אורבן גם את חוק התקשורת, לפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן", כאשר הגורם המחליט האם הסיקור מאוזן הוא ועדה בשליטת הממשלה. קנסות כבדים למפרים את החוק, וחוסר בהירות לגבי מהו "סיקור חדשותי מאוזן" סייעו לאורבן לקבל את תמיכת התקשורת המקומית. בשנים שלאחר מכן השתמש אורבן בקשריו ובתמריצים שונים כדי למנוע פרסום ומימון מכלי התקשורת שלא שיתפו פעולה עם הממשל. בדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו שעקבה אחר ההצלחה של המהלך מבחינת אורבן, מצאה שבשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו-ממשלתיים היה 31, ואילו בשנת 2019 הגיע למעלה מ-500, כאשר לאורך הדרך נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, ביניהם עיתון ה-Nepszabadsag המזוהה ביותר עם האופוזיציה. כלי תקשורת שמשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות שונות, כמו אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים, והימנעות מרגולציות שונות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן, וכן נהנים מפרסום נדיב מטעם מוסדות ממשלתיים[2][7][3].

באותה שנה העביר אורבן חוקה חדשה, אשר עברה ברוב של שני-שלישים מהפרלמנט על רקע הפגנות של רבבות מפגינים בהונגריה ומחאה רשמית מטעם האיחוד האירופי[3][2]. בשנים אלו צמצמה ממשלת אורבן את הנגישות של גופי תקשורת למידע ממשלתי[7].

בשנת 2013 המשיך במדיניות צנע כלכלי, אולם קידם במקביל גם צעדים שחייבו חברות שירות הונגריות להפחית את החיובים. צעדים אלו הגבירו את הפופולריות שלו לקראת הבחירות של של שנת 2014[3].

בשנת 2014 התמודד אורבן בשתי מערכות בחירות - לראשות הונגריה וכסגן נשיא EEP לאיחוד האירופי. אורבן זכה בשני ניצחונות מרשימים. בבחירות של EEP לאיחוד האירופי זכתה מפלגתו בלמעלה מ-50% מהקולות מקרב המצביעים ההונגרים[3].

באירופה - פעל אורבן לקדם מהלכים להפחתת כניסתם של מהגרים ופליטים להונגריה, והשתמש בין השאר גם בזכות הוטו של הונגריה באיחוד האירופי בשביל לחזק את מעמדה של המדינה בנושא זהסרביה בכדי לצמצם את גל המהגרים והפליטים המבקשים להיכנס למדינה, בדרכם מהמזרח התיכון ואפריקה אל מדינות מערב אירופה. אורבן תיאר את בעיית ההגירה כ"בעיה גרמנית" והצטרף למנהיגים אחרים ממזרח אירופה בקריאות לקביעת מכסות חובה לקליטת מהגרים בקרב כלל מדינות האיחוד האירופי[3].

במשך העשור קידם אורבן מינויים של חברים לשעבר ממפלגתו לראש מוסדות שונים שתפקידם פיקוח על המדינה, כמו משרד מבקר הוצאות המדינה והמשרד המפקח על תביעות פליליות[2]. בנוסף, החל להדק את הביקורת הממשלתים על ארגונים לא ממשלתיים, והשמיע טענות של דה-לגיטמציה כלפיי ארגונים שקיבלו מימון מחוץ להונגריה[3].

באמצע העשור התייצבה כלכלת הונגריה לאחר שנים של משבר. לקראת הבחירות של שנת 2018 העביר אורבן הטבת מס לזוגות צעירים עם מספר ילדים שהעלתה את הפופולריות שלו[3].

לקראת הבחירות הרבה אורבן להשתמש ברטוריקה נוצרית, בניסיון למצב עצמו כמגן הנצרות כנגד גל ההגירה המוסלמי. בנוסף גברה בהדרגה הרטוריקה שלו כנגד ג'ורג' סורוס, שלטענת אורבן השפיע במגוון דרכים על רבות מבעיותיה של הונגריה. באפריל 2018 מפלגתו זכתה במספר הקולות הרב ביותר, והוא הצליח להרכיב קואליציה עם 133 מתוך 199 מושבים בפרלמנט, והתמנה לקדנציה שלישית ברציפות כראש ממשלה (רביעית סך הכל)[3].

לאחר הבחירות נתן אורבן דגש על חקיקה שיצאה ספציפית כנגד "חיפוש אחר אויבים מוסריים, פוליטיים וחוקיים", ובהם מספר חוקים אשר כוונו ספציפית כדי לצמצם את השפעתו של ג'ורג' סורוס על הונגריה, ביניהם מס של 25% על תרומות תושבים זרים לארגונים לא ממשלתיים. בנוסף, הוציא מחוץ לחוק מעורבות של ארגונים לא ממשלתיים עם מהגרים שאינם נמצאים ברישום ההונגרי[3].

