הרעש בימי עוזיהו

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
קובץ:כלים מימי בית ראשון - הרעש בימי עוזיהו.png
כלים שנמצאו בחפירה ארכאולוגית שזוהתה כקריסת בתים ברעש שבימי עוזיהו

הרעש בימי עוזיהו הוא אירוע של רעידת אדמה בעל עוצמה חזקה והיקף רחב שהתרחש בימי עוזיהו מלך יהודה, כ-150 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון (לפי הכרונולוגיה המחקרית: בסביבות 750 לפנה"ס; לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית: בסביבות 590 לפנה"ס). חז"ל ומפרשי המקרא מייחסים את הרעש כסיבה לחטאו של עוזיהו שנכנס להקטיר קטורת שלא כדין (מלבד מה שנענש על כך בצרעת), וכך מתארכים גם את מועד הרעש לאותו היום.

ביהדות[edit | edit source]

עוזיהו, עם צרעת במצחו, בבואו להקטיר קטורת בבית המקדש. חז"ל מקשרים את אירוע זה עם אירוע הרעש, ששניהם אירעו באותו היום ומאותה הסיבה

בתחילת ספר עמוס מוזכר קיומו של "רעש" (=רעידת אדמה[1]), בלא פירוט על רקע אותו הרעש[2]. המנוסה והבהלה היו גדולות ביותר, והן שימשו כמשל ומופת למנוסה רבה, וכך הן מוזכרות בדברי זכריה הנביא, שחי כ-240 שנה אחר עוזיהו: "וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה"[3]. ברעידת אדמה זו התבקע ההיכל לשני חלקים[4], וכן התמוטט הר בקרבת ירושלים[5]. הרעש היה מפורסם ביותר, עד שהנביא, בתחילת ספר עמוס, כאשר בא לציין את תקופתו של עמוס, הוא מציין אותה לפי מאורע זה[6]. מה שגם עולה מכך שבנביא רעש זה מכונה בשם "הרעש" בסתמיות[7]. לרעידת האדמה אזכור נוסף המרומז בספר ישעיהו[8], על פי דברי מדרש תנחומא ומפרשי המקרא[9]. ויש המבארים כי התיאור המפורט בפרק כ"ד בספר ישעיהו[10], אף הוא מתייחס לאותה רעידת האדמה[11][12][7]. יש המנסים לקשר את תיאור הנביא מיכה[13] עם מאורע זה[7].

סיבת רעידת האדמה התאולוגית, היינו סיבת הענישה ברעש, אינה מבוארת בנביא. במדרש תנחומא, וכך במפרשי המקרא, מבואר כי היה זה מחמת שעוזיהו חטא ונכנס להקטיר קטורת על מזבח הקטורת, שלא כדין (שכן לא היה כהן), בנוסף על מה שנצטרע עוזיהו, כמופיע במקרא מאורע הקטורת והצרעת[14], שכל מאורעות אלו היו באותו היום[15]. לזיהוי מועד הרעש עם אותו היום בו נכנס עוזיהו להקטיר אין אסמכתא מקראית ברורה, אלא זה מהמסורת[16]. יוסף בן מתתיהו אף הוא מביא את מסורת זו, וכך מתאר את המאורע: "ושחת ליבו מרב לגאווה ונתמלא יהירות בגלל נכסי העולם הזה... וביום חשוב שחוגגים אותו בתהלוכות עם, לבש המלך עוזיה בגדי כהונה ונכנס לעזרה להקריב לאלוקים על מזבח הזהב, אלא עוד הוא מדבר ורעש גדול הרעיש את האדמה, והמקדש נתבקע, ונגה שמש מבריק הבהיק ונפל על פני המלך, שהוכה מיד בצרעת. ולפני העיר, על יד הנקרא אֶרוֹגֶה (עין רוגל[17]), נשברה מחצית ההר שבמערב, ונתגלגלה ארבעה ריסים, ועמדה על ההר שבמזרח"[18]. מסורת זו מופיעה גם אצל הירונימוס בפירושיו לעמוס וזכריה[19].

יש המציינים הקבלות נוספות במקרא לעונשים מסוג רעידת אדמה המתרחשים כאשר אדם מנסה לתפוס שררה ותפקיד שהם יותר מהראוי למעמדו. סיבה נוספת לעונש זה, שיכולה להיות סיבה לפורענות העם, היא גאווה ותחושת כוחי ועוצם ידי[20]. אחרים מציינים את חטאי העם באופן כללי, ומבארים כי רעידת האדמה התרחשה עם כניסתו של עוזיהו, שכן היה בידו לעצור את המצב הירוד של העם ולהצילם מגלות, אך לא עשה כן, וראה בבית המקדש כמשהו פוליטי, ולא ראה את עצמו כמי שמייצג את בית דוד ומשרת את ה'[21].

רעידת האדמה החלישה את כוח ממלכת יהודה, וכך לדוגמה גרמה, יחד עם מחלת עוזיהו, להתרופפות המרות של מלך עמון, והוא הפר את התחייבותו להביא מנחה למלך יהודה; נוהג שחזר לעצמו רק אחר שיותם בן עוזיהו לחם בו, ואילץ אותו לשוב ולהביא את המנחה[22].

מפרשי המקרא כתבו כי עמוס התנבא והתריע על כך מבעוד מועד[23].

