מגפת הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
התפרצות מגפת הקורונה ברשות הפלסטינית
סלפית, מרץ 2020
סלפית, מרץ 2020
תאריך התחלה מרץ 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
במדינות או באזורים הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות
מקרי הדבקה

489 ‏ [1]


הבריאו
רענון נתונים

מגפת הקורונהנגיף ה-SARS-CoV-2, הגורם למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19)) החלה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי בסין, ומשם התפשטה למדינות נוספות. בתחומי הרשות הפלסטינית התגלו חולים במחלה החל ממרץ 2020.

רקע

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם, שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון של מדינת ישראל נפתלי בנט להטיל סגר על העיר[2].

התפשטות המגפה

ב-9 במרץ אומתו 20 חולים ודווחו 2,000 מבודדים[3]. ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית, ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

ב-22 במרץ דווח על שני נשאים ראשונים ברצועת עזה, שני האנשים ששבו מפקיסטן, הועברו למתקן בידוד ואובחנו מיד כשחצו את הגבול במעבר רפיח[4].

עובדים פלסטינים העובדים בשטח ישראל צפויים להידרש לשהות בישראל לאורך מספר שבועות, או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית[5][6].

ב-22 במרץ העביר ארגון הבריאות העולמי לרצועת עזה דרך מעבר ארז עשרות בדיקות מעבדה לגילוי קורונה וכן אמצעי מיגון לצוותים הרפואיים.

ב-23 במרץ הודיעה קטר כי תשלח סיוע של 150 מיליון דולר במהלך תקופה של שישה חודשים לתמיכה בתוכניות ההומניטריות של האו"ם ובמאמצים לסייע במאבק בקורונה[7].

ב-25 במרץ דיווחה הרשות על 66 חולים (2 מהם ברצועת עזה) וכן על מותה של אישה בת 64 מכפר בידו בבית החולים ברמאללה[8] לפי הדיווח הפלסטיני, בניה עבדו בישראל[דרוש מקור].

ב-26 במרץ דווח כי 7 נדבקים חדשים אובחנו ברצועת עזה. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, הנדבקים שאובחנו הם אנשי ביטחון ששהו סמוך לחדרי בידוד בסמוך למעבר רפיח[9].

ב-29 במרץ דווחו 8 מקרים בכפר קטנה ומקרה נוסף בנפת חברון[10].

באפריל, הלווה משרד האוצר סכום של כחצי מיליארד שקלים להתמודדות עם נגיף הקורונה לרשות הפלסטינית[11]. כמו כן, אלפי ערכות לזיהוי נגיף הקורונה הועברו לרשות הפלסטינית[12].

במאי, פועלים פלסטינים חזרו לעבוד בישראל. הפועלים לנו בישראל והיא סיפקה להם אמצעי מיגון[13]. תבנית:טבלת מגפת הקורונה ברשות הפלסטינית בסוף מאי, חמאס הורה, בפעם הראשונה מאז מרץ, על פתיחה מחודשת של המסגדים ברצועת עזה לתפילות יום שישי לכבוד עיד אל-פיטר. המתפללים נדרשו להקפיד על חיטוי ידיים בכניסה, להביא שטיחי תפילה אישיים, לחבוש מסכות ולשמור על מרחק. למחרת, דווח על מקרה מוות ראשון ברצועה באשה ששהתה ממצרים[14].

ב-19 ביוני, הוכרז גל שני: אובחנו יותר מ-100 חולי קורונה בשלושה ימים. מוקד ההתפרצות המשמעותי נרשם במחוז חברון. מושל חברון השיב את ההגבלות על המחוז. ברצועת עזה נותר מצב יציב ולא חל שינוי במספר הנדבקים בימים האחרונים. אם אכן מדובר בתחילתו של גל שני, הרשות הפלסטינית נכנסה אליו כשהתיאום האזרחי בינה ובין ישראל הופסק עקב הכוונה לספח שטחים על רקע תוכנית המאה[15]. ביולי הרשות ביקשה להקים מחסומי קורונה בשטחי C ו-B. אשתייה טען שהוא יפנה לארגוני האו"ם הפועלים בשטחים לסייע בהקמת מחסומים ובפיקוח עליהם[16]. כמות הנפטרים והנדבקים במחלה הייתה גבוהה מאוד ביחס לגל הראשון. ב-24 באוגוסט היו 132 מתים, 130 מתוכם מתו המהלך הגל השני[17].