אחד התחומים בו התמקד אורבן היה הרשות השופטת בארצו. טרם תקופת שלטונו של אורבן מונו שופטי בית המשפט החוקתי בידי חברי ועדות מכל המפלגות, אולם בתקופת שלטונו שינה את הקריטריונים כך שרוב השופטים הם מינויים מטעם מפלגת השלטון, וגם אלו שאינם נתונים לפיקוח. בדצמבר 2018 אישרה ממשלת אורבן את הקמתה של מערכת בתי משפט חלופית. בראש מערכת המשפט עומד שר המשפטים ההונגרי, והוא אחראי על מינוי וקידום השופטים. מערכת המשפט החלופית עוסקת בתיקים הנוגעים למנהל ציבורי, בנושאים של פוליטיקה, שחיתות שלטונית, הזכות למחאה ועוד. מערכת המשפט המסורתית ממשיכה לפעול, אולם לא עוסקת יותר בפיקוח על הרשות המבצעת. אורבן קידם נושא זה בטענה שמערכת המשפט החלופית תהייה יעילה יותר ועצמאית יותר[2].

אורבן מרבה להתייחס לנושא הדמוגרפי בארצו, ומנסה לעודד נשים הונגריות להרבות וללדת כדי לחזק את הריבוי הטבעי. בתחילת שנת 2019 הכריז שאימהות שלהן ארבעה ילדים או יותר יהיו פטורות מתשלומי מס[2].

באירופה - המחלוקות בין הונגריה לאיחוד האירופי סביב נושאים שונים - ביניהם נושא הפליטים ונושא האי-ליברליות - הסלימו עד כך שבספטמבר 2019, הפעיל הפרלמנט האירופי את סעיף 7 באמנת האיחוד האירופי נגד הונגריה – ההליך המשמעתי התקיף ביותר נגד מדינה החברה באיחוד, ששולל מהחברה חלק מזכויותיה – בטענה שממשלת הונגריה מהווה איום שיטתי על הדמוקרטיה ושלטון החוק. אורבן כרת ברית פוליטית עם פולין כדי לנטרל מהלך אפשרי שישלול את זכות ההצבעה שלו. בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2019 קיבל 52% מהקולות של מצביעים בהונגריה. ויחסה של מפלגת הפידס עם קואליציית ה-EEP הפכה מורכבת יותר על רקע ההליך שהופעל נגד הונגריה, ואולם נכון לשנת 2020 קואליציית ה-EEP עודנה בתוקף[2][3].

ב-11 במרץ 2020 הכריז אורבן מצב חירום על רקע התפשטותה של מגפת הקורונה באירופה. ב-30 במרץ העביר הפרלמנט ההונגרי חוק המאפשר לאורבן לשלוט מתוקף צווים, אשר יכול אורבן לנפק ללא צורך באישור או דיון, כל זמן שמצב החירום בתוקף, ובמקביל מאפשר לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו. החוק עורר ביקורת קשה באופוזיציה המקומית, ארגוני זכויות אדם ומוסדות בינלאומיים ביניהם המועצה האירופית, כאשר הביקורת העיקרית התמקדה בכך שהסמכויות החדשות אינן בעלות תוקף תפוגה ברור[8].

ביקורת

בשלהי שנת 2011 החל אורבן להעביר חקיקה בארצו כנגד חוקים שהוגדרו בתקשורת כ״ליברלים״. בין החוקים כאלה שכונו "שערורייתיים": הצעת חוק לפיה מפלגתו של אורבן תוכל להחזיק בשני שלישים מהמושבים בפרלמנט, גם אם זכתה רק ב-25 אחוזים מקולות הבוחרים; "חוק הדת", המוציא מחוץ לחוק מספר דתות מיעוטים בהונגריה; "חוק התקשורת", המטיל מגבלות על הסיקור התקשורתי; הצעת חוק הקובעת כי המפלגה הסוציאליסטית היא הנושאת באחריות לפשעי המפלגה הקומוניסטית בעבר ועוד[9]. עקב סדרת הצעות חקיקה וחוקים שנועדו לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי, בית המשפט העליון והרשות להגנת המידע, הודיע האיחוד האירופי שבכוונתו לפתוח בהליכים כנגד ממשלת הונגריה שעשויים לפגוע בסיוע הכלכלי החיוני למדינה ואף בחברותה באיחוד[10].

בעקבות חוק התקשורת, ארגון Freedom House (אנ'), שמנתח את חופש העיתונות ברחבי העולם, כינה את המהלך "צעד חסר תקדים עבור חברה באיחוד האירופי"', ובהמשך הוריד את דירוגה של הונגריה על פי הארגון מ"חופשית למחצה" ל"לא חופשית"[2].

