הפיצוץ בנמל ביירות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


הפיצוץ בנמל ביירות
Damages after 2020 Beirut explosions 1.jpg
נזקי הפיצוץ בנמל ביירות
סוג שרפה, פיצוץ
במדינות או באזורים לבנוןלבנון נמל ביירות, ביירות, לבנון
גורם מצבור אמוניום חנקתי
חסרי קורת גג 300,000+
נזק 10–15 מיליארד דולר

ב־4 באוגוסט 2020 בשעה 18:08 התרחשו פיצוצים בנמל ביירות, בירת לבנון.[1] לפחות 250 איש נהרגו באירוע, למעלה מ־6,000 נפצעו ורבים נעדרים.[2]

הפיצוץ היה דו־שלבי והתרחש במחסן שהכיל 2,750 טון אמוניום חנקתי, שהוחרם בשנת 2014 מספינה שנאלצה לעגון בנמל. הוא הביא לנזק גדול בנמל וניפוץ חזיתות הזכוכית של מבנים ובתים ברוב שכונות ביירות. הנזק השפיע על אלפי בתים קילומטרים ספורים מאתר הפיצוץ. כתוצאה מהפיצוץ נגרמה רעידת אדמה קטנה בעוצמה 3.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט,[3] הופסקה אספקת החשמל בכל רחבי ביירות והיא הוכרזה אזור מוכה אסון. במהלך פינוי הפצועים מתו חלקם עקב חוסר מקום בבתי החולים, פצועים קל טופלו בבתי מלון וניתוחים רבים נערכו במסדרונות בתי החולים.

בעקבות מספר הנפגעים הרב התבקשו האזרחים לתרום דם. מושל ביירות, מרוואן עבוד הכריז על הבירה כ"עיר אסון", ותיאר את הפיצוץ כ"יותר כמו הפצצה אטומית של הירושימה ונגסאקי".

מספר ימים לאחר הפיצוץ התפטרה ממשלת לבנון.[4]

לבנון ערב הפיצוץ[edit | edit source]

ערב הפיצוץ, הייתה לבנון שרויה במשבר כלכלי חמור שכלל מחסור בדלק, בחשמל ובמוצרי יסוד. שיעור האבטלה במדינה היה בין 30% ל־50%, וערך המטבע הלבנוני קרס ב־80% בשמונת החודשים שקדמו לפיצוץ. יחס החוב־תוצר של לבנון הגיע למעל 150 אחוזים.[5] ד"ר סאלם אבי-סאלח, רופא נשים וראש ארגון הרופאים בטריפולי, הזהיר כחודש לפני האירוע מפני קריסה מוחלטת של שירותי הבריאות במדינה אם לא יוזרם סיוע כספי מיידי.[6]

המערכה הפוליטית הלבנונית הייתה מתוחה אף היא: שר החוץ נאסיף חתי התפטר, ומפגינים קוראים לביעור שחיתות שלטונית.[7] במקביל סובלת המדינה מבידוד מדיני, כתוצאה מפעילות של ארגון חזבאללה בשטחה.[8] נוסף לכל אלה סבלה לבנון מהשלכות משבר מגפת הקורונה העולמי. ימים אחדים קודם לאירוע סיכמה פזית רבינא, כתבת החוץ של מקור ראשון: "לבנון נתונה במשבר מהגרועים בתולדותיה, ולא נגזים אם נאמר שהוא משבר קיומי. לא פחות".[9]

על כן, עוד קודם הפיצוץ שגרם לנזקים כלכליים כבדים נוספים, לבנון הייתה נתונה במצב כלכלי ופוליטי מהחומרים בתולדותיה.[10]

נמל ביירות היה בטרם הפיצוץ נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, ודרכו עברו כ־70% מהסחורות שנכנסו למדינה. ב־2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טון סחורות ויצאו כמיליון טון. הכנסותיו באותה שנה היו כ-313 מיליון דולר, אך ב־2019 הן ירדו ל־200 מיליון דולר.[11]

האירוע[edit | edit source]

ב־4 באוגוסט 2020, בשעה 18:00 לערך, עלה באש מחסן זיקוקים בנמל ביירות והחלו בו פיצוצים שונים. כבאים הוזעקו למקום ובמהלך עבודתם התפשטה האש להאנגר מספר 12 בנמל, שבו אוחסן אמוניום חנקתי שנפרק בנמל בשנת 2013,[12] ואירע פיצוץ אדיר שיצר גל הדף עצום שהורגש עד למעלה מ־24 ק"מ, על פי ההערכות, הפיצוץ בנמל היה בעוצמה של כקילוטון TNT.[א][13] הדיו נשמעו לאורך עשרות קילומטרים ופטריית עשן אדומה לבנה התמרה לגובה מאות מטרים.

לפי דיווחים ראשוניים, מעל 100 בני אדם נהרגו, בהם ככל הנראה כבאים שניסו לכבות את השרפה באיבה, ו־4,000 נפצעו. בין ההרוגים ניזאר נג'ריאן, מזכ"ל מפלגת הפלנגות הנוצריות. בתי החולים בביירות בתפוסה מלאה, והצלב האדום העביר את הפצועים הרבים אל בתי חולים מחוץ לבירה.

נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, בהם משרדים ממשלתיים, משרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל ואף בית החולים סנט ג'ורג' שמצוי כ־2 ק"מ מהנמל. כמו כן נפגעו מבנה הפרלמנט הלבנוני, ארמון הנשיאות בבעבדא, ובית ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, הסמוכים לנמל (הוא עצמו לא נפגע). הפיצוץ החריב את הממגורה המרכזית של המדינה.[14] כל החיטה שאוחסנה – 85% ממאגר הדגנים של לבנון – הפכה ללא ראויה לשימוש.[11]

מושל ביירות, מרוואן עבוד, העריך שעד 250 אלף בני אדם נותרו חסרי בית בשל הפיצוץ.[15] ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב, הכריז על יום המחרת, 5 באוגוסט 2020, כ"יום אבל לאומי".

רעידת האדמה שגרם הפיצוץ הורגשה גם בקפריסין השוכנת כ־200 ק"מ ממערב לביירות. חלק מתושבי האי אף שמעו את הפיצוץ.

סיוע בין-לאומי[edit | edit source]

מטוס בואינג C-17 גלובמאסטר III עם צוות חילוץ של הולנד ממריא מנמל התעופה איינדהובן (אנ') אל עבר ביירות, 5 באוגוסט
בית עיריית תל אביב-יפו מואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות עם קורבנות הפיצוץ, אוגוסט 2020

ראש ממשלת לבנון חסן דיאב פנה "בקריאה דחופה לכל המדינות החברות שאוהבות את לבנון, לעמוד לצידה ולסייע לה לאחות את פצעיה".[16]

ישראל פנתה ללבנון באמצעות גורמים בין-לאומיים והציעה להעניק סיוע הומניטרי ורפואי.[17] ד"ר מסעד ברהום מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה פנה לעם הלבנוני בשפה הערבית והציע לסייע בטיפול בנפגעים בארץ, ואליו הצטרפו בתי חולים נוספים בישראל. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעברית ובערבית: "אנו משתתפים בכאבו של העם הלבנוני בשעת אסונו ושולחים יד מושטת לסיוע כן בשעה קשה זו".[18] בית עיריית תל אביב-יפו הואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות.

מדינות נוספות בעולם הציעו סיוע ללבנון, בהן צרפת, בריטניה ואיראן.[13][19] אמיר קטר הורה לשלוח תרופות וצוותי רפואה שיקימו בתי חולים ארעיים. רוסיה שלחה 5 מטוסי מטען של המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית ובהם רופאים, סיוע הומניטרי וציוד. ארצות הברית הודיעה כי שלושה מטוסים המובילים ציוד, מזון וצוותים רפואיים עושים את דרכם למדינה.[20] נשיא צרפת עמנואל מקרון הקים ועידה וירטואלית לגיוס כספים ללבנון, אך אמר שהצעת הסיוע כוללת תמיכה בחקירה עצמאית ושקופה של הפיצוץ.[21]

בעקבות האירוע[edit | edit source]

באמצעי התקשורת מיהרו לפרסם בשם "גורם מדיני" שלישראל אין כל קשר לפיצוץ.[22] כעבור שלושה ימים טען מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שארגונו לא החזיק נשק בנמל.[23]

בלבנון החלה חקירת הפיצוץ, במהלכה נעצרו מנהל הנמל ו-15 מעובדיו.[24]

ב-8 באוגוסט, מספר ימים לאחר האסון, התעמתו מפגינים עם שוטרים במרכז הבירה, ניסו לפרוץ לפרלמנט ודרשו ממנהיגיה של לבנון לקחת אחריות: "תתפטרו או שתיתלו". הם הציבו עמודי תלייה וקראו למדינות זרות להשתלט על ארצם: "אין שום אמון בממשלה". כמה ממתנגדי הממשלה התפטרו מהפרלמנט.[25] למחרת התפטרה שרת ההסברה, ולאחריה הודיעו שרים נוספים על התפטרותם.[26] לבסוף, ב-10 באוגוסט, הוכרז על התפטרות הממשלה.[27]

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפיצוץ בנמל ביירות בוויקישיתוף

ביאורים[edit | edit source]

  1. ^ להשוואה: פצצת הביקוע הגרעיני "ילד קטן" שהוטלה על העיר הירושימה במלחמת העולם השנייה ב־6 באוגוסט 1945 הייתה בעוצמה של 13 עד 16 קילוטון TNT.

