הלל נשיאה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הלל נשיאה
אב רבי יהודה נשיאה או רבי יהודה נשיאה השני או רבי יהודה נשיאה השלישי (גרסאות שונות)

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. על פי המסורת המעבר ללוח העברי המחושב נקבע על ידו.

תקופתו[edit | edit source]

הלל חי בארץ ישראל, במקביל לזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם. בתקופתו של הלל זכתה הנצרות בהכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, ולהגמוניה באימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. הדבר הביא לרדיפות נגד היהודים, המתוארות באיגרתו של רב שרירא גאון, לחורבן רבות מישיבות ארץ ישראל, להגירה יהודית החוצה מארץ ישראל ולפגיעה במעמדה של ההנהגה היהודית בארץ ישראל.

המקורות על הלל[edit | edit source]

הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. כל "הלל" שנאמר בתלמוד כוונתו להלל הזקן, או לרבי הלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים). במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים,[1] יש אזכור של השם הלל אשר היעב"ץ שיער בהגהותיו על התלמוד שמדובר בהלל נשיאה, אך רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל". ישנו גם רבי הלל בן וולס, המוזכר בתלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ח' שנדרש לשאלה שרבן גמליאל ברבי כבר ענה עליה, ולא סביר שזהו בנו, אלא דור מאוחר יותר שנדרש לדון מחדש בשאלת כלאי הדלעת היווני.

המעט שידוע על הלל מגיע מדברי רב האי גאון ומדברי הראשונים, כך שהמידע ההיסטורי עליו לוט בערפל.

הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אבל יש השערות שונות לגבי הייחוס המדויק שלו. יש הטוענים שהוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון, אחרים שיערו שהיה בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), ועוד שיערו שאולי היה בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי.

הכינוי "הלל נשיאה", או "הלל השני", בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיוון שלרבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, היה נכד בשם הלל, שקדם להלל נשיאה.

תיקון הלוח העברי[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גיבוש הלוח העברי הנוכחי

המסורת על תיקון הלוח[edit | edit source]

הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.

לפי המסורת, שמובאת לראשונה בספר העיבור בשם רב האי גאון. תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט (359). תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.

הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".

צורך השעה[edit | edit source]

דף מלוח שנה עברי מהעת הנוכחית

תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו ניסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.

לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלבל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.

תיקונו של הלל[edit | edit source]

בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח הממוצע (="אמצעי" בלשון הראשונים). גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.

ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. אולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים היכולים לקדש את החודש, והלל קידש את כל החודשים והשנים העתידים מראש.

רמת פירוט הלוח של הלל שבוצע על ידו[edit | edit source]

גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח התגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.

במסורת הנוצרית[edit | edit source]

במכתב שכתב הקיסר יוליאנוס הכופר ל"קהילת היהודים" (Ad Communitatem Iudaeorum), הוא מציין כי הזהיר את "אחי יולוס, הפטריארך (נשיא) המכובד ביותר שלכם", שיש לאסור את הטלת המס שהיהודים מעבירים לנשיאות בארץ ישראל. לדברי מנחם שטרן, אין כמעט ספק ששם זה מקביל לשם "הלל", ויש לזהות אותו כהלל השני.[2]

אפיפניוס מסלמיס, מאבות הכנסייה, מזכיר את הלל השני בספרו "פנאריון" (אנ') (ספר הרפואות), העוסק בתנועות כפירה בדורות הראשונים של הנצרות. על פי תיאורו של אפיפניוס, נטבל הלל השני בסתר. אחד מתלמידיו היה יוסף הקומס, אותו מתאר אפיפניוס כמי שחיזק את פעילות הקהילות הנוצריות בגליל.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו, עמוד א'
  2. ^ Menahem Stern ‏(מנחם שטרן), Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXVI. Julian, pp. 562-563



ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +3631 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png