בסוף יוני דווח משרד הבריאות של חמאס על 15 חולים מאומתים ברצועת עזה, כמו כן פורסמו הנחיות לגבי ביטול מחנות הקיץ של תלמידי הרצועה, סגירת השווקים והמשך צמצום פעילות מעברי הגבול במעבר ארז וברפיח[18]. בסוף אוגוסט, בפעם הראשונה מאז פרוץ תחילת המגפה, התגלו חולים בעומק הרצועה ומחוץ למרכזי הבידוד שהקים חמאס. עד אז, הוא אובחנו בעת כניסתם לרצועה ובודדו אותם במתקנים נפרדים המרוחקים משאר האוכלוסייה[19]. בתוך כשבוע גדל מספר החולים הפעילים ברצועה פי שמונה - רובם מחוץ למתקני הבידוד[20].

טיפול הגורמים הממשלתיים

בצהרי 22 במרץ הודיע ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית כי החל מהשעה 22:00 בערב יוטל עוצר כללי ברשות, היציאה מותרת רק לבתי מרקחת, מכולת ולטיפולים רפואיים דחופים. הצוותים הרפואיים, עובדי בתי מרקחת, עובדי מרכולים ועובדים במאפיות הוחרגו מהעוצר. ב-23 במרץ, הרשות הפלסטינית החליטה להעניק חנינה לאסירים פליליים מסוימים, שריצו מחצית עונשם בבתי הכלא, כצעד להגנה על שלומם מפני נגיף הקורונה[21].

בתחילת אפריל עברו צוותים רפואיים מרצועת עזה הדרכה מרופאים ישראלים, כמו כן החמאס אימץ את העצות והאריך את תקופת הבידוד משבועיים לשלושה[22]. כמו כן, אלפי ערכות לזיהוי נגיף הקורונה הועברו לרשות הפלסטינית[12].

בעקבות התבטאויות של ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה[23] ובכירים נוספים, ישראל העבירה מסר: "אם תימשך ההסתה שהפצנו במכוון קורונה בשטחים - נגביל את פריסת ותנועת מנגנוני אבו מאזן בשטח"[11][24][25].

ביהודה ושומרון הוקמו 16 מרכזי בידוד לקורונה אשר אכלסו בעיקר אנשים שהגיעו מחוץ לרשות וחויבו בכניסה לבידוד כמו גם פועלים השבים מעבודה בישראל אחרי תקופה של שבועות. בנוסף, ישנם בגדה המערבית 13 מרכזים רפואיים שהוסבו לטיפול בחולי קורונה. במחנות הפליטים ברחבי הגדה המערבית הוקמו מרכזי בידוד קהילתיים. ברצועת עזה הוקמו 24 מרכזי בידוד[26].

בתחילת הגל השני, הרשות הטילה איסור על מעבר פועלים לישראל וממנה למשך 14 יום, כפי שנעשה בגל הראשון. מדובר בפועלים שבאים לעבודה יומית, כלומר נכנסים בבוקר ויוצאים בערב. הפועלים גם לא יוכלו לעבוד בהתנחלויות. מוחמד אשתייה קרא לערביי ישראל להימנע מכניסה לגדה למשך 14 ימים. ב-20 ביוני, על מחוז חברון הוטל סגר: תימנע הכניסה והיציאה אליה, מלבד אספקת מזון. בתוך המחוז חל איסור תנועה למשך חמישה ימים. העיר שכם נסגרה ל-48 שעות, כדי לאפשר לצוותים הרפואיים למפות את החולים בעיר. כמו כן בהמשך יוטל סגר על כל כפר, מחנה פליטים, שכונה או עיר שהנגיף יתפשט בהם. ייפתחו מחדש מרכזי הבידוד ומחלקות הקורונה בבתי החולים. בכל מחוזות הרשות ייאסר על התקהלויות[27].

