השושלת המקדונית

השושלת המקדונית (יוונית: Μακεδονική δυναστεία) הייתה שושלת ששלטה על האימפריה הביזנטית בין 867 ל-1056, לאחר השושלת האמוריאנית. במהלך תקופה זו, האימפריה הביזנטית הגיעה לשיא כוחה וגודלה מאז תחילת הכיבושים המוסלמים, והחלה תקופה הקרויה "הרנסאנס המקדוני" באמנות ובספרות. השושלת קרויה על שם מייסדה, בסיליוס הראשון, שהגיע מהתמה של מקדוניה (שנמצא בכלל בתראקיה ולא באזור מקדוניה). מייסד השושלת וחלק ממנהיגיה היו ממוצא ארמני ולכן בחלק מן המקורות, מכונה השושלת כ"שושלת הארמנית". הקיסרית האחרונה מן השושלת הייתה תאודורה, שמתה ללא שהותירה צאצאים שימשיכו את השושלת.

רשימת שליטים[edit | edit source]

בסיליוס הראשון, 886-867 - מיסד השושלת
לאו השישי, 912-886
אלכסנדר השלישי, 913-912
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס, 959-913 (שלט במשותף עם רומנוס הראשון לקפנוס בשנים 944-919)
רומנוס השני, 963-959
ניקפורוס השני, 969-963
יוחנן הראשון צימיסקס, 976-969
בסיליוס השני בולגרוקטונוס, 1025-976
קונסטנטינוס השמיני, 1028-1025
זואי, 1028 - 1050 (בתו של קונסטנטינוס השמיני, שלטה עם בעליה עד למותה).
רומנוס השלישי, 1034-1028 (בשיתוף עם זואי)
מיכאל הרביעי פפלגוניאן, 1041-1034 (בשיתוף עם זואי)
מיכאל החמישי קלפטסוס, 1042- 1041, אחיינו של מיכאל הרביעי (בשיתוף עם זואי).
קונסטנטינוס התשיעי, 1055-1042 (בשיתוף עם זואי עד 1050).
תאודורה, 1056-1055 - השליטה האחרונה