במחקר ובארכאולוגיה[edit | edit source]

במחקר קיימות מספר עדויות ארכאולוגיות וגאולוגיות לפגיעת רעידת האדמה במספר ערים באזור חבל יהודה, בהן חצור, גזר, דיר עלא (אולי סוכות התנ"כית), מצד חצבה (אולי תמר התנ"כית) וגת, ועוד. בשנת 2021 התגלתה מפולת מבתים בני המאה השמינית לפנה"ס שנבנו סמוך לחומת ירושלים בימי בית המקדש הראשון. תחת המפולת היו מספר כלים שנקברו תחת האבנים שנפלו מהקירות. הכלים הם בעיקר כלי שולחן קטנים לנוזלים, וכלי אגירה גדולים, בהם פיטס. היקף רעידת האדמה היה כה גדול, עד שתושבי העיר שבאו לבנות בה מבנים לאחר רעידת האדמה, בחרו לבנות מחדש מעל ההריסות. ארכאולוגים נוטים לראות זאת כעדות על ה"רעש" המוזכר בתנ"ך, בימי עוזיהו. הזיהוי תואם את המאורע לפי הכרונולוגיה המחקרית.

אוסטין סטיבנס (אנ'), על פי העדויות המחקריות, מציין כי מדובר ברעידת האדמה החזקה ביותר שהתרחשה בארץ ישראל ב-4,000 השנים האחרונות. את עוצמתה הוא משער ב-7 או 8 בסולם ריכטר[7].

בניסיון לתארך במדויק את שנת רעידת האדמה מציע יהודה זיו את שנת 760 לפנה"ס. עוזי פז מציע את שנת 756 לפנה"ס, ואילו אוסטין סטיבנס (אנ') מציין את השנה העגולה המקובלת במחקר[דרושה הבהרה][7].

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ראו גם: גשר מפעלים חינוכיים, רעש, רעידת אדמה במקרא, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
  2. ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.
  3. ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ה'.
  4. ^ אבות דרבי נתן, נוסחא א', פרק ט'; מדרש תנחומא נח יג . ראו גם: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ט', י', ד'. ראו גם ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ד', ולהלן ממפרשי המקרא, וראו: הרב ד"ר מוריץ ראמר (עברית: דוד ויסקוט), הרעש בימי עוזיהו בספר ישעיהו, באתר הנווט בתנ"ך.
  5. ^ ראו: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ט', י', ד'. וראו: מרדכי זר-כבוד, דעת מקרא, ‏כרך כ' (תרי עשר ב'), ירושלים תש"ן, עמ' נ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק א', וראו: עמוס חכם, דעת מקרא, ‏כרך י"ט (תרי עשר א'), עמוס, פרק א', פסוק א', ירושלים תש"ן, עמ' א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 שחר שילה, רעידות אדמה קדומות בירושלים ובארץ ישראל, עמ' 6.
  8. ^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ד'.
  9. ^ ראו מדרש תנחומא צו יג , רש"י, פירוש רש"י למקרא, שם, ד"ה מקול קורא, ועל ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ה'; רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ד'.
  10. ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ד.
  11. ^ הרב ד"ר מוריץ ראמר (עברית: דוד ויסקוט), הרעש בימי עוזיהו בישעיהו כד, באתר הנווט בתנ"ך.
  12. ^ הרב יובל שרלו, סרטונים הרב יובל שרלו - ישעיה #24 - פרק כ"ד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 31:55).
  13. ^ ספר מיכה, פרק א', פסוקים ג'-ד'.
  14. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוקים ט"ז-כ"א.
  15. ^ מדרש תנחומא נח יג , מדרש תנחומא צו יג , ילקוט שמעוני, ישעיהו, רמז ת"ד; רש"י על ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א', ועל ספר ישעיהו, פרק ו', ועל ספר עמוס, פרק א', פסוק א'; רבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'; רד"ק, רד"ק, שם; רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ד'; רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, מאמר שישי, ד"ה אחזיה; רבי דוד אלטשולר, מצודת דוד, על ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ח', ועל ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ה'.
  16. ^ רבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.
  17. ^ כך על פי חלק מהתרגומים. יש הרואים זאת כהיפוך אותיות של "גיא הרי" המוזכר בנביא. ראו: הרב ד"ר מוריץ ראמר (עברית: דוד ויסקוט), הרעש בימי עוזיהו בספר ישעיהו, באתר הנווט בתנ"ך.
  18. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ט', י', ד'.
  19. ^ הרב ד"ר מוריץ ראמר (עברית: דוד ויסקוט), הרעש בימי עוזיהו בספר ישעיהו, באתר הנווט בתנ"ך.
  20. ^ דני רהט, הרעש בימי עוזיה, עלון שבות, גיליון 117.
  21. ^ הרב עמנואל בן ארצי, למה היתה רעידת אדמה בימי עוזיהו?, באתר בני ציון.
  22. ^ ראו: ספר דברי הימים ב', פרק כ"ז, פסוק ה', עם יהודה קיל, דעת מקרא, ‏כרך כ"ט (דברי הימים ב'), דברי הימים ב', פרק כ"ז, פסוק ה', ירושלים תשנ"ז, עמ' ת"ת, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  23. ^ רבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'; רד"ק, רד"ק, שם; מלבי"ם, מלבי"ם, שם. אמנם ראו רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, ספר עמוס, פרק א', סוף פסוק א'.

NivdakVeushar.png