הסרת רקמות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הסרת רקמות היא ביצוע טיפול רפואי הכולל ניתוח (או פרוצדורה רפואית פולשנית אחרת) להסרת רקמות מגוף המנותח.

הניתוח

ניתוחים להסרת רקמות מתבצעות לשם הסרת רקמות חולות, מעוותות או ממאירות.

במהלך הניתוח כורתים את הרקמה החולנית עם שוליים בריאים, ושולחים את הרקמה לאבחנה פתולוגית. לצורך האבחון הנחוץ לחולה, יש צורך בכמות קטנה של הרקמה. האבחון נעשה על דגימות של רקמות טריות, או על דגימות של רקמות המקובעות בבלוקים של פרפין, או על דגימות המקובעות על זכוכיות-נושא, אשר לעתים עוברות צביעות מיוחדות לאיתור מחלות מיוחדות ומוגדרות. חומר זה חייב להישמר למקרה שיהא צורך באבחון חוזר אם תתגלינה עובדות חדשות, או להשוואה אם בעתיד יחזור התהליך הפתולוגי וכיוצא באלו.

הסכמה רפואית

כמו בניתוחים אחרים, ניתוחים להסרת רקמות מבוצעים בהסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי, לרבות פעולות כגון: עצם ביצוע הניתוח, סילוק הרקמות הנגועות, ושימור דגימות קטנות לצורכי אבחון.

עודפי רקמות כירורגיות

החלק הארי של הרקמות הנלקחות במהלך ניתוח מוסכם ומאושר, הן עודפי רקמות כירורגיות, שיש צורך להסיר אותן על פי ההוראה הרפואית, ואשר אינן נחוצות לצורכי אבחון וטיפול בחולה. בישראל, עודפי רקמות כאלו נקברים בהתאם לתקנות משרד הבריאות.

חלק מזערי מרקמות עודפות אלו יכול לשמש למספר מטרות:

  • לצורכי מחקר: הן ביחס לחולה עצמו, כגון גילוי שינויים גנטיים עם השלכות ישירות לחולה או לבני משפחתו; והן למחקר בסיסי, אפידמיולוגי וכיוצא בהם לטובת הכלל.
  • לצורכי הוראה.
  • לצורכי בקרת איכות.

בהלכה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבורת איברים

מבחינת ההלכה, באופן שהחיסיון רפואי כלפי החולה נשמר בלא שנפגעת האנונימיות שלו, אין מניעה לשמר דגימות קטנות מרקמות שנכרתו מגופו של חולה לצורכי מחקר, הוראה, או בקרת איכות, גם ללא הסכמתו המפורשת של החולה, ובתנאי שמדובר בדגימה שהיא פחותה מכזית, לפי שטעם קבורת איברים הוא רק כדי להציל את הכהנים שלא ייטמאו מהאיברים, דבר שאינו שייך בדגימת רקמה (שהיא אינה בשר גידים ועצמות), ובפרט אם היא בשיעור של פחות מכזית[1].

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ מסקנות וועדה ציבורית לבחינת נהלים ותיקוני חקיקה לחוק האנטומיה והפתולוגיה ("וועדת שטינברג"), 2003; הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך אברים ורקמות, פרק ד', ירושלים תשס"ו, עמ' 77.

NivdakVeushar.png