הימים שבין יום כיפור לסוכות

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - ט"ו בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות. בימים אלה אין אומרים תחנון.

מעלת הימים[edit | edit source]

על פי המובא בגמרא, במוצאי יום הכיפורים מכריזה בת קול: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך"[1].

ימים אלה נחשבים לימים גבוהים ונעלים, בהם עסוקים במצוות בניית הסוכה ורכישת ארבעת המינים.

היום הראשון של חג הסוכות נקרא בגמרא "ראשון לחשבון עוונות", ועל פי אחד הפירושים העיקריים הכוונה שבימים שבינתיים אין זמן לחטוא.

יום י"א תשרי, למחרת יום כיפור, מכונה בהרבה קהילות, בעיקר בתנועת החסידות (תוך ייחוס השם להבעל שם טוב) ובקהילות מקרב יהדות אוקראינה, "גאטס נאמען"[2]. לא ברור מקור המנהג וטעמו, אך קיימים על כך מספר הסברים וטעמים, מהם אטיולוגיים וחסידיים. אחד הטעמים המפורסמים הוא על שמפסיקים לומר בחתימת ברכת קדושת השם שבתפילת שמונה עשרה "המלך הקדוש" וחוזרים לומר "הא-ל הקדוש"[3]. בכמה קהילות מעדות המזרח מכונה היום בשם "שמחת כהן", על שם סעודת כהן הגדול שהיה עורך אחר שיצא בשלום מקודש הקודשים[2].

על רבי משה סופר, ה"חת"ם סופר", מסופר כי בימים אלו היה שרוי בדביקות ועסק בחיבור שיריו, שירי דביקות בבורא[4]. רבי חיים הלברשטאם ה"דברי חיים" נהג לחבוש בימים אלו שטריימל, כבחג[5].

הלכות מיוחדות בימים אלו[edit | edit source]

אין אומרים תחנון בימים אלו, מכיוון שחנוכת בית המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך נחוגה בתאריכים אלו[6].

לפי דעות מסוימות, יש לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים[7], כדי להתחיל במצווה עם סיום הימים הנוראים. וכך מביא הרמ"א להלכה, כי יש לבנות את הסוכה במוצאי יום כיפור בכדי להמשיך ממצווה אל מצווה. רבי אליה שפירא (ה"אליה רבה") למד כן מדברי המדרש, ולדעתו יש לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים דווקא ולא לפניו, משום שבניית הסוכה היא השלמה לכפרת יום הכיפורים, ושקולה לגלות[8][א]. דין זה בא לידי ביטוי בשו"ת אבני נזר[9] בו הוא מחדש כי בשנה שיש שבת בין יו"כ לסוכות יש חובה לבנות את הסוכה לפני השבת דווקא. לדבריו, מכיוון שהחיוב על בניית הסוכה הוא בארבעה ימים אלו, כשיש הפסק שבת יש שני זמני חיוב לבניית הסוכה, ומשום 'אין מעבירין על המצוות' יש לבנות דווקא לפני השבת. עם זאת אחרים[10] חלקו עליו וכתבו שאין מצווה בבניית הסוכה כי אם בישיבה בתוכה.

בקבלה ובחסידות[edit | edit source]

בימים אלו נכנסים החסדים מאמא עילאה לנוקבא באור פנימי, לעומת האור המקיף שנכנס בגבורות על ידי מצוות הישיבה בסוכה. ישנו אף יחוד מיוחד לימים אלו לכוון בשמונה עשרה במילים 'למען שמו באהבה'[דרוש מקור].

בימים אלו הולכת האמא, שהיא השכינה, על הבנים, שהם ישראל, כדי שלא ישלוט הסטרא אחרא על ישראל, וכדי להצילם. לאחר מכן, בסוכות, אחר שניצלים הבנים, יושבים הם בשמירה של האימא, שהיא השכינה[11].

רבי פנחס מקוריץ אמר כי ימים אלו הם בבחינת "פנים בפנים", ולאורך כך המליץ לאדם שלא הצליח לחיות עם נשותיו, שיישא אישה בימים אלו, ועם אשתו זו חי בטוב והולידו ילדים[12].

על פי רבי יוסף יצחק שניאורסון, ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבע אותיות של שם המפורש[13].

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ביאורים והרחבות[edit | edit source]

  1. ^ אמנם לדעת רבים מהאחרונים ניתן לבנות את הסוכה קודם יום הכיפורים, ויתכן שיש בזה אף מעלה, ראו: שערי תשובה, על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ה; החיד"א, ברכי יוסף, שם סעיף קטן ב'.

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ מגילת קהלת, פרק ט', פסוק ז'.
  2. ^ 2.0 2.1 ראו גם: מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו - התש"ס, ‏י"א בתשרי, בני ברק תשס"ב, עמ' רפ"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ לטעמים השונים, ראו: הרב דוד קאהן, יום הקדוש - יום הכיפורים, כרך ג', ‏קונטרס המאמרים בהלכה ובאגדה, גאטס נאמען - י"א תשרי, ניו יורק תשס"ט, עמ' רל"ח–רמ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי, ‏יום הכיפורים, אות של"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' רנ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); משה שמעון בינעטה, הבו גודל, ‏מועדים - מוצאי יוהכ"פ, ניו יורק תשס"ה, עמ' רמ"א-רמ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר); ועוד.
  4. ^ רבי חזקיה פייבל פלויט, ‏ליקוטי חבר בן חיים, חלק ג' בהקדמה, ברטיסלבה תרל"ח - תרנ"ג, עמ' ב', באתר אוצר החכמה
  5. ^ דרכי חיים, אות ק"ד, דף י"ד, עמוד ב'.
  6. ^ ביאור הגר"א, על אורח חיים, סימן תרכ"ד-ה'.
  7. ^ מנהגי מהרי"ל, הלכות סוכות, אות א'.
  8. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ה, סעיף א'.
  9. ^ או"ח סימן קנ"ו.
  10. ^ ראו דעת תלמידו החלקת יואב מקינצק בתשובה הנ"ל, וכך כותב גם המנחת אלעזר ממונקאטש
  11. ^ זוהר, במדבר, פרשת פנחס, עם פירוש הסולם מאמר ב', חג הסוכות, אות תתפ"ד.
  12. ^ כולל דעת קדושים ספינקא, ‏דרוש ג': "בענין הימים שבין יוה"כ לסוכות", יחודים ועליות כמותך - סוכות, בני ברק, עמ' י', באתר אוצר החכמה.
  13. ^ יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי, ‏יום הכיפורים, אות של"ו, ירושלים תשנ"ה, עמ' רנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png