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ באסם מרווה, Associated Pressפיצוץ ענק בביירות הורג יותר מ-70 ופוצע אלפים, עיתון סן פרנסיסקו כרוניקל, ‏4 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    ג'ק חורי ונעה לנדאופיצוץ ענק בנמל ביירות הורג מעל 100 ומשאיר אלפי פצועים, הארץ, ‏5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    בן הברד ומאריה אבי-חביב, ‏פיצוצים קטלניים הורסים את ביירות, לבנון, ניו יורק טיימס, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  2. ^ הלן סליבן, רבקה ראקליף ואוליבר הולמס, ‏פיצוץ בביירות: נטען שלא נעשה דבר במשך שנים לגבי אמוניום חנקתי בנמל לבנון, באתר הגרדיאן, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  3. ^ פול פ' מרפי וג'דסון ג'ונס, הפיצוץ בביירות הוליד גלים סיסמיים המקבילים לרעידת אדמה בעוצמה 3.3, באתר CNN‏, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  4. ^ ירון שניידר ועמית ולדמן, ‏ראש ממשלת לבנון הודיע רשמית על התפטרותו: "עשינו מה שיכולנו להציל את המדינה", באתר ‏mako‏‏, ‏10 באוגוסט 2020‏
    ג'ק חורי וAssociated Press, ראש ממשלת לבנון מתפטר, תוך הכרה ב"שחיתות שורשית" שהובילה לפיצוץ בביירות, הארץ (באנגלית)
    כל הקבינט בלבנון מתפטר לאחר הפיצוץ שהרג יותר מ-200, איוונינג סטנדרד, ‏2020-08-10 (באנגלית)
  5. ^ דני זקן, ‏אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
  6. ^ סארה אל-דיב, הפסקות החשמל המתרבות בלבנון מוסיפות לקדרות המשבר הכלכלי, באתר Associated Press,‏ 7 ביולי 2020 (באנגלית)
    אוריאל לוי, ‏בארץ הארזים נפלה שלהבת, באתר דבר ראשון, 22 ביולי 2020
  7. ^ הלבנונים קורסים: "רעבים, שבורים, אומללים", באתר ynet, 5 ביולי 2020
  8. ^ סת' פרנצמןהדרך לשיקום לבנון מתחילה בשחרור אחיזת החנק של חיזבאללה, באתר מידה, 9 באוגוסט 2020
  9. ^ פזית רבינא, ‏הקורונה בנסיקה, הכלכלה בנסיגה: מי יציל את לבנון?, בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020
  10. ^ סארה אל-דיב, Associated Pressהמשבר פוגע בבתי החולים בלבנון, שנחשבו בין הטובים במזרח התיכון, ABC, ‏5 ביולי 2020
  11. ^ 11.0 11.1 דפנה מאור, הפיצוץ שהפך משבר כלכלי לאסון בקנה מידה היסטורי, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2020
  12. ^ רויטרס, העצירה הפתאומית שהובילה לאסון בביירות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
  13. ^ 13.0 13.1 100 הרוגים ו-4,000 פצועים בלבנון: כך נראו החומרים הדליקים שאוחסנו בנמל לפני הפיצוץ, באתר ‏mako‏‏, ‏5 באוגוסט 2020‏
  14. ^ מחסור במזון בלבנון, התושבים נגד הממשלה: "הפיצוץ - מכת מוות לביירות", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2020
  15. ^ דניאל סלאמה, ביירות: רבע מיליון נותרו בלי בית, גם בית החולים נהרס, באתר ynet, 5 באוגוסט 2020
  16. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020
  17. ^ ראש ממשלת לבנון: מי שאחראי לפיצוץ ישלם; ישראל הציעה סיוע ללבנון, באתר מעריב השבוע, 4 באוגוסט 2020
  18. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020
    Twitter logo initial.svg ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020 (בערבית)
  19. ^ טל שלו ואמיר בוחבוט‏, ישראל הציעה סיוע ללבנון בעקבות הפיצוץ בביירות: "משתתפים בכאבם", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2020
  20. ^ טראמפ: "מטוסים עם ציוד רפואי בדרך ללבנון", באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
  21. ^ דניאל סלאמה, ועידת סיוע עולמית: "עתיד לבנון על הפרק", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  22. ^ יום אבל הוכרז בלבנון, גורם מדיני: אין קשר לישראל, באתר "סרוגים", 4 באוגוסט 2020
    גורם ישראלי: לישראל אין קשר לפיצוץ בביירות, רויטרס, 4 באוגוסט 2020 (בערבית)
  23. ^ דניאל סלאמה, נסראללה: אין לנו נשק בנמל, מכירים טוב יותר את חיפה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
  24. ^ רועי קייס, לבנון: עימותים בין מפגינים לשוטרים מחוץ לפרלמנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 07 באוגוסט 2020
  25. ^ דניאל סלאמה, חבלי תלייה וגז מדמיע בביירות: חי מהפגנת הלבנונים נגד השלטון, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
    Twitter logo initial.svg ציוץ של רועי קייס ברשת החברתית טוויטר, 8 באוגוסט 2020
  26. ^ ההפגנות בביירות נמשכות - מאות מיידים אבנים וחוסמים כבישים, באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוגוסט 2020‏
  27. ^ רועי קייס, ראש ממשלת לבנון הודיע על התפטרותו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 באוגוסט 2020

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +2914 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png