הלוח המוסלמי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
ערכי אסלאם
אסלאם
Allah3.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאה (התפילה) • אלזכאהצדקה)
צום • אלחאג' (העלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאם • אימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהאל-קודסנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהד • סאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעין • לילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראן • חדית'תפסירסונה
פיקה • פתווה • שריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליה • זיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאיבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזם • אסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'ריערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה מבוסס על מחזורי ירח, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

עקרונות בסיסיים

לוח השנה המוסלמי מורכב מ-12 מחזורי ירח, או חודשים, שהם 355-354 יום. יום מוסלמי מתחיל בערב עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעתה הבאה. כל חודש מוסלמי הוא בן 29 או 30 יום וחל עם מולד הירח, הנצפה מיד לאחר שקיעת החמה. מניין החודשים בלוח המוסלמי מבוסס על "ראייה בפועל של מולד הירח" (כלומר, לוח השנה המוסלמי אינו "לוח קבוע")[1]. כאשר ראייה בפועל של מולד הירח אינה אפשרית מיד לאחר שקיעת השמש ביום ה-29, יום זה ייחשב כיום ה-30 לאותו החודש ורק למחרת יחול ראש החודש הבא.

חודשי השנה המוסלמית הם: מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה.

כל שנה מוסלמית מתחילה ב-1 במוּחָרָם, החודש הראשון בשנה. מניין השנים המוסלמיות חל למן היום הראשון של שנת ההג'רה, כלומר מ-1 במוחרם, ה-16 ביולי 622. ההג'רה עצמה אירעה במהלך חודש רביע אל-אוול, או ספטמבר 622. להמחשה, שנת 2009 לפי לוח השנה הגרגוריאני, חופפת ברובה לשנת 1430 לספירה המוסלמית. 1 במוחרם לשנת 1430 המוסלמית חל ב-29 בדצמבר 2008[2], ואילו 1 במוחרם לשנת 1431 המוסלמית חל ב-18 בדצמבר 2009[3].

בלוח המוסלמי לא נהוג עיבור שנים, והשנה המוסלמית מורכבת מ-12 חודשי ירח בלבד. להגדרה זו אין סייגים. לעומת לוח השנה העברי או לוח השנה הסיני, השנה המוסלמית אינה מתואמת עם השנה הטרופית (קרי, הקפת כדור הארץ את השמש). להמחשה, 33 "שנות שמש" (שנים טרופיות), שוות באורכן בקירוב ל-34 שנים בלוח המוסלמי. לכן, ניתן למצוא כי כל חודש מוסלמי פלוני מקביל לחודש עברי בשנה העברית, אך מדי 3-2 שנים אותו חודש מוסלמי יימצא מקביל לחודש עברי אחר. זאת בשל מנהג עיבור השנים הנהוג בלוח השנה העברי ואינו נהוג בלוח השנה המוסלמי. יחד עם זאת, באיראן ואפגניסטן נהוג לוח השנה ההיג'רי השמשי (אנ'), שאינו לוח שנה ירחי אלא שמשי.

הפער במניין השנים הגיע לכדי לא פחות מ-43 שנים: שנת 2017 היא שנת 1438 להג'רה, בעוד שלפי מניין השנים של השמש עברו 1395 שנים בלבד (משנת 622 עד שנת 2017).

חגי האסלאם ומועדיו

כאמור, לעומת לוח השנה העברי, לוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזורי ירח בלבד ואינו מתואם עם השנה הטרופית. הואיל והשנה המוסלמית קצרה מן השנה הטרופית ואינה מתואמת איתה, יוצא שמדי שנה בשנה חגי האסלאם ומועדיו "נודדים" על פני עונות השנה, בקצב של 11-10 ימים אחורנית. כך יוצא שחגי האסלאם ומועדיו חלים בעונות שנה שונות ולא בעונה קבועה מסוימת. חג מוסלמי המתקיים בקיץ למשך מספר שנים, יתקיים בשנים אחרות בחורף. תופעה זו אינה מאפשרת יצירת חגים עונתיים או חקלאיים (באסלאם אין חגים הקשורים לטבע ולעונות השנה). כצפוי, מדי כמה שנים גם צום הרמדאן זז מעונה לעונה, עובדה המקשה במיוחד על הצמים בצום זה כאשר הצום חל בקיץ.

הלוח הערבי הקדום

הלוח הערבי הקדום שהיה מקובל בתקופה הטרום איסלאמית, שימש בסיס להחלת הלוח המוסלמי. לעומת הלוח המוסלמי, בלוח הערבי הקדום הונהגו שנים מעוברות כפי שהיה נהוג בלוח השנה הבבלי ועדיין נהוג בלוח השנה העברי.

מנהג עיבור השנים חדל בהחלת לוח השנה המוסלמי. זאת לפי דבר הפסוק בקוראן: "מניין החודשים אצל אללה שנים-עשר חודשים"[4]. על-פי המסורת המוסלמית פסוק זה הביא מוחמד מפיו של אללה במהלך חיג'ה אל-ודאע, החג' שקיים מוחמד לפני מותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלוח המוסלמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנהג ראיית מולד הירח עדיין נוהג בימינו אצל היהודים הקראים נא עיין בפסקת לוח השנה של היהודים הקראים.
  2. ^ אתר islamicmoon
  3. ^ שם
  4. ^ סורת א-תובה (החזרה בתשובה), פסוק 36.


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1379 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png