בעקבות חזונו של אורבן לכונן בהונגריה משטר של "דמוקרטיה לא ליברלית", התבטא פרופסור יאן-וורנר מולר, מומחה למשטרים דמוקרטיים מאוניברסיטת פרינסטון שהמונח "דמוקרטיה לא ליברלית" לא באמת קיים. מולר הסביר שהמונח נכנס לשיח בסוף המאה ה-20, בקרב נוצרים דמוקרטיים שעבורם המושג "ליברליזם" היה קשור לאינדיבידואליזם, מטריאליזם ובמידה מסוימת גם אתאיזם. אורבן נותן פירוש שונה למושג ומצדיק באמצעותו ניסיונות להגביל את חופש הביטוי, את הפלורליזם בתקשורת ובשיח הציבורי, אספקטים מסוימים של זכויות אזרח כמו זכויות מיעוטים ועוד - ואלו למעשה יסודות הדמוקרטיה, כך שמעשית, על פי גישתו של מולר, הגישה של "דמוקרטיה לא ליברלית" של אורבן מתקיפה את יסודות הדמוקרטיה בהונגריה[2].

בערב ה-21 במאי 2017 אלפי מפגינים צעדו במרכז בודפשט מול בית הפרלמנט בקריאה לממשלת אורבן לבטל הצעות חוק שאישורן עלול להביא לסגירת אוניברסיטה אמריקאית (CEU שנוסדה ב-1991) ולפגוע בארגונים לא ממשלתיים הפעילים במדינה. מייסד האוניברסיטה ומי שמימן אותה הוא המיליארדר היהודי ממוצא הונגרי, ג'ורג' סורוס, יריב מר של אורבן מבחינה אידאולוגית, בעל עמדות ליברליות ומפעיל ארגונים לא ממשלתיים הפועלים בהונגריה מאז 1991 ומקדמים רעיונות ליברלים. מבקריו של אורבן טוענים כי הוא מחריף את מהלכיו נגד סורוס בפרט והחברה האזרחית במדינה בכלל. הנציבות האירופית החלה בהליך משפטי נגד ממשלת הונגריה בשל הצעות החוק, ואילו הפרלמנט האירופי גינה את הונגריה בשל מה שהוא כינה ״ההתדרדרות הרצינית במצב שלטון החוק והזכויות הבסיסיות״. מפלגת השלטון ההונגרית הגיבה להפגנה וקבעה שמדובר בניסיון נוסף של ״רשת סורוס״ ללחוץ את ממשלת הונגריה לשנות את מדיניות ההגירה שלה.

לאחר ההכרזה על הקמת מערכת המשפט החלופית בהונגריה בשנת 218, כתב פרופ' קאס מודי, מומחה לקיצוניות ודמוקרטיה באירופה מאוניברסיטת ג'ורג'יה, ש"הונגריה תהפוך לבעלת משטר אוטוריטרי שבו האופוזיציה אומנם קיימת, אבל לא באמת יכולה לאתגר את השלטון ולא מסוגלת להוביל לשינויים"[2].

לאחר חקיקת החוק המאפשר לאורבן שלטון באמצעות צווי חירום, בעת התפרצות מגפת הקורונה, האשים אותו האיחוד האירופי בשחיקת שלטון החוק והאיזונים והבלמים תחת שלטונו[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ בהונגרית נאמר שם המשפחה לפני השם הפרטי, כך: "אורבן מיהאי ויקטור"
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית, שקוף (גוף תקשורת)
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 3.16 3.17 Viktor Orbán, אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ יונתן קירשנבאום, ‏האביב מול החורף, באתר דבר ראשון, 23 במאי 2019
  5. הארץ, 17 ביוני 2010
  6. ^ 6.0 6.1
    שגיאות פרמטריות בתבנית:גלובס

    לא נמצא templatedata תקין
    יואב קרני, ‏סיכום 2019: הרודנים החזקים בעולם הפכו לקצת פחות חזקים, באתר גלובס
  7. ^ 7.0 7.1 What happened in the Hungarian media could happen in your country too, euronews
  8. ^ סוכנויות הידיעות, מצב חירום ללא הגבלה: ר"מ הונגריה מתחזק בחסות הקורונה, באתר ynet, 30 במרץ 2020
  9. ^ ניסן צור, האיחוד האירופי מאיים לנתק יחסיו עם הונגריה, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
  10. הארץ, 19 בינואר 2012
  11. ^ רויטרס‏, בלי פרלמנט, דרך צווים: אורבן קיבל סמכויות בלתי-מוגבלות בחסות הקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2020

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -363 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png