ב-1 ביולי, הוכרז שיהיה סגר מלא בכלל שטחי הרשות ובכל המחוזות החל מיום שישי, למשך חמישה ימים. במשרד הבריאות הפלסטיני הבהירו כי ייתכן שהסגר יתארך. כל העסקים ייסגרו למעט חנויות לממכר מזון ובתי מרקחת שיישארו פתוחים בהתאם להוראות[28].

בסוף אוגוסט, משרד הבריאות בעזה הודיע על הטלת עוצר מלא בכל הרצועה ל-48 שעות מהלילה לאחר שנתגלו 4 חולים חדשים מחוץ לאחד ממרכזי הבידוד[29]. אחרי חודש הודיעו על הקלות וטענו לשליטה במצב התחלואה[30] כחלק מהמאבק במגפה, הטילו בחמאס מגבלות קשות על התושבים כדי להביא לירידה בתחלואה, ובכללן אף סגר כללי ועוצר מלא על שכונות שלמות, מה שהוביל לירידה. בנובמבר, התחלואה עלתה. כל המפעלים והחנויות ברצועת עזה חויבו לסגור את שעריהם ב-17:00, וההתקהלות במרחב הציבורי הוגבלה ל-15 איש[31].

ב-24 במאי, פסק התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית.[32][33] ב-1 בדצמבר, צה"ל אישר לכוחות פלסטיניים לפזר חתונה של תושבי מזרח ירושלים בשטח B, לראשונה מאז חזרת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית בנובמבר.[34]

בדצמבר, בעקבות התחלואה הגבוהה, החליט חמאס להטיל עוצר מוחלט על רצועת עזה מימי חמישי ועד ראשון במהלך החודש. במקביל הרשות הפלסטינית בהגדה המערבית הטילה מגבלות מקומיות ואזוריות ושקלה גם הטלת סגר כללי נוסף אם לא תהיה האטה בקצב התחלואה.[35]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ COVID-19 Coronavirus Outbreak, by WorldDoMeter מתוך אתר WorldDoMeter, נכון לתאריך 14 ביוני 2020, 01:13 שעון ישראל
  2. ^ רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג‏, הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  3. ^ אסף גבור, ‏הפלסטינים נערכים להתפשטות הקורונה ולסגר מצד ישראל, בעיתון מקור ראשון, 9 במרץ 2020
  4. ^ לראשונה אובחנו שני מקרי הידבקות בקורונה ברצועת עזה, באתר ynet, 22 במרץ 2020
  5. ^ ג'קי חוגי, ‏זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון, באתר מעריב השבוע, 20 במרץ 2020
  6. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, ישנים במפעלים: הפועלים הפלסטינים שנתקעו בין הסגר ברשות למגבלות בישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 28 במרץ 2020
  7. ^ "Qatar announces $150 million aid to Gaza to support U.N. programs, efforts to contain coronavirus". Reuters (באנגלית). 23 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  8. ^ דניאל סיריוטי, ‏קורבן קורונה ראשון ברש"פ: אישה בת 64, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2020
  9. ^ יפעת רוזנברג ואמיר בוחבוט‏, 7 חולי קורונה חדשים אובחנו ברצועת עזה, מתקני בידוד יוקמו ברפיח, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  10. ^ דלית הלוי, הרש"פ: מספר חולי הקורונה עלה ל-106, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2020
  11. ^ 11.0 11.1 גל ברגר, ישראל לרשות: הפסיקו בהסתה שהפצנו קורונה בשטחים או שנגביל את מנגנוני אבו מאזן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באפריל 2020
  12. ^ 12.0 12.1 אלפי ערכות לזיהוי נגיף הקורונה הועברו לרשות הפלסטינית, באתר כיפה, 16 באפריל 2020
  13. ^ לראשונה מאז הסגר: הפועלים הפלסטינים חוזרים לעבוד בישראל, וואלה! NEWS
  14. ^ גיא אלסטר, משבר הקורונה: מקרה מוות ראשון ברצועת עזה, וואלה! NEWS, ‏23 במאי 2020
  15. ^ הפלסטינים הכריזו על גל שני: יותר מ-100 חולי קורונה בשלושה ימים, ynet, ‏19 ביוני 2020
  16. ^ דני זקן, הרשות רוצה להקים מחסומי קורונה בשטחים בהם יש חיילים ישראלים, גלובס, ‏9 ביולי 2020 (בעברית)
  17. ^ גל ברגרהנתונים, Twitter (בעברית)
  18. ^ טל לב רם, ‏בצל ההתפרצות בחברון: בישראל עוקבים אחר התחלואה ברשות הפלסטינית, באתר מעריב השבוע, 22 ביוני 2020
  19. ^ גל ברגרדיווח, טוויטר, ‏24 באוגוסט 2020
  20. ^ מערכת הביטחון: חמאס איבד שליטה על מגיפת הקורונה ברצועת עזה, מעריב
  21. ^ החשש מהקורונה: הרשות הפלסטינית משחררת אסירים, חדשות 20, ‏23 במרץ 2020
  22. ^ גל ברגר, המאבק בקורונה: רופאים מישראל הכשירו רופאים, אחיות ואנשי צוות מעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באפריל 2020
  23. ^ אסף גבור, ‏רה"מ הפלסטיני מאשים: צה"ל מדביק אותנו בקורונה, בעיתון מקור ראשון, 29 באפריל 2020
  24. ^ ישראל מאיימת על הרשות: הפסיקו להסית נגדנו – או שנפגע באינטרסים שלכם, N12, ‏13 באפריל 2020
  25. ^ למרות הסיוע: ברשות הפלסטינית לא מוותרים על ההסתה נגד ישראל, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  26. ^ עדיין בשליטה: מצב הקורונה ברשות הפלסטינית, ynet, ‏19 באפריל 2020
  27. ^ הגבלות תנועה ברשות הפלסטינית לנוכח התפרצות קורונה, ynet, ‏20 ביוני 2020
  28. ^ בעקבות התפשטות הקורונה: הפלסטינים ישובו לסגר מלא בגדה, ynet, ‏1 ביולי 2020
  29. ^ כאן חדשות, דיווח של עמרי חיים, טוויטר, ‏24 באוגוסט 2020 (בעברית)
  30. ^ נורית יוחנןדיווח, טוויטר, ‏20 בספטמבר 2020 (בעברית)
  31. ^ עזה שוברת שיאי הדבקה בקורונה, בחמאס מאיימים בסגר נוסף, ynet, ‏17 בנובמבר 2020 (בעברית)
  32. ^ דנה ויס, ‏הפסקת התיאום הביטחוני: הרשות הפלסטינית במסר לישראל – "פנינו לא לאלימות", באתר ‏mako‏‏, ‏22 במאי 2020‏
  33. ^ אסף גבור, ‏הפסקת התיאום הביטחוני פגעה במאבק בקורונה ברש"פ, בעיתון מקור ראשון, 12 ביולי 2020
  34. ^ סולימאן מסוודה, פרסום ראשון: צה"ל אישר לכוחות פלסטיניים לפזר חתונה של תושבי מזרח ירושלים בשטח B, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בדצמבר 2020
  35. ^ הרשות הפלסטינית: נקבל 4 מיליון חיסוני קורונה מרוסיה תוך חודש, ynet, ‏12 בדצמבר 2010
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראן • ארמניה • בחרייןהודו • הפיליפינים • וייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודית • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיה • צרפת • קריית הוותיקן • רומניה • רוסיה • שוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביה • ברזיל • פרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלות • אירופה • ארצות הברית • הודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבור • כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסונים • ריחוק חברתי • מספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועיםדת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופה • להט"ב • הסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +6090 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png